פרופסור שי כרמי מביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה, פרסם לאחרונה מחקר (עם ד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית, ופרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק) הבוחן שיטה חדשה להערכת הסיכוי שעובר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית. התהליך נועד להפחית תחלואה עתידית ולהוריד את כמות הסבל בעולם, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית.שוחחנו על האתיקה של הגנטיקה, תחום המשתנה ומתפתח ככל שהטכנולוגיה מתקדמת; אם לפני שני עשורים עוד דנו על האתיקה של לדעת את מין העובר, היום כבר מדברים על בחירת תכונות.בחירת עוברים על פי מדדי סיכון, אומר כרמי, עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי השיוויון בחברה. חוקרים רבים, אומר כרמי, נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' להיוולד, מחשש מהידרדרות ל"אאוגניקה", השבחת גזע. תנועה שבמסגרתה נרצחו ועוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית.בנוסף, פרופסור כרמי חוקר גנטיקה של אוכלוסיות, בדגש על יהודים אשכנזים. שוחחנו על מהי אוכלוסיה, מה ניתן ללמוד מהדנ"א על שינויים שאירעו בעולם, וגם ניסינו לברר מיהו אשכנזי.
