הייטק בפקקים

לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו. מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על התעשייה המקומית הוא עדיין הריבית הגבוהה שמורידה את תמחור חברות הצמיחה, ולמעשה ״סוגר״ בפני החברות את האופציה להנפיק. הירידה בגיוסים וברכישות מאז בועת 2021 בחציון האחרון היא באחוזים דומים בהשוואה בין ישראל ארה״ב ואירופה. אלו סקטורים כיכבו? ואלו סקטורים נמצאים בדעיכה, וכיצד הירידה בגיוסי ההון עבור קרנות הון סיכון תשפיע על השנה הקרובה של ההייטק המקומי? בפרק אירחנו את אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישון סנטרל, המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון.

זו תקופה פחות טובה לגייס בה כסף, את זה כולם מבינים. גיוסי ההון לסטארט-אפים ירדו בגלל מגוון סיבות ואנחנו באקלים אחר מבעבר. הפרק הזה יעזור לנו להבין איך במצב העניינים הנוכחי כדאי להסתכל על גיוס כספים לסטארט-אפים בשלבים השונים ולמה חשוב לשים לב. נשוחח גם על דרכי מימון אלטרנטיביות וסוגי עסקים שמתחילים להופיע. הפעם בהייטק בפקקים התארח לירון רוז - יזם ומשקיע הייטק פרטי. יחד ניסינו להבין איך משקיעים בשלבים מוקדמים חושבים ועל מה הם מסתכלים כשהם בוחנים השקעה בסטארט-אפ. דיברנו גם על הזדמנויות במצב הנוכחי, ולמה זו יכולה להיות תקופה מצוינת להקים בה סטארט-אפים.

כשאנחנו מדברים על תעשיית האגרו-פודטק - החדשנות הטכנולוגית שבמזון ושבחקלאות, אנחנו בדרך כלל מדברים על תחליפי חלבון לחלב, ביצים, דגים, פרמנטציה או הגביע הקדוש - סטייק מתורבת, ״בשר ללא סבל״. הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים האלו, שעד כה בעיקר דיברנו עליהם, מתחילים להגיע אלינו לצלחת. חברת "יו-אגג", מפתחת חביתות וביצים עלומות מן הצומח, מספר חברות ישראליות כמו "אימג׳נדרי" ו"רי-מילק" מפתחות חלב וגבינות שמבוססות תאי חלב אמיתי בתהליכי פרמנטציה, ובסינגפור תוכלו להזמין סטייק מתורבת רק ב-17 דולר. מדינת ישראל היא אחת ממרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לתעשייה כאשר בארץ כמות הסטארטאפים השניה במספרה וכמות הגיוסים השניה במספרה. לא לנפש, אלא באופן אבסולוטי. נתון די מדהים. לרוב אנחנו מדברים על חלבונים אלטרנטיביים ממקורות ברי קיימא כפיתרון לרעב ולמשבר האקלים. במהלך המלחמה עלה צורך הרבה יותר מוחשי - ביטחון תזונתי. נדבר בתכנית עם ד"ר תמי מירון - מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת "פרש-סטארט פוד-טק אינקובטור", שיושבת בימים כתיקונם בקריית שמונה ונאלצה להתפנות, ועם ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון מחקר "דה גוד פוד". נשוחח על עתיד תעשיית המזון החדשני בישראל ועל שינוי יעוד התעשייה בזמן המלחמה.

הרבה טלטלות עוברות על הכלכלה הישראלית ובפרט על ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. אי יציבות פוליטית, מלחמה והורדת דירוג… אנחנו רגילים לשמוע שבשנים הקרובות לא יהיו השקעות בהייטק הישראלי, מסוכן פה מדי, והמחירים גבוהים מדי. מה ההשפעות של כל אלה, מה הסנטימנט של המשקיעים, או במילים אחרות - מה המצב שלנו באמת במובן הזה, ואיך לצאת מחוזקים מהמשבר? הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטרל, מארחים את יעל בנימין - מנכ"לית ומייסדת "סטארטאפ סנאפ-שוט", ורו"ח מורן מסד הדר - שותפת ביקורת הייטק 'דלויט ישראל'.

יותר מידי פעמים טכנולגיית משאבי אנוש מנסה למחשב תהליכים של העבר ולא את עולם העבודה של העתיד. עולם העבודה השתנה מקצה לקצה בעשור האחרון והפך ממקום שהולכים אליו למשהו שאנחנו עושים. איפה שפעם היינו מגייסים, משמרים, מפתחים ומפטרים אנחנו רואים היום צורות חדשות של עבודה, שיתופי פעולה, התקשרויות וציפיות. יש אנשים שבשבילם זה לא רק האתגר של הארגון אלא ממש המוצר והלקוח. הייטק בפקקים היום עם רוני זהבי - מנכ״ל ומייסד הייבוב אפילו בשביל יוניקורנים, שזו חיה נדירה גם ככה, יוניקורן בתחום אייץ'-אר-טק זו חיה עוד יותר נדירה. הייבוב גייסה באוקטובר האחרון 150 מיליון דולר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. החברה הוקמה ב-2015, מעסיקה כ-800 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בסידני, ברלין, אמסטרדם, ליסבון, לונדון וניו יורק, ומשרתת כ-3,500 לקוחות. היא פיתחה פלטפורמת ענן המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים ומסייעת להם לנהל את העובדים, החל מתהליך הקליטה ועד לניהול ימי חופש, אופציות בחברה ואפילו סידור של הליך עזיבה או פיטורים. מנקודת המבט הזו, נדבר עם רוני על השינויים בעולם העבודה ועל האופן בו הוא עוד צפוי להשתנות בשנים הקרובות.

אלכסה וקורטנה, העוזרות האישיות, הן כמובן נשים. מצד שני אם תבקשו מהבינה המלאכותית היוצרת לצייר לכם רופא או מנהל, תקבלו גבר. זה לא באמת מפתיע, הכלים נבנו על ידי רוב כמעט מוחלט של גברים ומשתמשים במידע הקיים שהוא, כידוע, משקף מציאות שמנסה להשתנות. או שלא. מחקרים רבים שיצאו ביום ההולדת הראשון של הבינה המלאכותית היוצרת מסמנים לנו שהולך ונפתח כאן פער מגדרי מובהק: נשים פחות מדברות, פחות לומדות, פחות משתמשות, פחות מאמינות. והפער הזה הולך לפגוע לנו - הנשים בתעסוקה, בשכר, בקידום, אפילו ביכולת למצוא עבודות גמישות. הייטק בפקקים היום בשיחה עם שירה וינברג הראל - מומחית מוצר ובינה מלאכותית כדי להסתכל במבט נוקב על בינה מלאכותית ומגדר. נסתכל על הנתונים, על הסיבות, וגם על מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות. בכל המישורים.

בינה מלאכותית יוצרת - ג'נרטיב איי-איי - מביאה איתה הזדמנויות עצומות לשיפור תהליכים ארגוניים במגוון רחב של יישומים. למרות זאת ליישם בינה מלאכותית בתוך ארגון גדול זה לא עניין של מה בכך - יש אתגרי אבטחה, רגולציה, אימוץ וגם הלכה למעשה היכן באמת הטכנולוגיה מייצרת אימפקט. על מנת לשרוד ולצמוח, ארגונים נמצאים במרוץ חימוש ליישום הטכנולוגיה הזו באופן הטוב ביותר. הייטק בפקקים היום מארחים את רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת הטכנולוגיה איי-טי-אנד-טי ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל. נדבר על האופן בו מתבצע יישום בינה מלאכותית ג'נרטיבית אצל עובדים וארגונים.

האקזיט. לפני שבנינו כאן יוניקורנים, זה היה החלום של כל יזם. אבל קצת כמו שהחיים, בניגוד לאגדות, לא מסתיימים ב"הם חיו באושר ועושר", גם אחרי הרכישה יש חיים שלא כל כך מדברים עליהם. הייטק בפקקים היום עם על היום שאחרי האקזיט עם רן גולדי גולדשטיין - סמנכ"ל תשלומים ביוניקורן הבלוקצ'יין פיירבלוקס, ולפני כשנתיים - מייסד ומנכ"ל חברת פירסט דיגיטל שנרכשה על ידי פיירבלוקס ב-100 מיליון דולר. לרן יש בקריירה 3 רכישות ועוד מה שהוא מגדיר 5 כשלונות למרות שכולנו יודעים שיזם לא נכשל, הוא רק לומד. נדבר על פערים בין הציפיות למציאות ובדיעבד מה היה צריך לעשות, לבקש ואולי לעשות אחרת. ואיך גורמים לאקזיט להצליח? פיירבלוקס מפתחת פלטפורמה ייחודית ומאובטחת לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין.

החיבור בין בינה מלאכותית לרובוטיקה יכול לייצר רובוטים שמסתובבים בינינו ומחליפים אותנו בכל מה שאנחנו לא רוצים לעשות בעצמנו. החל מקיפול בגדים, דרך משלוחי מזון ועד קריאת ספר לילדים. בסי-אי-אס האחרון, (תערוכת הטק הגדולה בעולם שמתקיימת בקליפורניה) רובוטיקה הסתמנה כאחת מפריצות הדרך וההייפים הבאים. אם כך, מדוע אנחנו לא מרגישים נוכחות של רובוטים בחיי היומיום כבר היום? (מלבד רובוטים לשאיבת אבק) מתי נראה רובוטים מסתובבים ברחוב? ולמה זה עדיין לא קרה? בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נראיין את ד״ר הדס אראל, מומחית לאינטראקציית אדם- מכונה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת רייכמן. נדבר איתה על רובוטים דמויי אדם, על חלוקה של החלל הציבורי עם מכונות, ועל הקשר הרגשי שנוצר בימים אלה בעזה בין חיילים לרחפנים ולכלבים ממוכנים שמצילים את חייהם.

כבר שנים שקיימות בעולם תנועות שונות הקוראות לצמצם את שבוע העבודה. דיי-ויק-גלובאל 4 מריצה פיילוטים שונים שקוצרים פירות ומראים על הפחתת הסטרס ונטיה מופחתת להתפטרות, ניסויים כאלו נערכים גם בישראל ולא רק בתעשיית ההייטק. אם לצמצם אז ברימוט - תופעת הנוודות הדיגטלית תפסה תאוצה לאחר הקורונה וכיום שכירים ופרילאנסרים עונים למיילים לצד שייק קוקוס בפאי. גם ברמה הכלכלית, הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא רעיון שתופס תאוצה ונעשו בו ניסויים בקניה, דרום קוריאה, ארצות הברית, אירופה ואסיה (גם באיראן). מבחינה פיננסית רבים שואפים לצאת מוקדם לחופש כלכלי ותנועת "פייר" פופולרית מאוד בקרב עובדי ההייטק וקוראת ״לצאת מכלוב הזהב״ ולהצליח להגיע לפרישה מוקדמת. התנועות האלו היו קיימות עוד הרבה לפני היישום של הבינה המלאכותית אך כעת עוד יותר כשאנחנו מתחילים להרגיש את ההתייעלות בקצות האצבעות שלנו. האם התופעות האלו יכולות להפוך לרחבות יותר? כיצד עושים את השינוי למעבר ל4 ימים? והאם אולי עכשיו שאנחנו צריכים ללמוד לשנות את ההרגלים שלנו כדי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אולי עכשיו זה הזמן הנכון לעשות את זה? הפרק הוקלט בספטמבר 2023, לפני המלחמה

אנחנו רגילים לראות בעיתונות ההייטק וברשתות החברתיות בעיקר שיח על הצלחות, גיוסים, אקזיטים, אבל אצל מייסדי סטארט-אפים יש נושאים שפחות מדברים עליהם בחוץ. נושאים כמו: תמיכה נפשית, יחסים בין פאונדרים ועוד נשמרים לחדרי חדרים. זה מאוד מובן למה: לאף אחד אין אינטרס לדבר על זה. אנחנו כאן כדי לדבר על הנושאים הללו ועל נתונים. דיברנו על המסע הנפשי של יזמיות ויזמים בשלבים מוקדמים ועל כמה הוא קשה, ואיך מתמודדים עם הנושאים ה"רכים" שקשורים למערכות יחסים ופסיכולוגיה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה. הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטרל מארחים באולפן את יובל אריאב, שותף מנהל ומייסד קרן סימבול. האזנה נעימה

כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה מסוימת בארוחת שישי זה אינדיקטור טוב שאנחנו בשיא תקופת ההייפ. ואכן חברת הייעוץ גרטנר מצאה שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא ההייפ שלה באוגוסט 23׳. בחודשים האחרונים, לפני המלחמה, הקדשנו את רוב התכניות שלנו לבינה מלאכותית כי אנחנו מאמינים שבניגוד למטה-וורס או לבלוקצ׳יין הרבה מההייפ הזה מוצדק. מצד שני, כשמסתכלים על ה״כלכלה״ שמאחורי הבינה המלאכותית הרבה ממנה עדיין מאוד הפסדית, מה שאומר שאנחנו נראה שינויים דרמטיים במודלים הכלכליים שיגיעו עד ללקוח. היום בהייטק בפקקים נדבר על הכסף שמאחורי הבינה המלאכותית ונבחן את האקוסיסטם סביב הבינה המלאכותית כאן בישראל. באולפן אלכס שמולוביץ, מנהל השקעות בויולה ונצ׳רז.

הדו״ח האחרון של סטארטאפ ניישון סנטרל, נותן לנו תמונת אמת של השפעת המלחמה על ההייטק מאז מתקפת הטרור של החמאס ב 7.10, וכאשר אנחנו מדברים על ההשפעה של המלחמה על ההייטק אנחנו מדברים על חלק נכבד מכלכלת ישראל שהיה אחראי ל40% מהצמיחה ב2021. אם כך, מהו עתידם של היוניקורנים שראינו בגיוסי 2021? בכמה נפגעו הגיוסים בשנת 23׳, שנת הריבית הגבוהה, המהפכה המשפטית והמלחמה? ומה המשמעות של הפגיעה בגיוסים. היום בפרק ראיינו את אבי חסון המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון, לשעבר שותף בקרן ג׳מיני שחווה על בשרו גם את משבר הדוט קום. ציירנו תרחיש של החודשים הקרובים שככל הנראה יראו לא טוב, עם כותרות על סגירת חברות ופיטורין. אבל דווקא מתוך התרחיש הזה, חברות יתעוררו לגייס דאון ראונדס. סקרנו את הגיוסים בסקטורים השונים, אלו חסינים יותר ואלו פחות, והצגנו סקר של המשקיעים מחו״ל ומישראל והציפיות שלהם לקראת 2024. לינק לדו"ח שנתי 2023: https://finder.startupnationcentral.org/reports/2023-Annual-Report

בפרק היום אנחנו מדברים על כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העיתונות. עולם העיתונות היום עדיין מתאושש מהמכה שקיבל מהמעבר לדיגיטל שקיצץ משמעותית בהכנסות של הפאבלישרז הגדולים, ויצר קוראים מפולגים שניזונים ממקורות מידע שונים. האם הבינה המלאכותית, שכבר היום נמצאת בשימוש במרבית כלי התקשורת הגדולים, תשיב את הכח והתקציבים לעיתונות? או שתהווה מכה קשה ונוספת לתחום? במכתב התביעה שהגישה ה'ניו יורק טיימס' כנגד Open AI, נטען שיש תחרות של ממש בין מנועי הבינה המלאכותית לבין הפאבלישרז. מצד שני היכולת לעשות שימוש מחדש בקלות בתוכן והתאמה אישית אליה התרגלנו מהרשתות החברתיות מאפשרת לכלי התקשורת הגדולים להפיץ את התוכן שלהם בקלות יותר. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, עם אלדד מניב, נשיא וסי-או-או של טאבולה ועומר בן יעקב, עיתונאי הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון 'הארץ'.

אוכלוסיות כמו: ערבים, חרדים, דרוזים, פריפריה, חיילים קרביים ועוד, עדיין נמצאות בתת ייצוג בהייטק הישראלי. יש מאות יוזמות מדהימות שמטרתן לחבר ולהכשיר אותן בשביל להיות חלק אבל משהו עדיין לא לגמרי עובד. היום אנחנו נדבר על יוזמה שמגיעה מהשטח בהייטק שבאה לגרום לזה לקרות, כולל תקומת הנגב המערבי עם חזון גדול וחלוצי ותוצאות שקשה להתווכח איתן. פלייס-איי-אל היא יוזמה ללא כוונות רווח שמטרתה היא לגשר על הפער בין אוכלוסיות שקשה להן יותר להתקבל לעבודות בהייטק הישראלי. בפלייס-איי-אל זיהו שלושה גורמים עיקריים לקושי של אוכלוסיות בתת ייצוג להתקבל להייטק, ויצרו דרכים אפקטיביות לפתור אותן. היום באולפן נארח את עידן טנדלר מקים ויו”ר מיזם פלייס-איי-אל, סגן נשיא בכיר בפאלו-אלטו נטוורקס. הצטרפו ל Place-IL: https://place-il.org/

עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד Machine & Deep Learning Israel לפני כשנה, צ'אט ג׳יפיטי נכנס לחיינו בסערה וכל כך הרבה דברים השתנו מאז. לא תמיד קל להישאר מעודכנים בכל השינויים והפיתוחים שמייצרים ערך בכל כך הרבה דרכים שונות, ולהבין איך אנחנו מיישמים את זה בעבודה שלנו. בפרק של היום נדבר על מה התחדש לנו בתחום הבינה המלאכותית בזמן האחרון ואיך אנחנו יכולים ליישם אותה בעסקים ובעבודה. דיברנו על הבינה המלאכותית הגנרטיבית והשפעותיה על מגמות חברתיות והתנהגותיות, על מה העתיד צופה לנו, איפה יש הזדמנויות לייצר ערך, על התקדמות מודלי השפה והתפתחותם.

אין דבר כזה רגע של ייסוד של סטארטאפ. מתחילים לעבוד, מתאהבים במשהו שרוצים לפתור. ואז יש המון רגעים של התפתחות. אנחנו כל הזמן מייסדים את העשור הבא של החברה. הייטק בפקקים היום בשיחה עם עוז אלון מנכ"ל ומייסד האניבוק על חזון שנבנה על פני זמן ועל כל הנקודות לאורך הדרך שבהן יזם מגלה שמשהו השתנה כמשבר או כהזדמנות וצריך לדעת לזהות, להפנים ולהגיב.

"המצב קשה, אנחנו נורא מודאגים - אבל יהיה בסדר" - זה מסתבר הסנטימנט של היזמים הישראלים. לא סתם סנטימנט אלא ממש נשק סודי שמאפשר להייטק הישראלי להתמודד עם לחץ בזמן משבר - התקווה שיהיה בסדר גם כששום דבר לא בסדר. זה, וה "ביחד" של הקהילה, שהוא חזק ממה שרואים ברוב מדינות העולם. הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל השבוע על יזמות ישראלית במשבר. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם פרופ דפנה קריב, ראש המסלול יזמות- מנהל עסקים, בית הספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן, על המחקר שלה שמראה שיזמים ישראלים מתאוששים מאד מהר לעומת שאר העולם. ננסה להבין מה מאפיין יזמים ישראלים ובמה הם שונים מיזמים אחרים שמאפשר להם לצמוח ממשברים וגם נקבל ממנה טיפים ליזמים לתקופה הזו.

מלחמת חרבות ברזל תפסה את ההייטק הישראלי במצב לא מזהיר. בשנים האחרונות חווינו משבר בתעשייה, ירידות בגיוסים ובעסקאות, מגמות עולמיות וגם עניינים פנימיים. נוסיף לזה את השפעות המלחמה ואנחנו מבינים שהולכים להיות לנו קשיים ואתגרים רבים. איך ניגשים לזה? בפרק דיברנו עם מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, וניסינו להבין איתו ביחד מה אפשר לעשות כדי לצאת חזקים ככל האפשר בימים אלה ובימים שאחרי. המקומות בהם סטארט-אפים צריכים עזרה, האתגר החשוב שלנו ברמה הלאומית, התכניות של רשות החדשנות עבור סטארט-אפים, ואיך יוצאים מחוזקים כתעשייה ביום שאחרי.

אנחנו ממשיכים בסדרת הפרקים שלנו על ניהול בזמן מלחמה, היום אנחנו עם יעל פלד אדם, ספורטאית מצטיינת ששברה את השיא הישראלי לקפיצה לרוחק של אסתר רוט שחמורוב, שיא שהחזיק 21 שנים ונשבר רק לאחרונה. נדבר עם יעל על שני הסטארטאפים שהקימה, וים שעדיין קיים, מגייס ומצליח ולגונה הלת׳ שניהם בעולמות הדיגיטל הלת׳. לאגונה ויעל עשו כמה החלטות אמיצות מאז השבעה באוקטובר. כבר בשבוע הראשון של המלחמה החליטו הפאונדרים שיעל תהיה אחראית על העובדים בישראל והשותף שלה, יוני שטיין, יסע לארה״ב עם משפחתו ויהיה אחראי על משקיעים ולקוחות אמריקאיים. לרוב, מבקשת יעל מהעובדים ״לעשות עבור החברה״. היא הבינה שבמלחמה המצב התהפך והחברה צריכה כעת להיות שם עבור העובדים. בשבוע הראשון, העובדים האמריקאים של החברה הראו סולידריות והיו קמים ב 2 בלילה להחליף במשמרות את העובדים הישראליים. נדבר על ״שגרת המלחמה״ כמעט חודשיים אחרי, בימים אלו המצב התהפך ועובדים שהתגובה הראשונית שלהם הייתה עשיה עכשיו מתחילים להרגיש את המלחמה ואת השחיקה. חברות שיצליחו להתנהל נכון ובאופן אנושי יצאו מחוזקים מהמלחמה, ננסה להבין איך עושים את זה. עם יעל פלד אדם, מייסדת-שותפה ומנכ״לית המוצר של לגונה הלת׳.

ירון (אורי) שי ז"ל, נוני, נפל בקרב גבורה ב 7 באוקטובר של מעטים מול רבים, 3 לוחמים שהגנו בג'יפ על יישוב כרם שלום מול עשרות מחבלים, והצילו את הקיבוץ מידי המחבלים שלא הצלחיו להיכנס ליישוב. ירון היה גם בנו של יזהר שי, מייסד התכנית הייטק בפקקים. הזמנו את יזהר לשיחה כדי לשמוע על נוני - על קרב הגבורה ועל האישיות הכובשת שלו. יזהר סיפר על הפרויקט "אוקטובר הבא" - שמטרתו הקמת סטארט-אפ לכל אחד מהנרצחים והנופלים. דיברנו גם על ההייטק הישראלי: להייטק צפויים אתגרים רבים בעקבות ההוצאות הכבדות של המלחמה, היחסים הבינלאומיים, גיוס המילואים הנרחב וקשיים של העובדים. למרות ועל אף האתגרים, ההייטק הישראלי נמצא בשעתו היפה. על המעורבות של אנשי ההייטק לאורך השנים, על התרומה למאמץ המלחמתי ולעורף, על התשובה שלו לטרור, על העשייה, ולמרות הכל - על הסיבות לאופטימיות. לכניסה לאתר ״אוקטובר הבא״ - https://www.nextoctober.org/

ניתן למצוא קישור כאן Central Hub by SNC https://finder.startupnationcentral.org/centralhub/home?_gl=1*1xjnc4l*_ga*NDczMzYxMzA3LjE2OTk4MTQ2MDU.*_ga_XR55W56KTR*MTY5OTgxNDYwNC4xLjEuMTY5OTgxNDYyMy40MS4wLjA. "חייו של מנכ״ל הם תמיד לפתור משברים ולעבור בין משבר למשבר" - האמירה הזו של שלומי בן חיים, מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג, היא מדוייקת להפליא לתקופה הזו. בין מגיפה למחאה למלחמה, משבר כלכלי או אקלימי, אקטיביזם צרכני או שינוי טכנולוגי, אנחנו חיים בתקופה שמאתגרת אותנו שוב ושוב. והאמת? אין שום סיבה להניח שזה ישתנה. אז התיישבנו לשיחה עם שלומי סביב השאלה איך בונים די.אנ.איי של חברה לחוסן בעידן של משברים. מוקדש לכל היזמים ששואלים את עצמם איך מנהלים ארגון בתקופה כזו. לא רק מנהלים, צומחים. שלומי בן חיים הוא מנכ"ל ומייסד שותף של ג׳ייפרוג פלטפורמה להאצת ואבטחת עדכוני תכנה אוטומטיים, נסחרת בנאסדק ביותר בקרוב לשלושה מיליארד דולרים עם מיליוני משתמשים ומעל ל-7,000 לקוחות ברחבי העולם , ביניהן רוב החברות המובילות ברשימת פורצ׳ן 100. התפיסה הניהולית שלו, שבאה לידי ביטוי בלמעלה מ-20 שנות ניסיון כולל אקזיט אחד ובניית חברת ענק, אבל גם על בסיס העבר שלו כרב סרן בחיל האוויר. נראיין גם את יריב לוטן סמנכ״ל מוצר בבסטארטאפ ניישן סנטרל שיספר על ה "סנרטרל האב" שמזמין סטארטאפים לפנות אליהם עם הקשיים המיוחדים שעולים בעקבות המלחמה. אס.אנ.סי הכשירה קבוצה של מקצוענים שעולים לזומים עם יזמים ויזמיות, ומוצאים להם פתרונות במימון, אנשי מקצוע וקשרים עסקיים.

המלחמה בין ישראל לחמאס היא חלק ממערכה גדולה יותר. בקרב בין המעצמות על אנרגיה ושליטה במזרח התיכון. היום נדבר על חלקה של קטאר במערכה הזו ועל המעורבות של הנסיכות הקטנה והעשירה מאוד בכמה מהאירועים האחרונים - התבטאותו של אילון מאסק על חיבור אינטרנטי לעזה באמצעות סטארלינק והתבטאויותיו תומכות החמאס של מנכ״ל ווב-סביט פאדי קוסגרייב שפוטר בעקבותיהן. קטאר, ה״ילדה הרעה״ של האמירטיות מחזיקה ביחסים מורכבים עם מעצמות העולם. מחד, הבסיס האמריקאי הגדול במזה״ת נמצא בשטחה מאידך היא חולקת את אחד משדות הגז הגדולים בעולם עם איראן ומאוד מקורבת אליה. היא מארחת את בכירי חמאס באופן קבוע ושולטת בשיח בעולם הערבי בזכות הבעלות שלה על רשת אל ג׳זירה. קרן העושר של המדינה מחזיקה מעל ל400 מיליארד דולר. זה לא הרבה בהשוואה לקרנות עושר (קרן העושר הנורווגית גדולה מזו פי 4) אבל המון במונחים של השקעות בטק.אם כן, כיצד הכסף הקטארי קשור להתרחשויות האחרונות ואילו שינויים דרמטיים הוא יכול לחולל בתעשיית החדשנות העולמית. נראיין בפרק הזה את שחר כהן, מייסד שותף של קרן הגידור לוסיד קאפיטל ועמית במכון המחקר אס.אנ.פי.איי, ואת יריב בכר סמנכ״ל אינוביישן דיפלומסי בסטארטאפ ניישן סנטרל. נדבר גם על הסכמי אברהם ונשאל איך הם מחזיקים מעמד במהלך המלחמה. פינת ״הערבות ההדדית של ההיטק״ הרשמה להסברתון - האתקון הסברה https://www.afeka.ac.il/about-afeka/about-afeka-college/events/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%9F-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%94/

איך ההייטק צריך להיערך עכשיו כדי לתת פתרונות לכל מה שאנחנו רואים סביבנו, לחזק את מה שיש, לבנות ולהצמיח ולהבטיח את הדור הבא של החדשנות בישראל? בפרק של הייטק בפקקים, רונן ניר, שותף בקרן פי.אס.ג׳י וחבר דירקטוריון במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מנתח את הרבעון והשנה הקרובה לאור המלחמה בישראל והתנאים החיצוניים שכבר היו כאן ושואל שאלות קשות לאן אנחנו לוקחים את זה מכאן כתעשייה וכמדינה. על האתגרים וההזדמנויות, הרבה הזדמנויות. פרק שמסתיים באופטימיות.

היום ב״הייטק בפקקים מנהלים קריירה״ מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נשאל, איך ממשיכים לעבוד בתקופת המלחמה? מה הן השיחות שצריכות להתנהל בין מנהלים לעובדים? נדבר על סדר עדיפויות נכון, גמישות בהקצאת משאבים, תקשורת ברורה ושקופה, וכמובן, תמיכה רגשית. יחסי עבודה טובים בתקופה הזו יכולים להוות מקור אדיר לכח. איך יוצרים כאלו, ואיך עושים את החיבור בין הרצון להתגייס למאמץ המלחמתי לבין הצורך להמשיך לעבוד? אורי טולידאנו ונירית כהן בפרק 13 של מנהלים קריירה

גלי ההדף של המלחמה הזו ילוו אותנו שבועות וחודשים קדימה. אנחנו צריכים להבין שגם היום שאחרי המלחמה יגיע ואנחנו חייבים לדעת איך להתארגן בכל הרמות בזמן שהלחימה נמשכת, גם בעבודה, גם מול אנשים וגם ברמה העסקית. בפרק היום של ״הייטק בפקקים מבית Startup Nation Central ראיינו את אבי חסון, מנכ"ל SNC. בעבר כיהן אבי בתור המדען הראשי וכראש רשות החדשנות הראשון. המלחמה הזו לא דומה לשום משבר שחוותה המדינה ותעשיית הטק המקומית. מי שחושב שהתכנית ל2024 נשארה אותו דבר צריך לעדכן תכניות. איך רותמים עובדים להמשיך לעבוד, האם המדינה תתערב בכדי לעזור לחברות סטארטאפ מקומיות ומה יכול להיות תרחיש האיימים במידה וכסף חדש לא יכנס לסטארטאפים שנגמר להם הראנווי. זוהי שעת המבחן לטק הישראלי. הפרק מוקדש לזכר חייו של ירון אורי שי, שנפל במהלך חילופי אש עם מחבלים בקרב על כרם שלום.

שביתת התסריטאים בהוליווד הסתיימה אמש לאחר 146 ימים והיוותה מקרה בוחן חשוב לגבי החוזים שנחתמים סביב הבינה המלאכותית. לדוגמא, האם ניצב ששיחק בסרט ושגופו נסרק באמצעות בינה מלאכותית ימשיך לקבל תמלוגים על שימוש נוסף בנתונים הפיזיים שלו? או שמעתה ואילך יוכלו החברות לעשות שימוש חופשי בהדמיה שלו? אותו דבר נכון לגבי סריקה של ספרות, מוזיקה, קריינות ועוד. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, נשוחח יחד עם ד"ר רועי צזנה - עתידן וראש המתודולוגיות ב-ספארק-ביונד, מרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב - על התרחיש האוטופי והתרחיש הדיס-אוטופי לגבי בינה מלאכותית. האם נזכה לקבל שירותים טובים יותר ברפואה, ברווחה, בחינוך, בשיווק, ולמעשה בהכל? בזמן שהעבודה האישית שלנו תיועל ותוקל, העומס ירד ונוכל לעבוד ארבעה ימים בשבוע או אפילו לשתות שייק מנגו בחופי סיני? או שהבינה המלאכותית הולכת לקחת להמון מאיתנו את ההפרנסה ואנחנו נישאר מובטלים? נדבר על המודלים הכלכליים המתפתחים סביב בינה מלאכותית, וננסה להבין אם יש למה לצפות או שלהישאר בחרדות שלנו.

בימים אלו אנחנו מגלים שבינה מלאכותית יכולה להדגים ביצועים סבירים ביצירתיות בשפה, תמונות וקול. אבל מהן גבולות הגזרה לשימוש בבינה מלאכותית? האם היא יכולה להיכנס להיכל האינטימי ביותר - תחום הנפש, בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי? האם אפשר באמת להיות מטפל רגשי ללא רגשות? להכיל? לתמוך? ומעבר לטיפולי קואצ׳ינג שמציעות כיום כמה חברות כמו שמציע השירות פאי, איפה בינה מלאכותית יכולה להשתלב בטיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי? כיצד מטפלים יכולים להשתמש ב-צ'אט ג'י-פי-טי בכדי לקבל כיוונים חדשים לאבחנות טיפוליות? בפרק היום, ראיינו את ד"ר ירון סלע - פסיכולוג קליני, מרצה באונ' רייכמן על האפיקים השונים שקיימים כיום בהם ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בטיפול פסיכולוגי קלאסי ובטיפול פסיכולוגי התנהגותי (סי-בי-טי) בטיפול בפוביות וב-וי-אר ובטיפול ומניעה של פוסט טראומה. בהמשך שוחחנו עם ד״ר דקל טליאז, חוקר מוח, מייסד ומנכ"ל חברת טליאז ורשת המרכזים הרפואיים הילט-מיינד שפיתח פלטפורמה שנועדה לצמצם את זמן ההמתנה לתורים פסיכיאטריים, לאסוף ולאנדקס מידע על שימוש בתרופות, ועל החיבור לדפוסים גנטיים ושיפור משמעותי ביעילות הטיפול התרופתי. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, בפרק על איך אנחנו יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשפר את איך שאנחנו מרגישים ומתנהגים.

