בפרק הפעם פגשתי את מיטל מידם – שוברת דיסטנס לשיחה צפופה על המעבר מתלמיד למלש"ב
זהו מעבר לא פשוט לשני הצדדים להורה ולנער/ה. מעבר שלא קורה ביום אחד ומתחיל כאשר מגיע המכתב המבשר את בואו של הצו הראשון. הצו הראשון כמו שמיטל קוראת לו הוא קריאת ההשכמה המבשרת על פתחו של עידן חדש ובו זמנית מזמנת המון צמתים שעשויים להיות נפיצים או מעוררי מריבה ומחלוקות בתוך הבית
בשיחה שלנו שוחחנו על התהליכים המקבילים שמתרחשים בבית, הצורך והדרך של ההורה והצרכים והדרך של הנערים והנערות שלנו. נגענו במה שייך לנו ההורים ומה שייך לבני הנוער שלנו שוחחנו על הפרדה בין מי שאנחנו ומי שהם. דיברנו על מה הם צריכים מאיתנו ואילו כלים יש בידינו להשתמש בהם כדי להישאר כתובת. להיות הורה רלוונטי שיהיה בית, עמוד תווך או בעגה הצה"לית איך להישאר המסייעת של הילדים והילדות שלנו
הצבא זו הזדמנות כבירה לצמיחה אישית של יכולות, עצמאות, לגלות את עצמך. זה מעבר שונה משאר המעברים כי הוא רחוק מהישג ידנו ההורים ולא תחת ההשגחה היומיומית שלנו. אם נדע להיות שם עבורם בצורה מיטיבה כעוגן , כרוח מתחת לכנפיים, אלו שיחברו אותם כל הזמן ליכולות שלהם המעבר הזה יהיה טוב לבני הנוער שלנו , לנו
וחשוב לא פחות ליחסים שלנו במשפחה
מיטל באה מתוך המערכת עצמה ושירתה שנים ארוכות בצה"ל , התפקיד האחרון שלה היה מפקדת מחנה 80 יש לה ידע רחב והיכרות עמוקה עם בני הנוער לאורך השנים מי שזקוק לליווי במעבר הזה מוזמן למצוא את מיטל בקישורים הבאים
מיטל מידם אינסטגרם
מיטל מידם פייסבוק
מיטל מידם יו טיוב
מיטל מידם