מי שמכיר את הסיפורים של הפלייאוף יודע שתמיד יש תירוצים, הקבוצה עייפה, או שנחה יותר מדי, השחקנים חסרי נסיון או כבר שחוקים מרוב משחקי להיות-או-לחדול, ובכלל שלושה או חמישה משחקים זה עדיין לא סדרה, אז הנה, נגמרו התירוצים, שתי סדרות, הטוב משבע, מקום ראשון נגד שני באמריקן ליג ומקום ראשון נגד... מה, שוב המטס? איך? וכדי להסביר איך נסקור את הסדרות שעברנו, וניתן בהן סימנים, ואז ננסה להבין האם זה הגורל או המסה של הכשרון בנאשיונל, והאם תהיה זו הקבוצה הקטנה שתצא גדולה, או שמא הקבוצה הגדולה תוציא אותם קטנים באמריקן, והכל לקראת החזרה הגנרלית: סדרות האליפות.