אנחנו רגילים שבאינטרנט עוקבים אחרינו, לקבל פרסומות פרסונליות ואנליטיקות משוכללות. בעלי אתרי האינטרנט יודעים לנתח כל תנועה וקליק של המבקרים, אבל מה לגבי קניות פיזיות? בעולם הקמעונאי יש הרבה פחות יכולת לדעת מתי לקוחות נוטשים, אופן ההתנהגות שלהם בחנויות, איזו פרסומת עבדה טוב יותר או פחות. הכל נעשה באמצעות סקרים ודוחות לא יעילים שלא באמת מבטאים את המציאות כמו שהיא. ההתפתחויות הטכנולוגיות, בעיקר קומפיוטר ויז'ן ובינה מלאכותית, מאפשרים לקמעונאים בפרט ולעולם הפיזי בכלל לאסוף מידע על התנהגותם של אנשים בחנויות ולהפוך אותו לנתונים שאפשר לאחר מכן לנתח ולהוציא תובנות. היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל שוחחנו עם לנור דניאל, מנכ"לית ומייסדת שותפה בחברת שופר-איי-איי, שסיפרה על ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות את המציאות הזו. דיברנו על איך זה עובד, מה אפשר לגלות ועל ניתוח העולם מחוץ לאינטרנט באותו האופן שבו הוא מתרחש בתוך אינטרנט.

אנחנו הרבה פעמים בורחים מפוליטיקה ארגונית, מנסים לעשות את הכי טוב שלנו בתחום האחריות שלנו, ״למכור״ את ההישגים שלנו ולא להתעסק במאבקי הכח והשליטה. אבל בעידן שבו ארגונים עובדים באופן יותר שטוח ניתן להשתמש בפוליטיקה הארגונית בכדי שתעבוד בשבילנו: להכיר טוב יותר את התחום שלנו, לקדם את מה שאנחנו מאמינים בו ולהתקדם בתוך הארגון. לכל אחד ואחת צריכה להיות מפה של הרשת העסקית שלנו, לרוב אנחנו עובדים עם אותם חמישה עד עשרה אנשים ומכירים את תחום העבודה, האינטרסים והיכולות שלהם. אבל בכדי לקדם מהלכים גדולים יותר, אם כעובד, אם כראש צוות או מנהל או אם כפרילנסר, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. על מנת לקבל את ההבנה הרחבה יותר צריך באופן אקטיבי להיפגש עם אנשים שאנחנו לא עובדים איתם בדרך כלל ולהבין יותר טוב מה הם רוצים לקדם. ברגע שהכל על השולחן וכולם רתומים, נוריד הרבה מתח מפוטנציאל החיכוך ונבין טוב יותר עבור מי נכון יותר לעשות כל דבר ולדאוג לקדם אחד את השני. בפרק 12 של ״מנהלים קריירה", נירית כהן מסבירה לנו מה אנחנו צריכים לדעת על הרשת החברתית של העובדים שמסביבנו ואיך לא לפחד מפוליטיקה ארגונית אלא לגרום לה לעבוד בשבילנו.

רגע לפני שהפכו ליוניקורן, ישבנו לשוחח עם אחת מהדמויות המוכרות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, פרופ' יואב שוהם, מייסד שותף ומנכ"ל איי-איי21 לאבס. אנחנו כבר רואים שהבינה המלאכותית נכנסת כמעט לכל תחום אפשרי, ניסינו לקבל ממנו תמונת מצב על התעשייה ולהבין לאן כל זה יכול ללכת. מה יכולה להיות פריצת הדרך הטכנולוגית הבאה בבינה המלאכותית: האם מדובר על פשוט מודלים טובים יותר שמאומנים על יותר מידע? האם הוא כבר רואה שימושים חדשים בבינה מלאכותית שהולכים לצוץ בקרוב ולהקפיץ את התחום באופן דרמטי? מיפינו ביחד איתו גם את מפת השחקנים העיקריים בשרשרת הערך. דיברנו על מודלי שפה ועל האופן שבו הם פותרים בעיות, על מומחיות של מודלי שפה, ועל פיתוח מודל השפה המוביל של איי-איי21 לאבס והכלים הפופולריים שמתבססים עליו כמו וורד-טיון שצברה מיליוני משתמשים. וגם על העסקה הנרקמת עם גוגל.

היום אנחנו הולכים לדבר על האוכל שאנחנו אוכלים. תעשיית המזון שמוערכת בכ - 10 טריליון דולר בשנה. לאחר המהפכה הירוקה של שנות ה60 - אותו שימוש במונוקולטורה, דשנים ומדבירים, אנחנו הולכים לנסות להבין את המהפכה הבאה - בתחום המזון - מהפכת האגרופודטק. אילו מוצרי מזון חדשים עושים את דרכם אלינו? סטייק מלאכותי שאנחנו מדברים עליו כבר שנים עדיין רחוק מלהיכנס לשוק הצרכני וחלב שמיוצר בעזרת פרמנטציה נמצא מעבר לפינה אבל עדיין לא מגיע אלינו לצלחת. מה החסמים שמונעים ממהפכת המזון להיכנס אלינו לצלחת? אילו שימושים טכנולוגיים כבר נמצאים מאחורי הקלעים ומשנים את הרגלי התזונה שלנו מבלי שאנחנו שמים לב? כיצד התעשייה שאחראית ל- 21-37% מתביעת הפחמן בעולם וצורכת כ- 30% מהאנרגיה הופכת את עצמה למקיימת יותר? היום בהייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטראל, דיברנו עם נדב ברגר - מייסד שותף ומנהל בקרן השקעות הפודטק פיקברידג' על שימוש בחלבונים אלטרנטיביים ובינה מלאכותית בתחום המזון. בהמשך ראיינו את מיכל לויט - מנהלת התכניות ותחום החדשנות ב'אסיף', המרכז לתרבות אוכל בישראל. שוחחנו עם מיכל על הבדלי התרבויות בין תעשיית ההייטק ששואפת לאימוץ חדשנות כאידיאל, לבין תעשיית המסעדנות שמתמקדת בחזרה ל״סלואו פוד״ ומסורות ישנות. כיצד ניתן להכניס חדשנות למסעדות ולהצליח לעבוד יחד עם המסעדנים והשפים?

כיצד משלבים אנשים נוספים ואוכלוסיות נוספות בהייטק? והאם ניתן להדביק אנשים בג׳וק היזמות ע״י פתרון אתגרים חברתיים? יש מספר רב של עמותות, ארגונים וחברות שעוזרות לאנשים ללמוד את הכישורים הרלוונטים לתעשיית ההייטק. אם ע״י בוטקאמפים של קידוד, קורסים באנגלית, קורסים ייעודים ועוד. ואכן בזכות עניין רב בלימודי מדעי המחשב, תכניות ההשמה השונות והיחידות הטכנולוגיות בצה״ל קיים גידול עדין במספר העובדים בהייטק לאורך השנים ואחוז העובדים בהייטק מתוך סך כח העבודה הוא הגבוה בעולם (בין 10.5 ל- 14 אחוז, תלוי באופן המדידה). אך לצד הנתונים החיוביים, הגידול בתעשייה המקומית מתרחש בעיקר במרכז ולא כולל את המגזר הערבי ואת האוכלוסיה החרדית. אנחנו עוסקים רבות במגוון העובדים בהייטק הישראלי ובפרק הזה אנחנו מרגישים שנתקלנו בפיצוח מכיוון מפתיע. היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטראל ראיינו את מיכל אופיר, מנכ״לית הילמ״ה - המפעילה מספר תכניות הכשרה לשימוש בטכנולוגיה בכדי לפתור אתגרים חברתיים. לדוגמא, תכנית הכשרה וליווי לבנות ולבני השירות הלאומי במהלכה עוזרים לעמותות בפתרון בעיות באמצעות טכנולוגיה ותכנית דומה המיועדת לחיילים משוחררים. בהילמ״ה ההשמה היא לא המטרה המרכזית, אלא ייצור פרויקטים טכנולוגיים המועילים לחברה והדגש הזה יוצר פרויקטים מעניינים ודור חדש של יזמים חברתיים טכנולוגיים.

שנים אנחנו מדברים על אוריינות דיגיטלית - היכולת להבין את סביבת המחשב והאינטרנט שמסביבנו. היום נדבר על מונח חדש - אוריינות בינה מלאכותית, אוריינות בינה מלאכותית. בדקתי אגב, אין בויקיפדיה עדיין מונח כזה, גם לא באנגלית. אבל צריך להיות. כי בינה מלאכותית זה לא צ'אט ג'י-פי-טי או מידג'רני זה אוסף הולך וגדל של כלים שיהפוך בקרוב לחלק יום יומי מהעשייה של כולנו והשימוש בהם צריך להיות לכם מוכר בדיוק כמו ללכת לגוגל או לאפליקציות. אוריינות בינה מלאכותית, תזכרו איפה שמעתם על זה לראשונה. הייטק בפקקים מבית סטארטאם ניישון סנטראל בתכנית עם ד"ר תומר סיימון - המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. תומר עושה לכם סדר, נכון לרגע זה, באופן בו אנחנו צריכים לעשות שימוש בכלים השונים, איך נשאר עם היד על הדופק עם כל מה שקורה ואיפה זה יפגוש אותנו, בלימודים, ברפואה, בחיים. אוריינות AI, אין לך ברירה…

השנים האחרונות היו מלאות בשינויים גלובליים ומקומיים דרמטיים: מגפת הקורונה, משבר כלכלי, עליית ריבית, אי יציבות במערכת הבנקאית בארה"ב, אי יציבות פוליטית ועוד. ההשפעות של השינויים הללו מורגשים היטב בתחום ההייטק, וספציפית בתחום הפינטק - בו לרגולציה, שינויי ריבית ומעבר לדיגיטל יש השפעות רבות. בפרק היום דיברנו על תחום הפינטק בעקבות דו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל, יחד עם גליה באר-גבל שותפה בטים8. דיברנו על מה הן ההזדמנויות בתחום, השפעות הרגולציה, ההשפעות של השינויים שמתרחשים בעולם, תמונת מצב של 2023 לעומת 2021, מציאת רעיונות חדשים, אסטרטגיות רכישת הלקוחות, ואיך לא - גם השפעות של תחום הבינה המלאכותית היוצרת על תחום הפינטק. דיברנו גם על המודל היחודי שלהם בהקמת חברות ביחד עם היזמים והיזמיות, ואיך לפעמים הם מוצאים צוות לאחר שיש רעיון קיים ולא בהכרח משקיעים בצוות שבא עם רעיון מ"הבית". ________ ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל, המקדם את החדשנות הישראלית בעולם, מפרסם את סיכום החציון הראשון לשנת 2023 בהייטק הישראלי, על בסיס ניתוח נתונים מפלטפורמת המידע המקיפה 'פינדר'. להלן עיקרי הדו"ח: ההשקעות הפרטיות בישראל צנחו בלמעלה מ-50% מ-6 מיליארד דולר ב-2021 ל-2.6 מיליארד דולר ב-2022, כאשר במחצית הראשונה של 2023 הושקעו בסקטור רק 545 מיליון דולר. למרות הירידות בהשקעות, ניכר שגל חדש של חברות מצליח לצבור אחיזה, תוך שיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים גדולים, וניצול הכוח של בינה מלאכותית, והוא בעל פוטנציאל צמיחה גבוה. סיכום ממבט-על של ענף הפינטק בוצע בשיתוף עם טים8. למי שרוצה לקרוא עוד, לינק לדו"ח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/Fintech-H1-2023?utm_source=pr&utm_campaign=h1-23-reports-fintech

החקיקה וההייטק - מה באמת קורה? שני שליש מהסטארט-אפים בישראל החלו לנקוט בצעדים אקטיביים פיננסיים ומשפטיים בעקבות מהלכי החקיקה המשפטית - לרבות הוצאות יתרות מזומנים, הוצאת רישום החברה מישראל, רילוקיישן ופיטורי עובדים. שני שליש מהמשקיעים ציינו שחברות בפורטפוליו שלהם מתכוונות לשנות את מקום הרישום של החברה, וגם שהשקעות מחוץ לישראל מקבלות משקל גדל והולך באסטרטגיה שלהם. מה באמת קורה בהייטק הישראלי לאור אי הוודאות שנובעת מהליכי החקיקה? השבוע התפרסם סקר של סטארט-אפ ניישון סנטראל על השפעות החקיקה המשפטית על התעשייה הישראלית. הסקר מבוסס על תשובותיהם של מעל 700 בכירים בתעשייה שמהווים מדגם מייצג של חברות ומשקיעים. הייטק בפקקים בפרק עם אבי חסון - מנכ"ל סטארט-אפ ניישון סנטראל ומי שהיה בעבר המדען הראשי של משרד הכלכלה, וראש רשות החדשנות הראשון של מדינת ישראל. נשאל אותו מה זה עושה למותג שלנו בעולם כסטארט-אפ ניישון? איך הוא רואה את ההשלכות ארוכות הטווח של התקופה הזו מנקודת המבט של מדינת ישראל? יחד ננסה להבין גם איפה כל זה משתלב עם מה שקורה בכלכלה העולמית. לינק לסקר השפעות הרפורמה המשפטית על הטק הישראלי: https://startupnationcentral.org/news/start-up-nation-central-innovation-ecosystem-survey/

מה עדיף לגייס, מישהו שסיים עכשיו לימודים שהשכר שלו התחלתי ואפשר לעצב אותו או עובד מנוסה שייתן תפוקות מהר אבל יעלה יותר? אם להאמין למספרים, רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים. כי להכניס מישהו לארגון זה לא רק הזמן שלוקח לו לתת תפוקה אלא גם הזמן של כל מי שעוזרים לו לצמוח. ומצד שני, איך הבוגרים הצעירים יכנסו לשוק העבודה אם לא נעזור להם להתחיל? הפעם בהייטק בפקקים נארח את גילי סהר - יזם ומייסד דיקומנו לאבס, רוביקון ופינטה - שבשבילו גיוס ג'וניורים זו פילוסופיה שלמה. יחד, ננסה להבין איך עושים את זה, מה המחירים ולמה זה בכל זאת כדאי.

לאחרונה ראינו חסימות של חברות כמו טוויטר ורדיט לביצוע סריקה לדאטה שלהן על ידי כלים אוטומטיים. זה קורה תוך כדי מלחמת חימוש בין ענקיות הטכנולוגיה במהפכת הבינה המלאכותית. בשביל לאמן מודלים של בינה מלאכותית צריכים דאטה. הרבה מאוד דאטה. ולכן השאלות על מי הבעלים של הדאטה - מה הן מגבלות זכויות היוצרים, מה הן זכויות הפלטפורמות שבתוכן משותף הדאטה, מי מרוויח ממנו - הופכות רלוונטיות יותר ויותר. בפרק שוחחנו עם אור לנצ'נר, מנכ"ל 'ברייט דאטה' ועם עו"ד יהונתן קלינגר על אופן השימוש בדאטה כדי ללמד מודלים של בינה מלאכותית. יחד ניסינו להבין למי המידע שייך ומי יכול להרוויח ממנו, נגענו בשאלות של זכויות יוצרים על שימוש בדאטה ועוד.

אנחנו סוגרים רבעון נוסף של קיטון בהשקעות בהייטק הישראלי, מנתונים ראשוניים של דו״ח תמונת המצב של ההייטק הישראלי שהתבצע ע״י מכון המחקר אס-אן-פי-איי. החצי הראשון של השנה היה החלש ביותר בהשקעות מאז 2018. האם זה בגלל הצמצום העולמי בהייטק שמתרחש בגלל סביבת הריביות הנמוכה, או שזה על רקע חוסר היציבות הפוליטי והרפורמה המשפטית? איך משפיע המעבר מחדשנות בסאס לחדשנות מכיוון הבינה המלאכותית? האם לישראל יש את ההון האנושי והדרוש להוביל גם בשוק הנוטה לבינה מלאכותית? ננסה להבין את הסיבות לשנה הקשה שעוברת על התעשייה שלנו, ומה הן המשמעויות עבור העובדים, הסטארטאפים הקטנים והחברות הגדולות. בפרק דיברנו עם אורי גבאי, מנכ"ל אס-אן-פי-איי על הדו״ח החצי שנתי של ההייטק הישראלי לצפייה בדו"ח המלא: https://www.storydoc.com/ee95ba65ce2b62c1/75925fa7-bc33-4257-85ad-c3e162bab014/6462adcc35c92a000b622321?utm_source=storydoc&utm_medium=hp&utm_campaign=website_heb&utm_content=00u4ki8gr0bzRo4zC5d7&fbclid=IwAR0bzpT9j57i0zp7NesXoD52WoQA8eaPMYGfn7krbznXzUDznwdOgcmGTCI ועל דו״ח ההון האנושי בהייטק לשנים 2022 ו-2023: https://www.storydoc.com/ee95ba65ce2b62c1/75925fa7-bc33-4257-85ad-c3e162bab014/6462adcc35c92a000b622321?utm_source=storydoc&utm_medium=hp&utm_campaign=website_heb&utm_content=00u4ki8gr0bzRo4zC5d7&fbclid=IwAR0bzpT9j57i0zp7NesXoD52WoQA8eaPMYGfn7krbznXzUDznwdOgcmGTCI

אחד היישומים הכי חשובים של בינה מלאכותית ורובוטיקה הוא בתחום הרפואה בו הטכנולוגיה יכולה להשפיע על חיי אדם. באמצעות רובוטים, המנתחים יכולים לבצע ניתוחים מבלי להזדקק למוטוריקה עדינה, והבינה המלאכותית מסייעת בקבלת ההחלטות. לאן הטכנולוגיה מתקדמת בעולמות הרפואה, ואיפה אנחנו על הספקטרום עד לאוטונומיה מלאה? מה המשמעות של מומחיות ככל שהטכנולוגיה מתקדמת? היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, שוחחנו עם גדי מנחם, מנכ״ל 'אינטואיטיב ישראל' לגבי הנושאים הללו ועוד. רוצים לדעת עוד על סקטור הבריאות בישראל? לחצו כאן: https://bit.ly/HealthtechQ1

אנחנו מדברים הרבה על בינה מלאכותית, החוכמה שעוברת מאנשים למחשבים. אז מסתבר שיש גם חומרים חכמים. צבע שדוחה חיידקים, חומר שמצפה את הקיבה ומונע ספיגה של סוכר, חומר למים שמונע מבקטריות להתפתח, חומר שסופח ריחות מפלסטיק ממוחזר ועוד. עולם שלם של קיימות שיפתור לנו בעיות מים, מיחזור, מחלות ועוד צרות. הייטק בפקקים, מבית סטארט אפ ניישון סנטראל, היום עם ד"ר רן סוצקוורין - ראש המחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת - מדברים על חומרים חכמים ויישומים שלהם בחדשנות אימפקט כולל בתחום טכנולוגיות מים, חקלאות, מיחזור ועוד. נדבר גם על מרכז כנרת לחדשנות, גוף שהוקם עם 'צמח מפעלים' וקק"ל מתוך כוונה לייצר חדשנות אימפקט בצפון לטובת התעסוקה והארגונים באזור.

היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל אנחנו מראיינים את אלירן גלזר, סמנכ״ל הכספים של מאנדיי. כשנתיים לאחר ההנפקה ולאחר דו״חות חיוביים נדבר על התפתחותה של מאנדיי שהתחילה כמערכת לניהול משימות והפכה לפלטפורמה הכוללת מערך שלם של פיצ׳רים שאמורים לספק את רוב הצרכים שלנו בעבודה. מהם סט הכלים שעובד צריך? ומה הם סט הכלים החדש שנפתח בפנינו בזכות מהפכת הבינה המלאכותית, המשתלבים בפלטפורמת המארקטפלייס של מאנדיי? נדבר גם על התקופה המטלטלת שעוברת על ההייטק הישראלי, איך מתמרנים בין הלחץ לרווחיות קצרת טווח למתן ערך ופיתוח של יכולות חדשות? אלו יכולות דרושות ממנהל.ת כספים בתקופה הזו?

כל הכלים שדיברנו עליהם כאן - https://linktr.ee/ai4u ניסינו גם לתמלל את הפודקאסט ולסכם אותו עם פיירפיילז אבל התוכנה לא תומכת בעברית. בינה מלאכותית הופכת להיות שימושית, מאוד. יש כל כך הרבה מה לעשות ואיך לשפר את העבודה שלנו בעזרתה, ולפעמים אולי אנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים משהו גדול ואנחנו חייבים להיות ״על זה״ כדי להישאר רלוונטים. אז אם גם אתם מרגישים את הפומו הזה ורוצים להבין מהר איך להשתמש בבינה מלאכותית בשביל לעבוד ביעילות זה הפרק בשבילכם בפרק הזה ראיינו את מייסד ״תרבות דיגטלית״, אלעד דרמון שמלמד ארגונים כיצד לאמץ בינה מלאכותית

אנבידיה היא שיחת היום, אחרי שפירסמה תחזית צמיחה מטורפת, והגיעה לשווי של טריליון דולר. חברת השבבים הגדולה בהיסטוריה מבחינת שווי. נראה שכל תרחיש שהעולם לקח בשנים האחרונות הועיל לאנבידיה - כריית בלוקצ׳יין,מכוניות אוטונומיות, מטא-וורס, מעבר לענן, ועכשיו המהפכה האמיתית, בינה מלאכותית. הפרק היום לא נדבר רק על אנבידיה, אלא, בימים שבהם אנחנו מתחילים להבין את מלוא המהפכה של הבינה המלאכותית אנחנו רוצים להבין את המנוע שמאפשר את המהפכה הזו - שבבים. שבבים בעת הזו הפכו להיות בעלי חשיבות אסטרטגית כמו נפט. דמיינו צבא שיוצא למלחמה ללא כח חישוב. שבבים נמצאים בלב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובמלחמת הסחר שבין ארה״ב לסין. נדבר היום על האקוסיסטם של ייצור ותיכנון השבבים, האם לחברות כמו אמזון, גוגל ומייקרוסופט ימאס לשלם פרמיות גבוהות בעבור שבבים והם יתחילו לתכנן את השבבים בעצמן? כמו שעשתה אפל? והשאלה הבוערת בעבור ההייטק הישראלי: איך משתלבים סטארטאפים קטנים בעולם של כח חישוב יקר וחשיבות אדירה לדאטא איכותי? האם עדיין ניתן לייצר שיבוש בעולם כזה? או שהיתרון נמצא אצל השחקניות הקיימות להן הדאטא הרלוונטי ונתח שוק קיים? המרואיין שלנו לפרק זה הוא שחר כהן, מייסד ושותף מנהל בלוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנולוגיות ועמית מחקר ב SNPI.

ללמוד כל הזמן בתקופה המהירה הזו זה חשוב. אבל זה יותר קשה ממה שנשמע זה לפנות זמן ותשומת לב מהשוטף ללמוד כלים חדשים. ואולי לפני זה בכלל לדעת שיש כלים חדשים. הפעם בהייטק בפקקים אנחנו מארחים את ערן רביב - מנכ"ל חברת "טיילור-אד" לשיחה על הפוטנציאל שטמון בבינה מלאכותית ולמידה מותאמת אישית, שתביא לנו את התוכן הנכון בזמן שהכי מתאים לנו, ובדרך שאנחנו אוהבים ללמוד כדי לוודא שנהיה מוכנים למה שצריך.

אנחנו שומעים לאחרונה פעמים רבות על פגיעה בהייטק ובכלכלה, שינויים שמשפיעים על ההייטק הישראלי, ולא לטובה. ברבעון האחרון ראינו ירידה דרמטית בגיוסים, ונתונים לא מעודדים על רישום חברות מחוץ לישראל. כל זה קורה בשל מגמה גלובלית וסביבת הריבית העולה בעולם, כמו גם אי יציבות פוליטית בארץ. היום בפרק של הייטק בפקקים אירחנו את אלירן אלימלך - סמנכ"ל פיתוח אקוסיסטם בסטארט-אפ ניישון סנטראל. יחד שוחחנו על הדוחות של סטארט-אפ ניישון סנטראל, שמסכמים את הרבעון הראשון של 2023 על פי סקטורים הבאים: סייבר, תוכנות ארגוניות, בריאות וטכנולוגיות אקלים. ניסינו להבין את משמעות ההתפתחויות האחרונות שמציג הדוח, את המצב וההשפעות שלו, ומהן באמת הסיבות שמובילות אליו. כל זאת, יחד עם ההבנה שאסור לנו לקחת את ההייטק כמובן מאליו, וגם, מצאנו לא מעט סיבות לאופטימיות. לינק לדו"ח: https://finder.startupnationcentral.org/reports/036F3JbyaIa1Pryi7abW69K3RAMiWchFzDtcEbrEmApdXUJtMtftZc

תעשיות מסורתיות רבות נמצאות הרחק מאחור בכל מה שקשור לחדשנות ודיגיטציה של תהליכים. אחד המקומות הבולטים ביותר הוא תהליכי הרכש: טריליוני דולרים שחברות מוציאות מדי שנה באופן ידני ללא תהליכים אוטומטיים וקבלת החלטות מבוססת דאטה. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, נירית כהן מארחת את אדר חי, שנמצא בדרך כלל בצד המראיין של המיקרופון. אך הפעם אדר מתארח בכובע של מייסד ושותף מנכ"ל של חברת ג'יגה, סטארט-אפ שמביא חדשנות לתהליכי רכש וייצור בתעשיות מסורתיות. דיברנו על היתרונות של יזם שדווקא לא בא מהעולם של הלקוחות שלו, על סטארט-אפ שצריך מעבר לתוכנה גם להקים גם תשתית לאופרציה ועל למה מחליטים לבנות את הארגון כארגון מבוזר באופן מלא.

התקפות סייבר. אנחנו שומעים עליהן ביום ירושלים האיראני או כשמצליחים להפיל תשתית, להשיג מידע אישי או להשבית מערכת. הן נפרשות מפעילות של פיראט בודד ועד מערכה בין מדינות. ובמבט קדימה - השילוב של כלי הבינה המלאכותית החדשים וכלכלה של טריליון סנסורים מחוברים לרשת - מבטיחים שהתקפות סייבר ימשיכו להיות חלק מחיינו. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, מארחים את מאיה הורוביץ - סמנכ"לית המחקר בחברת צ'ק פוינט. יחד נדבר על כל השינויים שעובר התחום החל מתקיפות של יחידים, חברות ועד מדינות. מה עושה הבינה המלאכותית לסייבר ומה יקרה כשיותר ויותר פריטים בבית שלנו יהיו מחוברים לרשת ויהיו חשופים להתקפה. וגם, איך נראה המפגש בין סייבר לבין אקטיביזם החברתי.

באיזון שבין כוחן של ממשלות לכוחן של ענקיות הטכנולוגיה אנחנו רואים שהמטוטלת זזה לטובתן של חברות הטכנולוגיה שמעולם לא היו חזקות יותר. טכנולוגית ענן, בינה מלאכותית ופיזיקת קוונטים הופכות את הממשלות לתלויות יותר בחברות הפרטיות שמפתחות אותן. דמיינו מצב שאמזון וגוגל, זכייניות פרויקט הענן הממשלתי ״נימבוס״ מחליטות לשבות, ומאיימות על השירותים הדיגיטליים של המדינה. היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, אירחנו את ד"ר עמית שיניאק - חוק סייבר ומדיניות ביטחון ממכון טרומן לשלום באוניברסיטה העברית. לטענתו מה שנדמה כמו דומיננטיות של הסקטור הפרטי הוא לא מצב יוצא דופן. לדוגמא, בימי הקולוניאליזם, מגלי היבשות היו יזמים פרטיים שהיו בעלי כח עצום אל מול הממשלות. גם לאחר מכן, חברות הסחר הבינ״ל, הנפט והתעבורה היו כולן חברות פרטיות חזקות שלאחר מכן הולאמו או הוגבלו בכוחן ע״י חוקי מונופולין. בדוגמא ליחסי הכוחות בין ממשל לסקטור העסקי מהשנים האחרונות, ניתן להסתכל על האביב הערבי שפרץ, בין היתר, באמצעות הרשתות החברתיות. לאחר פרשיות נוספות כמו הטיית הבחירות בארה״ב המיוחסת לרוסיה ופרשת קיימברידג׳ אנליטיקה, נמצאות כיום הרשתות תחת מעקב ושליטה ממשלתית אדוקה יותר, המקשה על הפיכות משטריות. יתכן שבעקבות התפתחות הבינה המלאכותית, המאזן השתנה באופן שאינו דומה לעבר? בתכנית אנחנו נטען שכן.

אנחנו מכירים את מפא"ת, מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, כגוף המחקר והפיתוח של משרד הבטחון וצה"ל. בשביל רובנו זה מתחבר עם מערכות כמו כיפת ברזל ותעשיות ביטחוניות גדולות. אבל בשנים האחרונות הארגון הזה פונה גם לסטארט-אפים מתוך הבנה שצריך להזרים חדשנות פתוחה למערכת כדי לשמר את היתרונות התחרותיים של ישראל. הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטראל עם אל"מ ניר וויינגולד – ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות במפא"ת – בשיחה על ערוצים חדשים שמחברים בין סטארט-אפים לבעיות ושותפים במערכת הביטחון במסלול ירוק להסרת בירוקרטיה ומודל דואלי – מצד אחד העולם האזרחי והפתוח ומצד שני רגל חזקה לכיוון הביטחוני

באחת התכניות שלנו בהייטק בפקקים, לפני כ-5 שנים, הכרזנו שאנחנו נראה מכוניות אוטונומיות עולות על הכביש כבר ב-2021. רק שהמציאות הוכיחה אחרת. אנחנו אומנם רואים מכוניות אוטונומיות במהלך נסיעות ניסוי ולחלק מהמכוניות כדוגמת טסלה יש מצבי נהיגה אוטונומיים שונים אבל בגדול אפשר להגיד שחזון המכונית האוטונומית מתעכב. מדוע? ומתי אנחנו צפויים לראות מכוניות אוטונומיות עולות על כבישי ישראל? ועד שיתממש חזון הרכב האוטונומי, אילו פתרונות תחבורה אנחנו צפויים לראות נכנסים לשימוש? רכבים חשמליים, קורקינטים ורכבים שיתופיים, ואפילו רחפנים. היום בהייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל ננסה להבין את שוק התחבורה של השנים הקרובות. נראיין את אורלי גרופר, שותפה בקרן מובילי-טק קאפיטל, מייסדת וומן אין מוביליטי ומנחה שותפה בפודקאסט "חשמל באוויר״.

המתיחות בין המעצמות ארה"ב וסין עולה וההייטק תופס חלק מרכזי. בימים אלה הממשל בארה"ב מודאג מהפופולריות ההולכת ועולה של טיקטוק ואף מאיימת להחרים אותה בשל הבעלות הסינית. במקביל מתיחות גוברת בין סין לטאיוואן, אשר משפיעה מאוד על הכלכלה העולמית, וגם על היחסים בין המדינות. סין מגדילה את המעורבות שלה ביחסים בין מדינות ובמזרח התיכון איך זה משפיע על העולם? איך זה משפיע עלינו כאן בישראל? היום בפרק של "הייטק בפקקים" אירחנו את יובל וינרב, מנחה הפודקאסט "להבין את סין". יחד ניסינו להבין את המתיחות הזו לעומק, את ההשלכות שלה, את מפת האינטרסים ואיך זה משפיע גם עלינו.

כולנו שמענו את העצה לפגוש אנשים כחלק מתהליך בניית רשת ובעיקר בתקופה שבה אנחנו מחפשים את הדבר הבא בקריירה. אבל לפעמים זה לא כל כך פשוט. אנחנו פונים לבקש פגישות ומגלים שאנשים לא מוכנים לפגוש אותנו. הייטק בפקקים מנהלים קריירה בפרק על הסיבות הלא נכונות לבקש פגישת קפה, ואיך בכל זאת מגיעים ל"כן".

