חולמים ניו יורק New York Dreamers

האם מסובך להכיר בן או בת זוג בעיר הגדולה? לדבריה של עינת בן משה, כוכבת חתונמי , רואת חשבון במקצועה, מאד קל להשיג דייט בניו יורק.  אז נכון, אפשר להכיר דרך אפליקציות הכרויות אבל, על פי עינת, אם אתם רוצים באמת להצליח, יש דרכים טובות ויעילות יותר. בתכנית הזאת, עינת מספרת את ( כמעט) כל הסודות על הטקטיקות והאסטרטגיות שבהן היא משתמשת כדי להכיר בני זוג. עינת גם תספר איך השפיעה המלחמה עולם הדייטינג של הישראלים בניו יורק. ״היו זוגות״, היא אומרת, ״שבעקבות המלחמה, הם לא הצליחו להישאר ביחד״. עינת תשיב גם על שאלות כמו: במה דייטינג בתל אביב שונה מדייטינג בניו יורק, האם באמת יש בעיר הגדולה יותר נשים מגברים או שהמדובר באגדה אורבנית, האם עדיין מכירים בברים, ולאן כדאי ללכת כדי להכיר, ועוד ועוד. באופן לא שגרתי, לפודקאסט הזה יש שני מראיינים: שירי רוזנבלט יצחק, מרצה לאושר, הכותבת בפייסבוק את ״מיומנה של פרודה״ , לצידו של המראיין הקבוע , חיים הנדוורקר. 

האם מסובך להכיר בן או בת זוג בעיר הגדולה? לדבריה של עינת בן משה, כוכבת חתונמי , רואת חשבון במקצועה, מאד קל להשיג דייט בניו יורק.  אז נכון, אפשר להכיר דרך אפליקציות הכרויות אבל, על פי עינת, אם אתם רוצים באמת להצליח, יש דרכים טובות ויעילות יותר. בתכנית הזאת, עינת מספרת את ( כמעט) כל הסודות על הטקטיקות והאסטרטגיות שבהן היא משתמשת כדי להכיר בני זוג. עינת גם תספר איך השפיעה המלחמה עולם הדייטינג של הישראלים בניו יורק. ״היו זוגות״, היא אומרת, ״שבעקבות המלחמה, הם לא הצליחו להישאר ביחד״. עינת תשיב גם על שאלות כמו: במה דייטינג בתל אביב שונה מדייטינג בניו יורק, האם באמת יש בעיר הגדולה יותר נשים מגברים או שהמדובר באגדה אורבנית, האם עדיין מכירים בברים, ולאן כדאי ללכת כדי להכיר, ועוד ועוד. באופן לא שגרתי, לפודקאסט הזה יש שני מראיינים: שירי רוזנבלט יצחק, מרצה לאושר, הכותבת בפייסבוק את ״מיומנה של פרודה״ , לצידו של המראיין הקבוע , חיים הנדוורקר. 

אסף איל, מנהל מעון לחסרי בית בברוקלין, מספר על מה שמתרחש בעולמם של חסרי הבית של ניו יורק(החל מהדקה ה-14). התפוח הגדול, הוא מסביר, היא המקום הכי טוב בעולם לחסרי בית. בתחילת הפודקאסט מבהיר איל ,בוגר אוניברסיטת קולומביה, את הרקע לביטויים האנטי-ישראליים והאנטישמיים באוניברסיטה, וגם למה הוא החליט להפסיק להדריך סטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית.

אבי נשר בניו יורק, מדבר בגילוי לב על כל מה שהתקלקל בישראל, השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית שכתוצאה מכך, הוא חושש, הבחירות הבאות בישראל כלל לא יתקיימו. נשר מדבר על ההתמודדות עם מותו של בנו ארי: ״זהו פצע מדמם, זוהי התמודדות יומיומית בלתי פוסקת״, הוא אומר. נשר מדבר גם על בתו הבימאית הצעירה תום שעוד כילדה קטנה רצתה לדעת עוד ועוד על סרטים וכי לא רצתה שיבקר על הסט של צילומי הסרט שלה ״קרוב אלי״ חוץ מפעם אחת. והאם הוא ימשיך לעשות סרטים?נשר אומר כי יש בהוליווד אנשים, למשל אנג׳לינה ג׳ולי, שמדברים על ישראל מתוך בורות. ״פסטיבלים בעולם לא מקבלים סרטים ישראלים להקרנה בגלל שלא מעט ממקבלי ההחלטות הם בעלי דיעות פרוגרסיביות קיצוניות״.

