הורים בגובה העיניים

לפעמים השינוי כל כך מפחיד אותנו, שאנחנו עושים הכל כדי לדחות, לעקוף או אפילו להדחיק אותו. מחשבות כמו "רגע רגע... מה מחכה לי מעבר לפינה?" "אמאלה!" "ומה אם אכשל?" – מהבהבות לנו בראש בלי הפסקה. לפעמים הגוף מגיב עוד לפני שאנחנו מספיקים לחשוב על זה – ופתאום צצה לה איזו אלרגיה או איזה וירוס קטן שבא "בול בזמן"...אבל מה קורה כשהילד שלנו נתקל בשינוי? - מעבר דירה, אח חדש, הסתגלות לגן... ומה אם הוא ממש מתקשה להסתגל? איך נכון ללוות אותו בתהליך? האם יש דברים שאנחנו עושים שמקשים עליו בלי לשים לב? ואולי… ואולי בכלל היינו רוצים פשוט לחסוך ממנו את הקושי?מה יקרה אם נלך עם השינוי, למרות הפחד? יכול להיות שנגלה שהקושי הוא בעצם כאב גדילה? ואם רק מישהו היה מבטיח לנו שזה מה שיקרה – היינו חותמים על זה בשמחה! פשוט כרגע, כל מה שאני רואה לנגד עיניי זה את הקושי...בפרק הזה אירחנו את ליאור נבון הנהדר, לשיחה מרתקת, פותחת לבבות וראשים!ואפרופו שינוי… שמתם לב שכבר יש אפליקציה ל"הורים בגובה העיניים"? מוזמנים להורידה ולהיות חלק מהמשפחה!להורדה ⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠לאנדרואיד⁠⁠לקבוצת הווטסאפ של⁠⁠הורים בגובה העיניים

עד כמה מעסיקה אתכם המחשבה - מה חושבים עליכם? איתי שיתף שבהרבה תחומים לא אכפת לו, אבל !!! בכל הקשור בחשיפה ברשתות החברתיות, פה הוא נמנע כי הוא חושש להתאכזב מהתגובות/חוסר תגובות... או שכנגן (בג'ירפות/אביב גדג' ועוד...) , הוא לא זקוק למחיאות כפיים, ואילו כ"איתי שטרית" על הבמה עם חומרים משלו, הוא משקשק ו... נמנע !רונה שיתפה שחשוב לה בטירוףףף מה חושבים עליה, אבל שבשנים האחרונות היא משתדלת לעשות למרות המחשבות המעכבות, אבל אין ספק שזו עבודת חיים עבורה... ורבקה? תאזינו ותגלו :)אז מה הסיבה שכלכך חשוב לנו מה חושבים עלינו? למה לילדים שלנו כלכך חשוב מה חושבים עליהם? האם יש דרך לגרום לזה שיחשבו עלינו רק דברים טובים ? מה החסרונות בהתנהלות בהתאם ל-מה יחשבו עלינו? מה הילדים שלנו יפסידו אם הם יתנהלו בהתאם ל- מה חושבים עליהם ? איך אפשר להתנהל אחרת? איך אפשר לעזור לילדים שלנו, כשאנחנו רואים אותם - מוטרדים ממה יחשבו עליהם ?והורדתם כבר את האפליקציה של הורים בגובה העיניים? דחוףףף להוריד ! למה אתם מחכים ????נשתמע בפרק :)להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠לאייפון⁠⁠לאנדרואיד⁠לקבוצת הווטסאפ של⁠הורים בגובה העינייםלהצטרפותלחברותא בנושא גבולות

