בפרק של היום פגשתי את יותם ואגם. יותם בן רגע לשלוש עשרה ואגם בת שתים עשרה וחצי
השניים תלמידי כיתה ז',החברים הכי טובים והם באו לדבר איתי על מהי חברות עבורם
בעולמם של מתבגרים החברים הם כל עולמם, בשפה המקצועית אנו קוראים להם, קבוצת השווים
כלומר אנשים שחווים חוויות דומות לנו, שקרובים אלינו בגיל, במצב החברתי, שמדברים את אותה השפה בקצב, בכוונה, בהבנה
אגם ויותם נתנו לי לצלול לעולם שלהם, שיתפו אותי מה חשוב להם בקשר עמוק עם חברים
כדאי לקחת כמה רגעים להקשיב להם ולו רק כדי לשמוע שהילדים שלנו יודעים היטב את דרכם בעולמם, הם יודעים מה נכון להם ומה פחות. הם יודעים לסנן קשרים שלא מתאימים להם יותר ולהיזהר בנפתולי העולם הוירטואלי
שווה גם להקשיב לבלבול שעולה מהשיחה, מצד אחד הם מדברים בביטחון ובוודאות על הצורך שלהם בעצמאות, בהתנסות, בשחרור מההורים שלהם מצד שני מבינים שהצורך בהורים נוכחים, נמצאים, בטווח בטחון חשוב מאד ומאפשר להם את הצמיחה לעצמאות וחופש מתוך מקום של בטחון שיהיה מי שיתפוס אותם בעת הצורך
הקושי שלנו לדעת כמה להחזיק וכמה לשחרר הוא גם הקושי שלהם לדעת כמה חופש לקחת ומתי הם צריכים להתכנס חזרה לקן המשפחתי. זה מחול עדין. ההורה צריך לקחת צעד אחורה בנוכחות מתבוננת, פחות לדבר יותר להקשיב ולהיות שם עבור המתבגר/ת כעוגן. מתבגר שיודע שיש לו לאן לחזור ועם מי לדבר באופן שיקשיבו לו ולא יטיפו לו יוכל להתמודד טוב יותר עם הסערות שהגיל מזמן