דווקא הדיגיטציה של ארגונים והשינויים שמתרחשים בכלכלה הדיגיטלית פותחים לנו אפשרויות לאיזונים יותר טובים במגדר, בגיוון, אפילו במרחב של עבודה וחיים. בפרק מיוחד לציון יום האישה הבינלאומי ננסה להסתכל על ההזדמנויות שתהליכים בכלכלה הדיגיטלית מייצרים עבור ארגונים ולחברה בכלל. הייטק בפקקים מאחרים את אל"מ (מיל') טליה גזית - מפקדת ממר"ם לשעבר וכיום מנכ"לית חברת הבת העוסקת בחדשנות, דיגיטל והגנה בסייבר ב-פי-דאבליו-סי ישראל - לשיחה אישית על פריצת תקרות בטון ועל המנהיגות הנדרשת בעידן הנוכחי.

מנהלים קריירה בהייטק בפקקים הקמת עסק בתחום חלומותיך וגילית שכל היום יום שלך סובב סביב דברים שממש לא מעניינים אותך? חלמת על קריירה וגילית שהיום-יום ממש לא מה שחשבת שיהיה? את עובדת כבר מעל לעשור וממש לא בא לך להמשיך באותו המסלול אבל אין לך מושג מה היית רוצה לעשות? נירית כהן ואורי טולידאנו מדברים על הנקודה הזו שבה אנחנו מבינים שאנחנו לא במקום הנכון. ומה ניתן לעשות כעת?

ראיה 6\6 נחשבת לטובה ביותר אצל בני אדם ועד לאחרונה לא היה אפשר להתקבל לקורס טיס ללא ראיה מצוינת כזו. עכשיו דמיינו שהייתם רואים הרבה יותר טוב מזה, בקצב תמונה הרבה יותר גבוה ובחדות הרבה יותר גבוהה. היכולת הזו קיימת בראיה ממוחשבת ועד לאחרונה היא היתה פשוט מאוד יקרה. היום בהייטק בפקקים נארח את מיכל קופר-אמינוב, דירקטורית שותפויות עסקיות בחברת ווטר-סייט, ונדבר על צ׳יפים חדשים שמאפשרים ראיה ממוחשבת באיכות גבוהה ובעלות נמוכה יחסית. בנוסף, נשוחח על עולם האפשרויות החדש שנפתח בפנינו בתחומים כמו: רכב, תשתיות, רחפנים, מציאות מדומה וגיימינג, בריאות ותעשיה חכמה.

מכירים את זה שאתם מצלמים בלילה ויש איכות די גרועה? מכירים את זה מפגישות וירטואליות? הבינה מלאכותית נכנסת לעולמות הצילום באופן משמעותי. בעזרת תוכנה - ניתן לשפר איכות צילום, ברמה שהופכת תמונה חשוכה או מגורענת לחלוטין לתמונה ברורה. היום בהייטק בפקקים עסקנו באופן בו ניתן לשדרג את איכות הצילום באמצעות בינה מלאכותית. איך תוכנה יודעת לשדרג תמונה לחלוטין? מה הוא התפקיד של חומרה לעומת תוכנה במצלמות שאנחנו משתמשים בהן ביום יום? ואיך כל זה קשור לשדרוג יכולות הבינה המלאכותית בתחומים אחרים? שוחחנו עם אורן דבי, מנכ"ל ומייסד חברת Visionary.ai שמפתחת טכנולוגיות מתקדמות שמשפרות את יכולת זיהוי התמונה.

אנחנו רגילים לשמוע על פיטורים בארגונים שמנסים לחסוך בעלויות כח אדם. אבל יש כאלה שדווקא חושבים מחוץ לקופסא. הייטק בפקקים היום בוחנים את ההחלטה של אינטל לקצץ את השכר למנהלים, ברמות הולכות וגדלות של קיצוץ ככל שעולים בדרגות. התגובות למהלך מעורבות. נדבר עם שרון ישראל, מייסדת משותפת ומנכ"לית אקסטרה מייל - סוכנות שיווק בינלאומית המתמחה בעולמות טכנולוגיים וסייבר, שטוענת שזו היא מנהיגות אחראית שיכולה אף לתרום לתדמיתה של החברה בקרב לקוחותיה ועובדיה. יחד איתה ניסינו להבין מה נכון לעשות כשצריך לקצץ בהוצאות החברה ואיך החלטות כאלה משפיעות על מותג מעסיק? ואיך בכל זאת אפשר לחשוב מחוץ לקופסא.

תערוכת מוצרי הטכנולוגיה סי-אי-אס מתקיימת כל שנה בשבוע הראשון של ינואר בלאס וגאס, סוג של דיסנילנד לגיקים. אם מסתכלים מעבר לגדג'טים ולסיפור של כל ביתן בנפרד, ניתן לזהות מגמות מעניינות על כיוונה של התעשיה בשנים הקרובות. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטראל, בפרק על המגמות מכנס סי-אי-אס 2023. בתכנית נדבר על הרצון לשנות את הפרדיגמה שמפרידה בין המשרד לבית, בין המסך למפגש הבין אישי. עוד נשוחח על הטכנולוגיה והמוצרים שעומלים להסיר את הגבולות בין המציאות הפיזית לדיגיטלית כדי לחיות בעולם משולב. ניתן מבט מיוחד על הביתן הישראלי יחד עם ירדן זינגר - מנהלת פיתוח עסקי במכון היצוא. זינגר הובילה את הביתן הלאומי יחד עם משרד הכלכלה משלב גיוס החברות ועד לתפעול הביתן בשטח.

מיתון, בועה, או חזרה לשגרה? היום בפרק ראיינו את אדם פישר, שותף בכיר בקרן הון הסיכון בסמר והנציג של הקרן בישראל. שאלנו אותו אם המצב הפוליטי יכול להשפיע על ההשקעות בהייטק, על שוק התעסוקה בשנה הקרובה ובאילו השקעות הם מתמקדים בבסמר. אדם אומר שנכון להשנה יש הרבה כסף שמחפש השקעה ואין סיבה שהמשקיעים ייכנסו לבונקרים. מצד שני באיזון העדין שבין צמיחה לרווחיות, המטוטלת נעה לכיוון רווחיות. עבור חברות מסויימות שמיצו את המוצר שלהם בשוק בו הן פועלות המשמעות היא לשנות מיינדסט,לצמצם הוצאות מיותרות ולעבור להתמקדות ברווחיות. עבור אחרות, הדגש עדיין לכיוון צמיחה אבל עם דגש על רווחיות בטווח הנראה לעין. אדם הפסיק להשתמש במונח יוניקורן ומתחיל לדבר על קנטאור - חיה מיתולוגית נוספת, מהמאה קנט, 100, המסמלים 100 מיליון דולר ברווחים שנתיים חוזרים. השימוש במונח יוניקורן הוא לדעתו מטעה מכיוון שהוא משקף את השערוך של סבב הגיוס האחרון, והנתון הזה מספר תמונה מאוד חלקית. השנה אנחנו הולכים לראות יותר ויותר סבבים בשערוך יורד. שמצד אחד משמעותם שחלק מהמשקיעים הפסידו או שלא הרוויחו כסף ומצד שני הדבר מסמל הצלחה גדולה כי בכדי לגייס דאונראוד (סבב בגיוס יורד) יש צורך ליישב בין האינטרסים השונים של הבורד, בין המשקיעים האחרונים בסבבים המתקדמים לבין המשקיעים הראשונים והיזמים. חברה שגייסה בשווי גבוה מדי לא בהכרח תצליח לגייס סבב נוסף ויתכן מצב שמוצרים עובדים עם רווחיות שהצליחו לקלוע לקהל היעד יאלצו להיגנז. דיברנו גם על המצב הפוליטי שיכול להשפיע על ההייטק הישראלי באופנים שאין איך למדוד אותם, על שוק העבודה שמעט הצטנן ועל מה אדם מחפש בסטארטאפים

האם בקרוב אנשים יוכלו פשוט... לעוף לאן שהם רוצים? כשאנחנו מדברים על העתיד, אחד הדברים שנוטים לפעמים לדמיין הוא מכוניות מעופפות: אנשים עפים באופן פרטי ונגיש לאן שהם רוצים, באופן שלא מצריך רישיון טיסה ומטוס פרטי יקר. ישנן כמה סיבות, מסתבר, שמכוניות שיכולות גם לעוף וגם לנסוע הן פתרון לא אידיאלי. אבל רני פלאוט והחברה שלו, אייר, עובדים על פתרון מאוד דומה לכך: רחפן פרטי, שמאפשר לטוס ממקום למקום, בעלויות נמוכות (בהשוואה להליקופטר) ושעות אימון לרישיון שמזכירות יותר רכב פרטי מאשר מטוס. החזון הזה הוא לא בגדר חלום רחוק, אלא למעשה - אנשים כבר רכשו את הרחפן שהחברה מפתחת והיא כבר מוכיחה את בשלות המוצר בשטח. ניסינו להבין איך ייראה העתיד אם חזון של תעופה נגישה יתממש: מה הם המכשולים בדרך ליישום? איך הם בדיוק רואים את זה קורה? ושמענו גם על הסיפור והאתגרים בהקמת חברה שמפתחת מוצר כזה.

תודה לכם על ההצבעה לנו ולזכיה במקום השני בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים! לפני שנדבר על השנה החולפת, כדאי קודם להבין את האנומליה של שנת 2021, שבאופנים רבים הזכירה את בועת הדוט קום. השלטים באיילון והפרסומות המגניבות במרדף אחר עובדים, האופציות השמפניות וחברות ששוערכו כיוניקורן פחות משנה מאז הקמתן. בסערה המושלמת של יציאה ממשבר הקורונה, ריבית אפסית וכספי סיוע של ממשלות שזרמו לשווקים, שנת 21׳ הייתה ככל הנראה צעד אחד יותר מדי. ב 22׳ התחלנו לראות גיוסים בשווי יורד, שהיא תופעה מטרידה ביחס לציפיות מהחברות לצמיחה דרמטית משנה לשנה, ואת אותם גיוסים בשווי יורד נראה ככל הנראה בעוצמות מוגברות בשנה הנוכחית. את הדו״ח השנתי של סטארטאפ ניישן סנטרל, בשיתוף מכון המחקר SNPI, ניתן לחלק לשניים. כאשר המחצית הראשונה של 22׳ חיובית ועדיין רוכבת על האדוות של שנת הבועה בהייטק, והמחצית השניה צנועה יותר ותואמת את המציאות החדשה ואת החזרה לשגרה. בהשוואה לשנה החולפת חלה ירידה של 42% בגיוס הכספים, כאשר הפינטק והסייבר יורדים אף יותר. הסייבר נתפס לעיתים כחסין למיתון, בתכנית הסברנו את הירידה הדרמטית הזו בגיוסים בתחום. נתונים חשובים נוספים מתוך הדו״ח - יש עדיין כסף רב של קרנות הון סיכון שמחפש השקעה אבל לקרנות הון סיכון קיימות יהיה קשה יותר לגייס כספים דבר שצפוי להיות מורגש בהשקעות של עוד שנתיים או שלוש. נתון מעודד מתוך הדו״ח, הוא שחלה עלייה בהשקעות סיד. בפודקאסט אבי חסון, מנכ״ל סטארטפ ניישן סנטרל ולשעבר המדען הראשי, הסביר את התופעה ע״י כך שהחברות החדשות לא מחויביות לציפיות המוגזמות של 2023 וששחקנים שהיו עד כה משקיעים בסבבים מאוחרים יותר, החלו להשקיע בסיד. מוזמנים להאזין לעוד נתונים מתוך הדו״ח ולפרשנות שנתנו להם בפודקאסט.

מיליוני פרות בענן, אינטליגנציה מלאכותית שמזהה כינים שהורסים את הסלמון בנורבגיה, קולרים חכמים לכלבים שמנטרים בעיות רפואיות. בתכנית היום נלמד איך הטכנולוגיה מנטרת התנהגויות ופעילות של בעלי חיים ולמה זה טוב גם לחיה וגם לאדם. הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, מארחים את איתמר קזז, מנהל פיתוח בחברת אמ.אס.די אנימל היילט אינטליג'נט. יחד נברר מה חדש בתחום הטכנולוגיה שמנטרת התנהגויות ופעילות של בעלי חיים. נדבר על פרות, כלבים, לולים ואפילו דגים וצבי ים, ועל איך עובדים בחברה מולטידיסיפלינרית שבה אנשי טכנולוגיה משתפים פעולה עם וטרינרים ורפתנים. האזנה נעימה למידע נוסף על חברת אמ.אס.די, היכנסו ללינקדאין: https://www.linkedin.com/company/msdanimalhealthintelligencetechlabs/ החברה מעצבת את עתיד התחום על ידי יישום פתרונות טכנולוגים פורצי דרך לניטור וזיהוי התנהלות של בעלי החיים על מנת לספק תובנות למגדלי חיות משק ולבעלי חיות מחמד ב-140 מדינות.

הצ'אט של ג'י-פי-טי ממשיך לשגע את העולם, ואנחנו מבינים שהאימוץ הנרחב שלו מסמן נקודת מפנה גדולה בדרך בה בינה מלאכותית הולכת להפוך לחלק מהיומיום שלנו, להשפיע על מקצועות העתיד ועוד. כבר בימים אלה אנחנו רואים מעסיקים שמחליפים עובדים בבינה מלאכותית ואנשים שמייצרים תכנים בעשירית מהזמן. למעשה, לטכנולוגיות של בינה מלאכותית ג'נרטיבית יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על עולמות רבים שאולי לא חשבנו עליהם, כמו: עולמות המשפט, הפיתוח, האמנות, התכנון האדריכלי, הסייבר ועוד. אנחנו מנסים לעכל את השינוי הזה: איך אפשר להיות יותר פרודוקטיביים בעזרת הטכנולוגיה, איך היא הולכת להשפיע על מקצועות העתיד, וגם - ממה אנחנו צריכים להיזהר? הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, בפרק על ההזדמנויות והסכנות שהטכנולוגיה מביאה אותה, עם דן קליין, מנהל מרכז פיתוח בחברת אקסנצ'ר.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 לאחרונה צצים ברשתות החברתיות טקסטים ויצירות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית בשניות. היכולות מרשימות, וויראליות... אפילו קצת מפחידות. בינה מלאכותית כיום מסוגלת לבצע משימות מורכבות ומתפתחת בקצב מסחרר. מייצור טקסט דמוי אדם עד ליצירות ויזואליות - סצנות חדשות לפרקים של סיינפלד, סיפורים, שירים ואומנות דיגיטלית זוכת פרסים. אז מהי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית? איך היא משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על טכנולוגיה ועל אינטראקציה עם טכנולוגיה? הפעם בהייטק בפקקים נארח את איתי דרסלר ותמיר מגן - שני יזמים שבונים חברות שנעזרות בטכנולוגיות הללו כדי לבנות מוצרים שפותרים בעיות אמיתיות. יחד נדבר על הטכנולוגיה שעושה בימים אלה קפיצות דרך משמעותיות שהופכות אותה לשימושית באמת למגוון רחב של יישומים.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 מאז שאילון מאסק נכנס למשרדי החברה בתמונה המפורסמת עם הכיור, טוויטר נכנסה למעין טלנובלה טורקית יומית, כאשר מדי יום, מאסק וטוויטר מספקים כותרות גרנדיוזיות לגבי עתיד החברה והרבה פעמים חוזרים בהם תוך זמן קצר. מאירועי הפרקים הקודמים - אילון מאסק הצהיר שהוא קונה את טוויטר ואז נסוג מההחלטה ושוב חזר אליה לאחר שחשש שיחויב משפטית לקנות אותה. לאחר הרכישה הוא פיטר מעל ל-50% מהעובדים, ביקש מהם להתחייב שעות ארוכות ולהגיע למשרדים ואת חלקם ניסה לגייס בחזרה. גם לגבי הוי כחול ומדיניות חופש הביטוי בפלטפורמה היו מספר הצהרות שלאחר מכן התהפכו, ונראה שתנועת המטוטלת מאפיינת את המדיניות של טוויטר מאז שקנה מאסק את החברה והפך אותה לפרטית. היום אנחנו הולכים לעשות סדר בבלאגן של החודשים האחרונים. ננסה להבין את חזון הטוויטר 2.0 - אותה ״סופר-אפליקציה״ שאמורה לכלול קריפטו, אן-אף-טי ועוד שירותים דיגיטליים רבים. האורח שלנו לפרק זה הוא עמרי ברק, יזם טכנולוגי בעולמות התוכן וכתב חדשות 12 לשעבר.

לינק להצבעה בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים לשנת 2022: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ הצביעו להייטק בפקקים בקטגוריית הפיתוח/הייטק 👆🏻👆🏻👆🏻 שוק הבנקאות שהיה חלק מהתעשייה המסורתית הוא מזמן לא כזה, והבנקים הם מחברות ההייטק הגדולות בישראל. שוק הבנקים בישראל מתאפיין בריכוזיות, כאשר שני בנקים שולטים על מעל למחצית השוק וחמשת הבנקים הגדולים שולטים כמעט בשוק כולו. היום בתכנית אנחנו נארח את גל בר דעה, מנכ״ל וואן זירו, הילדים החדשים בשכונה. גל יפרוס יחד איתנו, את החזון לבנקאות הדיגיטלית בעתיד הנראה לעין. עוד נדבר על הרגולציה החדשה שמאפשרת ללקוחות הישראליים להחליף בנק בקלות יחסית, על איך זה לפעול כגוף קטן בשוק של ענקיות, ועל השאיפה להציע בנקאות פרטית לציבור הרחב ע״י שימוש בבינה מלאכותית. הייטק בפקקים בפרק על העתיד הקרוב של עולם הבנקאות והפינטק.

חשבתם פעם איך זה יכול להיות שמצד אחד אנחנו עובדים היום יותר בגמישות מאי פעם ומצד שני אנחנו מרגישים שיש לנו יותר עומס ופחות וולביינג? שנים חשבנו שאם רק נוסיף יום עבודה מהבית נגביר את מה שהגדרנו כאיזון בין העבודה לחיים. הקורונה הביאה לנו את הגמישות הזו אבל ממחקרים רבים עולה שבעוד שאנחנו מאוד מעריכים את הגמישות, אנחנו לא מרגישים שאנחנו יותר רגועים או יותר בשליטה על הזמן או חיים חיים יותר מאוזנים. להיפך. אנחנו בודדים יותר ויותר בסטרס. בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישן סנטרל, נדבר על הבית ההיברידי - ההרחבה שעברה זירת העבודה מהבית יחד עם תמיר ליאון - אנתרופולוג יישומי מייסד ובעלים של חברת "יישומים אנתרופולוגיים" ועם אורלי רובינזון - כותבת ספרי עיצוב ואדריכלות, בעלת בית הספר האלטרנטיבי לעיצוב הבית. יחד נבין יותר טוב מה עשתה העבודה מהבית לא רק לעבודה עצמה אלא גם לחיים בבית, ואילו כלים מעשיים מציעה שיטת ה'בית ההיברידי' כדי להלחים בין הבית לעבודה כדי לעבוד ולחיות חיים יותר בריאים מבלי לוותר על תפוקה ויעילות.

מה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים? כיצד אנשי ה"גם וגם", שמגיעים מתחומי עולם שונים, מסוגלים לראות דפוסים שאחרים לא רואים ובכך לשבור, לשנות ולחדש. באילו אמונות קדומות ופרדיגמות אנחנו שבויים? היום בפרק של הייטק בפקקים, מבית סטארט אפ ניישון סנטרל, אירחנו את ד"ר תמרה טילמן - אשת אשכולות מולטי דיסציפלינרית שחיה ומלמדת שבירת פרדיגמות - מדענית חדשנות, כירורגית פלסטית, יזמת, ומייסדת האקדמיה לביו-חדשנות בבוסטון. שוחחנו עם ד"ר טילמן על כיצד המדע השתנה והתפתח בעקבות אירועים מקריים וסרנדיפיטי וננסה ללמוד כיצד נוכל להעביר מיומנויות שרכשנו בתחום אחד לתחום אחר. בשלל דוגמאות ד"ר טילמן מראה איך ידע וחשיבה מתחומים שונים מאפשרים לנו לפתור בעיות מנקודת מבט חדשה. ויותר מזה, להבין בכלל שאנחנו נמצאים בתוך פרדיגמה ומוגבלים בחשיבה בתוכה או שאיך שהיא קראה לזה "מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים".

האם טכנולוגיות בניה חדישות יכולות להוות חלק מפתרון משבר הדיור? היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר על קונסטרקשן- טק. ישראל היא המדינה המובילה את העולם המערבי בגידול האוכלוסיה כאשר ממוצע הילודה בישראל עומד על 3.1 ילדים לאם. גידול כזה מצריך בניה בהיקף אדיר. כ 55 אלף יחידות דיור בשנה רק כדי להדביק את הפער בגידול באוכלוסיה, בהסתכלות קדימה יכולות הבניה הנוכחיות של התעשייה הישראלית יכולה לספק רק חצי מזה. כיצד אם כך ניתן לגשר על הפער הזה? המהפכה התעשייתית הרביעית מסמלת את המעבר לאוטומציה, שילוב של בינה מלאכותית , אינטרנט של הדברים, הדפסות תלת מימד וכל הדברים האלה שאנחנו בדרך כלל מדברים עליהם בתכניות שלנו. מדוע היא מאחרת להגיע לעולמות הבניה? האם בניה חכמה ממוכנת יכולה לייעל ולזרז תהליכים, לשפר את הבטיחות בבניה (כך שבתקווה נשמע על פחות מקרים של מוות ופציעות) ואולי גם להוות מרכיב בפיתרון משבר הדיור הישראלי. נדבר עם צחי פלאטו, מנכ״ל ומייסד קונטק מרכז החדשנות בתחום הבניה. וננסה להבין מדוע החדשנות מאחרת להגיע אל תחום הבניה, והאם יש תקווה באופק לקראת כנס Construction 4.0 https://construction-2022.forms-wizard.biz/ קוד 15% הנחה מיוחד למאזיני התכנית - Contech15

קורות חיים אמורים להיות מסמך שמייצג את הכישורים שלנו נאמנה. הבעיה היחידה היא שזה לא המצב, זו פשוט שיטת הסינון הטובה ביותר שמצאנו עד כה. בפרק היום של בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטראל אנחנו מנסים לאתגר את קורות החיים המיושנים, דיברנו עם ירדן אסא מייסדת שותפה ומנכ"לית אנבוקסבל . אלגוריתם שצופה התאמה בין מעסיק למועמד - מעין טכנולוגיות חיזוי לגיוס שעוזרת לחברות לדייק את מכלול הצרכים ומאפייני ההצלחה בתפקיד ואז עושה דמוקרטיזציה של תהליכי התאמה. כפי שהיה נהוג לעשות פעם רק לתפקידי ניהול בכירים. דיברנו גם עם ד״ר מאיה הובר מייסדת שותפה ומנכ"לית בטטיו, שהוא מחולל סימולציות שמייצר באופן אוטומטי סימולציות למגוון רחב של תפקידים בעולם גיוסי המאסה כמו תעשיה, שירות, מכירות וכד' וכך מאפשר למועמדים להתנסות במשרות ומייצר עבור ארגונים מגייסים מאגר מועמדים שנמצאו מתאימים על סמך הכישורים וכל מה שנותר זה לראיין אותם

רבים מאיתנו רגילים לשמוע קולות מסוימים מהעולם החרדי. האם ידעתם שבשנים האחרונות קמים עוד ועוד סטארט-אפים של יזמים חרדים? סטארט-אפים שמגייסים מיליוני דולרים ומעסיקים מאות עובדים? נשות הייטק בכירות ומנהלות חרדיות? בשנים האחרונות עשינו קפיצת מדרגה משמעותית בשילוב החרדים בהייטק בזכות פעילות מכוונת ומוצלחת. אחת ממילות המפתח כאן היא סביבה. אותו האקוסיסטם שמאפשר, מחבר לאנשים הנכונים וגורם לאנשים להיחשף ולהאמין שהם יכולים גם. בתכנית ניסינו להבין איך השינוי בחברה החרדית קורה, מה האתגרים שעוד עומדים בפנינו ואיך זה יכול להסתדר - מול המעסיקים ומול החברה החרדית. ראיינו את אבריימי וינגוט, שותף בקמא-טק ואת אנה לואנט מנהלת קבוצת פיצוח אלגוריתמים באפלייד מטיריאלז

השעון מתקתק. אין לעולם הרבה זמן להגיע לאפס פליטות פחמן והעיניים נשואות לתעשיית ההייטק בתקווה שתעמיד פתרונות טכנולוגיים לצמצום משבר האקלים. כ-250 פתרונות הוצגו אתמול בפסטיבל פתרונות האקלים בתחום מים, אנרגיה, מזון, סולר ועוד. היום בתכנית של הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל אירחנו היישר מפסטיבל פתרונות האקלים את יעל וייס, ראש תחום אקלים ב-אס-אן-סי, שדיברה על הרגולציה החדשה בתחום שרשראות אספקה. אל יעל הצטרף אופיר ברונהיים, מנהל תחום חדשנות וקיימות ב-די-אס-וי גלובאל טרנספורט ולוג'יסטיקס שנתן זווית נוספת על איך לבצע שינוי בשרשראות אספקה כדי שיהיו ירוקות יותר

אנחנו כבר הרבה שנים מדברים בתכניות שלנו על בינה מלאכותית, בהתחלה הראנו סקפטיות כאשר חברות היו מוסיפות איי.איי לשם או לדומיין בעיקר לצרכי מיתוג. אבל בשנים האחרונות אנחנו מתוודעים לכך שבינה מלאכותית חכמה יותר מאיתנו ביותר ויותר תחומים. אם הניצחון של האלגוריתם דיפ בלו של גארי קספרוב בשחמט בסוף שנות ה 90 לא היה הכי רלוונטי לחיי היום יום שלנו אלגוריתמים של עיבוד שפתי כמו ג׳יפיטי3 ועיבוד גרפי כ מו דאלי2 כבר יודעים לכתוב קוד, לאייר, לכתוב תוכן ולהתחזות לרות ביידר גינזבורג. אלגוריתמים מנבאים את מזג האוויר ומראים לנו פרסומות ולאט ובשקט משתלטים על עוד ועוד תחומים בחיים שלנו. בפרק היום של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטל, ראיינו את אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומנהל קהילת מאשין אנד דיפ לרנינג יזראל ומתי מריאנסקי, מייסד סופרסייז ומנהל קהילת "עליית המכונות" והדבר העיקרי שעולה מתוך הראיונות איתם הוא שבינה מלאכותית רלוונטית כמעט לכל עיסוק ומי שלא יאמץ אותה למסגרת העבודה שלו יבצע את העבודה שלו באופן פחות יעיל, לעתים עד כדי איבוד רלוונטית. אנחנו נבין היום איך כל אחד יכול וצריך להשתמש בבינה מלאכותית ולאן כל זה הולך

למה כל כך הרבה מדינות משקיעות בחקר החלל? כיצד פריצות הדרך המדעיות הנדרשות בכדי לשלוח כלים לחלל תורמות לפיתוחים טכנולוגיים גם מצידה השני של האטמוספירה? ואילו סטארטאפים ישראליים לוקחים חלק במאמץ להגיע לחלל? לכבוד שבוע החלל, הייטק בפקקים מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל בפרק שמנסה לענות על השאלות האלו. ״אל החלל ומעבר לו״ זו משימה מורכבת לשלוח אדם לחלל על גבי טיל. אבל זו משימה מורכבת עוד יותר לדאוג לכל הצרכים האנושיים מעל לכדור הארץ. יש אקוסיסטים שלם שמנסה לענות על הבעיות העולות כתוצאה משהות ממושכת בחלל. יש סטארטאפ שמפתח שק שינה מותאם לחלל המלא בכדורים שנותנים את תחושת ה״עטיפה״ שחשובה לשינה. סטארטאפים שעוסקים בשמירה על כושר גופני בסביבה ללא כבידה וסטאטרטפ שעוסק במין בחלל. בעולם המתכונן לקראת תיירות חלל, צריך למצוא פתרון לכל צורך. נארח באולפן את ליאור הרמן, מייסד שותף בקרן הון סיכון טייפ5 ואת אמה ורדימון, דירקטור שותפויות גלובליות בסטארט-אפ ניישון סנטרל

אנחנו ממשיכים את הסדרה שלנו על הג׳וניורים, ואם בפרקים הקודמים של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל דיברנו על פרדוקס הג׳וניורים, אותן 20 אלף משרות פתוחות ומצד שני מפתחים חסרי ניסיון שמתקשים למצוא עבודה היום, היום אנחנו הולכים לדבר על איך להעסיק מפתחים ללא ניסיון. מהפרקים הקודמים שערכנו בנושא למדנו שרוב גיוס הג׳וניורים נעשה על ידי סטארטאפים קטנים שאין להם ברירה והם לא יכולים לשלם את המשכורות הגבוהות ולהתחרות על התנאים של הסיניורים ומצד שני החברות הגדולות שצריכות להעסיק ג'וניורים כדי לעמוד ביעדי הגיוס. בנוסף, כמו שלמדנו מהמרואיינים שלנו בפרק הזה, העסקת ג'וניורים מזרימה כח אדם חדש ורעב לחברות, מפתחת שדרת ניהול בתוך החברות ומהווה אלטרנטיבה טובה למשכורות הפיתוח העולות. לכן בפרק הזה ראיינו את אבירן מורדו, וי.פי אנג׳נירינג בוויקס ואת יוני טולידאנו, מנהל צוות פיתוח במרכז הפיתוח של בלומברג בישראל וביקשנו לשמוע מהם תובנות לגבי איך מעסיקים ג׳ונירים בצורה נכונה כיצד מוצאים סטודנטים חרוצים ועובדים בעלי פוטנציאל והכשרה להיות מפתחים מוצלחים? איך מראיינים עובדים ללא ניסיון? אילו תכניות הכשרה פנימיות הם צריכים לעבור? איך משלבים אותם בצוותים בצורה יעילה, והכי חשוב, איך לאחר כל המשאבים שהושקעו בהכשרת הג׳וניורים והג׳וניוריות מצליחים לשמר אותם בחברה לאורך זמן

אתם מוצאים את עצמכם "עוקצים" כמה דק' בבוקר בזמן עבודה מהבית? אבל מצד שני עונים למיילים אחרי שהשכבתם את הילדים לישון? הייתם רוצים לדעת מתי אתם הכי אפקטיביים ומתי עדיף שלא תעבדו? יש המון "דאטא ארגוני" - כמה מיילים כתבתם, למי, באיזה אורך, מה הוא משך ההשתתפות שלכם בפגישה, מתי אתם משלימים משימות בתוכנת ניהול המשימות שלכם - אבל להתחיל לעשות שימוש במידע הזה נחשב לרוב לטאבו. האם לדעתכם, לתת יכולת למעסיק שלכם לדעת איפה הייתם ומה עשיתם בזמן העבודה נחשב מעקב מוגזם? או הזדמנות להתייעלות ולשיפור הוולביינג שלכם? היום בהיי-טק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישין סנטרל, נארח באולפן את שחר לוי מייסד שותף בחברת קיפי, שיספר איך אירוע מכונן אחד בשירותו הצבאי שינה את חייו וגרם לו לפתח כלים, שלטענתו מאפשרים להיות מנהלים טובים וקשובים יותר

יותר ויותר חברות ישראליות פונות לשווק את המוצרים והשירותים שלהן במדינות שלא חשבנו ששת"פ כזה יכול להתקיים בהן - איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו. יש כאן קרקע פוריה למינוף חדשנות ישראלית לטובת בניית יחסים אסטרטגיים-כלכליים. כך במרוקו למשל, מדי שנה ישנם עשרות אלפי בוגרי אקדמיה חדשים שמחפשים משרות בשוק העבודה אך ללא הצלחה, וכאן אולי ישראל נכנסת לתמונה. היום בהיי-טק בפקקים, מבית Start-Up Nation Central, נארח את יריב ויפתח. יריב בכר, מנהל מחלקת Inovation Diplomacy ב-SNC, ידבר על התפתחות מערכת היחסים בין ישראל לבין מדינות המפרץ בשנתיים האחרונות ויספר על קשיים, הזדמנויות ואתגרים. נשמע חוויות אישיות מהשטח מפי יפתח כהן, מנכ"ל חברת Setpoint שעוסקת באנרגיה מתחדשת, שבשנה וחצי האחרונות מפעיל את הסטארטאפ שלו באיחוד האמירויות.בתכנית נדבר על אילו בעיות קיימות במדינות האלו שמדינת ישראל יכולה לסייע בהן ועד כמה ההבדל התרבותי מהווה פקטור. האם משבר האקלים הוא הזדמנות לשת"פ מדיני? מי יוצא ממנו נשכר? כל זאת ועוד בתכנית שלפנינו

התוכן הליניארי, כדוגמת רדיו וטלויזיה בשידור חי, הולך ודועך. הדור הצעיר כמעט ולא צורך אותו מלבד שידורי ספורט והמעבר לסביבה שבה ניתן לנטר אותנו במשך 24 שעות ביממה היא חלומו של כל מי שמנסה לפרסם לנו באופן ממוקד. אבל המציאות מורכבת יותר: בעידן של ג'.ד.פ.ר, סגירת הדפדפנים לקוקיז ע״י גוגל ואפל ומודעות עולה למעקב אחר פרטיות מפרסמים נתקלים בקושי לטרגט אותנו. בפן הטכנולוגי, זהו הזמן לעלייתן של טכנולוגיות שיצליחו לקבל עלינו מידע מפורט אבל עדיין לשמור על פרטיותיינו. איך ניתן ליישב את הסתירה הזו? בפן העסקי, חברות שעד כה לא היו נחשבות לחברות מדיה הופכות פתאום לכאלו. לא היינו מדמיינים את שופרסל לדוגמא כחברה שאוספת מידע חיוני על הרגלי השימוש של הצרכנים שלה, אבל לפתע נפתח מארקטפלייס של מפרסמים שהיו רוצים להתחרות על הצגת פרסומות למי שקנה מטרנה לילד. גם המידע שנאסף אצל ענקיות הסטרימינג (ופלטפורמות הפודקאסטים) לפתע הופך לכזה שיש לו יכולת לשנות את ההתנהגות שלנו ולהניב רווחים מהשינוי. בתכנית הזו התארח אצלנו מנכ״ל ענקית הפרסום הבינלאומית פריון, דורון גרסטל לשטוח בפניינו את משנתו לגבי עתיד עולם הפרסום.