בפרק הזה איתי ורונה דחסו רגליהם (39/42) בנעליהם הקטנות של אריאל מילי וברי (26/31).מצד אחד היה צפוף מאוד מאוד מאוד (ועם הרבה חול:), מצד שני - הלבבות התרחבו.כמה הפעולה הכביכול קטנה הזאת, זו שמוציאה אותנו - ההורים, מעצמינו, יכולה להרחיב לבבות, ולחזק קשרים.לפעמים אנחנו כלכך עסוקים בלהציב גבול/לעמוד בזמנים/נימוסים והליכות/למה עשית ככה/"תפסיקו לריב!!!"... שאנחנו ממש יכולים לפספס את אותן עיניים קטנות... כמובן שלא במתכוון, הא? זה קורהל כ ו ל ם !החיים האלה כלכך מלאי התרחשויות, שקל ממש לפספס את זה.בפרק הזה הצענו לכםן זווית חדשה . זווית בגובה מטר, אולי פחות... את זווית הילדים שלכם/שלנו.תודה לרבקה שפותחת לנו את הזוויות הללו, ומחדדת לנו את החושים .דיברנו ,בין היתר, על - איך נבין אותם כשהם נסערים ולא הגיוניים בשום צורה? מה לעשות כשאנחנו לא מבינים למה הם כלכך מעצבנים/לא ברורים - ואיך עושים את המעבר מ-"אי אפשר להבין אותם" ל- תומכים בהם? מה קורה כשמבינים אותם, אבל לא רוצים לזרום איתם? איך נציב גבולות באופן שבו נראֶה את הילדים, ואיך זה משפיע עליהם? איך הילדים לפעמים "מכניסים אותנו לנעליהם", ולמה לפעמים הם פשוט -מתנהגים את הבעיה, אבל לא ברורים במה באמת עובר עליהם, וכמובן : מה עושים עם זה ???פרק סופר מעניין וחשוב ❤️להורדת האפליקציה החדשה של הורים בגובה העיניים⁠⁠לאייפון⁠⁠⁠⁠לאנדרואידתודה לקהילת הורים בגובה העיניים, שביקשה את הנושא הזה ! יצא ממתק !להצטרפות לקבוצה של ״הורים בחברותא״

פרק עם ק ה ל !!! (מתנצלים מראש, רונה השתכרה). אושר גדול היה לפגוש אתכם פנים אל מול פנים ! ולעניינינו ! הפעם דיברנו על : חברוּת ! דיברנו על : מה קורה כשילדים מדירים ילד אחד מהחבורה? אבל רגע... מה קורה אם הם באמת לא רוצים לשחק עם הילד הזה ? הרי להכריח זה לא סבבה... אז מה כן?, מה לעשות כשילדינו בוחרים חברים שאנחנו לא אוהבים?, מה לעשות/לא לעשות כשהם "קונים" חברים במתנות?, איך ללמד אותם התנהלות חברתית מכבדת?, איך להתנהג כשהילד שלנו מתנהג בצורה פוגענית או נצלנית ?, מה לעשות כשהילד שלנו משתף אותנו במקרה שנשמע לנו לא חברי ? האם להתערב? לתת עצה?, לֶמה הילד שלי זקוק באותם הרגעים? שניתן לו פתרון? שנקשיב לו ? דיברנו המון על הלב החשוף , ועל הפחד מדחייה ! גם שלנו המבוגרים! על דוגמא אישית... ורונה שיתפה את הקהל על מקרה שקרה לה עם חברה, שגרם לה להבין לעומק מקרה שקרה לאריאל מילי... בואו בואו, תשתפו אותנו אם נגענו בלב שלכם !

היום נדבר על הילד הבכור ! הילד שבזכותו קיבלנו את התואר : אמא ואבא ! זה שעד לא מזמן היה היחיד והמיוחד שלנו, היה כל עולמינו. צולם מכל זווית אפשרית - חיוך ראשון,שן ראשונה,צעד ראשון.. המציאות שלו הייתה זו - אני היחיד והמיוחד. והופס ! הריון שני, אמא ואבא מתכוננים לתינוק החדש - הגוף של אמא משתנה, יש לה כבר פחות כוח להרים אותי... אומרים לי: "בקרוב יהיה לך אח קטן ! אתה תהיה הגדול !!!" אבל רגע... אני רוצה להיות ה-גדול??? מה זה אומר בעצם? אני עוד תינוק בעצמי! ואז התינוק מגיע - וזה נכון שאמרו לי שזה כייף להיות אח גדול, וזה באמת קצת מגניב שיש פה תינוק חמודי ! והיי הוא אפילו קצת דומה לי !!! אבל ! אם זה כזה כייף, למה כולם מחייכים רק אליו? למה כולם שומרים עליו כלכך מפניי ? "תזהר!", "תשטוף ידיים", "ששש שלא תעיר את התינוק", "אתה הגדול עכשיו"... ואחרכך גם מגיע ה- "תוותר לו, הוא הקטן", או "נו ! אתה הגדול תהווה לו דוגמא" . אז בפרק הזה נכנסנו לראש של אותו בכור... מוכנים לצלול לשם? איך הוא מרגיש ? האם יש פה שינמוך/הרעה בתנאים? האם זה נכון לתת לו אחריות? למה הוא כלכך לא מרוצה? למה ילדים גדולים נוטים להיות "בעייתיים"? אם אנחנו עושים הפלייה מתקנת ,כמו שלמדנו בפרק על יחסי אחים, האם זה פוגע באח הצעיר? מה אנחנו עושים עם כל רגשות האשמה שאנחנו לא נותנים לאח הקטן את מה שנתנו לאח הגדול ברמת ההשקעה? למה הבכור לא משתף פעולה כשאנחנו אומרים לו : "תוותר לו", "תתחשב", "הוא קטן, תלמד אותו" ? מה לעשות עם כל האגרסיות/הרצון לתשומת לב שיש לבכור? תלחצו על הפליי, תנו אוזן - ותעדכנו מה תפס אתכם :) להרשמה למסיבה של הורים בגובה העיניים (חגיגת פרק 120) להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

