היא: פרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למנהל עסקים, ראש המעבדה לקבלת החלטות במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. חוקרת תהליכי קבלת החלטות בהקשרים חברתיים. הוא: ד"ר אלכסנדר גיללס-הלל, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מומחה ברפואת ילדים, וחוקר שינה, בדגש על דום נשימה בשינה. השניים נשואים ולהם שלושה ילדים - וגם מחקרים משותפים, בהם שילבו את שני תחומי המחקר שלהם ובדקו את השפעת חוסר השינה אצל רופאים מתמחים על תהליכי קבלת ההחלטות שלהם.ההשפעה של חוסר שינה על הגוף נחקרה והיא ידועה. אבל המחקר של פרופ' חשן-הלל וד"ר גיללס-הלל שונה, מעמיק יותר. שלא כמו במחקרים הקודמים - הפעם נחקרה גם ההשפעה של חוסר שינה למשך תקופה ארוכה, כמו התמחות בבית חולים, ולא רק חסך שינה של לילה אחד - מסתבר שתקופת התמחות ארוכה ללא שינה גובה מחיר כבד מהמתמחות והמתמחים הצעירים, כמו פגיעה במאזן ההורמונלי, האצה של תהליכים דלקתיים ועוד, בנוסף לפגיעות מהתחום הקוגניטיבי כמו קשב, אימפולסיביות וכד'. במחקר היתה גם קבוצת ביקורת של רופאים מומחים שחזרו למסדר שינה תקין. החדשות הטובות: הנזק חולף.השניים המשיכו הלאה במחקרם, אל מקום שלהרבה רופאים לא נוח לדרוך בו, ובדקו מהי ההשפעה של חוסר שינה כרוני אצל רופאים מתמחים על מידת האמפתיה שלהם כלפי המטופלים - ואיך האמפתיה שלהם משתנה במהלך היממה, ולמשך ההתמחות. לדוגמה, השניים בדקו את מידת האמון של רופאים שלא ישנו כלפי חולים המתלוננים על כאבים ועונים על השאלה, כמה כואב לך מאחד עד עשרה. המחקר הקיף מידע שנאסף מכ-13 אלף מקרים.התוצאות, עליהן שוחחנו בפרק המרתק הזה של HUJICAST, מרתקות.