ראשון לספטמבר שמח. אין שביתה ושני מיליון וחצי תלמידים יחלו היום את שנה הלימודים החדשה. אבל רגע לפני שאנחנו מפסיקים לדבר על מערכת החינוך ויפה בן דוד וחוזרים לדבר האיום האיראני, אנחנו רוצים לדבר על שילוב טכנולוגיה במערכת החינוך. אם תיכנסו לכיתת לימוד היום, מלבד המחשבים והטאבלטים על חלק מהשולחנות היא דומה מדי למערכת החינוך של לפני 100 שנה. בפרק הזה, של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר על כיתת הלימוד שיכולה הייתה להתקיים ועל מה איך ניתן להפוך אותה למציאות. איך יראה יום לימודים במטאוורס? כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על עולם החינוך? מה עושות הטכנולוגיות לתפקיד המורה, ומה הן ההזדמנויות ליזמים הטכנולוגיים בתחום? נדבר על כיתות לימוד אימרסיביות, מיינקראפט ללימודי תכנות, וקולות קוראים שפתוחים לשילוב טכנולוגיות חינוכיות. נדבר עם ד״ר עמיר גפן, יוצא אמדוקס, ד״ר לחינוך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן שעובד במשרד החינוך בתפקיד שמעורר קנאה, חוקר טכנולוגיות בחינוך ומנהל מעבדה באגף המחקר והפיתוח של משרד החינוך. ועם ערן גופר, מנהל תחום חינוך במייקרוסופט (מה זה אומר?). לינקים מתוך הפרק: קולות קוראים פתוחים לשילוב חדשנות במשרד החינוך מעבדת בינה מלאכותית - https://mop.education/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%aa-3/ מציאות מדומה ומטאוורס - https://mop.education/%d7%9e%d7%98%d7%90%d7%95%d7%95%d7%a8%d7%a1/ כיתה אופפת (Immersive) - https://mop.education/%d7%9b%d7%99%d7%aa%d7%94-%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%99%d7%aa/ המורה - בינה מלאכותית שדיבר עליו ערן https://13tv.co.il/item/vod/news/before-the-news/clips/d9t7d-903246146/?pid=7&cid=903246146 על ההפקה של הפודקאסט עובדים: עובדים אדר חי, טל חי לינור גריסריו , אורטל כהן וטובה שימנוב ואופיר זליקוביץ׳ מתפעל את המצלמות. מראיינים: נירית כהן ואורי טולידאנו

איך תראה הצלחת שלנו בעקבות מהפכת הפוד-טק - ללא פרות, ללא סבל, אוכל מעשה אדם? כמה זה יעלה, ומתי סופסוף נפסיק לדבר על חלב מלאכותי וסטייק מלאכותי ונתחיל לאכול אותם? כשאנחנו מדברים על פוד-טק, אנחנו לא רק מדברים על העולם החדשני של פטריות שמייצרות חלב, ותאים מחקי בשר, אלא גם על חלבונים אלטרנטיביים (שיכולים להיות מיוצרים מצרצרים, למשל) ועל מזון מותאם אישית כדוגמת תחליפי סוכר ועוד דברים שעדיין קשה לדמיין. היום בהיי-טק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל דיברנו עם עידו יוסובזון, ראש תחום אגרי-פודטק ב-אס.אנ.סי שנתן לנו סקירה מעמיקה של התחום בארץ ועולם. ועם ד״ר אורי כוכבי, מייסד שותף ו-סי.טי.או ברימילק, שבימים אלה מקימה את המפעל הראשון מסוגו בעולם שיוכל, תוך כשנה, להביא לצלחת שלנו חלב זהה לחלב פרה, גבינות ומוצרי חלב נוספים. מוזמנים להצטרף אלינו לשידור

סטארטאפ שמשפר את ההאבקה של צמחים בעזרת דבורים ומגביר את התפוקה של שדות חקלאיים, סטארטאפ אחר שמציב בבניינים חדרים עם כלי עבודה ומעודד כלכלה מעגלית, וחברה שעוזרת לאנשים למצות את הזכויות הרפואיות שלהם - כל אלו הם חברות אימפאקט מהדור החדש. בדרך כלל כשמדברים על חברות אימפאקט, מדברים על חברות בעלות שורת רווח כפולה - להרוויח כסף וגם לקדם איזושהי מטרה חברתית. בפרק הקרוב של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נדבר עם שחר בוצר, מנכ״ל ומייסד-שותף בקרן הון הסיכון גוד קאמפני ידבר איתנו על ההבדל המהותי בין אחריות תאגידית לבין אימפאקט, ועל איך כל חברה יכולה להיות בעלת השפעה חיובית יותר.

עליות ומורדות הן תופעה נורמלית בתעשיית ההייטק על פני השנים. ובלי קשר לתקופות מיתון, ממילא הרוב הגדול של הסטאראפים שנפתחים' ייסגרו בסוף. אבל מאחורי העובדה הזו יש אנשים בעלי חלום, חזון ודרייב, שגייסו כסף ואנשים, סיפרו את הסיפור, שכנעו, האמינו. אז מה קורה בנקודה שבה מבינים שהדרך נגמרה ומחליטים לסגור? השבוע בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטראל, נפנה מבט מהמיתון בשווקים והעובדים המפוטרים דווקא ליזמים שצריכים להחליט מתי הסטארטאפ הגיע לסוף הדרך. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם חדווה קליינהנדלר, שנתיים אחרי הסגירה של הסטאראפ שייסדה, אמרג׳, על ההחלטה לסגור ועל התובנות שלקחה איתה להמשך הדרך. חדווה היא כיום מנכ"לית רומז אנד וורדז, סוכנות שיווק לסאטרטאפים ובעצמה פודקאסטרית בפודקאסט בשם לוקס לייק וורק

הייטק בפקקים בשיתוף עם Start-Up Nation Central השבוע דיברנו על איך טכנולוגיה יכולה לעזור בחינוך למיומנויות רגשיות וחברתיות, להעצים את היכולת גם של המורים וגם של התלמידים ללמוד וללמד, אבל אחרת. שוחחנו עם נעמי גוברין-שוורץ, מנהלת אתגר SEL - (Social Emotional Learning, למידה רגשית חברתית) - פרויקט של עמותת בוגרי 8200 בשיתוף עם קרן עזריאלי, משרד החינוך וחברת אורקל. האתגר הוא תחרות ארצית לסטארטאפים לקידום פתרונות טכנולוגיים ללמידה רגשית חברתית, המנצח בתחרות יזכה בפרס כספי ובהטמעת הפתרון בעשרות בתי ספר בישראל. בנוסף אירחנו את טל מוסקוביץ, סמנכ"ל מוצר של Safe School, סטארטאפ שגייס לא מזמן השקעה גם מגל גדות ושם לו למטרה לעזור לתלמידים ולמורים להתמודד עם בריונות ברשת ועוד אתגרים במישור הרגשי חברתי.

הייטק בפקקים - הרבה מהשיח לאחרונה סביב מצוקת עובדי הטכנולוגיה נע סביב פתרונות לאוכלוסיית הג'וניורים. מצד אחד יש מחסור חמור בתפקידי פיתוח ומצד שני יש היצע אדיר של חבר'ה בתחילת הדרך שלא מצליחים להשיג את המיומנויות שהתעשיה דורשת מהם. זה מוביל לשלל רעיונות יצירתיים, מחקיקה שתחייב חברות להשקיע תקציב בתכניות הכשרה, לבנית תכניות אינטרנשיפ כאלה ואחרות. בפרק היום של הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל נדבר עם אלי סקלאר, שפיתח שיטה של אינטרנשיפ ללא תשלום במחשבה עתידית לפתח בית ספר מעשי למיומנויות ההייטק וצללנו לעומק הדברים עם ד"ר אסף פתיר ממכון סטארטאפ ניישן סנטראל ואחד ממחברי דו"ח ההון האנושי השנתי, שיעזור למסגר את הבעיה ויחווה את דעתו על הפתרונות האפשריים. האזנה חובה ולא רק לג'וניורים שבינינו.

הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, בדו״ח מצב של תעשיית ההייטק הישראלית. החגיגה של 2021 הסתיימה ונשארו עם תחושת ההאנגובר. הכותרות בעיתונים מבשרות רעות: פיטורין, סגירת חברות וקיצוצים ברחבי התעשייה. אפילו חברות רב לאומיות שלא חשבנו שיכולות אי פעם לבצע קיצוצים מודיעות על בחינה מחודשת של אסטרטגיית גיוס העובדים. הריבית עולה, מניות הטכנולוגיה נחתכו והכסף הזול שהיה זמין לאחר בדיקות נאותות קצרות מאי פעם כבר לא זמין כל כך. האם חוקי המשחק השתנו? בפרק ראשון תחת שיתוף הפעולה עם סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) אנחנו מראיינים את יזהר שי, שייסד את ״הייטק בפקקים״ לפני שש שנים, עזב אותנו לפני 3 שנים לטובת הפוליטיקה וכיהן כשר המדע והטכנולוגיה. כיום הוא מכהן כיו״ר קרן הון הסיכון ״פיק״ ושותף בקרן ״דיסטראפטיב״ המתמחה בהשקעות בחברות בינה מלאכותית. שאלנו אותו במה שונה המשבר מפיצוץ בועת הדוט.קום. והאם מדובר ב״מכה בכנף״ או שמדובר במשבר אמיתי. ראיינו גם את מנכ״ל SNC ומי שהקים וכיהן כיו״ר רשות החדשנות אבי חסון. למי שלא מכיר את פועלה של סטארטאפ ניישן סנטרל, מדובר בארגון ללא מטרות רווח שנוסד במטרה להמשיך למצב את ישראל כמובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית ( כך ששיתוף הפעולה החדש בין הגופים מאוד טבעי). ע״פ חסון, היציאה מחוקי המשחק התרחשה דווקא בשנה החולפת כאשר חלק מהחברות היו מאוד אגרסיביות בהוצאות שלהם. כאשר מסתכל על הגיוסים במחצית הראשונה של 2022 הם ירדו בהשוואה לשנה החולפת אבל עלו משמעותית בהשוואה לשנים שלפני כן. לכן, בהתחשב בהמשך ההתפתחות המאריכית של הטכנלוגיה בשלל תחומי החיים שלנו, גם חסון וגם שי הביעו אופטימיות להמשך.

בפרק זה של הייטק בפקקים אנחנו מדברים עם רונן ניר על המלצות הועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק. רונן ניר, היה משך 14 שנים משקיע הון סיכון וכיום הוא שותף בקרן צמיחה פי.אס.ג׳י ומנהל הפעילות הישראלית שלהם וגם חבר דירקטוריון במכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. רונן הוא אחד מנציגה התעשיה בוועדה שהוקמה במטרה להגדיל את התעסוקה בהייטק ואת המוביליות החברתית בענף. בשבוע שעבר הגישה הוועדה את ממצאי הביניים שלה לשרת המדע והחדשנות אורית פרקש-הכהן ולשר האוצר אביגדור ליברמן. בשיחה מרתקת חשפנו המון מידע שעדיין לא פורסם כולל מה בכלל נחשב הייטק, כמה משרות לא טכנולוגיות יש בענף ומאילו בגרויות ופקולטות מגיעים אליו. ומה עוד מתוכנן כדי לאפשר ליותר אנשים להצטרף ולאפשר לתעשייה להשאיר יותר משרות בארץ.

הייטק בפקקים בפרק על ביולוגיה סינתטית, מה היא מה השימושים שלה? מתי נראה אותה ולמה זה צריך לעניין אתכם. ביולוגיה סינתטית היא מדע העוסק בהנדסה גנטית ובעיצוב של חלקים המבוססים על ביולוגיה, מכשור חדיש, מערכות וטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה. הביולוגיה הסינתטית רותמת את המדע לטובת הסביבה והקטנת זיהום. ע"פ תחזיות, שוק הביולוגיה הסינתטית העולמית צפוי להגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר לפחות עד שנת 2025, עם קצב גידול של 20% בשנה. מה אפשר לעשות עם זה? להחליף מזון מהחי, לייצר תרופות ואמצעים לאבחון מחלות וגם מוצרים כמו שכפ"ץ מסיבים מבוססי קורי עכביש או פרטי לבוש מסיבים שיוצרו בעזרת חיידקים ושמרים ואפילו אריזות מתכלות מפטריות... יזמים שעוסקים בתחומים אלה זקוקים לתשתיות יקרות וידע מדעי נרחב. בשביל לעזור להם להגיע לכל אלה, הושקה חברת אלאג'ין בשותפות בין אוניברסיטת רייכמן, מעבדות חי-לאבס ומייקל אייזנברג. ד"ר רוני כהן, מנכ"ל אלאג'ין, התארח בפרק הזה לספר לנו על הצד המסחרי של הביולוגיה הסינתטתית וחשף אותנו לעולמות שנשמעים כמו מדע בדיוני. כמעט לכל דוגמא שהוא הביא אנחנו רצינו לדעת מתי אפשר לקבל אותה כבר.

עכשיו כשהרעש התקשורתי סביב ה NFT והמטאוורס קצת שכך, ניסינו להבין את היישומים האמיתיים שיכולים להיות לטכנולוגיות הללו בחיים שלנו. איך חברות כבר היום נעזרות במטאוורס ליישומים אמיתיים שמייצרים להם ערך? מה היא הבשורה של הווב 3 מעבר לבאזז שסובב בעיקר סביב מחירי יצירות דיגיטליות? איפה ההזדמנויות הגדולות לחדש וליצור חברות בעולם המטאוורס? מה המותגים הגדולים עושים כדי בכל הקשור למטאוורס, אנחנו מאמינים שאנחנו בתחילתו של עידן מרתק שייווצרו סביבו הרבה מאוד חברות, הזדמנויות וערך, ושיש פוטנציאל גדול לטכנולוגיה ולצרכים שהיא מסוגלת לשרת.

האם חברות מפטרות עובדים? מה מדאיג את היזמים והיזמיות בימים אילו? גיוס עובדים או גיוס כספים? נראה שהחגיגה שאפיינה את 2021, הסתיימה וחוקי המשחק השתנו. אבל מה הם חוקי המשחק החדשים? 2022 נפתחה בירידות חדות בבורסה, בעיקר בקרב חברות הטכנולוגיה . יעל בנימין מסטאטרפ סנאפשוט, ערכה מחקר מעניין ושאלה יזמים ויזמיות מה מעסיק אותם יותר, גיוס כספים או גיוס עובדים? האם הם שינו את יעדי גיוס כח האדם? כמה מהם מפטרים? (מעט) ומה ההזדמנויות שהם מזהים בתקופה הזו? יעל גם שאלה את העובדים האם הם חוששים מפיטורין? דיברנו גם, עם תימור ארבל סדרס, מנכ"לית לאומיטק על התקופה הזו. בבועת הדוט.קום היה מספיק למכור חלום, ב ב2021, היה מספיק להראות הכנסות, האם כעת השוק יתמקד במעבר לרווחיות מהירה? ומה יהיו ההשלכות של ציפיות כאלו

האינטרנט הפך את העולם למקושר, גלובלי ואיפשר את עליית הגלובליזם, אבל האם יכול להיות שחזון הגלובליזם הגיע לקיצו? במלחמה המודרנית, אחד מהיעדים האסטרטגיים לתקיפה היא רשת האינטרנט של מדינת האויב, ואכן בפלישה הרוסית לאוקראינה, היה נסיון מאסיבי לחבל במערכת האינטרנט האוקראינית. אילון מאסק התייצב לצידה של אוקראינה וסיפק למדינה מערכות ״סטארלינק״ רבות שהעניקו לאוקראיינים חיבור אינטרנט לוייני. הספלינטרנט, הוא החלוקה של האינטרנט לרסיסי אינטרנט. אם בעבר לכל אזרחי העולם הייתה גישה דומה לרשתות, כיום, לאזרחי העולם יש גישה לאתרים שונים. צפון קוריאה מהווה את הדוגמה הקיצונית ביותר למדינה שבודדה את עצמה מהאינטרט העולמי, אך גם סין שידועה ב״חומה הסינית״ של האינטרנט חוסמת יישומים שונים בארצה. אזרחי מדינות אויב לרוב לא יחשפו באופן מלא לרשתות המדינה האויבת מטעמי ביטחון (כמו שקורה בין איראן וישראל) אך בעת שרוסיה מפתחת את ה״רונט״ - רשת רוסית נפרדת, אנחנו עדים ליותר ויותר מדינות שמגבילות מאזרחיהם גישה לאינטרנט חופשי ולשירותים הקיימים בו. כיצד תופעת הספלינטרנט תשפיע על עתיד האינטרנט ועל עתיד העולם? בפרק אירחנו את ד״ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, ועתידן בחברת ספארק בייונד חברת סטארטאפ של בינה מלאכותית.

איך נראה עולם שבו העברת הכספים שלנו נעשית בצורה שאינה מורגשת, ובזול, שבה ההשקעות שלנו נעשות בצורה אוטומטית בהתאם לניהול הסיכון שלנו, וההכנסות וההוצאות שלנו מנוהולות, שקופות ומפוקחות. מה מונע ממציאות שכזו להתקיים כאן בישראל? ומדוע, למרות שבישראל פועלות חברות פינטק רבות, החדשנות בתחום עבור הלקוחות הישראליים, היא עד כה, מוגבלת? נראיין את יו״ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה ונדבר איתה על רפורמת הפינטקים, שבמידה ואכן תעבור בחוק ההסדרים הקרוב, תאפשר לסטארטאפים התממשקות לנתוני הבנקים ויכולת להתחרות בבנקים במתן הלוואות, שירותי השקעות, והעברת כספים. בדומה לשינויים שעובר התחום תחת המפקח על הבנקים, ב״מערכת נתוני האשראי״ נאספים נתונים על כל החשבונות המנוהלים בישראל וניתן דירוג אשראי לכל אזרח. כבר כיום, אתם יכולים להיכנס למערכת ולבדוק את נתונתי האשראי שלכם, כאשר עמידה גבוהה בהחזרים וחוב נמוך יעניק לכם נקודת מיקוח במשא ומתן על הלוואה. ״רפורמת הפינטקים״ מרחיבה את המאגר גם לעסקים קטנים והיא שלב בדרך להפיכת השירותים הפיננסים למערכת פריקה ותחרותית יותר. כמו כן, דיברה ענת על הדאטא סאנדבוקס - שיתוף פעולה עם רשות החדשנות הנותן גישה לחברות פינטק למאגרי המידע כולל גישה למידע של גופים מפוקחים, בהסכמתם. פרק חובה לכל יזמית או יזם בתחום הפינטק. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

לא "עשיתם" את המיליון הראשון עד החתונה, הקריירה שלכם אינה "מסלול המראה" ולא השלמתם תואר מתקדם לפני גיל 30? כך תנתקו גם אתם את ההתניה המגבילה הקושרת בין הצלחה לבין גיל

הפסיקה האחרונה בתביעה של לינקדאין על ידי הסטארט-אפ אייצ׳.איי.קיו, שעשתה סקרייפינג של מידע ציבורי שהוצג באופן פומבי בלינקדין היתה לטובתה של החברה הקטנה. והעלתה נקודות מרתקות בהקשר הרחב יותר. (HIQ) הסיפור של סטארט-אפ קטן שמחליט לתבוע חברת ענק בבעלות מיקרוסופט הוא מעניין בפני עצמו, אבל המשפט העלה כמה סוגיות מעניינות בתחום המשפט, הפרטיות והתחרות בעולם מחובר יותר שנשען על דאטה כדי לקבל החלטות שמייעלות ומשפרות את חיינו. מתי כריית מידע מתוך פלטפורמות אחרות היא אינה חוקית? האם המידע שנמצא בפלטפורמות מסוימות שייך להן באופן בלעדי? מתי הן יכולות לעשות בו שימוש ומתי לא? איך כריית מידע, והסוגיות המשפטיות הקשורות בה, תשפיע באופן מהותי על העתיד של האינטרנט? המגמה העיקרית כיום באינטרנט היא מגמה של פתיחת מקורת מידע, אבל השאלה העיקרית היא, איך עושים את זה? על כל אלה ועוד שוחחנו בפרק של היום עם אור לנצ'נר, מנכ"ל ברייט דאטה ועם ד"ר נמרוד קוזלובסקי מייסד סייטקטיק לניהול משברי סייבר.

הייטק בפקקים בפרק על חדשנות לא רק ב"מה" אלא ב "איך" של ארגונים, כאלה שמאתגרים את עולם העבודה המוכר. נדבר עם חנה רדו, מקימה סדרתית של עסקים חברתיים בפריפריה, סוג של אאוטסורס רק בארץ. שמאפשר לעסקים גישה לשלל שירותים כדוגמת הנהלת חשבונות, סוכנות דיגיטל, ניהול משרד ע״י העסקת נשים בפריפריה. וגם נדבר עם בית תוכנה בשם ״סופי״ שמתנהל כקואופרטיב, קצת כמו קיבוץ, עם שכר שעתי אחיד, בעלות משותפת ובלי היררכיה. נראיין את עפרי ארליך מנהלת פיתוח עסקי ואבירן כץ מייסד שותף בקואופרטיב. האם השליחות החברתית פוגעת בשכר? וכיצד ניתן לקיים עסקים חברתיים עם שורת רווח כפולה?

להאזנה לפודקאסט דרים טים בשיתוף Appsflyer pod.link/1616393296 בפרק של היום אדר ואורי מדברים על מוטיבציה בעבודה, מה האלמנטים השונים שמניעים אותנו, איך להניע אחרים וליצור אצלם מוטיבציה בעבודה שלהם? לכולנו יש הרבה כח הנעה לעשות דברים מסויימים ופחות כח הנעה לקחת חלק בפעילויות אחרות? מה ההסבר לזה? השאלה המרכזית היא מה הכח המניע אותנו האם מדובר בתהילה? כח? תחושת הגשמה עצמית ומשמעות? השתמשנו בתאוריה שהעלה פרופ׳ ניר מדג׳ר מהמחלקה לחינוך מאוניברסיטת בר אילן, שמחלקת את הגורמים למוטיבציה לשלושה - א. קשרים חברתיים - כמה אני נהנה מהאנשים שעובדים איתי, כמה אני מזדהה איתם ורוצה להיות חלק מהקבוצה ב. חופש בחירה - האם יש לי תחושה של אוטונומיה או שמכריחים אותי לעבוד? ג. תחושת מסוגלות - כמה אני מאמין שאני יכול להתפתח, כמה אני מרגיש שאני ראוי לתפקיד ושסומכים על שיקול הדעת שלי. הרחבנו על שלושת הגורמים ותהינו איך נוכל להיעזר בהם בכדי לדרבן את עצמנו ואת הסביבה שלנו הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

להאזנה לפודקאסט דרים טים בשיתוף Appsflyer https://pod.link/1616393296 היום בפרק אנחנו מדברים על פוטוניקה ולמה היא צריכה לעניין אותנו. בשנים האחרונות הגענו לקצה גבול היכולת של האלקטרוניקה, והפוטוניקה היא האור בקצה המנהרה, תרתי משמע. היא יכולה לפרוץ את גבולות הפיזיקה של האלקטרוניקה ויש לכך השלכות יוצאות דופן. נראיין את ירון מגל, לשעבר משקיע הון סיכון וכיום מנהל המרכז הלאומי לפוטוניקה. המרכז עובד במתכונת חדשנית למימוש מחקר לצרכי התעשייה ומאפשר לחברות ויזמים להעלות צרכים בפני צוות החוקרים של המכון שפועלים כמעין דיזיין האוס. כבר כיום , נעשה שימוש מסיבי בטכנולגיות אור במגוון תחומים ברמה התשתיתית סיבים אופטים הם האמצעי הנפוץ והיעיל ביותר להעברת מידע, שבבים אופטיים, לייזרים וחיישנים אופטיים מאפשרים מגוון של שימושים. לדוגמא בשעונים חכמים, שבבים, מכוניות אוטונומיות, שעונים מדוייקים ועוד. האופטימיסטים לגבי פוטוניקה טוענים שהיא עתידה לקחת נתח עיקרי משוק האלקטרוניקה. מסיבה זו ברמה הלאומית חשוב לישראל לבסס מובילות בתחום הזה. ליצירת קשר עם ירון מגל ומרכז הפוטוניקה - ICAP.org.il/Contact [email protected] Doron Aspir, BD, Isorad [email protected] הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

״הייטק בפקקים מנהלים קריירה״ על השנה הקשה הג׳וניורים בדרך למציאת עבודה. מה לעדכן בלינקדין? אילו קורסים כדאי לקחת? אילו מסקנות יש להסיק מראיונות עבודה לא מוצלחים? נירית כהן ואורי טולידאנו, מראיינים את נדב לרר, כיום מתכנת אלגוריתמים, על השנה וחצי שבהן למד ונכשל רבות בדרך למשרה בה הוא עוסק, בתחום שמעניין אותו. הרבה אנשים מגיעים לעסוק במקצועות הטכנולוגיים בהייטק מרקעים מגוונים יותר מאשר התואר המסורתי במדעי המחשב. ואפילו מי שלמדו מדעי המחשב הרבה פעמים מתבקשים להשלים ידע פרקטי שחסר להם על מנת לצלוח את תהליכי הראיונות המפרכים. איך עושים את זה? תקופת חיפוש העבודה הראשונה היא תקופה מפרכת, שלפעמים מאופיינת בבדידות, אי ודאות גדולה ותחושות קשות שעולות לאחר סירובים של החברות המגייסות. לעיתים לאורך הדרך מתקבלות הצעות שלא עונות בדיוק על התחום בו אנחנו מחפשים? האם כדאי להיענות להן בחיוב? או שהן עלולות רק להרחיק אותנו מהיעד? המלצות קריאה שעלו בפרק Leetcode Cracking the code הקורס של ד״ר אמיר רובינשטיין https://www.youtube.com/watch?v=dxlRr6Y_vVQ&list=PLn-zwZg-1luneIvqH6JTv-KY23SScBoLY&ab_channel=AmirRubinstein

אנחנו שומעים הרבה על המלחמה באירופה בהיבט הפיזי: טנקים, טילים והפגזות. בעידן הטכנולוגי של היום, מתרחשת מלחמת סייבר, שקטה הרבה יותר - וכנראה האינטרס הוא להשאיר אותה כך. מלחמות הסייבר קורות כל הזמן, וקשה להפריז בחשיבות שלהן: מה קורה אם, למשל, נפרץ מאגר המידע של בית החולים ונמחקים ממנו כל הנתונים? אם רשתות התקשורת הצבאיות משתבשות? בפרק של היום דיברנו על חזית הסייבר של המלחמה באוקראינה. ניסינו לנחש מה קורה שם, ודיברנו על איך האוקראינים מתמודדים עם רוסיה היטב בחזית הזו, שהיא ללא ספק מעצמת סייבר. דיברנו על הכלים, ההשלכות הגיאופוליטיות, ההשלכות על ארגונים ועל פרטים של מלחמות הסייבר שמתרחשות בעולם מדי יום ושעה.

בפרק השלישי בו אנחנו עוסקים במחשוב הקוונטי אנחנו צוללים לפרויקט המחשב הקוונטי הישראלי. בזמן שחברות השבבים מתקשות להמשיך ולהקטין את גודלם של השבבים המאפשרים את המשך הפיתוח הטכנולוגי, המחשוב הקוונטי הופך לחשוב במיוחד. כבר כיום, ישנם יישומים טכנולוגיים רבים שמשתמשים בטכנולוגיות קוונטיות כמו לייזרים, הצפנה קוונטית ו MRI. אבל פיתוח של מחשב קוונטי דורש קפיצת מדרגה משמעותית. מחשבים ״קלאסיים״ עושים שימוש בשפה הבינארית - בביטים ב 0 ו 1 כבסיס השפה החישובית. מחשבים קוואנטיים לעומת זאת עושים שימוש בשזירה קוונטית וסופרפוזציה קוונטית. הם קיימים כיום אבל עם מספר מועט של ״קיוביטים״ (ביטים קוונטיים) והשימוש שנעשה בהם הוא בעיקר לצרכי מחקר. אבל העתיד עוד לפנינו. המחשבים הקוונטיים צפויים להיות משמעותיים בפתרון בעיות אופטימיזציה מורכבות, גילוי חומרים חדשים וגם בפריצת מנגנוני אבטחה. ״הגביע הקדוש״ של המחשוב הקוונטי הוא פיצוח האר.אס.איי, פרוטוקול האבטחה הפופולרי המשמש לדוגמא לאבטחת העברות האשראי שלנו. הצפי הוא שמדינה שלא תחזיק בטכנולוגיה קוונטית תישאר מאחור ולדבר יש משמעות אסטרטגית ביטחונית.אבל כיצד ישראל יכולה להשתתף במאבק ענקים שכזה הכולל את סין, ארה״ב וחברות הטכנולוגיה הגדולות? נדבר עם ד״ר נדב כהן, ראש היחידה למדע וטכנולוגיה במפא״ת על פרוייקט המחשב הקוונטי הישראלי.

המשבר באוקראינה משפיע על כל העולם, וגם על ההייטק הישראלי. חברות רבות בישראל מעסיקות עובדים באוקראינה והיו צריכות להתמודד עם מצב שלא חוו מעולם. במצב בו עובדי החברה נקלעים למלחמה ללא אפשרות לצאת, גם לחברות המעסיקות יש תפקיד בסיוע. בפרק השבוע דיברנו על הקשר של ההייטק הישראלי עם אוקראינה: כמה עובדים מועסקים באוקראינה ואיך זה התפתח לאורך השנים, התמודדות של חברות ההייטק בישראל עם המצב, איך העובדים שלהן מתנהלים ואיך זה עלול להשפיע לטווח הארוך. בנוסף שוחחנו על ההשפעות על כוח האדם, על ההייטק בעולם, ותרחישים שונים שיכולים לקרות מעכשיו. פרופ׳ ניראון חשאי, בית ספר אריסון למינהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן סיפר על תחילת ימי הסינרגיה בין התעשייה הישראלית לאוקראינית ועל חשיבות הקשר הזה לשתי המדינות. רחל שחורי סמנכ״לית טכנולוגיות באופטימוב, סיפרה על ההתמודדות שלה עם המלחמה : 25 מתכנתים אוקראינים שהיא בתקשורת יומיומית איתם ומתארת את שגרת העבודה בימי המלחמה. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

איך להתראיין? ראיונות עבודה הם מעמד מלחיץ שבו אנחנו מתבקשים להפגין את כישוריינו באופן מדויק ומצד שני לבדוק את ההתאמה של מקום העבודה? אילו פעולות מומלץ לעשות לפני כל ראיון עבודה? ואיך להתנהל במהלך הראיון?