אךךך האש ששורפת בחזה ! העשן שיוצא מהאוזניים !!! הצילוווו !!!! איך אתם מרגישים כשאתם עצבניים? מה אתם עושים כדי להרגע? מה אתם עושים כשאתם עצבניים ואין לכם דרך להרגיע את עצמכם, כי אתם עם הילדים? מה קורה כשהכל יוצא על הילדים? או על הבן/ת זוג? אוף. זה ממש לא היה מתוכנן... אבל הר הגעש התפוצץ, ועכשיו מה? רונה התחילה את הפרק עצבנית ! אבל באמת, לא רק בשביל הפרק! היא אשכרה הגיעה עצבנית לפרק על ילד עצבני :) צחוקים איתה. אז התחלנו מהזווית של ההורה העצבני כי זרמנו עם המצב של רונה, והמשכנו משם לזוויתו של הילד העצבני. אז הורה עצבני- איך זה נראה? מה עושים כדי להרגע? איך הורה עצבני יכול לגשת לילד עצבני? הרי כולם פה עצבניים! הצילו! ילד עצבני- איך זה נראה? איך אנחנו יכולים לדעת שהוא באמת עצבני? למה זה קורה? מה עושים? האם ואיך ניתן להרגיע אותו? מה לא כדאי לעשות? יצא פרק עצבני, אך גם מצחיק אל דאגה ! והעיקר עם המוןןןן אסימונים ונקודות למחשבה. מוכניםות להתעצבן איתנו ? יאללה, בואו ! להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠האתגר של רבקה⁠ להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

הכנה מראש: הפרק הזה יצא קצת טיפול זוגי, מבלי להתכוון לכך ! אז שלחו את הפרק לבן/ת הזוג, ותשתפו אותנו איך זה השפיע עליכםן,הא? אז לפני שהשיחה הפכה לטיפול זוגי, דיברנו על: רונה ואיתי שיתפו את רבקה, שלאחרונה יש המון התעסקות, מצד הילדים, ב-מי אוהב/לא אוהב/כמה אוהב ואת מי. "אמא את לא אוהבת אותי", "אף אחד לא אוהב אותי", "אני אוהב רק את אבא" וכו... והרי רונה ואיתי הכי אוהבים את ברי ואריאל מילי, נכון? כמה פעמים הם יכולים לענות במוּארוּת: "אנחנו הכי אוהבים אתכם בעולם" ? רונה שיתפה שנמאס לה מהלופ הזה. וגם רונה שיתפה כמה זה מחלחל לה לסדקי הלב כשברי אומר לה שהוא לא אוהב אותה, בטח ובטח אם זה נשלף פעמיים בשעה, לפחות (!!!) אז- למה הילדים אומרים את זה? האם זה מעיד באמת על חוסר אהבה? מה ניתן ללמוד מהאמירה הזאת? איך אפשר לעזור להם? אלו תגובות ירגיעו את התופעה, ואלו יחריפו? האם זה קשור להורה מועדף? ואם כן למה זה קורה? מה לעשות כשנפגעים? מה לעשות כשהם אומרים את זה כדי לקבל תשומת לב? וכמובן - שיצאו שם פנינים בדמות טיפול זוגי :) שווה האזנה נשתמע בפרק להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של האתגר של רבקה להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

