המחקרים של ד"ר עבד-אלפתאח מנסור, חוקר במחלקה לנוירו־ביולוגיה קלינית שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית הולכים על גבול המדע הבדיוני, ומדי פעם גם עוברים אותו. שיחה מרתקת על אחד התחומים המתפתחים והמרתקים ביותר ברפואה היום: שילוב של רקמות מוח אנושיות במוחות של עכברים, במטרה לחקור פתולגיות של מחלות נוירו-דגנרטיביות.ד"ר מנסור היה הראשון בעולם שביצע השתלה של אורגנואידים אנושיים בתוך מוח של עכבר מעבדה, זה קרה ב-2018 במכון סאלק שבסן דייגו, קליפורניה. מאז חזר ד"ר מנסור לאוניברסיטה העברית והוא ממשיך לדחוף את המדע קדימה.אורגנואיד הוא גרסה ממוזערת של איבר חי בשלושה ממדים ועם מיקרו-אנטומיה דומה לזו של האיבר המקורי. ניתן ליצור אורגנואידים על ידי תאים מהרקמה המקורית או מתאי גזע עובריים. יש למדע היום את היכולת לקחת תא אנושי של אדם בכל גיל ולהנדס אותו אחורנית עד שהוא חוזר להיות תא גזע עוברי. לתאי הגזע האלה יש יכולת להתפתח לתאי יעד מוגדרים: אפשר "להגיד" לתא להפוך לרקמת מוח, כבד, עור וכד'. היכולת לייצר "אורגנואידים" נחשבת לאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות בעשור האחרון. ד"ר מנסור, כאמור, מתמקד ביצירה של רקמת מוח.התחום של שילוב רקמות מוח אנושי במוח של בעל חיים רשם התקדמויות ניכרות בשנה האחרונה: הרקמות האנושיות נקלטות בתוך המוח של החיה, מתפתחות ויוצרות קשרים עם יתר חלקי המוח. פשוט מטורף. ההשלכות של ההישג המדעי הזה בכל הנוגע להבנת המוח ולמציאת טיפולים למחלות שהן כיום חשוכות מרפא עשויות להיות אדירות.ועדיין, בפני ד"ר מנסור וחוקרים אחרים עומדת בעיה אחת מהותית: בעוד שאפשר לקחת תא ולהצעיר אותו - עדיין בלתי אפשרי לגרום לגרום לתאים ולרקמה להתבגר ולהפוך לתאים של אדם מבוגר. איך משרים זקנה? איך לדמות חיים שלמים על התא? איך להריץ אותם במהירות? זו התעלומה המרכזית של התחום.שוחחנו גם על השאלות האתיות המהותיות העולות מתחום המחקר הזה: האם נכון לקחת תאים ממין אחד ולשים במין אחר? כשלוקחים תאים מאדם, הופכים אותם לתאי גזע ואז מפתחים מהם אורגנואיד מוח קטן - של מי המוח? כשמשתילים רקמה מוח אנושי במוח של עכבר, מה מקבלים? עכבר-אדם? איפה מתחילה התודעה? כן, היום מדובר בכמות קטנה של תאים - אבל מה יהיה מחר? בעוד עשור?שוחחנו גם על חזונו של ד"ר מנסור, לבנות מודל שמדמה מוח אנושי בצורה טובה, מבחינת הרכב תאים, אזורים ונוירונים מקשרים. שיחה מעוררת מחשבות והשראה.