היום בהייטק בפקקים, אנחנו מדברים על השלבים הראשונים של פיתוח מוצר.. היזמים והיזמיות בשלב הזה נורא רוצים לקבל פידבקים חיוביים ולשמוע איך המוצר שלהם הולך לשנות את העולם. אבל, וזה אולי הכישור הכי חשוב של יזם. צריך לשמוע מעבר לפידבקים החיוביים ולעשות כל הזמן החלטות עיצוביות על פי מה שאנשים צריכים ולא צריכים. היום אדר יהיה גם על תקן מרואיין ויש פה הרבה מה ללמוד אז יכול להיות שאנחנו בפרק ראשון מתוך סדרה. אחד הכישורים הכי חשובים שיזמות ויזמים צריכים הוא היכולת לדבר עם לקוחות בצורה הנכונה, מה שרובנו באופן אינטואיטיבי לא עושים נכון. היום בהייטק בפקקים, אנחנו מדברים על השלבים הראשונים של פיתוח מוצר. היזמים והיזמות בשלב הזה נורא רוצים לקבל פידבקים חיוביים ולשמוע איך המוצר שלהם הולך לשנות את העולם. אבל האתגר הגדול הוא לשמוע מעבר להטיות הטבעיות והדעות של אנשים, ולקבל כל הזמן החלטות מוצריות על פי מה שאנשים באמת צריכים ובאמת ירצו לקנות כאשר המוצר יעבוד. נגענו בנושאים קריטיים להצלחה כמו אילו שאלות אנחנו צריכים לדעת לשאול? מאילו הטיות קוגניטיביות אנחנו צריכים להתעלם? כמה אנשים נכון לראיין כדי להגיע למסקנות? ואיך למכור את המוצר ללקוחות הראשונים? היום אדר נמצא איתנו על תקן המרואיין ולא המנחה, באחד הנושאים החשובים ביותר לסטארט-אפים ובעצם לכל מי שמעורב בבניית מוצר.

מה היא הדרך הנכונה לעבוד מול בורד בסטארט-אפ? הבורד, או הדירקטוריון, הוא הגוף הקובע את האסטרטגיה של החברה והיעדים שלה. בחברות סטארט-אפ, בדרך כלל הבורד מורכב מהמייסדים/ות והמשקיעים/ות של החברה, ואולי גם מומחה/מומחית נוספ/ת. בורד מנוהל היטב יכול להיות נכס אסטרטגי משמעותי לחברה, אבל בהתנהלות לא נכונה עלולות להיווצר בעיות שפוגעות בה. בפרק של היום אירחנו את יעל בנימין, מייסדת סטארט-אפ סנאפשוט - פלטפורמה לשיתוף ידע שעובדת להגדיל שקיפות בתעשייה, שאספו דאטה מ 1200 מייסדים של סטארט-אפים ומשקיעים והוציאו לאחרונה את הדוח הרביעי שלהם בנושאי בורד. אירחנו גם את ליאת אהרונסון, מייסדת ומנהל אופרציה של הורייזון לאבז, בעבר משקיעה ומובילה ומנהלת תוכנית היזמות של המרכז הבינתחומי זל, וכך היא שיתפה נקודת מבט הן כמשקיעה והן כיזמת על הנושא. אז איך מתנהלים מול הבורד? שוחחנו על נתונים מפתיעים ומעניינים מתוך הדוח, מה אפשר ללמוד מהם, על איך נכון לתקשר מול הבורד ואיך נכון להיערך לפגישות הבורד הרבעוניות, איך למקסם את הערך המוסף של בורד ואילו בעיות יכולות להיווצר אם לא מתנהלים נכון.

היום בהייטק בפקקים, אנחנו נדבר על אחת התופעות שאנחנו חושבים שהן הכי מעניינות בימי ההייטק הטרופים של גיוסים והנפקות. ההייפרגרוות׳ – או, הצמיחה המואצת. לרוב כשמשתמשים במושג הזה מדברים על היכולת של חברה להגדיל את מנועי הצמיחה העסקית שלה באופן מאריכי ולעמוד ביעדים אגרסיביים כמו שילוש של ההכנסות בכל שנה. אבל הכח המניע של התהליך הזה הם לרוב העובדים. אנחנו שומעים שוב ושוב על גיוסים אדירים. עבור רוב החברות (למעט תקציבי שיווק משתנים) כספי הגיוסים מיועדים לגיוסם של עובדים חדשים שאמורים להוביל את החברה קדימה. כיצד מחליטים אילו מחלקות להוציא למיקור חוץ ואילו מחלקות צריכות להיפתח בתוך החברה? אילו צרכים עולים מהשטח ואילו מהלכים מתרחשים כתוצאה של ייעוץ ארגוני? איזו השראה לוקחים מחברות דומות? לרוב, בשלבי הצמיחה הראשונים העובדים הראשונים שמגוייסים לחברה הם חברים ועובדים שמוכרים למייסדים ממקומות עבודה קודמים, אבל כאשר החברה ממשיכה להתרחב ל 50 ו 100 עובדים ישנו אתגר להמשיך לגייס בקצב גבוה ועדיין לשמור על התרבות הארגונית. כיצד אפשר לפתור אותו? בפרק הזה ראיינו את שגיא גידלי, מייסד שותף ומנהל הצמיחה בחברת הסייבר פרימיטר 81. שגיא מספר על הגידול הזריז מ 0 ל 300 עובדים במהלך 4 שנים ועל ההחלטות המעניינות בגיוס העובדים. חברות שמגייסות סכומים אדירים ומשלשות את כח האדם שלהם תוך שנים בודדות, פותחות צוותים חדשים, מייצאות עבודה באאוטסורס בטירוף, היום נדבר ההייפרגרוות׳ בכח האדם. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

בשנים האחרונות אנחנו נוטים לנטר הרבה מהפעילויות שלנו שעד כה לא היו מנוטרות. משקף הגוף שלנו מנוטר באמצעות משקלים חכמים שמטרים פרמטים נוספים כמו מאסת שריר ואחוז שומן. השינה מנוטרת באמצעות הסמארטפונים שלנו והרגלי הספורט ומספר הצעדים היומי בעזרת השעונים החכמים. המשוגעים לדבר מתעדים את גם הרגלי התזונה שלהם ומקפידים על דיאטות שמומלצות להן ע״י אפליקציות שונות. אבל כשאנחנו מגיעים לרופא כל המידע הזה נשאר מחוץ לקליניקה. מדוע? והאם אנחנו בתחילתה של קבלת החלטות רפואיות מותאמות אישית מבוסס מידע? בפרק הזה ראיינו את אלון בלוך. מנכ״ל ומייסד שותף ב קיי הלת׳. יוניקורן ישראלי שבונה אלגוריתם של צ׳אטבוט שמספק תשובות בעבור שאלות רפואיות ומנסה להביא את הרפואה מבוססת נתונים אל תוך הקליניקה. מבוטחי מכבי ככל הנראה מכירים את K מתוך האפליקציה שלהם. ל K גם שיתופי פעולה משמעותיים בארה״ב עם בלו קרוס, מאיו קליניק ועוד והם אוספים מידע של מיליוני מבוטחים. האם בעתיד עבודת הרופא תוחלף באמצעות אלגוריתם? או שבינה מלאכותית תהווה טכנולוגיית עזר בלבד? מתי יהיה ניתן להתקשר לרופא ולהצביע על חיווי שמגיע מהשעון החכם?

השבוע אירחנו את פרופ' ינאי עופרן, מייסד ומנכ"ל ביולוג'יק דיזיין, שעוסק בתחום מרתק בשם ביולוגיה חישובית. פרופ' עופרן משלב את עולמות מדעי הנתונים והביולוגיה בכדי לעזור לאנושות להתמודד עם מחלות כמו מחלת הסרטן. ביולוגיה חישובית נעזרת במדעי הנתונים ובינה מלאכותית בכדי לקבל החלטות. במקום לבנות היפותזות ניסויים על סמך נתונים מעטים ואז לאמת או להפריך אותם, ביולוגיה חישובית מסתמכת על מאגרי מידע עצומים בכדי לקבל החלטות, לזהות תאים סרטניים ועוד. בדיוק כמו שבאמצעות מאגרי נתונים גדולים אפשר ללמד אלגוריתם לזהות מה נמצא בתמונה מסוימת, ככה גם ניתן לזהות גורמים למחלות שונות, לפגוע ולחסל חלבונים מזיקים וגורמים למחלות שונות. הטכנולוגיה המרתקת של פרופ' עופרן מייצרת "חלבונים חכמים" - כאלה שידעו לזהות תאים בעייתיים ולתקוף אותם. דיברנו גם על ההבדלים הגדולים שבין סטארט-אפ בתחום הביוטק לבין סטארט-אפים מתומים אחרים ואיך מייצרים שם התקדמות, וגם על ההזדמנויות שקיימות בתחום הביולוגיה החישובית - שנמצא, כנראה, בחיתוליו.

הייטק בפקקים מועמדת בגמר פודקאסט השנה של מגזין "גיקטיים"! אם אתם עוקבים אחרינו, ואוהבים את התכנים שלנו, יותר מנשמח אם תקדישו 40 שניות מזמנכם (לכל היותר) להצביע לנו כדי לעזור לנו להמשיך להגיע לעוד ועוד קהלים. לינק להצבעה: www.geektime.co.il/israel-top-best…C4rIbej27mM-GBs איך ייראה ההייטק כשכולם יוכלו לעשות אוטומציות בלי לדעת קוד? שיחה עם אדם קימה, מייסד משותף ומנכ"ל PayMe, אנחנו מדברים הפעם על כל מה שאפשרי בעזרת נו קוד – יישומי תכנה ללא שימוש בקוד שמאפשרים לנו לייצר אוטומציות ולהגביר פרודוקטיביות. בעולם עבודה שבו "גם וגם" צובר תאוצה, גם שכיר גם עצמאי, גם יזם גם פרילנסר, גם בר-מן גם שליח וולט, הרבה אנשים פוגשים עכשיו בפעם הראשונה את צורת העבודה של עצמאים ונתקלים בצורך לטפל בכל מה שכשכירים לא נזקקו לו – מע"מ, חשבוניות, תשלומים, גבייה... מסתבר שהרבה זמן שהולך על כל אלה אפשר להחזיר בעזרת אוטומציות פשוטות. ובתהליך הזה ללמוד גם לחשוב על כל מה שאנחנו עושים כרוטינה כבסיס לאוטומציה שאפשר לעשות לבד דרך כלים של נו-קוד.

הייטק בפקקים מועמדת בגמר פודקאסט השנה של מגזין "גיקטיים"! אם אתם עוקבים אחרינו, ואוהבים את התכנים שלנו, יותר מנשמח אם תקדישו 40 שניות מזמנכם (לכל היותר) להצביע לנו כדי לעזור לנו להמשיך להגיע לעוד ועוד קהלים. לינק להצבעה: https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/?fbclid=IwAR0gIP5igGu8sbFtLuup8AxqSnxl1cV3BP3RJzMZyMS2C4rIbej27mM-GBs פטנטים וקניין רוחני הם נושאים שיכולים להיות קריטיים עבור חברות. בפרק של היום ניסינו להבין את היתרונות האסטרטגיים של פטנט, מתי כדאי לחשוב עליו, מה הוא נותן לחברות ומתי יש פוטנציאל לפטנט טוב. בדרך כלל כשמדברים על פטנטים חושבים מיד על עולם החומרה, או על פריצות דרך רפואיות. זה הגיוני, מפני שהמצאה פורצת דרך כתוצאה משנים רבות של מחקר ופיתוח צריכה להיות מוגנת מפני העתקה, כדי לעודד המצאות וחדשנות. אבל פטנטים יכולים להימצא בכל מקום: גם בעולם התוכנה, אפילו בממשק המשתמש של תוכנה. כשמדברים על פטנטים חשוב להבין מתי נכון לחשוב על פטנט, ואיך מזהים הזדמנות טובה לרשום פטנט, ועל האיזון שבין שמירה על הקניין הרוחני לבין הגעה מהירה ללקוחות בכדי לבחון את הרעיון מול לקוחות במהירות. ואיך כל זה מתקשר ל NFT וטכנולוגיית הבלוקצ'יין? האם NFT עוזר לשמור על הקניין הרוחני – ואם כן איך? מה האתגרים שניצבים בפני יישום של NFT בעולם בהפיכה למקור אמין לקניין רוחני ומה הקשר בין הטכנולוגיה לבין הרגולציה, פוליטיקה ובעלי העניין השונים.

חווית הקניות היא חוויה שכולנו חווים מדי כמה ימים. חלקנו מעדיפים את חווית הקנייה המלאה - את הריחות, הצבעים, והמבצעים, וחלקנו מעדיפים קניות באינטרנט על פני התורים הארוכים, המדפים הבלתי נגמרים, והפיתויים מסביב. במהלך השנים חווית הקניות השתנתה, עד לפני מספר שנים היינו תלויים בסופר ובקופאית, וכיום אנו עצמאיים כמעט לחלוטין, ואף יכולים לבצע את הקניות לבית מבלי לקום מהכיסא. מה צופה לנו העתיד? כיצד ניתן לשדרג את החוויה ולייעל אותה, ואיפה ההייטק נכנס לתמונה? איתנו בפרק התארחו יוסי רבינוביץ' מנכ"ל Retail innovation ורפי ים, מנכ"ל Cust2mate, לענות על השאלות הללו. הפרק נעשה בשיתוף חברת פורטינט, חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם. בחלק האחרון של הפרק ראיינו את עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל ששוחח איתנו על השינוי שעבר השוק בשנתיים האחרונות, המגמות הבולטות שהולכות להשפיע על תחום הסייבר בשנה הקרובה, ועל היוזמות החברתיות של החברה. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

את ענבל ראיינו לפני שנה וחצי ביוני 2020, שלושה חודשים אחרי הסגר הראשון בזמן שכבר התחילו להתגלגל כל מיני רעיונות על העולם החדש המתהווה בצל הקורונה. היא דיברה אז, על הצורך באינטראקציות אנושיות במקום העבודה והתחילה לעבוד על ניקנק. הריאיון היום, מתקיים לאחר שמכרו את החברה לפאפאיה גלובל. תוך פחות משנה ממועד הקמתה. ניקנק התמודדה עם קושי שיווקי די נפוץ – כיצד לעבור את שומרי הסף שמחליטים האם לקנות את המוצר עבור החברה? בפרק הזכירה ענבל את המקרה של סניק, שמפתחת פתרונות אבטחת מידע לקוד פתוח. היה מצופה מסניק למכור את המוצר שלהם לסיסו, (מנהל אבטחת המידע) אבל סניק הצליחו לפנות דווקא למפתחים ברמת ה דב-אופס כמוצר פרימיום וכך להפיץ את המוצר שלהם ולהגיע לראשי הצוותים ולמנהלי האבטחה לאחר שכבר הוכיחו את הצורך במוצר שלהם. מקרה דומה הוא של סלאק, שהצליחו להימכר ל איי.ב.אם כ״הצ׳אט שהעובדים שלהם משתמשים בו״. ניקנק, עשו שימוש בפלטפורות של גוגל מיט ושל סלאק וכך להרוויח שיווק בשווי אדיר. הייטק בפקקים, בתכנית עם ענבל שינפלד קאוג׳יסקה, על בחירת דיזיין פרטנרז נכונים, עיקוף של שומרי סף ומכירת חברה תוך פחות משנה. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

לאחרונה אנחנו שומעים עוד ועוד על משבר חדש בעולם - משבר השבבים. למה צריך לעניין אותנו מחסור בשבבים? ואיך זה משפיע על התעשייה כולה? מה הגורמים למשבר? ואיך כל זה קשור להשלכות גיאופוליטיות וכלכליות עצומות, ועל עתיד הטכנולוגיה? כשמדברים על משבר השבבים, חשוב להבחין בין סוגי השבבים השונים, ובמיוחד בין שבבים האנלוגיים לשבבים הדיגיטליים. חשוב גם להכיר את יצרניות השבבים בעולם – באופן מדהים שתי חברות בלבד, Intel ו TSMC – והאופן שבו הן משרתות את שרשרת האספקה העולמית. המוצרים שנעזרים בשבבים הולכים ומתרבים, ובמיוחד בולטת תעשיית הרכב שעוברת לרכבים שמצריכים הרבה יותר שבבים. זו גם הסיבה שחברות הרכב התקשו לספק את הביקושים בשוק, מה שהביא לשרשרת של השלכות נוספות. חברת TSMC ממוקמת בטאיוואן, חברה אחת שמספקת שבבים לחלק עצום מהתעשייה העולמית. הנושא מוביל להשלכות גיאופוליטיות ואסטרטגיות עבור מדינות, שכן שבבים הפכו למשאב טכנולוגי רב ערך. איתנו היה שחר כהן - שותף מייסד בLucid Capital. בנוסף, דיברנו בפרק על הסיבות שבגללן סייבר צריך לעניין את כולנו ומה יש לעשות עם זה. ככל שהטכנולוגיה הופכת מתקדמת יותר, כך הגנת סייבר הופכת לרלוונטית יותר. המתקפות יכולות להפוך יצירתיות יותר, ויש יותר על מה להגן, כמו גם יותר מידע שעלול להגיע לתוקפים פוטנציאליים. במיוחד עם המעבר לעבודה מהבית, הגנת הסייבר הופכת מורכבת יותר, ובעזרת הכלים הנכונים, ארגונים יכולים להתגונן. שוחחנו עם אלי פרנס - סגן נשיא איזורי בפורטינט. הפרק בשיתוף חברת פורטינט, חברת הסייבר הגדולה בעולם.

בפרק של היום נדבר על אחד מהשווקים הגדולים בעולם, שוק הבריאות בארה״ב. אנחנו לוקחים כמובן מאליו את מערכת הבריאות הציבורית שלנו. רובנו המוחלט מנויים לאחת מקופות החולים שהיא גם חברת הביטוח שלנו. אנחנו הולכים לרופא מקבלים טיפול ולעיתים נדירות מתבקשים להוציא סכומי כסף משמעותיים מכיסנו. המצב הקיים בישראל יראה לאמריקאי הממוצע כמו חזון אחרית הימים או כמו כמדע בדיוני. כאשר ניגשים לטיפול לא תמיד יודעים כמה הוא יעלה וכמה השתתפות עצמית כרוכה בו, המידע על טיפולי עבר לא תמיד מוצג לרופא והאינטרסים של בתי החולים הרופאים וחברות הביטוח לעיתים סותרים. חוב רפואי בארה״ב מהווה את הסיבה הראשונה לפשיטות רגל, כ 18% מהתמ״ג של אמריקה מופנה לשוק הבריאות ולמרות כל זאת הוא לא משרת את החולים באופן משביע רצון. לשוק הבריאות האמריקאי יש המון מקום לשיפור, והרבה הזדמנויות לחדשנות. כפי שאמרנו לאחר הקלטת התכנית ״מזל שיש סטארטרפים״. נדבר היום עם הסטארטאפ ווים, ואסף דוד על איך אפשר לייעל את בריאות הציבור האמריקאית באמצעות שימוש נכון בדאטא. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים. בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן אנחנו מודים לאינווסטור 360, רשת הפודקאסטים המובילה בישראל לתחום הפיננסים וההשקעות על האירוח באולפנים שלה.

מי יכשיר את הג׳וניורים לתעשייה על סוגיית מחסור כח האדם בהייטק אין מה להרחיב, השלטים באיילון ו״ההיטקס״ של ארץ נהדרת, מספרים על האיום המשמעותי ביותר לעתיד התעשייה בישראל. הממשלה לא נשארה אדישה והשיקה תכנית חירום להתמודדות עם הבעיה עם יעד שאפתני במיוחד. כיום מועסקים בתעשייה כ 10% מהעובדים במשק. משרד הכלכלה שואף להגדיל את המספר הזה ל 15% תוך 5 שנים. יעד אגרסיבי כאשר ב2013 היו מועסקים בתעשייה כ 7.7%. עולה השאלה, האם תעשיית הטק הישראלית מיצתה את רוב כח האדם האיכותי הפוטנציאלי שלה? מצד אחד חברות משוועות לעובדים מנוסים ומצד שני, הג׳וניורים מתקשים להתקבל למשרה הראשונה שלהם. שינוי התעשייה בישראל מכזו שמבוססת בעיקר על מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות לתעשייה מגוונת יותר הכוללת הרבה חברות ישראליות רב לאומיות הגדילו את הצורך במגוון תפקידים רחב יותר שדורש פחות התמקצעות טכנולוגית. אולי הגידול בסך העובדים הלוקחים חלק בתעשייה יכול להגיע דווקא משם? בפרק הזה ראיינו את פרופ׳ משה צבירן דיקאן הפקולטה לניהול ע״ש קולר מאוני׳ תל אביב ואת רועי דויטש, מנכ״ל ומייסד שותף בג׳ולט וניסינו להבין מה הוא תפקידה של האקדמיה בהכשרת עובדים? האם ריאלי לצפות מהאוניברסיטה שתצליח להשים עובדים? היכן המגזר הפרטי לוקח את התפקיד הזה בעזרת אקדמיות פנים ארגוניות כדוגמת האקדמיה של וויקס? ומה הוא התפקיד המשלים של מסלולי הסבה וקורסים ייעודים לתפקידים ספציפיים.

האם ניתן להסתמך על הפיתוחים הטכנולוגיים כפתרון למשבר האקלים? זפלינים לאגירת פחמן, מכוניות חשמליות והנעה באמצעות מימן. ישנם המון חברות שעובדות על תחליפים מקיימים לצרכי העולם. אבל האם די בכך בכדי להאט את משבר האקלים אליו נקלענו? כיצד ניתן לעודד שימוש בטכנולוגיות מקיימות ואילו מגמות מבטיחות קיימות כרגע בעולם? דיברנו עם עברי ורבין, מנכ״ל גודויז׳ן, זרוע הייעוץ לקיימות של קבוצת פאהן קנה, שבדיוק חזר ומעידת האקלים בגלזגו ושוחחנו על הטכנולוגיות הבולטות, ועל המשולש החשוב להובלת שינוי אקלימי - הסקטור הפרטי, הסקטור הממשלתי ודרישת הציבור לחלופות מתחדשות ועל אימוץ סטנדרטים סביבתיים ע״י חברות ציבוריות כחלק מקריטריון ה ESG. לאחר מכן דיברנו עם עומר מוסנזון אילן מנכ״ל סייב איט שמציעים פתרונות מחזור פסולת מתכלה לחברות וניסינו להבין מה האתגרים לפעולה בסקטור של הקליימט-טק, האם קל לגייס כספים? האם יש קושי להגיע לרווחיות? ומתי החתירה לשורת רווח כפול (פתרונות סביבתיים ורווח כספי) מקשה על היזמים לצאת לדרך? באילו מצבים מדובר בפתרונות אמיתיים ומתי מדובר ב״גרין ווש״? מתי צריך לעודד כל התפתחות בכיוון מקיים יותר ומתי מדובר במיתוג סביבתי בלבד? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

הייטק בפקקים - מוליכים להצלחה - מה בין ניהול בהייטק וחינוך לעולם משתנה? תעשיית ההייטק רגילה לפעול בעולם מהיר ומשתנה, רווי אי וודאות. והאנשים שעובדים בתוכה רגילים ליזום, להיכשל ולקום מחדש ומבינים היטב את הצורך ללמוד את כל מה שחדש ומשתנה. אחרי קריירה של ארבעה עשורים באינטל, לדדי פרלמנטר יש תובנות רבות על הצורך, והיכולת, לקחת את המיומנויות האלה וליישם אותן במערכות חינוך, הכשרה ומיון של האנשים שיעבדו בעולם של מחר. שיחה אישית עם אחד מחלוצי ההייטק בישראל, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל ומי שעומד מאחורי המצאות ששינו את עולם הטכנולוגיה ונכנסו כמעט לכל בית ברחבי תבל. עם דדי פרלמוטר נירית כהן ואדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

לאחרונה מארק צוקרברג פרש את החזון שלו לגבי העולם הווירטואלי של העתיד - ה Metaverse. בעולם הזה מדובר על נוכחות במרחב שכבר אינו מוגבל על ידי המרחב הפיזי. חוויות וירטואליות תלת מימדיות, יוצרי תוכן שבונים עולם שכולנו נחיה בו, על עבודה ומפגשים שלא דורשים נוכחות פיזית. עולם כזה יכול להשפיע על כל מרכיב בחיינו - מהבית ועד לעבודה, לחינוך ועוד. האפשרות של עולם וירטואלי שכזה מעלה הרבה שאלות, ובשלב הזה יש הרבה יותר שאלות מאשר תשובות. ובכל זאת, בפרק של היום ניסינו להבין את הרעיון של ה Meatverse, איך יכול להיראות העולם הוירטואלי של העתיד, מה הסכנות שלו ומה היתרונות שלו. דיברנו עם יונתן מאור, מנכ"ל פלייסטודיוס שיצר חוויות דומות בעולם הוירטואלי שמחקות את העולם הפיזי עוד לפני 10 שנים. אחת התובנות המסקרנות שלו הייתה על בניית התרבות במרחב הפיזי ועל עצם הרעיון של נוכחות כבר היום. שוחחנו גם עם עומר מילויצקי, מנהל הדיגיטל והחדשנות במיטב דש על רעיון המטאברס ואיך הוא הולך להשתלב בתחומים שונים בחיינו.

התוכנית בשיתוף פעולה עם חברת פורטוגליס, שמסייעת לישראלים להשיג אזרחות פורטוגלית ומלווה אותם בכל שלבי התהליך. המאזינים שלנו זכאים להנחה מיוחדת בהצטרפות: https://bit.ly/3bloSgH מהפכות טכנולוגיות בחקלאות היו תמיד גורם שהציל את העולם מרעב המוני וגם מלחמות. בתחילת המאה העשרים היה זה תהליך הבר - בוש, שאיפשר את הייצור הזריז והזול של אמוניה שמשמשת עד היום כגורם העיקרי בדישון. בשנות ה 60 ו ה70 העולם חווה את המהפכה הירוקה, שימוש בדשנים, חומרי הדברה ושיטת המונוקולטורה, גידול של זן אחד של תוצרת באיזורים נרחבים - כל אילו איפשרו לחקלאים בכל העולם כדי למקסם את כמות התבואה. ההערכות הן שעד 2050 אוכלוסיית העולם תגדל בעוד כ 2 מיליארד אנשים . המשמעות היא שב 40 השנים הקרובות העולם יצטרך לייצר כמות מזון כפי שייצר ב700 השנים שקדמו להן. היום בתכנית נדבר על הפיתוחים הטכנולוגיים שיאפשרו להאכיל אתכם בשנים הקרובות. עמית בלסר, מנהל המו״פ בפרוספרה ישראל, דיבר איתנו על שימוש בדאטא בתעשיית החקלאות. אילו פרמטרים חשובים מודדים בעת גידול מזון וכיצד ניתן באמצעות מדידה נכונה להפחית את השימוש בהדברה ולהשקות בצורה מדוייקת יותר. פרוספרה שנקנתה לאחרונה ע״י ואלמונט, חברת ההשקייה הגדולה בעולם מפתחת מערכת חישה ובינה מלאכותית עבור תעשיית החקלאות. בהמשך דיברנו עם דן גרוצקי, מייסד שותף בגראונדוורקביואג על חידושים בתחום הפטריות. איך ניתן להיעזר בפטריות בכדי להגדיל את התפוקה מהשדות? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

הפרק בשיתוף Nvidia שתקיים בחודש הבא, בין ה-8 ל-11 בנובמבר, את כנס הבינה המלאכותית השנתי שלה 2021 GTC באופן מקוון אליו ההרשמה תהיה ללא כל עלות. הכנס יכיל מאות מפגשים והרצאות של מומחים מובילים מתעשיית הבינה המלאכותית מסביב לעולם. אחת מהתעשיות והמגמות המעניינות ביותר עליהן ידון הכנס, היא תעשיית הרפואה ומקומה של הבינה המלאכותית בתוכה. היום עסקנו בבריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית בבריאות, ואיך הן הולכת לשנות את החיים שלנו. שוחחנו עם מעיין כהן, מייסדת ומנכ"לית Hello Heart, שבנתה חברה שעוזרת לאנשים להוריד את לחץ הדם שלהם ולשפר את בריאות הלב באמצעים דיגיטליים. לאחר מכן שוחחנו עם לירון פרינד סעדון, מנהלת קשרי המפתחים של אנבידיה ישראל, על תחום הבינה המלאכותית בעולם הבריאות. בפרק הזה דיברנו על האופן שבו אנשים מצליחים לסגל הרגלים טובים יותר ולשפר את הבריאות שלהם, מה הם הדברים שעוזרים לנו לשפר את הבריאות שלנו, על תעשיית הבריאות הדיגיטלית ולאן היא הולכת. הבריאות הדיגיטלית מאפשרת לנו לסגל הרגלים טובים יותר, מותאמים יותר, להיעזר במאגרי מידע גדולים כדי לשפר את החיים שלנו. מגפת הקורונה רק חיזקה את מגמת הבריאות מרחוק. איפה ההזדמנויות בתחום הבריאות הדיגיטלית והבינה המלאכותית? מה ההשלכות ארוכות הטווח של הטכנולוגיה ואיך אנחנו יכולים לשפר את הבריאות שלנו באמצעות הייטק? מה השתנה מבחינת התפיסה של התעשייה? הקישור להרשמה לכנס: https://www.nvidia.com/gtc/?ncid=pa-so-othe-180896

הפרק בחסות Drivnets היום בהייטק בפקקים יש לנו שני נושאים – נדבר על גיוס בתקופה שבה הרבה מאוד כסף מחפש השקעה. תנאים של ריבית ואג״ח נמוכים, שחקנים חדשים שנכנסו להשקעות ההייטק והספאקים יצרו תנאים נוחים יחסית לגיוס השקעות עבור יזמים. יהיה איתנו יואב וילנר מנכ״ל וולנאט שגייסו 21 מיליון דולר בשנה האחרונה וידבר על איך לגייס בתקופה כזו, ממי עדיף לגייס? ממי עדיף לא לגייס ואיך לבנות צוות מנצח בתקופה של תחרותיות אדירה על הטאלנט. וגם, אדג׳ קופמפיוטינג – יש לנו יותר מחשבים, שדורשים יותר כח חישוב ויותר גמישות חישובית. הצורך הזה יוצא מהפכת חישוב קטנה עליה נדבר עם רן אלמוג, ראש תחום אסטרטגיית מוצר בדרייבנט. אדג׳ קומפיטוינג או ״מחשוב קצה״ היא המגמה להחזיר חלק מהחישוביות מהסרבר חזרה ללקוח. באופן הזה, כאשר הסמארטפון שלנו מנסה לזהות אותנו באמצעות זיהוי ביומטרי, אם בעזרת זיהוי פנים או בעזרת תביעת אצבע, החישוב נעשה על גבי המכשיר וללא צורך בתקשורת עם השרת. מה שלמדנו לקחת כמובן מאליו בזיהוי הביומטרי הופך להיות חשוב יותר כאשר מדובר ברכב אוטונומי שצריך להמשיך ולזהות את הסביבה שלו ולנהוג בבטחה ללא תלות ברשת האינטרנט. מעבר להעברת החישוב לצד הלקוח, גם מרכזי השרתים עוברים קרוב יותר למרכזי ערים וקרוב יותר ללקוחות נדבר עם רן על ה״מבנה השבור״ של האינטרנט. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

בתכנית של היום שוחחנו עם עינת גז, מייסדת ומנכ"לית פאפאיה גלובל, חברה שהוערכה בסבב הגיוס האחרון ב 3.7 מיליארד דולר. דיברנו על ניהול עובדים מרחוק, על גיוס אנשים ממקומות שונים בעולם לעומת רילוקיישן, על המגמות בעולם, על הסכנות והאתגרים שבהעסקה של עובדים ממדינות שונות ועל כל הדברים שחשוב לשים לב אליהם. כיצד ניתן בכל זאת להעסיק מרחוק? האם כדאי לשלוח נציג מתוך החברה בכדי להתרחב או לגייס במדינה נוספת, או שכדאי להעסיק עובד מקומי? ואילו אתגרים מתקיימים בחברה שעובדת לחלוטין מרחוק במקומות שונים בעולם? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

בעולם העבודה המשתנה יש המון תפקידים שמחפשים את מה שאתם יודעים לעשות אבל קוראים לזה בשמות שונים, אולי אפילו כאלה שאתם לא מכירים. איך כותבים קורות חיים של יכולות וניסיון?