זה הזמן בשנה שבו אנחנו מפרסמים מיהו הפודקאסט הכי פופולארי ב׳חולמים ניו יורק׳. הזוכה הוא הפודקאסט הזה עם ד״ר טל בן שחר, שרבבות למדו אצלו את סודות הפסיכולוגיה החיובית והוא יסייע לכם ללמוד איך להיות מאושרים יותר.  ולאלה האזינו לתכנית בעבר, אפשר וכדאי להאזין לתכנית פעם, אבל גם פעמיים. זו מעין שיחה עם הפסיכולוג(ית) שלכםן.Tal Ben-Shahar, from whom many have learned the secrets of positive psychology, will help you better understand what is happening in our souls, maybe ease your hardships and most importantly, give you concrete advice.

יואב רוזנברג, לשעבר סגן ראש חטיבת המחקר באמ״ן מנתח את מחדל השבעה באוקטובר וגם מה שהתרחש לאחר מכן. אז לאן ישראל הולכת מכאן? לא תרצו להחמיץ.  כיום, יש לרוזנברג, פיסיקאי בהכשרתו, קרן הון סיכון בתחום הקוונטים, אם תרצו, הדבר הלוהט הבא.  ״אי איי, אומר רוזנברג, ״הוא שוק מאד צפוף וזה אומר שהרבה יפסידו כסף. העתיד , אני מאמין, שייך  לעולמות הקוונטים ובעצם, זה קורה ממש עכשיו״.  ״אנחנו עומדים להמציא את המחשב מחדש״, הוא אומר. ״כבר היום יש מחשבים תעשייתיים ראשונים בטכנולוגיות קוונטיות.  אני מעריך שבתוך שלוש שנים נוכל לבנות מחשבים שיתנו תוצאות מדהימות בכל תחומי התעשיה כמו בפיננסים, בפארמה, בתעשיית הרכב והחלל ועוד״.  מחשב קוונטי יוכל לפתור בעיה בחודש שמחשב רגיל יפתור אותה במשך מיליארד שנה. המחשבים האלה יוכלו לשבור את כל הצפנים וזו בעיה בתחומי הסייבר. מצד שני, מחשבי קוונטום יוכלו ליצור צפנים חדשים מתוחכמים יותר. הוא מאמין שישראל יכולה להיות מעצמת קוונטום כי יש בה פיזיקאים מעולים. בעבר היה לרוזנברג סטרט אפ בתחומי הבינה המלאכותית שכשל. הוא מסביר, בפתיחות לא רגילה, את הכישלון הזה. ״להיות מנכ״ל סטארט אפ זה לעיתים עינוי ממש״, הוא אומר. ״הלחץ בלתי נגמר, ועדיין זו חוויה מדהימה.  ובצד האישי, אביו של יואב נהרג בפיגוע טרור. הוא בא מבית דתי והוריד בצעירותו את הכיפה. הוא גרוש בפעם השנייה ומבלה את זמנו היום על הקו תל אביב- אמסטרדם - ניו יורק. הראיון התקיים באולפן שלנו בניו יורק. 

כאשר אחד או אחת מבני/בנות המשפחה מתמודדים עם מצוקה נפשית, כל בני המשפחה נשאבים לתוך מערבולת רגשית קשה. איריס בילייה שעברה את החוויה מסבירה מה בכל זאת ניתן לעשות כדי להתמודד עם החוויה המטלטלת. איריס תספר על מה שעבר על המשפחה ועליה. הכי חשוב, בהחלט יש תיקווה. בעקבות המשבר שחוותה איריס, המתגוררת בניו יורק, היא החלה להתנדב לער״ן. מסתבר שכאשר אנשים בארץ נקלעים למצוקה נפשית וחושבים להתאבד, הם מתקשרים בשעות הקטנות של הלילה  לער״ן, הם ידברו איתה או אחת מחברותיה בניו יורק,ֶ ניו גרסי וגם בעמק סיליקון. הם לא יודעים שמי שמדברת איתם ומסייעת להם נמצאת מהעבר השני של האוקיינוס.חשוב: אם אתם במשבר על רקע מצוקה נפשית, איריס רוצה לעזור לכם, בהתנדבות[email protected] Yris Bilia’s daughter was a teenager, her family was shaken when her daughter was challenged with mental issues. Yris speaks about her family’s challenges and gives advice about how to cope with such a tough situation.Having experienced this first hand, Yris has become a volunteer for Eran, a suicide hotline in Israel with Hebrew speaking volunteers available by phone from NYC for middle of the night hours

