בהפגנה ברחוב קפלן גיליתי מחדש את מלח הארץ ואת ישראל היפה, עם עודד חרמוני.

עודד חרמוני נסע לישראל לציין את זכרו של אביו על שמו הוא נקרא ושנפל במלחמת יום הכיפורים. הוא הלך להפגין ברחוב קפלן ושם גילה את ישראל של פעם: אחרי 16 שבועות של ציפייה הגעתי סוף סוף לקפלן, וכבר בדרך הרגשתי דמעות צורבות את הגרון. התרגשות. אני עובר בין המון שנושא את דגלי ישראל בכל יד. המון גאה ובטוח בצדקת הדרך שלו. זו המדינה שלי! וזו הפעם הראשונה מזה שנים שאני הולך בין בני עמי. הישראלים של ארץ ישראל היפה. אלו ששומעים את יונתן גפן. שנלחמים בנימוס. וזה לא מעיד על חולשה. זו ארץ ישראל שבה גדלתי. אנחנו שנינו מאותו הכפר. שיר הרעות. יונתן סע הביתה. הנסיך הקטן. לא דוחפים. לא מתעמרים. מחייכים, סובלניים אדיבים זה לזה. הרעות 2023. אחווה. סולידריות שהינחתי שלא קיימת. שנים ששכחתי שישראל יכולה להיות יפה כל כך. ציונית. איכפתית. At the demonstration on Kaplan Street I rediscovered the salt of the earth and the beautiful Israel, with Oded Hermoni in memory of his father, after whom he is named, who fell in the Yom Kippur War --- Support this podcast: https://podcasters.spotify.com/pod/show/haim-handwerker/support