היום בהייטק בפקקים אנחנו בפרק על סין שהייתה אמורה להיות המעצמה המשפיעה בעולם בתקופה הזו אבל בעקבות עצירת ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של אנטגרופ של ג׳ק מא, והלאמת חברת האדוטק טל פתאום אנחנו מסתכלים על סין ותוהים.. האם זו המדינה הקומוניסטית שאנחנו מכירים משנות ה90 שמגבילה ומלאימה עסקים? או שזו איזו מהמורה קטנה בדרך להובלה כלכלית עולמית. היום ננסה להבין את סין. עם ד״ר הראל מנשרי ראש תחום הסייבר ב HIT חולון ויובל ויינרב שותף מייסד ב Krystal8

מחקר חדש של דלוייט מציין שכ 74% מהעובדים בישראל שוקלים לעזוב את המקום העבודה שלהם, המחקר עולה בקנה מידה אחד עם מחקרים אמריקאים ועם תופעה שנקראית בארה״ב ההתפטרות ההמונית. מה הן הסיבות להתפטרות? ולמה דווקא עכשיו? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

להקים סטארטאפ, פעם שניה. לאחר תשע שנים של עבודה על הסטארטפ אקס.קו (לשעבר פלייבאז) שהקים ובנה בשתי ידיו שאול אולמרט החליט להמשיך לאתגר הבא. מדוע עוזבים סטארטאפ לאחר 9 שנים? שאול הרגיש שהחברה כבר לא מצליחה להוציא ממנו את מלוא הפוטנציאל והחליט להמשיך הלאה. הוא כתב ספר פרוזה שמספר על חיי היזמות בו הוא מתאר את החויה שלעתים מצויירת בתקשורת כזוהרת אך למעשה מלאה ברגעים קשים של שחיקה ולחץ. וכעת כשהוא מקים סטארטאפ חדש בשם פיגי, במה שונה הפעם השניה? פיגי, היא מעין מעבד תמלילים עבור הדור הצעיר יותר. שמאפשרת לצעירים ליצור מצגות ומסמכים שלא דומים בשום צורה למסמכי הטקסט שלמדנו להתרגל אליהם. איך מנהלים חברה שקהל היעד שלה כל כך שונה ממך, שבה הפצת המידע הערכים והשפה שונים ממה שאתר מכיר? או במילים אחרות איך לנהל חוסר ידע? ובמה שונה הפיצ׳ שנותנים למשקיעים לאחר שכבר יש סטארטאפ מוצלח מאחוריך? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

בימים אילו משודר אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם - האולימפיאדה, למי שצופה בשידורים החיים, יש יותר זויות צילום מאי פעם, גרפיקות נאות מעטרות את המסכים, והכל עובר פחות או יותר בצורה חלקה. היום נדבר על הטכנולוגיה שמאחורי האולימפיאדה. אבל לא רק על האלפיון העליון של הספורטאים אלא גם עלינו. הלונג טייל של הספורט - ספורטאים חובבנים. עולם הצילום שמבוסס בינה מלאכותית מתעד לראשונה אירועים כמו ליגות חובבניות וענפי ספורט שלא זוכים לסיקור וכך התיעוד הזה שמעולם לא היה, פותח שווקים חדשים והזדמנויות חדשות. נדבר עם עדו קדים, CTO, Olympic and Paralympic Office,intel ועם גל עוז מייסד שותף ו CTO , Pixellot

הפרק בשיתוף אינווסטור 360, לפגישת צ׳ק אפ פיננסי מותאמת לאנשי הייטק ונשות הייטק, וכדי להבין אילו נכסים יש לכם ומה עושים איתם במחיר מוזל לחברי היכנסו לכאן - https://investor360.co.il/landing/checkup/ יש הרבה סיפורים על עובדים ששכחו שחלק מהתגמול עבור העבודה שלהם מתבטא לא רק בשכר אלא גם באופציות, וכך יום אחד הם גילו שיש להם עוד סכום כסף גדול שהם לא לקחו בחשבון. בהמשך לצונאמי ההנפקות בהייטק הישראלי עולה שאלת התגמולים לעובדים, מה הן אופציות ומה נכון לעשות איתם? מה זה rsu? כמה מס צריך לשלם בעבור כל אחד מהמכשירים הללו? היום בפרק של הייטק בפקקים, אבי ניר, מייסד ומנכ״ל קומפיז׳ן שמייעצת לחברות הייטק בסוגיות האלה מגיע לעשות סדר לגבי התנהלות נכונה באופציות, הוא מסביר את המנגנונים השונים ומסביר אילו שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנחנו ניגשים לקבלת החלטות לגבי האופציות שלנו

כשמיזם מתחיל לרוץ ובכל שבוע חדש מציבים מטרות שאפתניות, יש נושאים שאף פעם לא מצליחים להגיע לדבר עליהם. כך קורה שיכולים לעבור כמה חודשים והנושא המשפטי של סטארטאפ נשאר כ״משהו שנדבר עליו מתישהו״. הרי אם לא היה לכם אמון בשותפים שלכם כנראה שלא הייתם מלכתחילה יוצאים איתם לדרך. אבל מה קורה כשאחד השותפים פתאום מקבל הצעת עבודה שהוא לא יכול לסרב לה? או שצריך לעשות רילוקיישן עם המשפחה לחו״ל? או חלילה מה עושים במקרה של מחלה? מעבר למצבים הקיצוניים האלו יש כל כך הרבה מצבים שבהם לאורך הזמן מתגלה שחלק מהשותפים מעורבים יותר בפרוייקט באופן משמעותי, איך נכון לדבר על הדברים ואיך ניתן לפתור אותם מראש? אורי משתף על ההתנסות השלילית שהייתה לו במיזם שעלה על שרטון ועל האנרגיה והתשומת לב שהלכו לישוב הסכסוך במקום לקידום המיזם. בפרק הזה נראיין את עורך הדין קובי בן שטרית, שותף בכיר במחלקת ההייטק של משרד עורכי הדין יגאל ארנון שאומר שבמצבים של חוסר זמן אפשר לפתור את מרבית המחלוקות במייל אחד בודד וכשיש זמן להיכנס לעומקם של דברים ההסדר המשפטי הוא זרז לשיחות שחייבות להתנהל בכל סטארטאפ. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

הביקוש הרב לכוח אדם איכותי בהייטק בולט היום יותר מאי פעם. מספר השיא של ההנפקות והגיוסים בהייטק הישראלי, יחד עם מחסור בהיצע העובדים מוביל לעליות שכר נוספות, אבל גם להזדמנויות חדשות ומעניינות - ולפתרונות יצירתיים. אנחנו רואים שלטים באיילון, תכניות תגמול גבוהות להפניית עובדים, מאמצים גדולים לשפר את חווית העובד ועוד. זה קרב אמיתי. סביבו נולדות ומתפתחות תעשיות שלמות. היום, שלא כמו בעבר, המחסור בכוח אדם מורגש במקצועות נוספים, וזו יכולה להיות גם הזדמנות מצוינת להיכנס לעבודה בהייטק ולשלב עוד אנשים בתעשייה. בפרק של היום ב"הייטק בפקקים" שוחחנו על המאמצים של חברות לגייס ולשמר כוח אדם איכותי, על שינויים בתפיסה, על פתרונות מעניינים שחברות מיישמות בכדי להתמודד ועוד. ואנחנו מתנצלים על איכות הסאונד! בשבועות הקרובים אנחנו עוברים לאולפנים החדשים שלנו והעניין יפתר הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

דיברנו המון בשנה האחרונה על עבודה מהבית ועל השינויים שהיא יוצרת בשוק העבודה. עכשיו, כשהקורונה (בתקווה) ברובה מאחוריינו, זה הזמן לדבר על שגרת עבודה שאליה אנחנו חוזרים. עוד במהלך הקורונה, ראינו איך אפשר להגיע למשרד יומיים או שלושה בשבוע. אבל בזכות שינוי הגישה הכללי לעבודה מהבית אפשר לעשות גם דברים הרבה יותר מגניבים. חנית כהן התחילה לתכנת בגיל צעיר ותמיד בחנה את גבולות העבודה מרחוק. לפני למעלה מעשור, בכל חורף היא הייתה לוקחת חופשה ארוכה. ולפני יציאתה לחופשה היא הייתה שואלת את המעסיק האם ירצו להעסיק אותה גם כשתשוב או אם ירצו להעסיק אותה מרחוק. היא תמיד קיבלה תשובות חיוביות והמשיכה בהרגל. לפני כמה שנים היא חישבה כמה כסף היא צריכה לחסוך בכדי לצאת ל״פרישה מוקדמת״ והצליחה במשימתה להגיע לסכום שהיא צריכה בכדי לא להיות מחוייבת לעבודה יותר. מאז, היא עובדת מרחוק בלבד ובוחרת רק את הפרוייקטים שהיא רוצה לעבוד עליהם. ובינתיים בישראל, ליד קיסריה, בג׳יסר א זרקא, מורן שטיאסני שמש ייסדה חלל עבודה על החוף ממש. אנשים יכולים להזמין לעצמם חדר ישיבות עם כל הפאסילטיז ולנהל דיונים בזמן שהרגליים שלהם בתוך החול. הייטק בפקקים בפרק על עבודה מהבריכה וחוף הים.

לתכנן ערים לעוד עשרות שנים בעזרת נתונים בתכנית השבוע אירחנו את אריאל נוימן, חוקר במדיה-לאב של אמ.איי.טי ומייסד טנג׳יבל אריאל חוקר ומייצר מודלים שמסייעים לקבלת החלטות תכנון עירוני על בסיס נתונים. זה אומר שבעזרת מודלים חישוביים ניתן לקצר תהליכים שאורכים שנים - לשעות ספורות. ההשלכות והשיקולים של ההחלטות התכנוניות ושיתוף הציבור נעשים תוך קבלת פידבקים בזמן אמת על האפשרויות השונות. האם הרכב האוטונומי יפחית את העומס בכבישים (או במילים אחרות – האם אנחנו צריכים לחשוש מפגיעה ברלוונטיות של המותג "הייטק בפקקים" )? איך מגיעים ממקצוע האדריכלות למחקר הערים של העתיד ב MIT? מה יהיה עתיד הערים החכמות? ומה הקשר של קוביות לגו לכל זה? אילו התנהגויות של אנשים בערים הולכות להישאר איתנו לעוד הרבה שנים? בפרק האחרון של הייטק בפקקים ניסינו לענות על כל אלה. אנחנו רגילים לשמוע על קבלת החלטות מבוססת נתונים. היום נשמע מה קורה כאשר מיישמים אותה בעולם של התכנון העירוני, של מרקם החיים שלנו. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בסיפור של כל סטארטאפ שצמח בהצלחה לארגון של כמה מאות עובדים, אולי אפילו יוניקורן, יש שלב שבו האופן בו מגייסים משתנה. בחברה קטנה בתחילת דרכה, יש למנהלים הבכירים שליטה על כל פרט ופרט בה, גיוס מכרים והיכרות אישית עם העובדים. כאשר החברה גדלה, למנהלים הבכירים אין אפשרות וזמן לשלוט בכל תהליך בחברה והיא נדרשת לשנות את אופי עבודתה - תהליך הדרגתי ומורכב בו נדרש לפזר תחומי אחריות, להאציל סמכויות ולקחת סיכונים. בתכנית היום שוחחנו עם שני מייסדי חברות שהגיעו למעמד יוניקורן: אמיר ג'רבי, CTO ואחד ממייסדי Aqua Security ועם שחר פינבליט סמנכ"ל פיתוח ואחד ממייסדי Vast Data. אמיר ושחר שיתפו אותנו בחוויה שלהם על אותו הרגע, שבו הבינו שהם כבר לא יכולים לגדול בעזרת חברים וצריכים לוודא שהתהליכים שומרים להם על התרבות שיצרו. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של הייטק בפקקים, היום אנחנו מדברים ההתפתחויות הדרמטיות שעוברות על התעשייה המסורתית, איך מגה טרנדים כמו המעבר לאי קומרס, אינטרנט של הדברים והיישום של בינה מלאכותית משפיעות על חברות ותעשיות שקיימות איתנו כבר הרבה מאוד שנים. והיום כסטאדי קייס אנחנו נדבר על תעשיית האיפור והטיפוח, או בשמה המודרני יותר ״ביוטי-טק״ נראה איך ההתפתחויות בתעשייה הוותיקה הזו רלוונטיות לכל תעשייה שאתם מכירים. כחלק ממעבר כולל של התעשייה ממכירת מוצרים, למכירת ״חויה״, למכירת שירותים, מוצאות את עצמן ענקיות הביוטי מפתחות מוצרים חדשים שמאפשרים חוויית קניה רציפה מהאונליין לחנויות, כמו מראות חכמות. כמו כן, כניסתן של טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים מאפשרות פיתוח מוצרים כמו איפור מותאם אישית שמיוצר בבית הלקוח. וכיצד תאגידי ענק כמו לוריאל מאמצים חדשנות? לחברה רשת מעקב פנימית המאפשרת לעובדי החברה לראות סטארטאפים שנמצאים בהתקשרות עם החברה וסקאוטרים של החברה מחפשים סטארטאפים רלונטיים. כיצד מתמודדת חברה כמו לוריאל עם חסמי הכניסה לשוק שנהיו הרבה יותר קלים, המעבר לאי-קומרס, וטכנולוגיות חדשות? מוזמנים להאזין לפרק עם ליאת אוליאל, סמנכ״לית הדיגיטל של לוריאל ישראל הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

אנחנו מדברים המון על בינה מלאכותית בתכניות שלנו כי זה כנראה הכח המשמעותי ביותר שיעצב ההחיים שלנו בעשור הקרוב. כפי שהגדיר את זה מולי אדן בתכנית שלנו מלפני שנה ״הבינה המלאכותית הולכת לשנות את החיים שלנו בצורה משמעותית יותר מהאינטרנט״. כבר כיום בהרבה מהפעולות שאנחנו עושים בחיים, אם זה זיהוי קולי, פרסומות מטורגטות או שימושים שונים ברפואה, מאחורי הקלעים יש מערכת ממוחשבת לומדת. בינה מלאכותית מעלה את היעילות והדיוק בתהליכים רבים וכשהיא חוסכת לנו זמן המתנה בעת שאנחנו ממתינים למעלית בבניין רב קומות זה מבורך, אבל כאשר אלגוריתמים עוברים על קורות חיים ומחליטים אילו מהם להעביר לשלב הבא, משתתפים בקבלת החלטות כמו קביעת גובה דמי ערבות ומתן אשראי מהבנק השימוש בבינה המלאכותית צריך להיעשות בזהירות רבה. אבל האם לחברות לדוגמא, יש אינטרס לדאוג לכך שהאלגוריתמים שלהם לא יעודדו אפליה? בחודש שעבר, הרגולטור של האיחוד האירופי הוציא מסמך טיוטה ראשוני שדן בשימושים השונים בבינה מלאכותית והוא הנושא בו נעסוק בתכנית של הייטק בפקקים. יהיו איתנו בתכנית ד״ר אביב גאון, חבר סגל מבית הספר למשפטים שמתמחה באתיקה של בינה מלאכותית ובהמשך ונורית כהן אינגר, סמנכ״לית מוצר בביונדמיינדס

איך אתם עם הרעיון של טכנולוגיה בתוך הגוף שלכם? למשל כדי לזהות ולתקן בעיות רפואיות? וכדי להרחיב זיכרון? יכולות? לעזור זיקנה? היום בהייטק בפקקים שוחחנו עם העתידנית רון ליבנה על הטכנולוגיות שיעקפו את מגבלות הגוף האנושי, ועל המשמעויות הרבות הכרוכות בכך. התחלנו עם crispr, היכולת לערוך את הקוד הגנטי שלנו שזה כמובן נפלא בהקשרים של היכולת לתקן תקלות, אולי אפילו להעלים מחלות גנטיות. ומצד שני, מאפשרת גם לערוך בני אדם, וזה כבר הוביל אותנו לדיון מרתק על אחריות ומוסר בעולם בו אפשר לייצר אנשים לפי קריטריונים או להפלות אותם על בסיס גנטי... ואם זה לא מספיק, בחנו את הטכנולוגיות שמאפשרות לנו להכניס לגופנו טכנולוגיה וסקרנו את הצ'יפים שכבר היום משתילים לכף היד שאיתם אפשר לשלם, אולי לעקוב אחרי ילד או אדם עם מחלת זיכרון. ועד כדי הרחבת זיכרון תוך חיבורו לאינטרנט. בעיות מוסריות כבר אמרנו? פרק שהוא בו זמנית מרתק ומטריד הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

נדבר היום על ספאקים אותו צורת הנפקה לבורסות שהפכה להיות הפופולרית ביותר ב 2020 ב 2021. שחר כהן, מייסד לוסיד קפיטל מתאר את הספאקים כהליקופטרים שחגים מעל תעשיית ההייטק ומפזרים כסף. אבל מדוע ספאקים מהותיים כל כך לתעשיית ההייטק? הרי הטרנד הזה נשמע מאוד רחוק ותופעה שרלוונטית לפאונדרים של חברות עתק ובעיקר למשקיעים. אבל ההיצע האדיר של ספאקים הולך להשפיע לא רק תעשיית ההיטק בצורה עמוקה, אלא גם עתיד שוק העבודה, יוקר המחיה ואולי אפילו על שינוי האקלים. מה הם היתרונות והסיכונים של ספאקים? מי הולכים להיות המרוויחים הגדולים? וממה כדאי מאוד להיזהר? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

ראיון עם יואל בר אל, יו״ר ומייסד טראקס, שמספקת שירותי דיגיטציה של מדפי הסופרמארקטים עבור קמעונאים ומאפשרת להם גישה למידע אודות מה מתרחש במדפים שלהם. רק אתמול הועבר סכום הגיוס הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי, כ 640 מיליון דולר בהובלת סופטבאנק. שאלנו את יואל, למה בעצם הם צריכים כל כך הרבה כסף? החברה משווקת בעיקר לקמעונאיות גדולות ואין לה צורך משמעותי בשיווק ללקוחות, אם כך מה היעוד לכסף? מדוע התבצע משא ומתן הפוך במהלכו סופטבאנק רצו להשקיע יותר וטראקס רצתה השקעה נמוכה יותר? והאם כאשר מדובר בסכום גבוה כל כך המשא ומתן מתנהל אחרת? וגם דיברנו עם יואל על עתיד הדיגיטציה של הקמעונאות, בעולם שעובר לאונליין טראקס עושה דיגיטציה באמצעות ניתוח תמונה דווקא למרחב הפיזי, איך החברה מתכוננת לטכנולוגיות כמו מציאות רבודה והאם הם חזו את ה אנ.אפ.טי כבר ב2010? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

מאז שנכנסו המחשבים לחיינו, התרגלנו לכך שבכל שנה אנחנו יכולים ללכת לחנות ולקנות מחשב עם ביצועים טובים יותר בצורה משמעותית. מאחורי הקלעים עומלים מדעני השבבים ומצליחים להמשיך ולשפר את ביצועי השבבים אבל נראה שבשנים האחרונות, הם נתקלו בקיר טכנולוגי. חוק מור שתבע מייסד חברת אינטל הוא יעד ותחזית שהגשימה את עצמה מאז 1965 וקובע שבכל שנתיים תוכפל צפיפות הטרנזיסטורים בכל צ׳יפ או במילים אחרות, תוכפל מהירות החישוב. אך המעבר מצ׳יפים בגודל של 14 ו 10 ננומטר ל7 ו5 ננומטר מוכיח את עצמו כקשה במיוחד ותעשיית השבבים עושה את המעבר מהתמקדות בצ׳יפים קטנים יותר לצ׳יפים שמותאמים לשימושים שונים ובוחנת את מבנה המעבד מחדש. ב2017 נערכה התמודדות בין מחשב הבינה המלאכותית של גוגל לבין אלוף העולם המכהן במשחק הסיני ״גו״, המחשב של גוגל ניצח את המשחק ובנוסף ניצח ברוב המשחקים נגד צמרת השחקנים העולמית במשחק. עובדה פחות ידועה על סדרת המשחקים הזו הוא כח החישוב האדיר שנדרש ממחשבי גוגל, כל משחק שכזה עלה לגוגל כ 1000 ש״ לתפעול החשמל למחשוב בזמן המשחק בלבד. בתוספת הזמן שלקח לאמן את האלגוריתמים הכח החישובי לבדו מדובר על חשבון חשמל גדול. לעומת זאת השחקנים שהתחרו באלגוריתם הבינה מלאכותית נזקקו לארוחת בוקר בלבד כדי להפעיל את מוחם הקודח. בתחומים מסויימים כמו חישובים מתמטיים פשוטים התעלה הכח החישובי על המח האנושי כבר לפני שנים רבות אבל בתחומים אחרים כמו זיהוי פרצופים, ריחות ואינטואיציה המחשבים הקלאסיים עדיין נמצאים בפיגור וכדי לאמן את האלגוריתמים של למידת מכונה, לרוב דרוש זמן רב ומבחן ודוגמאות רבות. כל אילו הביאו את חברות הטכנולוגיה להעמיק את המחקר שלהן בטכנולגיות חישוב שונות. מעבדי ה ג׳י.פי.יו הוכחו כיעילים בחישובים הדרושים ללמידת מכונה וקריית מטבעות קריפטוגרפיים. מחשבים קוונטים עליהם דיברנו בתוכניות הקודמות הוכחו כיעילים להצפנה יעילה ופריצת פרוטוקלי אבטחה פופולריים ובקרוב צפויים להיות יכולים לפתח את האר.אס.איי שמאבטח את העברות האשראי שלנו. בפרק הזה של הייטק בפקקים, דיברנו עם פרופ׳ שחר קווטינסקי, מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון על מחשבים שמפרקים את המבנה הקלאסי של חלוקה לזיכרון וחישוב ומשלבים ביניהם באופן שמזכיר יותר את אופן החישוב במח ועם יתרונות חישוביים שבהם למחשבים הרגילים כיום יש חיסרון. מתי נתחיל לראות כניסה מסיבית יותר של מחשבים נוירומורפים לשוק? האם יש אופק לשימוש במחשבים ביולוגיים וחישוב באמצעות תאי גזע? והאם אנחנו צועדים לעולם של שימוש במחשבים שונים לחלוטין ממה שהכרנו עד היום שמותאמים למשימות ייעודיות? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

מה הם בינה מלאכותית ולמידת מכונה? בתכנית של היום עסקנו במה שעומד מאחורי המונחים הללו ומשמעותם, ואיך הטכנולוגיות הללו בעצם עובדות - יחד עם המשמעות והרלוונטיות של איסוף מידע בעולם של היום. אירחנו את מאור שלמה, מייסד שותף ומנכ"ל אקספלוריום שמסייעת לחברות לאתר דאטה רלוונטי כדי להפיק תובנות משמעותיות. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בפורומים מסויימים מדברים על ה״ריצה אל האיי.פי״ כאסטרטגיה לגיוס, ואכן כשמגיעים למשקיע עם זכויות על פטנט או זכויות קניין רוחני כלשהן, יש יתרון משמעותי בהגנה מפני תחרות. גם בשלבים מתקדמים יותר רישום פטנט יכול להיות ציון דרוך משמעותי בחייו של סטארטאפ או חברה, רק לפני שבוע ראינו את חברת בונוס ביוגרופ רושמת פטנט על פיתוח רשת כלי דם מלאכותית לשיפור הסיכוי לקליטה בגוף של איברים שיוצרו במעבדה ומנייתה עלתה בהתאם. בתחילת השבוע חברת פי.אמ.סי ניצחה בתביעה על סך 308 מיליון דולר כנגד אפל במשפט שהתקיים במשך 6 שנים. אז כמה חשובים הם פטנטים? האם הם עדיין רלוונטים בעידן של התפתחויות כל כך זריזות בטכנולוגיה? ובאילו מצבים יש להיזהר לא לחשוף את התכניות העתידיות ע״י רישום הפטנט? וגם איך פרקטית מוציאים פטנטית או לפחות הגנה כלשהי על קניין רוחני כבר בשלבים המוקדמים של הסטארטאפ? נדבר עם ירון מגל, יזם ומשקיע הון סיכון, אקס טרה ונטורס וכיום מנהל את המעבדה הלאומית לפוטוניקה במרכז למחקר גרעיני בסורק (הטייטל האחרון הזה אכן מסקרן ואנחנו עוד נקדיש לו פרק) ובהמשך על המישורים הפרקטיים של הוצאת פטנט – כמה זה אמור לעלות ואיך לעשות את זה? עם ד״ר הדס כהן, עורכת דין שותפה ומנהלת פיתוח עסקי, וג׳רמי רוטמן מייסד שותף ברוטמן אייפי, משרד גלובלי לרישום פטנטים הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים.

הייטק בפקקים מנהלים קריירה, שיחות קצרות על שאלות גדולות על עולם העבודה החדש עם נירית כהן ואורי טולידאנו. כמו שקורה לנו ברוב הפרקים שלנו של ״מנהלים קריירה״ אנחנו שואלים שאלה אחת ומבינים שאנחנו בעצם שואלים שאלה אחרת. בשעה טובה, אורי מעסיק את העובדת הראשונה בחברה ותוהה האם להעסיק אותה כשכירה או כפריאלנסרית, אבל השאלה הטובה היותר היא איך לגרום לעובד להרגיש שהוא לוקח חלק ביצירה ולהגשים את השאיפות התעסוקתיות שלו דרך העבודה. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הייטק בפקקים בתכנית על גיימינג תחרותי. תעשיית הגיימינג צומחת בקצב אדיר עם מעל ל 2.7 מיליארד משתמשים. מלבד אותם משתמשים חובבניים, יש אקו-סיסטם שלם של קבוצות, ליגות תחרותיות, ספונסרים ומשחקי ענק שצומח בקצב מסחרר כאשר מספר הצופים באירועים הגדולים שני רק לסופרבול וגם זה עתיד להשתנות בקרוב. מי הם הספורטאים החדשים? כיצד נראה אורח חיים של שחקן אי ספורט? אילו חברות מתעסקות בתחום וכיצד נראים המודלים הכלכליים של קבוצות הגיימינג? דיברנו עם עידו ברוש, יו״ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל וחבר דירקטוריון בפדרציה הבינ״ל לספורט אלקטרוני במבוא לבומרים על עולם האי- ספורט. כיצד מתקיימים טורנירים בענף שמראשיתו לא היה צריך להתחשב בגאוגרפיה, איפה ממוקמת ישראל בספורט הגלובלי והאם הענף זוכה להכרה כלשהי מצד משרד התרבות והספורט. לאחר מכן דיברנו עם אור בריגה, מייסד שותף ומנכ״ל נובוס שעוזרת לשחקני האי ספורטס לשפר את היכולות שלהם, מעין מאמן אישי לגיימרים. נובוס מתמקדים דווקא בחובבנים ובונים עבורם תכניות לאימון ושיפור. סיימנו עם סמנכ״ל השיווק של טים פיינסט, המכבי ת״א של הגיימינג התחרותי, יותם נחשון, שסיפר לנו איך בנויה קבוצה ממה מתפרנסים השחקנים ואיך מאתרים את הכישרונות החדשים. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

היום עסקנו ב YC, תכנית ההאצה הטובה ביותר בעולם לסטארט-אפים שהיוותה מודל והשראה לרבים. בין החברות שקמו בעקבות התכנית אפשר למצוא את דרופבוקס, דורדאש, סטרייפ, רדיט איירביאנבי ועוד - חברות ששוות מיליארדים. בתכנית אירחנו יזם ויזמית בוגרי התכנית, ניסינו ללמוד על תהליך הקבלה ועל הדרך לעבור אותו, על החוויה בזמן התכנית ועל הדברים החשובים ביותר שנלמדו שיכולים להעניק תובנות לא רק לסטארטאפים. בתכנית ראיינו את יאיר דברת, מנכ״ל ומייסד זרז, סטארטאפ שמאפשר להאיץ את זמני הטעינה של אתרים. דיברנו איתו על האווירה באקסלרטור, על השאלות הקשות שנשאלות על ידי המנטורים , השאלה שחזרה שוב ושוב - , מה אתם יודעים החודש על החברה שלכם שלא ידעתם בחודש שעבר, ועל הפיבוט המשמעותי שעשו בחברה, בין היתר בזכות תובנות שעלו כבר בשלב הראיון לתכנית. וגם יעל הרמתי, סמנכ״ל ית טכנולוגיה בטיילור אד, פלטפורמה שעוזרת למורים ולתלמידים לבנות מערכי שיעור וללמוד באופן שמותאם אישי לצורת הלמידה שלהם. יעל סיפרה לנו על החיים בסאן פרנסיסקו באותה דירה ביחד עם שותפיה לחברה , על הדגש האדיר שהן התבקשו לשים על שיפור המדד המרכזי היחיד לחברה שלהם (כמה תלמידים משתמשים במערכת שלהן) ועל הגישה הוואי קומבינייטורית לגיוס כספים

כתגובה על חוק שמחייב את הרשתות החברתיות לשלם לגופים חדשותיים שהחדשות שלהם משותפים בפלטפורמה, פייסבוק חסמה את הגישה לרשתות החדשות באוסטרליה. האם זה היה צעד אחד רחוק מדי? בהמשך התכנית שוחחנו עם ניר ישראלי, מנכ"ל חברת סנאוקוליס, שמלמד רופאים לבצע ניתוחים עם המוצר שלו בזום, ועם יונה לסקר מאינטל שסיפר לנו על ט׳אנדרבולט - הכבל שמעביר דאטה במהירות הגבוהה ביותר בעולם, שמציינת 10 שנים ו 1000 מחשבים ומוצרים שתומכים בה

הפרק בשיתוף חברת Fivetran. כולנו מנסים להבין איך חיינו ייראו אחרי המגפה. האם נחזור לחיות כמו בעבר? אילו שינויים משמעותיים אנחנו צפויים לראות בכל תחומי החיים, מה יהיה "הנורמלי החדש"? אנחנו מנסים להבין מה קורה בהתבסס על נתונים ובינה עסקית, עם אמיר אורעד מנכ״ל סייסנס שעוסקת בניתוח נתונים במגוון תחומים