טל ליאני אנליסט הסייבר של בנק אוף אמריקה, וסאס דרויש, האחראי על בנקאות ההשקעות הטכנולוגית בסקוטיה בנק, מדברים בחלק ב׳ של הפודקאסט איתם על השגיאות שסטארטאפיסטים ופאונדרים ישראלים עושים בתחומי ההיי טק ו-וול סטריט בניו יורק. לדבריהם של ליאני ודרויש, כאשר החברה מתחילה לגדול והמנהל מיצה את עצמו, הוא או היא צריכים להתחלף. יזמים צריכים לדעת לזוז הצידה, הם אומרים. חובת הנאמנות של הדירקטוריונים של החברות הללו היא למשקיעים בחברה ולא לחבר המנהל. תפקיד ההנהלה לבנות חברה לטווח ארוך. לדבריהם, חברות ישראליות נבנות למכירה ויש כאן החמצה. במקרים רבים הישראלים רוצים לעשות מכה ולברוח בדרך של אקזיט. יש גם חריגים שהצליחו להקים חברה גדולה כמו למשל חברת וויז שהמטרה של מנהליה היא לבנות אותה לטווח ארוך. ״ישראל טובה מאד בטכנולוגיה אבל לא טובה בבניית חברות״, אומרים ליאני ודרויש. ״אין בישראל ידע וניסיון בבניית ארגוני מכירה ותמיכה כחלק מהחברה וזו בעיה״. ֿלמנהלים ישראלים יש בעיה לאתר עובדים איכותיים כי הם האמריקאים טובים בלהרשים בראיונות עבודה והישראלים נופלים בפח. ״האמריקאים מחרטטים טוב יותר והישראלים לא מבינים את זה ונופלים בזה פעם אחר פעם״, הם אומרים. דרויש וליאני יתנו כמה וכמה עיצות בנוגע לאגרסיביות או הישירות הישראלית בעולם העסקים ואיך לעדן אותה. אין ברירה, הם אומרים, אנחנו צריכים לדעת לעדן את המילים שלנו מול האמריקאים ולא פחות חשוב, תזהרו מתירגום בדיחות ישראליות לאנגלית. הם מזהירים: אין מקום לבדיחה באנגלית מהסוג של: ״נהרוג טורקי וננוח״.

סאס דרויש האחראי על בנקאות ההשקעות הטכנולוגית בסקוטיה בנק וטל ליאני אנליסט הסייבר של בנק אוף אמריקה מדברים בפודקאסט, בשני חלקים, על מה שכל סטארטאפיסט(ית) ופאונדר(ית) צריכים לדעת על המתרחש מאחורי הקלעים של עולמות ההיי טק ו-וול סטריט של ניו יורק. טל וסאס עונים בפתיחות בלתי רגילה על שאלות חשובות כמו למשל האם ללכת לקולג׳ אמריקאי נחשב? האם ללכת לבית ספר למינהל עסקים אמריקאית ולשלם מאה אלף דולר לשנה? וגם שתי דיעות נוגדות: האם ללכת להיי טק או וול סטריט? איך לקבל עבודה בוול סטריט? האם הם- טל וסאס- יכולים לסדר לכם ג׳וב? ודרך החתחתים לקבלת עבודה בוול סטריט. ועוד כמה מהנושאים עליהם דיברנו: מה המשקיעים האמריקאים חושבים על ישראל ועל הסטארטאפים שלה לטוב ולרע. ושאלת השאלות, האם יש משקיעים שיש להם בעיה להשקיע בחברות ישראליות בגלל ההפיכה המשפטית והמלחמה? לא תרצו להחמיץ

אמי פלמור, יו"ר נט״ל, משרטטת תמונה עגומה על המחיר הנפשי והטראומה שחווים אזרחי ישראל עקב המלחמה. פיגוע ה-11 בספטמבר בניו יורק היה אירוע קשה, היא אומרת, אבל חד פעמי. המלחמה של השבעה באוקטובר, לעומת זאת, היא עדיין אירוע מתגלגל שאין לנו מושג כיצד יסתיים.   פלמור שהייתה מנכ״לית משרד המשפטית מנתחת את המשבר הפוליטי והמשפטי שעובר על ישראל. שאלנו אותה, האם היה ״שווה״ להגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו על רקע מחיר המלחמה.נשמע כיף להיות בת של דיפלומטים במשרד החוץ? לקראת סיום הפודקאסט, פלמור, בתו של שגריר ישראל בכמה בירות, מדברת בפתיחות על המצוקות הלא כל כך ידועות של ילדי הדיפלומטים המשרתים ברחבי העולם.