"מה אני המשרתת שלךךך???" - מכירים את המשפט הזה? אם גם לכם עולות המחשבות: "שלא יגדל לי פרזיט/מפונק/שח'/לא מעריך" - הפרק הזה עבורכם. "מטלות- הבית"... בעעע... מישהו פה אוהב לבצע את "מטלות -הבית" הלופ הזה של : כביסה,כלים,ניקוי,טאטוא, בישול,קיפול... אין סוף בקיצור! ואז מגיע הרגע שאנחנו מקפלים את הכביסה, והילד צועק: אמא/אבא תביא/י לי מים ! כאמור כמו -שח' . למה ומדוע? מה אני המשרת/ת שלךךך ???? אז מה היינו רוצים שיעשו? למה אנחנו רוצים שיעשו? האם ואילו מטלות הילדים שלנו רוצים לעשות? האם זה עוזר? האם זה מתאים לנו? איך אנחנו מגיבים כשהם רוצים לטאטא/לבשל/לקפל ורק מלכלכים עוד? אז מצד אחד אנחנו רוצים שילמדו לעשות את מטלות הבית, ומצד שני - "לא ככה !" "תן תן לי רגע" ... מה רבקה חושבת על- לשלם לילדינו עבור מטלות- הבית ? בקיצור: נשתמע בפרק, הא? דיברנו המון ! ויש המוןןןן שיעורי בית :) להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

רונה טסה לכמה ימים לאחותה שגרה באנגליה ! בלי איתי ובלי הילדים ! פעם ראשונה שהיא נפרדת מהילדים לתקופה כזאת ארוכה (שישה ימים). היא מוצפת ומלאת רגשות מעורבים. דואגת, מתרגשת, חרדה, ומה אם זה שמדובר בתקופת מלחמה ? - מה יקרה אם איראן תתקיף? מי יאכיל את גרי האוגר? מה יקרה אם ילכלכו לה את הספה ? וכן - הגעגוע ! התגעגעות מראש כזאתי... מחנק בגרון רק מלחשוב על המרחק הפיזי... בתחילת הפרק רונה הציגה את זה כגעגוע אבל ככל שהתקדם הפרק רונה הבינה שיש עוד מורכבויות, ושהכותרת "געגוע" מכילה בתוכה את כל הנ"ל ועוד... אז מה זה געגוע בעצם? האם לאיתי אין לב כי הוא לא מהמתגעגעים? איך אנחנו נוכל לדייק את עצמינו לילדים כשאנחנו מתגעגעים אליהם מבלי להכביד עליהם? האם געגוע הוא מכביד או מחמיא? מה אפשר לעשות כשהגעגוע צף? איך אנחנו נוכל ללוות את הילדים ולעזור להם כשהם מתגעגעים למישהו קרוב (אמא/אבא שנסעו לחו"ל או למילואים, או אפילו בפרידה בגן בבוקר,חבר שנסע לרילוקיישן,חיות שאבדו/הלכו לעולמם/נימסרו... האם זה טוב או רע להתגעגע? האם זה מעיד על קירבה או חוסר קירבה ? דיברנו גם על מנגנונים של אנשים- כמו ניתוק ! ומה לעשות עם שיחות וידיאו, כן או לא? נשתמע בפרק ! להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם

מאז "ליל הטילים הבליסטיים" שנשלחו על ישראל מאיראן, ברי לא מוכן להסיר את האוזניות אוטמות - הרעשים מהאוזניים, כי הוא מפחד מעוצמת האזעקה, מהאנרגיה הלחוצה והריצה לממ"ד . הוא צמוד אליהן, ולא מוכן להורידן- בגן, בבית, אצל הסבים, אצל חברים.. רונה ואיתי שיתפו את רבקה על הדרכים בהן הם בחרו לעבור את זה ביחד עם ברי ורונה הוסיפה כי גם היא בעצמה מפחדת ממש ממש, ושהיא משוכנעת שברי מרגיש אותה ושזה משפיע עליו. בין היתר נושאים שעלו : ממה הילדים מפחדים? מתי זה טבעי ובריא, ומתי זה מוגזם ומפריע? מהם הביטויים של הפחד? אצל אילו ילדים יש סיכוי גבוה יותר לפגוש פחדים? מה עושים כשגם אנחנו,ההורים, מפחדים? איך להגיב כשהם מציגים בפנינו את הפחדים? האם יש דרך להרגיע או להקל עליהם? כמה פוקוס לשים על זה? להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠הורים בגובה העיניים⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לאינסטגרם