בתכנית הקרובה של הייטק בפקקים אנחנו חוזרים ומעמיקים בפרשת השורטים של גיימסטופ. מי הם המשקיעים החדשים שמשקיעים בשוק ההון? האם זו תופעה חולפת או שיש לקח שצריך ללמוד מה"שורט סקוויז" שחוותה מניית גיימסטופ על עתיד עולם השקעות? דיברנו עם מנהל ההשקעות הראשי באיטורו, גיל שפירא וגם, עברה כמעט שנה מאז התחיל משבר הקורונה, איך המשבר משפיע על ההייטק הישראלי? על כך דיברנו על עו"ד קובי בן שטרית, שותף בכיר במחלקת ההייטק של יגאל ארנון ושות' הפרק בשיתוף משרד עורכי הדין יגאל ארנון . 04:55 מנהל ההשקעות הראשי באיטורו, גיל שפירא על דפוס ההשקעות החדש בשוק ההון, הדיסראפשן שפלטפורמות ההשקעה מהוות על השוק ועל אופי ההשקעות החברתי 29:36 עו"ד קובי בן שטרית, שותף בכיר במחלקת ההייטק אילו מגמות בולטות בתקופה הזו בגיוס השקעות, למה אנחנו רואים כ"כ הרבה עסקאות סקנדי איך השפיע המשבר על הגיוסים במהלך השנה האחרונה? מנחים - אורי טולידאנו ונירית כהן הפקה -אדר חי וטל חי הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הייטק בפקקים בפרק על השילוב הקדוש שבין טכנולוגיה למוזיקה. בין השניים יש יחסים נצחיים. המוזיקה תמיד השפיעה על הטכנולוגיה - חברות ההפקה הגדולות היו אילו שהמציאו את תקליט ה 45, את הקסטה וגם את הדיסקים ובכך השפיעו על כל טכנולוגיית העברת המידע. ומצד שני הטכנולוגיה תמיד השפיעה על תעשיית המוזיקה, כניסתו של הרדיו שבר את המודלים העסקיים של התעשייה וגרר התכווצות אדירה של התעשייה בין 1923 ל1927. בתחילת שנות ה2,000 נאפסטר וקאזה עשו זאת שוב בתרומתם להפצת מוזיקה פיראטית. המודל השתנה עם שינוי טכנולוגי נוסף: כניסתו של מודל הסטרימינג בהובלת אייטיונז, שתרם לאפל לא פחות מאשר שהוא תרם לתעשייה. אילו חברות מוזיקטק פועלות בישראל? ואילו אפיקים מוזיקליים חדשים יתאפשרו בשנים הקרובות בזכות בינה מלאכותית? (00:00) פתיחה ושיחה עם עו“הד נאוה סברסקי סופר, שעומדת בראש המסלול לחדשנות של בית הספר רימון על התעשייה בישראל ועל עתיד תעשיית המוזיקטק (24:35) יגאל קמינקא, מייסד שותף בג‘ויטיונז על סיפורה של ג‘ויטיונז, על איך המוזיקה היא חלק מהחברה? על חלוקת העבודה המעניינת שלהם? ועל איך להשתמש במנגנונים מתוך משחק מחשב כדי ללמד אנשים איך לנגן על גיטרה ועל פסנתר מגישים - אורי טולדנו ואדר חי הפקה - נירית כהן וטל חי הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בעקבות ההודעה של וואטסאפ על שיתוף המידע עם פייסבוק לאחרונה אנחנו רואים נהירה של ממש לאפליקציות סיגנל וטלגרם. בתכנית היום אירחנו את רן בר זיק, עיתונאי ומתכנת, ושוחחנו על פרטיות, הבעלות שלנו על המידע ברשת, ולמה זה בכלל צריך לעניין אותנו? מגישים - נירית כהן ואדר חי הפקה - טל חי ואורי טולידאנו הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

"כמה פעמים יצא לכם ללכת במסדרון בעבודה, להתקל במשהו ולהגיד:" טוב שאני רואה אותך בדיוק רציתי לדבר איתך על הפרויקט שאנחנו עובדים עליו...." כך מתארת ענבל שיינפלד קאוג'ייסקה מנכ"לית ניקנק את המפגשים האקראיים בעבודה שכ"כ חסרים בתרחיש של עבודה מרחוק.  איך מייצרים את המפגשים האלה מבלי לצאת מהבית, גם במודלים של עבודה היברידית? ובכלל, איך עושים נטוורקינג מרחוק? נדבר גם עם אסף שפירא יועץ ופודקאסטר (נטפריקס) בתחום מדע הרשתות וננסה לרתום את ההתנהגות המשונה של רשתות כדי להבין אילו פרקטיקות יכולות להיות יעילות ביצירת נטוורקינג, גם מרחוק. מגישים - אורי טולידאנו ונירית כהן הפקה - טל חי ואדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של פודקאסט ופייסבוק לייב שעולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ, הייטק בפקקים זכתה לתואר הפודקאסט הטוב היותר בתחום ההייטק לשנת 2018 ע"פ מגזין גיקטיים

שנת הקורונה, הייתה שנה של שינויי צריכה שבה נרשמו לראשונה ירידות בפליטות פחמן בתקופות שבהם אנשים הסתגרו בבתיהם. האיחוד האירופי הוביל את העולם להצבת יעדים שאפתניים למעבר לאנרגיה מתחדשת - 100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. האם הטכנולוגיה הדרושה למעבר מדלקים פוסליים קיימת? ומה לגבי תחליפי בשר? ומעבר לטכנולוגיות ברות קיימא בחברות התאגידיות? נראיין את ליהיא סקולר, מנכ"לית ומייסדת גלובל אימפאקט טק אליאנס את ד“ר גיל שלו, מנכ“ל ומייסד אקווינום ויניב אמינוף מנהל חטיבת הסריקה וההדפסה העסקית מאפסון ישראל. הפרק בשיתוף אפסון ישראל. 00:00 ליהיא סקולר, מנכ"לית ומייסדת גיטה, על ההתפתחוית המעודדות בשוק הקליימטאק ועל הדרך הארוכה שעוד נותרה 23:15 בסטארטאפ בפקקים בשיתוף לאומי טק גיל שלו, מנכ"ל אקווינום על הדור הבא של החקלאות - זרעים שמותאמים למוצר שבו הם ישולב 37:13 יניב אמינוף, מנהל חטיבת הסריקה וההדפסה העסקית על המעבר לטכנולגיות ידידותיות יותר לסביבה הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הייטק בפקקים מסכמת את השנה המשמעותית ביותר שעברה על ההייטק מאז ומעולם. רונן ניר, ג'נרל פרטנר בויולה ידבר על תנועת המטוטלת - השינויים המשמעותיים שעברו על ההיטק, המעבר לענן והמרחק הפיזי שאילצו חברות לאמץ חדשנות ולשנות את המבנים הישנים, ומצד שני הרצון לחזור לשגרה. יפעת אורון תסכם את ההשקעות ב 2020, עם גידול קטן בהזרמת הכספים להייטק הישראלי. אך האם אותו גידול הורגש גם בהשקעות הסיד? או שהוא נשאר בהשקעות בסבבים מתקדמים ובהנפקות ציבוריות? וגם, יובל מזור, מנהל טכנלוגיות הבינה המלאכותית של טרהסקיי על הטמעת בינה מלאכותית במערכות הטכנולוגיות של חברות. (00:00) יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק עם סיכום שנת ההשקעות ב 2020 עם גידול בהזרמת הכספים להייטק הישראלי למרות משבר הקורונה. אך האם הגידול בהשקעות חילחל גם להשקעות הסיד? או שהוא נשאר בהשקעות בסבבים מתקדמים ובהנפקות ציבוריות? על השנה שבה חברות הטכנולוגיה סימנו את התבוססותן בכלכלה העולמית בזכות הזרמת הכספים לשווקים והריביות העולמיות הנמוכות. במסגרת פינת סטארט-אפ בפקקים בשיתוף לאומיטק (08:08) רונן ניר, ג'נרל פרטנר בויולה ונט'רז ידבר על תנועת המטוטלת - השינויים המשמעותיים שעברו על ההיטק, המעבר לענן והמרחק הפיזי שאילצו חברות לאמץ חדשנות ולשנות את המבנים הישנים, ומצד שני הרצון לחזור לשגרה. (22:44) סוף הראיון עם רונן ניר על ההזדמנות האדירה לגיוון בהייטק הישראלי ועל אי השיוויון שנוצר בתוך הייטק במהלך המשבר וגם, (34:46) יובל מזור, מנהל טכנלוגיות הבינה המלאכותית של טרהסקיי על הטמעת בינה מלאכותית במערכות הטכנולוגיות של חברות. בשיתוף טרהסקיי וויאם-וור הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים מגישים - אורי טולדנו ונירית כהן הפקה - אדר חי וטל חי

בתכנית השבוע נדבר עם מייסד נוסף של יוניקורן - לירון דמרי מחברת פורטר, מה הוביל שלושה אנשים שעבדו יחד בחברת סטארט-אפ להקים חברה שעברה את שווי המיליארד דולר. נשוחח גם על הדרך בה שומרים על בינה מלאכותית מביצוע טעויות שנובעות מהמציאות המשתנה. ובפינת סטארטאפ בפקקים נראיין את סופרווייז 00:00 שיחה עם מייסד נוסף של יוניקורן - לירון דמרי נשיא ומייסד שותף בחברת פורטר, על מה שהוביל שלושה אנשים שעבדו יחד בחברת סטארט-אפ להקים חברה שעברה את שווי המיליארד דולר. 23:20 בפינה בשיתוף עם טרה-סקי וויאם-וור שוחחנו על הדרך בה בינה מלאכותית עוזרת לשפר את המחשוב הארגוני איי.איי.אופס עם דן כהן, מנהל תחום אוטומציה וענן בטרהסקיי. 29:04 ובפינת סטארט-אפ בפקקים בשיתוף לאומי טק, נכיר את הסטארט-אפ סופרוויז שדואג לשמור על בינה מלאכותית מביצוע טעויות שנובעות מהמציאות המשתנה - באמצעות בינה מלאכותית. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

מספר שיא של חברות ישראליות שוות מעל למיליארד דולר והופכות ליוניקורנים ננסה להבין למה זה קורה? וגם נדבר עם המייסדים של החברות האלה, על הדרך הארוכה שעשו בדרך לנקודת הציון המשמעותית הזו ונבין האם הם עדיין מרגישים את חוסר היציבות של סטארטפ? האם הם נתקלים באתגרים חדשים בשל הגודל שלהם? יהיו איתנו עמית בן דוב מנכ“ל ומיסד גונג, חן עמית, מייסד שותף בטיפלתי וסופי שולמן מכלכליסט שתעזור לנו לעשות סדר בעולם היוניקורנים. בפינת הבינה המלאכותית נארח את דן כהן, מנהל תחום אוטומציה וענן בטרהסקיי ובסטארטאפ בפקקים נארח את מנכ"ל ומייסד שותף של בריזומיטר רן קורבר. (00:00) סופי שולמן, פרשנית טכנולוגיה ושוק ההון בכלכליסט על מבול היוניקורנים? האם הגידול האדיר במספר החברות ששוות מעל למיליארד דולר הוא תוצאה של כסף שמוזרם לשווקים או תוצאה של שינוי מגמות משמעותי ביחס לחשיבותן של חברות הטכנולוגיה? (08:54) פינת הבינה המלאכותית בשיתוף טרה-סקיי וואים וור נארח את דן כהן, מנהל תחום אוטומציה וענן בטרה סקיי על יישום של בינה מלאכותית ב AIOPS (14:08) חן עמית, מנכ"ל ומייסד שותף בטיפלתי על ראשית הדרך של טיפלתי עד לשוויה הנוכחי של מעל ל 2 מיליארד דולר. איך הרוויחה החברה כתוצאה ממשבר הקורונה ואילו אתגרים משמעותיים חן מסמן להמשך? (27:18) עמית בן דב, מנכ"ל ומייסד שותף בגונג על המנטליות של סטארטאפ קטן שגונג מנסים לשמר למרות הגודל, על "קצה הקרחון" שלטענתם בא לידי ביטוי במוצר שלהם ועל הפוטנציאל האדיר שעוד לפניהם. (39:33) בפינת סטארטאפ בפקקים בשיתוף לאומי-טק נארח את מנכ"ל ומייסד שותף של בריזומיטר רן קורבר על שימוש בדאטא על מנת לתת חיזוי מדויק של איכות האוויר. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בעקבות הפריצה לשירביט ננסה להבין, האם כולנו חשופים לתקיפות סייבר? ואילו לקחים כל חברה צריכה ליישם מהמקרה של שירביט? נדבר על תרבות האינטרנט והסחר שהתפתח סביב פרצות אבטחה ונחזור לחברת מכשור רפואי שראיינו בתחילת משבר הקורונה ונשמע איך הם חוו את החודשים האחרונים 00:00 מאי ברוקס קמפלר, מנכ"לית חברה הלנה, על הפריצה לחברת שירביט. מה ההשלכות של הפריצה ואילו לקחים כל חברה צריכה ליישם מהמקרה הזה. (18:01) שרון בסר סמנכ"ל גארדיקור על אירועי הסייבר נוספים מהשבוע האחרון ועל הסחר בפרצות אבטחה (29:36) בפינת סטארט-אפ בפקקים בשיתוף לאומי טק, שוחחנו עם גל סלומון, מנכ"ל ומייסד Clew Medical. בפעם האחרונה ששוחחנו עם גל Clew בדיוק התאימו את מערכת הבדיקה הרפואית שלהם לאבחון רפואי בחדרי מיון לנגיף הקורונה. איך עברו עליהם החודשים האחרונים? ואילו פיתוחים ישארו איתנו אחרי תקופת המשבר? מנחים - אורי טולידאנו ואדר חי הפיקו - נירית כהן וטל חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הפרק הזה עם התחיל בפוסט של עדי זק בפייסבוק, יום לפני תחילת עבודה בהייטק. עדי עשתה את המעבר מקריירה בתיירות לעבודה בהייטק. הייטק בפקקים מנהלים קריירה מנסים ללמוד איך היא עשתה את זה. עם אורי טולידאנו ונירית כהן

בתכנית השבוע נדבר על חברות טכנולוגיות שמושפעות באופן ניכר מענקיות כמו פייסבוק וגוגל. איך מתמודדים עם שינוי אלגוריתם שיכול לפגוע במוצר, מתי זה חיובי ומתי זה מסוכן, איך זה משפיע על האסטרטגיה שלהן? (00:00) הסטארט-אפ של שראל עומר עובד רבות בהשפעת ועל גבי הרשתות החברתיות. דיברנו עם שראל על האופן בו הם מתמודדים עם עבודה מול פלטפורמות שונות ורבות במקביל, ואיך מבינים נרטיבים מתוך שיחות במגוון ערוצים וצורות תקשורת. (20:10) בפינת סטארט-אפ בפקקים בשיתוף לאומי טק, שוחחנו עם אסף גנות מנכ"ל ומייסד קונטרולאפ, שמטפלת בתקלות טכניות במגוון פלטפורמות שונות ומשפרת את חווית העובדים שנתקלים בהן. (27:22) ים דביר מנכ"ל "ספץ", על בוט לסינון מועמדים לעבודה שעובד על גבי וואטסאפ. ים הסביר לנו על האופן שבו הם נשארים ממוקדים, מגנים על עצמם מפני שינויים בפלטפורמות, שיקולים בבחירת השוק והאסטרטגיה. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים מגישים - אורי טולידאנו ואדר חי הפקה - נירית כהן וטל חי

היום אנחנו לא נדבר על סטארטאפים וגם לא כ"כ על ההייטק הישראלי. אלא יותר על יזמות ועל הספקטרום הרחב יותר של שוק העבודה. יהיו איתנו, אוריאל שורקי מאתר הברכות הישראלי שיספר לנו איך בדרך לעבודה באינטל בקריית גת, ממש בלי להתכוון לכך ייסד אתר שסיפק לו מספיק רווחים כדי שיוכל לעזוב את העבודה שלו ולהתנדב. ונאור נרקיס, מייסד האתר תוכניסט על מה זה לייפסטייל ביזנס? ואיך מקימים אחד כזה? 00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם נירית כהן ואורי טולידאנו -חברות הטכנולוגיה הופכות לקו החזית בהפעלת "כח רך" בין מדינות העולם - בין ארה"ב,סין,הודו והאיחוד האירופי ואלגוריתם בינה מלאכותית חדש שיודע לכתוב קוד, שירה, לענות לצ'אטים ולהתחזות לאנשים אחרים. 10:06 אוריאל שוראקי מייסד אתר הברכות הישראלי, על הסיפור על הלא שגרתי שבהקמת האתר שהתחיל כמיזם צד שנועד לעזור לאנשים לכתוב ברכות והפך לעסק המרכזי של אוריאל. 21:50 נאור נרקיס, מייסד קהילת התוכניסטים ואתר תוכניסט. מה הוא לייפסטייל ביזנס? מה ההבדל לייפסטייל ביזנס לבין פרילנסר, ואיך, באמצעות קהילה ניתן לייצר רווחים? לינקים לדברים שדיברנו עליהם https://www.tochenist.com/ https://brachot.net/ מנחים - אורי טולדנו ונירית כהן מפיק - אורי טולדנו עורך ראשי - אדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

השבוע נדבר על מכירת חברות - אקזיטים - בשלבים מוקדמים. איך מוכרים חברה תוך כמה חודשים, כשהעובדים היחידים בה הם היזמים עצמם, למה החברה הרוכשת עושה את זה, ומה השיעורים שנלמדו בדרך. (00:00) רם יוניש מכר את החברה שייסד, קימפליפיי, לחברת צ'ק פוינט חודשים ספורים בלבד לאחר ההקמה במיליוני דולרים. איך הוא עשה את זה? (22:41) אלון מלצוב מכר את החברה שייסד, אדג'סטי.קו לחברת טייקמטריקס כשהחברה מונה שני אנשים בלבד. על הדרך של אלון למכירה והשיעורים שנלמדו בדרך. (36:06) באסל חורי, סמנכ"ל האוטומציה בגליל סופטוור, ראה הרבה סטארט-אפים וחברות, חלקם מהשלבים המוקדמים ביותר, והגיע לתכנית בכדי לספר לנו על לקחים מעבודה עם עשרות חברות בניהול טכנולוגי.

אנחנו מתקרבים לחג ההודיה בסוף נובמבר, אחריו יחלו מבצעי החגים לקראת הקריסמס עם בלאק פריידי בעשרים ושבעה לחודש, סייבר מאנדיי ב 30 לחודש, אתמול היה יום הרווקים הסיני שהפך גם הוא ליום שבו המון אנשים קונים דברים שהם לא בהכרח צריכים וזה זמן מעולה לדבר על אי קומרס, שוק הקניות ברשת תופס חלק משמעותי יותר ויותר מסך הקניות בטח ובטח במהלך תקופת הקורונה שהעבירה כל כך הרבה עסקים לאונליין. נדבר על המגמות הבולטות בשוק האי קומרס העולמי, לאילו כיוונים הולך שוק הקומרס? והיכן יש הזדמנות ליזמים (00:00) נירית כהן על החקיקה המשמעותית שעברה במשאל עם בקליפורניה שמתווה את הדרך לעדכון מעמדם של עצמאים כחלק מה"גיג אקונומי" דיווחים על הנפקות גדולות של איירון סורס ומאנדיי ניר מעיין אנליסט בפורטר עם דו"ח פורטר על הרגלי הצריכה בחצי השנה האחרונה ומדד מתקפות ההונאה לקראת מועדי חגי הצרכנות עד סוף 2020 (16:54) תימור גורדון, יועץ בתחום התקשורת מהפודקאסט קומרסיישן על המגמות המסתמנות בשוק האי קומרס והקמעונאות הדיגיטלית לשנים הקרובות? באילו תחומים יש הזדמנויות ליזמים? (28:15) ליהיא פינטו פרימן, מייסדת משותפת וסמנכ"לית שיווק בסייט חוזרת לתכנית אחרים שנתיים. אז עבדו בחברה כ 20 עובדים, היום כ 120. סייט מתמקדת בהתאמת חויית הקניה ללקוח באמצעות ניתוח תמונה ומאפשרת להמליץ על ביגוד ועל ריהוט בהתאמה אישית. כיצד תתפתח חויית הקניה באונליין בשנים הקרובות ומה לדעתה הכי חסר בה כיום? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בתכנית השבוע נדבר על האופן שבו הנהלה בכירה בחברות הייטק מתמודדת עם תקופות של חוסר וודאות כמו משברים כלכליים או בחירות. איך מודדים ואילו החלטות מתקבלות כשהכל משתנה – גם אופן העבודה וגם העולם שבחוץ, מבלי לדעת מה יהיה מחר? (04:15) בימים אלה אלדד מניב, נשיא וסמנכ"ל התפעול של חברת טאבולה, עסוק בנתונים יותר מתמיד, ומסביר איך מנתחים נתונים ומקבלים החלטות מהירות כהנהלה בכירה בתקופת משבר. (19:30) אלירן גלזר סמנכ"ל הכספים של חברת לייטריקס מספר על הקצאת המשאבים בתקופות של אי וודאות ואיך הן משפיעות על קבלת ההחלטות בארגון. (34:15) בפינת סטארט-אפ בפקקים בשיתוף פועלים הייטק, נכיר את חברת יוניפר שמשנה את חייהם של קשישים רבים בעולם באמצעות פלטפורמה מתאימה לגיל השלישי, המסייעת להם בתקשורת עם אחרים בלי לצאת מהבית, בהפגת בדידות ובשמירה על פעילות. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

ברוב המקרים כשמדברים על חדשנות מתכוונים למגזר העסקי. אבל מה עם חדשנות ציבורית? איך מביאים לחדשנות ברשויות המקומיות והארציות? איך היא נראית, מה מצבנו בישראל ומה הן ההזדמנויות לחדשנות ציבורית בתקופת הקורונה? בנוסף נארח סטארט-אפ שמדפיס בשר בתלת מימד, ונשמע על החזון שלהם למזון מודפס ומותאם אישית.

הפרק של השבוע יעסוק ב"בעיית הביצה והתרנגולת". איך צולחים את השלבים בהם החברה נדרשת להגיע למספר גורמים שמייצרים ערך אחד עבור השני ותלויים זה בזה? מי מגיע קודם - נהג המונית כשאין באפליקציה מספיק נוסעים, או הנוסע כשאין שם מספיק נהגים? איך שומרים על האיזון ומייצרים את התנועה הראשונית להתנעת החברה? איך מגיעים למסה קריטית ברשת חברתית? נדבר עם גיגי לוי מקרן NFX ומארק און מנכ״ל Gett ישראל על הנושאים הללו, וגם עם Meetinkz, סטארט-אפ שמתמודד עם בעיית "הביצה והתרנגולת" יחד עם אתגרי הקורונה 00:00 גיגי לוי וייס, מייסד שותף בקרן אנ.אף.אקס שעוסקת ב"אפקט הרשת". איך יצרו פייסבוק, סנאפצ'אט וטיקטוק את המסה הקריטית הראשונית הדרושה שלהם כדי להפוך לרשתות חברתיות מוצלחות? ומה העיקרון החשוב ביותר בהשקת מארקטפלייס? 27:55 סטארט-אפ בפקקים עם דורין שרון, מנכ"לית ומייסדת Meetinkz, פלטפורמה לחללים לקיום פגישות ואירועים. כיצד סטארט-אפ שמתבסס על מפגשים פיזים מתמודד עם הקורונה וכיצד פתרה את שאלת ההיצע והביקוש במקרה שלה? 34:07 מארק און, מנכ"ל גט ישראל ומנכ"ל גט דליוורי העולמי, איך שומרים על איזון בין היצע הנהגים לביקוש הנוסעים? ולאחר השקת מארקטפלייס מצליח על אילו מטריקות צריך לעקוב כדי להישאר מצליח? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים מנחים - אדר חי ואורי טולידאנו הפקה - נירית כהן וטל חי

אי אפשר להתעלם מזה, אי אפשר להגיד שזה עתידני מדי ולא רלוונטי - יישומים של מהפכת הקוונטים השנייה כבר כאן ומשפיעים על חיינו. :בתכנית מחר נחזור לעסוק בפיזיקת קוונטים. מחשוב קוונטי שבאיזשהו שלב יחליף את המחשוב הבינארי הרגיל, הצפנה קוונטית שתאורטית אמורה להיות בלתי ניתנת לפיצוח, אופטימיזציה קוונטית , שכבר עוזרת למדענים לפתח מודלים מדוייקים יותר לניתוח מזג אוויר, פיתוח תרופות ניתוח תיקי השקעות ועוד. 00:00 ד"ר טל דוד מנהל התכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטים על מה מתרחש במהפכת הקוונטים הנוכחית? אילו יישומים כבר קיימים ואילו יישומים עתידים להיכנס לשימוש בשנים הקרובות? כיצד ישראל מתכננת לקחת חלק פעיל בשוק התחרותי העולמי? 22:33 ד"ר תומר סיימון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאומיות במייקרוסופט על שוק מחשוב הקוונטי העולמי. המחשוב הקוונטי הקיים כיום מזכיר מאוד את אופן השימוש במחשבים בראשית ימי האינטרנט. כיצד יראה השימוש במחשוב קוונטי בשנים הקרובות? מהי הדמוקרטיזציה של המחשוב הקוונטי? מהי הצפנה קוונטית? ואיך ניתן להשתמש במחשוב קוונטי כדי לשפר ביצועים בתיקי מניות, חקלאות, פיתוח תרופות ומערכות תחבורה? 38:26 "סטארטפ בפקקים" עם הסטארטאפ הקוואנטי הראשון בישראל, קוואנטום מאשינז בראיון עם מנכ"ל ומייסד שותף של החברה ד"ר איתמר סיוון. איך הגיעו קוואנטום ללקוח משלם לאחר 11 חודשי פעילות בתעשייה של דיפ דק? מה גרם לשלושה דוקטורנטים לעזוב את הסביבה המחקרית של האקדמיה על מנת לפתח סטארטאפ בתחום? וכיצד מתכנתים עבור מחשב קוונטי? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

מעל ל90% מהסטארטאפים נכשלים. זה נתון שידוע לכל סטארטאפיסט אבל אנחנו כמעט ולא מדברים עליו. איך זה מרגיש לסגור סטארטאפ? ואיך נכון לעשות את זה? וגם, אתגר "פתחו את הדלת" מי היה האדם שפתח לכם את הדלת להייטק? וכיצד להיות אילו שפותחים את הדלת לאחרים? בפינת "סטארט-אפ בפקקים": הסטארטאפ ג'ינג'ר שעוסק בטראוול ואינשורטק ומצליח להמשיך לפעול למרות משבר הקורונה. 00:00 פתיחה ו"סטארטאפ בפקקים" עם אשרת בן משה, מנכ"לית ומייסדת ג'ינג'ר שמציעה פתרון טכנולוגי מקיף לכל הצרכים עבור עובדי הייטק שטסים לחו"ל. איך ממשיכים לעבוד בתנאי חוסר ודאות? . וגם, הדרך המעניינת והלא שגרתית של אשרת לתוך התעשייה 18:53 אתגר "פתח את הדלת" עם היזמת החברתית ליאורה גולומב. מי היה האדם שפתח לכם את הדלת להייטק? וכיצד להיות אילו שפותחים את השער לאחרים? איך ניתן לשפר את חיפוש העבודה בזמן הימים האלו? 36:03 איך זה מרגיש לסגור סטארטאפ? איך מעבדים את זה רוב היזמים והיזמיות? טל רוזנברג, יזם לשעבר שסגר את הסטארטאפ שלו פתח במחקר שעוסק באנשים שסגרו את הסטארטפ שלהם. איך מתמודדים פסיכולוגית עם סגירת חברה? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים מנחה - אורי טולדנו מנחה משנה - אדר חי מפיקים - נירית כהן וטל חי

הייטק בפקקים בפרק על מומחיות ועל מומחים בהייטק. מתי אנחנו צריכים להיות מומחים במה שאנחנו עושים? מה עתיד המומחיות בעולם שמשתנה כל כך מהר והמידע בו נגיש? האם עדיף לפתח מומחיות אחת וללמוד הרבה דברים באופן שטחי, או אולי בכלל אין צורך? האם אני יכול להקים סטארט-אפ בתחום בו אינני מומחה, במיוחד בתחומים כמו מכשור רפואי וסייבר? (00:00) גיא גולדמן מייסד הסטארט-אפ אוליב דיאגנוסאטיקס, שעוסקת בפיתוח בדיקות מדדים בריאותיים בשתן אינו בעל רקע רפואי. גם העובדים הראשונים שלו לא היו מומחים בתחום. אז איך בכל זאת הקים סטארט-אפ שעוסק בבדיקות בריאותיות ואיך כן נעזר במומחים? (14:47) מה קורה עם טיק טוק? מי בסוף רוכש אותה? האם תהיה בבעלות סינית או אמריקאית? ומה זה אומר שמנהיגי מעצמות עוסקות באינטנסיביות כזו בעסקאות בין חברות הייטק? (21:36) ירון שוורץ מייסד ומנכ"ל סקיילין רובוטיקס על פיתוח רובוטים שמחליפים את עובדי הגובה בפינת סטארט-אפ בפקקים, בשיתוף פועלים הייטק. (33:28) ערן פלומין, מנכ"ל "מהלכים אסטרטגיים לצמיחה" על מה היא מומחיות רב תחומית, מתי אנחנו צריכים מומחים בסטארט-אפ ואיך כדאי לבנות את המומחיות שלנו בהייטק מגישים- נירית כהן ואדר חי הפקה - אורי טולדנו וטל חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

האם יש בועה במניות הטכנולוגיה? בתחילת חודש ספטמבר דווקא כאשר העולם מתמודד עם משבר הקורונה, מדדי המניות הגדולים שוברים את שיא של כל הזמנים. אפל מגיעה לשווי של מעל ל 2 טריליון דולר וחמשת חברות הטכנולוגיה דוחפות את כל השווקים למעלה. מדוע? והאם כאשר בוחנים את מכפילי המכירות אנחנו רואים סימנים דומים לאילו שראינו בבועת הדוט.קום של 2000? או שאולי הפרספקטיבה של מכפילי מכירות היא לא השיטה הנכונה להסתכל על מניות טכנולוגיה? וגם הייטק בפקקים חוזרת בפינת סטארטאפ בפקקים עם הסטארטאפ טייסטוויז. כיצד בינה מלאכותית יכולה לתרום לשוק המזון? (00:00) פתיחה וסטארטאפ בפקקים שאלת הבועה בהייטק וסטארטאפ בפקקים עם מנכ"ל טייסטוויז אלון חן שמשתמשים בבינה מלאכותית בכדי להגיע לתובנות מעניינות בתחום המזון, בשיתוף פעולה עם בנק הפועלים הייטק. (08:05) עם דורון צור, יועץ כלכלי ופרשן לענייני שוק ההון. כאשר משווים את השווקים של היום לאילו של בועת הדוט. קום, האם ניתן לראות מאפיינים דומים? האם יכול להיות שיש בועה במניות של חברות הטכנולוגיה? (23:40) עם פרופ' ברק ליבאי, מומחה לשיווק ומרצה במרכז הבינתחומי , כיצד ידע בשיווק יכול להיות רלוונטי בהערכת שווי של חברות? כדאי צריך להסתכל על שווי לקוחות בהערכת השווי של חברות? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

מה מערכת החינוך יכול ללמוד מתעשיית ההייטק לא הרבה השתנה במערכת החינוך מאז שנוסדה במאה התשע-עשרה במטרה לייצר פועלים טובים למפעלים.אבל כל שינוי גדול למערכת כדוגמת הקורונה הוא הזדמנות לעצור ולבחון את הדברים מחדש. כיצד מערכת החינוך צריכה להיראות?  במטרה לפתח בני אדם להיות עצמאיים, מוסריים, יוזמים, ועם סט יכולות שמתאים לעולם העבודה שמשתנה מאוד מהר. (00:00) הפיצוץ בין טאבולה ואאוטבריין, אפל משיבה מלחמה ותובעת את פורטנייט ואפיק גיימז עם נירית כהן ואורי טולדנו (07:50) חיים גרון,מייסד ומנכ"ל משותף באינפינטי לאבז מקבוצת מטריקס. אלטרנטיבה לאקדמיה - אינפיטנטי מלמדת פיתוח תוכנה בשבעה חודשים. איך זה קורה? (23:10) ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, על התפיסה שלו לגבי הכשל המרכזי בתחום החינוך וכיצד יכולות חברות טכנולוגיה לתקן אותו? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

התקופה הזו מאתגרת קריירות אצל כולם. מי שחשב שהמקצוע או העיסוק מספקים לו יציבות תעסוקתית מגלה עכשיו ששינויים הם הדבר היציב החדש. בפרק חדש של "הייטק בפקקים מנהלים קריירה" אנחנו משוחחים על פוסט שפרסם יובל פלוטקין על מה שהוא מגדיר "הדור האבוד" השל הקורונה. "האם יום אחד יגיע גם תורי להתייצב בלובי?" שואל יובל על העבודה המיוחלת בהייטק. ואנחנו בוחרים להתמקד בפרק שלנו הפעם דווקא בעתידם של מקצועות מדעי הרוח בעולם טכנולוגי. ספויילר – יש חדשות טובות... עם נירית כהן ואורי טולידאנו תודה מיוחדת ליובל פלוטקין, סטודנט לתואר שני במדעי הרוח, עיתונאי וסופר בראשית דרכו.

הייטק בפקקים עם נירית כהן ואורי טולידאנו בתכנית על ההזדמנות שבמשבר הקורונה דווקא למגזרים ולפריפריה. האם ההתמודדות עם הריחוק החברתי, עבודה מהבית והנגישות של השכלה ברשת פותחת הזדמנויות בהייטק לחרדים, ערבים, פריפריה וכל מי שהתקשה להשתלב בשוק העבודה המסורתי? (00:00) משה פרידמן, מייסד, שותף ומנכ"ל קמא-טק, על האופן בו הקורונה הנגישה למגזר החרדי השכלה ועבודה בצורות חדשות. (15:20) הנס שקור, יועץ לפיתוח כלכלי, קטליסט חדשנות וחבר הנהלת צופן, עם תמונת מצב על השתלבותם של ערבים בהייטק, איפה הסקטור הפרטי הבין את הפוטנציאל, איפה החסמים בכניסה להייטק הישראלי? (31:27) עימאד תלחמי, מייסד ויו"ר באבקום סנטרס ומייסד שותף בתקווין לאבז על חמשת המכשולים הגדולים ביותר עבור יזמים ערבים. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הסכם השלום עם איחוד האמירויות מהווה פוטנציאל אדיר עבור ההייטק הישראלי. עכשיו רק נותר לשאול, איך מנצלים את הפוטנציאל הזה? מה היא תרבות העסקים בחצי האי ערב? מה הן התעשיות שיכולות להיות מעניינות למסחר? הייטק בפקקים בתכנית משמחת על איך לעשות הייטק באיחוד האמירויות. תודה למאזין אשד רבינוביץ' על הרעיון לתכנית. אתם מוזמנים להציע רעיונות בקבוצת הפייסבוק שלנו "הייטק בפקקים" ׁ(00:00) ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מנהל מחלקת הטכנולוגיה והרגולציה בהרצוג, פוקס, נאמן נמצא בעסקים באמירויות ב 15 השנים האחרונות ומכניס אותנו ללב העניינים. מה הוא אופי ההשקעה באמירויות? ואילו תעשיות מעניינות אותם? (14:37) שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי (כחול לבן) על ההזדמנויות הגדולות שנפתחות בזכות ההסכם. כיצד יכולה המדינה לפתות משקיעים מהאמירויות? (31:15) עוזי רבי, ראש מרכז דיין לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב על התרבות החצי האי ערב. לפי רבי, יש לעשות שעורי בית תרבותיים לפני שניגשים לעשות עסקים בנסיכויות. מאילו נושאי שיחה כדאי להימנע? מה הוא המבנה ההירארכי וכיצד ניתן לאט לאט להתקדם מעלה אם יודעים איך להתמצא בשיטה הפוליטית? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

העבודה מהבית הופכת מעניין זמני לעניין קבוע שנמצא כאן, כנראה, כדי להישאר במיוחד בהייטק - עבודה היברידית. העבודה ההיברידית כבר משנה את העולם לטוב ולרע - איך ומה אפשר לעשות בכדי להתמודד עם המצב החדש? וגם: איך מנהלים שינוי קריירה בתקופה בה השינוי לפעמים חייב לקרות? (00:00) מנכ״ל אובר דארא קורסושחי יוצא במאמר מעניין על הפתרון לאיזון בין גמישות בשוק העבודה לבין רשת ביטחון חברתית ומציע גוונים נוספים לספקטרום שבין עצמאיים לשכירים (16:21) העתידן ד"ר רועי צזנה מאמין שעבודה היברידית, שילוב של עבודה מהבית ומהמשרד שתפסה תאוצה בתקופת הקורונה, הולכת לשנות את העולם, ולא רק בדרכים שחשבתם. איך עבודה היברידית צפויה ליצור משברים והזדמנויות? (30:55) שושי בורנשטיין מייסדת שותפה ב פיוטרינגאפ מספרת על הדרך בה כדאי לנהל שינויי קריירה ועל הדברים שיש לשים לב אליהם. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הייטק בפקקים בתכנית על המפגש של כסף עם טכנולוגיה. האם הייתם פותחים חשבון בבנק של גוגל? ואיזו טכנולוגיה הייתה מאפשרת לממשלה לחלק את הכסף לאנשים שבאמת צריכים אותו? (00:00) פתיחה ופינת מנהלים קריירה עם נירית כהן ואורי טולידאנו בתכנית על כסף וטכנולוגיה, יש מקום לשאול אם תפקיד המדינה עכשיו זה לחלק כסף או לתת לאנשים את הכלים להוציא את עצמם מהבור הזה, לספק את רשת הבטחון תוך שאנחנו מכינים אנשים לעולם עבודה משתנה. כי זו לא הפעם האחרונה. (10:23) מירב הראל , מנהלת תפעול באייקוניק ויועצת לרגולטורים וארגונים בעולם בתחום הפינטק, מנתחת את היתרונות והחסרונות סביב החדשה החמה שגוגל נכנסת למתן שירותים בנקאיים. מה יותר חשוב? כמה כסף שווה המידע הבנקאי שלנו? ולמה הוא שייך? (29:35) יגאל נבו, מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין לדבר על פינטק ורגולציה מסביר את הצעות החוק בחוק ההסדרים הקרוב שאמורות לעשות מהפכה לתעשיית הפינטק הישראלית: ארגז חול רגולטורי ובנקאות פתוחה. מנחה ראשית - נירית כהן מנחה משנה - אורי טולידאנו עורך ראשי - אדר חי הפקה - שקד דמבו הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

עולם המשפט הוא אחד התחומים שצפויים להשתנות דרמטית בעתיד הנראה לעין. איך זה הולך לקרות? מי הוא עורך הדין של העתיד? איך השינויים הולכים להשפיע עלינו? נדבר על עתיד עולם המשפט, טיפים וטעויות שעושים יזמים בהקשר המשפטי ועוד. 00:00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם אורי טולידאנו הפרטים מאוחרי הפריצה לחשבונות המפורסמים בטוויטר נחשפת 12:52 נורי בכור מייסד ומנכ"ל לאו-גיקס , המנתחת חוזים באמצעות בינה מלאכותית, מדבר על הכיוון אליו תחום המשפט הולך, על תחילת הדרך היזמית בשיבוש תעשייה מסורתית ואיפה עורכי דין חיוניים במיוחד גם בהינתן כלי בינה מלאכותית. 30:56 עו"ד נמרוד וורומן, שותף במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', מספר על עורכי הדין של העולם החדש והאופן שבו הענף צריך להשתנות. נמרוד ראה מאות עסקאות וגיוסים בקריירה שלו וחושף טיפים חשובים ליזמים בהקשר המשפטי. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

חדשנות משבשת - disruptive innovation. כזו שמייצרת סוג חדש של ערך ודרך חדשה לגמרי לעשות דברים בתעשיה מסוימת.נארח שני יזמים מעולים - יהלי סער מטיילור בראנדס ותום ליבנה מורביט , נשמע על החוויות והניסיון האישיים שלהם ומה הם חושבים שצריך להתקיים בכדי ליצור שיבוש אמיתי. 00:00:00 פתיחה וראיון עם יהלי סער, מנכל ומייסד שותף בטיילור בראנדס איך אפשר להציג דיסראפשן בתחום של יצירתיות? איך הם בנו את המוצר הראשוני שלהם כך שינסה לדמות את צורת החשיבה של המעצב בצוות ומה היו הקשיים שנתקלו בהם מול מעצבים ומול משקיעים? 00:29:02 תום ליבנה, מנכ"ל ומייסד ורביט, שמשתמשת בבינה מלאכותית ובמתמללים פרילאנסרים ומביאה יעילות אדירה לתחום של תמלול במקומות שפחות רגילות לחדשנות כמו בתי משפט ואוניברסיטאות ומחזיקה קהילה ענקית של כ 15 אלף פרילאנסרים מתמללים. האם נראה תמלול מכונה מדויק במאה אחוז?? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

המדע והטכנולוגיה שיכול לייצר אסטרטגיית יציאה מהגל השני. האם מדידת חום בכניסה למקומות ציבוריים באמת עוזרת למנוע את התפשטות הקורונה? (לא ממש) הייטק בפקקים בתכנית שמציגה את התיאוריות והחידושים האחרונים שיכולים לעזור בהתמודות כנגד הגל השני של וירוס הקורונה. יהיו איתנו היזם הסדרתי דייויד ממן, מנכ"ל ומייסד Binah לאחר סיבוב גיוס לסטארט אפ שלו שעוסק בדיגיטל הלת'. כיצד ניתן לבדוק מדדי גוף רפואיים בעזרת הסמארטפון? המהפכה הרפואית הבאה כבר כאן. וגם, מה הוא מדע הרשתות? כיצד הדמיון הרב שבין רשתות יכול לעזור לנו להפיץ מסר לאורך הרשת? ומצד שני לזהות מפיצי על של מחלות? פרופ' ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן עם אסטרטגיה פשוטה ואלגנטית להתמודדות עם הקורונה 00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם נירית כהן -פרצות אבטחה, כלכלת הסגורים ויצור מחשבים סיני במשק אוטרקי 13:28 האם מדידת חום בכניסה למקומות ציבוריים באמת עוזרת למנוע את התפשטות הקורונה? (לא ממש) הייטק בפקקים בתכנית שמציגה את התיאוריות והחידושים האחרונים שיכולים לעזור בהתמודות כנגד הגל השני של וירוס הקורונה. יהיו איתנו היזם הסדרתי דייויד ממן, מנכ"ל ומייסד בינה לאחר סיבוב גיוס לסטארט אפ שלו שעוסק בדיגיטל הלת'. כיצד ניתן לבדוק מדדי גוף רפואיים בעזרת הסמארטפון? המהפכה הרפואית הבאה כבר כאן. 28:57 מה הוא מדע הרשתות? כיצד הדמיון הרב שבין רשתות יכול לעזור לנו להפיץ מסר לאורך הרשת? ומצד שני לזהות מפיצי על של מחלות? פרופ' ברוך ברזל מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן עם אסטרטגיה פשוטה ואלגנטית להתמודדות עם הקורונה הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הרשתות החברתיות משפיעות דרמטית על העולם, ולא תמיד באופן חיובי. האם הרשתות החברתיות וענקיות הטכנולוגיה אחראיות על מה שקורה בתוכן? מי בעצם האחראי ואיך אנחנו והן יכולים להשתפר? מה הוא העתיד של הרשתות החברתיות? 00:00:00 זוהר לבקוביץ', היזם והמשקיע, מייסד חברת L1ght בשיחה על תפקידן של הרשתות החברתיות למניעת תופעות מקולקלות, למה הן לא עושות מספיק, ועל חופש הביטוי לעומת שמירה על בטחוננו. 16:50 ד"ר בועז מילר, חוקר ומרצה בתוכנית לתואר ראשון במערכות מידע, המכללה האקדמית צפת, מספר על הנורמות של העידן החדש ואיך באמצעותן אפשר לשנות התנהגויות של משתמשים. 32:21 איה אשדת, מייסדת-שותפה ומנ"כלית בקודה: חברות טכנולוגיה יכולות לעשות עולם טוב יותר. על הדרך שלהן לעשות את זה באמצעות אמפתיה, שבסופו של דבר מועילה לארגונים בכל המובנים. הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

ממה מתפרנסים כשרוצים להקים סטארט-אפ? חסכונות? ייעוץ? או שאולי אפשר להרים סטארט-אפ בשעות הפנאי? בפרק הזה של "הייטק בפקקים" נדבר בדיוק על זה. כנראה שאין תשובה אחת. נעלה את הדרכים האפשרויות, כולל אלה שאולי לא הכרתם, וננסה להגיע לתשובות מתאימות, כדי שתוכלו לענות על השאלה הזו עבור עצמכם. 00:00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם נירית כהן פיצ'רים חדשים של אפל מתוך כנס המתכנתים השנתי שלהם והגבלות על ויזות לארה"ב שמעיבות על אפשרויות רילוקיישן. 08:50 יואב עמית, מייסד שותף באופןרסט ומשקיע אנג'ל על איך זה לעבוד על סטארט-אפ במשך שלוש שנים ללא משכורת? וגם, מה הציפיות שלו מיזמים כמשקיע אנג'ל? 25:40 אלישע כהן, מייסד שותף בראן מאקסי על איך לעבוד רק שבוע אחד ללא משכורת קיום ולהשיג השקעה 28:00 ענבל שינפלד, משקיעה ומנכל"ית סטארטאפ בסטיילט טוענת שלא צריך ולא כדאי לעזוב את העבודה כדי לעבוד על הסטארט-אפ. אז איך בכל זאת לעשות את זה? הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים עורך ראשי ומגיש - אדר חי מגישי משנה - אורי טולידאנו ונירית כהן הפקה אוטומציות וצילום - שקד דמבו

חמש שאלות שכדאי לשאול את עצמנו בתקופה הזו יושבים עכשיו בבית בחל"ת או ללא עבודה אנשים שפוטרו במשבר הקורונה או שעובדים פחות מההיקף הרגיל. בפרק השני של הייטק בפקקים מנהלים קריירה שוחחנו השבוע על ניצול נכון של התקופה הזו. הצורך להתמודד עם צרכי פרנסה שולח אותנו לעיתים לעבודות זמניות. אנחנו יודעים ממחקרים גם בתקופות רגילות עבור סטודנטים, שלעבוד במשהו שלא ממצה יכולות וכישורים מאט את היכולת להתאושש אח"כ, להיכנס למסלול עבודה. לכן, למרות שאולי בטווח הקצר התגובה הנכונה מיידית כלכלית היא השלמת הכנסה בעבודות זמניות, צריך לקחת בחשבון שתת תעסוקה תשפיע לאורך יותר שנים על היכולת לפתח את הקריירה ולכן תשפיע כלכלית לאורך זמן. אז מה האלטרנטיבה? יש מספר שאלות שכדאי לשאול את עצמנו כדי לחשוב על תחומי עיסוק שעדיין יכולים לתרום לקידום המקצועי עם נירית כהן ואורי טולידאנו

מה קורה בסצינת ההיטק הערבית? למה יש יחסית מעט ערבים בהייטק? המגמה הזו סופסוף מתחילה להשתנות וזו הזדמנות מעולה לתעשיית ההייטק יהיה איתנו פאדי אלבורה, מקים Talenteam נדבר גם על רובוטים. העלייה בתוחלת החיים, הזדקנות האוכלוסיה ומשבר הקורונה גורמים לנו לחשוב על כיוונים חדשים לטיפול במבוגרים - לצורך הטיפול היומיומי ולהפגת הבדידות. איך מעצבים רובוט שאמור להחליף אינטראקצייה אנושית? האם אפשר לחוש חיבה והדדיות כלפי רובוט? 00:00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם שקד דמבו המתיחות בין פייסבוק לנשיא טראמפ, כופר של רבע מיליון דולר וגיוס פאגאיה 00:09:42 רותי אביטל, מעצבת חווית משתמש באינטואישן רובוטיקס איך הופכים רובוטים לאנושיים? אנחנו רגילים לתקשר עם ממשקים דיגיטליים. אבל איך מתקשרים עם רובוטים שאמורים להבין אותנו ולהתחבר אלינו, איך מעצבים חווית משתמש שיגרום לרובוט לענות על צרכים פסיכולוגיים, איך מלמדים את הגיל השלישי לדבר עם רובוטים? 00:25:30 פאדי אלעוברה, מקים ומייסד טאלנטים נדבר על סצינת ההייטק הערבית, על סיליקון ואדי ועל השינוי העצום בשוק העבודה הערבי ממצב של בערך 350 עובדים בהייטק הערבי ב2008 ל 6,500 מהנדסים ב2019. איך זה קרה? איזה ?פוטנציאל אדיר יש בטלאנטים הערבים? ומדוע הרבה חברות מפספסות אותו הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

הייטק בפקקים, כל מה שמעניין בעולמות הטכנולוגיה היזמות ועתיד, היום אנחנו בתכנית אופטימית בה אנחנו מנסים להסתכל על ההזמנויות העסקיות במשבר הקורונה. יהיו איתנו קובי סמבורסקי יזם עם 3 חברות ואקזיטים מאחוריו ובכמעט עשור האחרון, מייסד שותף בקרן גלילות קפיטל ואיה פטרבורג לשעבר בסקויה ונצ'רז וכיום מייסדת ושותפה בקרן אס קפטיל נבין מה הם ההשקעות שהם מחפשים לעשות 00:00 חדשות השבוע עם אדר חי הנפקה של למונייד, המשבר הגלגלי שלא פוסח על הבורסה וטוויטר ופייסבוק מציירות קווים שונים לגבולות חופש הביטוי 18:52 קובי סמבוקרסקי, שותף ומייסד בקרן גלילות קפיטל המשבר הכלכלי בהשוואה למשברים קודמים, אילו מגמות צפויות להתבלט ואילו שינויים יואצו בעקבות המשבר 38:58 איה פטרבורג, שותפה מייסדת באס קפיטל על ההזדמנויות העסקיות שנוצרו בעקבות המשבר

איך המוח שלנו עובד כשאנחנו קונים? בפרק של אחד על אחד עם אליאב אללוף על "מוח קונה, מוח מוכר" דיברנו על הדרך בה אנחנו חושבים כשאנחנו קונים, איך חברות ומותגים הגיעו לתובנות פורצות דרך באופן בו לקוחות קונים ותופסים אותן כדי להצליח בגדול.

תעשיית הטראוול-טק עברה לאחרונה זעזוע משמעותי. לא בכל יום תעשיה שלמה וגדולה עוברת מ 100 ל 0. בפרק היום ננסה להבין איך המשבר העולמי השפיע על התחום ועל היזמים, איך הם הגיבו לשינוי, לאן התעשיה והחדשנות בתחום הולכות? זה פרק על טראוול טק, אבל יותר מהכל זה גם פרק על יזמות והתמודדות עם שינוי קיצוני. 00:04:25 אלעד שפר, מייסד ושותף מנכ"ל בזנר ענף התעופה בעידן שאחרי הקורונה ממשבר להזדמנות 00:16:27 עמית שמני, מנכ"ל ומייסד שותף בברידג'יפיי שיקום תעשיית התיירות באמצעות טכנולוגיה 00:29:54 לידור רווח, מנכ"ל אימפריום ג'טס ענף התעופה בעידן שאחרי הקורונה 00:39:33 אריה גז, מנכ"ל אנה פרטנרס תעשיית הטראבל טק בישראל אחרי הקורונה הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

העבודה שלנו היא חלק מהותי מההגדרה העצמית שלנו. כשאנחנו מציגים את עצמנו, רגע אחרי השם מגיעה השאלה שמבקשת לדעת מה אנחנו עושים בחיים. לכן זה לא פלא שאנחנו רוצים להרגיש שאנחנו עושים משהו משמעותי. בפודקאסט חדש של הייטק בפקקים מנהלים קריירה, שוחחנו על השיחה הזו, שפגשה רבים מאיתנו דווקא בתקופה האחרונה, עם העצירה שזימנה לנו הקורונה. כשהפסיק בבת אחת הרעש של העשייה היום יומית, בשקט שנוצר עלו אצל רבים השאלות: מה חשוב לנו? מה אנחנו באמת רוצים? האם אנחנו איפה שאנחנו רוצים להיות? עם נירית כהן ואורי טולידאנו הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

גם בלי משבר בשוק העבודה, משרה בהייטק נחשבת לדבר נחשק. המשכורות גבוהות, כמעט פי שתיים וחצי מהשכר הממוצע במשק, המשרדים מעוצבים, האירועים נוצצים והאקזיט קוסם. זה לא חכמה אם אתם באים מעולמות הטכנולוגיה, אבל מה עם אלה שלא? יש כאלו, אבל עדיין לא המון. ב 2012 היה יחס של 1:1 בין אנשי הפיתוח וההנדסה לבין שאר העובדים בתחומים כמו מכירות, כספים, משאבי אנוש וכד'. היום היחס הזה דומה יותר ל 2:1 כך שרק שליש מהמשרות לא טכנולוגיות. איפה מוצאים את המשרות האלה, איך מגיעים אליהן? בתוכנית של הייטק בפקקים היום הלכנו לחפש את הסיפור שמאחורי המשרות בתעשיית ההיי-טק שלא דורשות הכשרה טכנולוגית עם ד"ר אורן צוקרמן ראש התכנית ללימודי תואר שני באינטראקציית אדם מכונה, גיל קרת מנכ"ל ומייסד ברוקס קרתאלון אסקרוב מפלייסטודיוס איתי מנור , מחלקת מכירות אסטרטגיות בסייסנס אתם מוזמנים לפנות לאיתי בפייסבוק https://www.facebook.com/itai.manor.5 ובלינקדין https://www.linkedin.com/in/itaimanor/ נעמי קריגר כרמי סמנכ"לית ברשות החדשנות ואחראית הזירה הציבורית חברתית ערך - אורי טולידאנו הפיקו - אלמוג בן יוסף שקד דמבו עורך ראשי - אדר חי הגישו - אורי טולידאנו ונירית כהן

היום נדבר על דור 5 בסלולר, מה זה? איך היא הולכת לשנות את העולם? ולמה אנשים שרפו אנטנות דור 5 בקשר עם הקורונה? עם עודד צדוק, מנכ"ל ומייסד אר אף סל CELL טכנולוגיות בהמשך נדבר עם רם יאולוס, מנכ"ל ומייסד קבוצת נירם גיתן שיספר לנו על ההתארגנות לעולם בהפרעה ואסטרטגיית היום שאחרי. 00:00 פתיחה וחדשות השבוע נתוני הצריכה במהלך הקורונה - באינטרנט בישראל, בשוק המשלוחים האמריקאי שחווה שינויים מעניינים ובסטארטאפים הישראליים הקטנים עם אורי טולידאנו 12:14 עודד צדוק, מנכ"ל ומנהל אר.אף. סל טכנולוגייות מה זה 5ג'י במה זה שונה מהאינטרנט הסלולרי כיום ,כיצד הטכנו' הזו הולכת ?לשנות את העלם ומדוע אנשים שורפים אנטנות? 28:26 רם יאולוס, מנכ"ל ומייסד קבוצת נירם גיתן ההתארגנות לעולם בהפרעה ואסטרטגיית היום שאחרי מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, ואורי טולידאנו עורך ראשי: אדר חי מנחים –נירית כהן ואדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים.

עסקת מוביט - מובילאיי, תובנות על מכירות בצל הקורונה ובכלל. יהיו איתנו עמית בן דוב מנכ״ל ומייסד שותף בגונג והגר רבט, כתבת הייטק בכלכליסט. 00:00:00 עסקת מובילאי-מוביט עם הגר רבט, כתבת טק, כלכליסט מוביט טוענת שאספה מידע רחב איכותי ומדויק יותר על התחבורה הציבורית בעולם בזכות אלפי האדיטורים שלה. מדוע המידע הזה כל כך חשוב לפרוייקט המכונית האוטונומית של מובילאי ואינטל? 14:00 חדשות השבוע עם נירית כהן האם הסינים מאזינים למכשירי שיאומי? וואצאפ עושה מאמאצים נוספים להילחם במידע כוזב ומייקרוסופט רוכשת את סייבר אקס 26:40 מכירות בעידן קורונה עם מנכ"ל ומייסד שותף בגונג, עמית בן דב גונג מציעה שירות אופטימיזציית מכירות מבוסס בינה מלאכותית. אילו תובנות עולות במהלך משבר הקורונה? כיצד להתמודד מול לקוחות שנוטים לקיפאון במצבי אי ודאות? ו 3 טיפים מדהימים למכירה מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, נירית כהן עורך ראשי: אדר חי מנחים – אורי טולידאנו ואדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים.

למה "מחשבה בתוך הקופסה" מעודדת יצירתיות, האם סיעור מוחות - בריינסטורמינג היא השיטה הכי טובה להעלות רעיונות טובים בצוות, אילו דברים אנחנו יכולים לעשות מיד כדי להגביר את היצירתיות של עצמנו, האם אפשר ללמוד יצירתיות? - על כל אלה ועוד דיברנו בשיחה עם פרופ' יעקב (ינקו) גולדנברג שחוקר במשך שנים את נושא היצירתיות.

חוסר ודאות היא אחת התחושות הבולטות במהלך משבר הקורונה. כיצד מתמודדים איתה? דאטה. אבל איזה דאטה הוא רלוונטי? ואיך אוספים ומנתחים אותו בצורה חכמה? בתכנית הקרובה אנחנו מראיינים את אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס, נדבר על איך כל חברה יכולה להשתמש בניתוח נתונים על מנת להבין את המציאות בצורה מדוייקת יותר. עוד בתכנית, כדי שתעשיית ההייטק הישראלית שאחראית ל 45% מהיצוא תמשיך לצמוח, היא צריכה לקבל עזרה. בכירי ההייטק הישראלי בבקשה לעזרה ממשלתית לתעשייה מתוך ציפייה להאטה משמעותית בהשקעות הזרות המגיעות כמעט כולן מארה"ב. שוחחנו בנושא עם אריק קליינשטיין, מייסד שותף בגלילות קפיטל. 00:00:00 פתיחה וחדשות השבוע עם אדר חי האו"ם בהכרזה נגד תקיפות הסייבר של צפון קוריאה, פייסבוק משקיעה בחברת סלולר הודית וגל פיטורים מאסיבי בהייטק בעקבות משבר הקורונה 00:10:11 מה עושים עם דאטה? עם אמיר אורעד מנכ"ל סייסנס איזה דאטה הוא טוב ואיזה הוא מיותר? האם לאסוף הרבה נקודות מידע על כל יוזר או מעט על מידע הרבה יוזרים? איך ניתן להשתמש במידע כדי לשפר את קבלת ההחלטות בשיפור מכירות, פיתוח עסקי וגם ברפואה ובמאבק בקורונה? 00:38:20 עזרה ממשלתית להייטק הישראלי עם אריק קליינשטיין מייסד שותף בגלילות קפיטל מספר בכירים בתעשייה מתארגנים בבקשה לקבל תקציבים שהמטרה שלהם להשאיר את קטר הצמיחה העיקרי של המשק שאחראי על כ 45% מהכנסות היצוא על המסלול. מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, נירית כהן עורך ראשי: אדר חי מנחים – אורי טולידאנו ואדר חי הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים.

אנחנו ממשיכים לדבר על הקורונה מהפרספקטיבה של ההייטק הישראלי, היום נכנס למאמץ הישראלי להילחם בקורונה, באמצעות מיגון טוב יותר, דיאגנוסטיקה, תרופות ובעתיד גם חיסונים. יהיה איתנו ד"ר שי פליישון, מנהל מרכז ביו ירושליים של הרשות לפיתוח ירושליים ויספר על שיתופי פעולה ועל מאמצים של כ 150 חברות ביוטק להציע פתרונות לקורונה. במבט לעתיד ננסה להבין אילו מגמות טכנולוגיות ואילו תפישות בסיסיות שלנו ישארו איתנו גם אחרי שהקורונה כבר לא תהיה איתנו. עם לירז מרגלית, חוקרת מן המרכז הבינתחומי מומחית לפסיכולוגיה של האינטרנט. 00:00:00 חדשות השבוע עם אדר חי ופינת החדשנות בהייטק קוד פתוח למכונות הנשמה, מאמץ של קהילת ההייטק להשיג ציוד רפואי ותרומות למאבק בקורונה ופרשת המעבדה של מיי האריטאג' המעבדה שהייתה אמורה להוות המעבדה המרכזית לאיבחון קורונה (ללא מטרות רווח) ונסגרה לפי שעה בהוראת משרד הבריאות 00:16:02 ד"ר שי פליישון, מנהל ביו ירושלים של הרשות לפיתוח ירושלים על תעשיית הביוטק והפיבוטים שנעשו בעקבות הקורונה. 00:43:25 ד"ר לירז מרגלית, חוקרת במרכז הבינתחומי ומומחית לפסיכולוגיה של האינטרנט על המגמות המשמעותיות שישתנו בעקבות הקורונה - הזום שישנה כל אספקט בחיים שלנו, הגישה הכללית לטכנולוגיה וגלובליזציה שתכריע כיצד תתמודד האנושות עם מגפת הקורונה. מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, נירית כהן עורך ראשי: אדר חי מנחים – אורי טולידאנו ושקד דמבו הייטק בפקקים הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל בפייסבוק לייב באצטדיון הסטארט-אפ ובעמוד הפייסבוק של כלכליסט. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים.

סטארט-אפים ומשקיעים מתחילים להבין את השלכות המשבר לחודשים קדימה ונוקטים פעולות חשובות בכדי לצלוח את המשבר. דיברנו על מה שקורה בתעשיית ההון סיכון ואצל סטארט-אפים ושיתפנו אילו פעולות מתבצעות כיום בתעשייה. אירחנו גם את תומר סיימון, מומחה לניהול תקשורת בחירום: איך נכון לתקשר את המשבר, איך המדיה החברתית שלא היתה כמעט קיימת באף משבר קודם לכן משפיעה עלינו, ועוד. 00:00:00 עדכונים לגבי מה שקורה בתעשיית ההייטק בצל הקורונה: איך חברות הייטק נרתמות להתמודדות עם המשבר והשפעות שונות על ההייטק הישראלי. אדר חי ונירית כהן רונן ניר, משקיע בקרן ויולה שיתף איתנו תמונת מצב של ההייטק הישראלי בימים אלה. 00:09:12 רונן ניר, משקיע הון סיכון בקרן ויולה דיברנו על מה שקורה כעת אצל סטארט-אפים וקרנות הון סיכון, דרכי ההתמודדות, על התסריטים האפשריים להמשך ועוד. 00:31:36 ד"ר תומר סימון, מומחה לניהול תקשורת בחירום באוניברסיטת תל אביב על האופן שבו המדיה, ובפרט המדיה החדשה, משפיעות על המשבר: איך נכון לתקשר אותו לקהל ומה השיקולים, איך מדינות שונות מתקשרות את המשבר בימים אלה ועוד. מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, אורי טולידאנו עורך ראשי: אדר חי מנחים – נירית כהן ואדר חי "הייטק בפקקים" הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל ב"פייסבוק לייב" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'.

תקופות קשות מחייבות אותנו לנסות דברים חדשים. איך סטארטאפים קטנים צריכים להתכונן למיתון? ומה הכי חשוב לעשות בזמן שכולם עובדים מהבית? ממשיכים לעבוד. איתי גרין, מומחה חדשנות ומייסד אינובייט ישראל יספר על דרכים להוך ארגון רזה לרזה יותר - צעדים שסטארטאפים קטנים צריכים לעשות כדי להמשיך בפעילות. אחריו גל סלומון לשעבר בקרן פיטאנגו כיום, מנכ" ומייסד קלו על השינויים הטכנולוגיים במערכת הרפואה שישארו איתנו גם אחרי הקורונה (טיפול מהבית ואבחון בעזרת בינה מלאכותית) 00:00:00 תקציר – שליש מהסטארטאפים שוקלים לפטר עובדים. 5% כבר עשו זאת. ע"פ נתונים של קרן ויולה. בצל המשבר, אקזיט 1.15 מיליארד דולר לחברת הסטארטאפ צ'קמארקס 12:39:00 תקציר - איתי גרין, מומחה חדשנות ומייסד Innovate Israel עם מספר צעדים שכל סטארטאפ צריך לעשות כדי לשרוד תקופה של מיתון 26:13:00 תקציר – גל סלומון, מנכ"ל ומייסד Clew על השינויים הטכנולוגיים במערכת הרפואה שישארו איתנו גם אחרי הקורונה והסטארטאפ Clew שמציע שירותים הכרחים של אבחון מרחוק בעזרת בינה מלאכותית מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, נירית כהן עורך ראשי: אדר חי מנחים – אורי טולידאנו ואדר חי הייטק בפקקים" הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 ובמקביל ב"פייסבוק לייב" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'.

הקורונה בהייטק. איך נערכים לעבודה מהבית, גם אם אתם עובדים או מנהלים בארגון גדול? טיפים מגלעד בורנשטיין שעבד שנים בארגון שעובד כולו בעבודה מהבית. וגם, איך חברת סטארט-אפ מתמודדת עם השפעות הקורונה? איך זה משפיע על ההייטק ועל שרשרת הערך בעולם? ליאור שיאון יספר לנו איפה זה פוגש את Bringg. 00:00:00 הזדמנויות ואתגרים של סטארט-אפ בתקופת הקורונה עם ליאור שיאון מייסד שותף Bringg. איך בודקים ומתכוננים לעבודה מבוזרת? מה עושה המרחק מהלקוחות ואיך חשיבה של יזמים לוקחת את האתגר ומחפשת בתוכו את להזדמנות? 17:00 פינת חדשות השבוע בהייטק עם שקד דמבו על ההתארגנות בהייטק העולמי לקורונה, על החברות ששולחות את העובדים לעבוד מהבית ומובילי ההיטק בעולם שתורמים למציאת פתרונות. 24:40 מה אפשר ללמוד מחברות שממש בחרו ועובדות באופן מלא בעבודה מבוזרת של אנשים ברחבי העולם? טיפים לאיך עושים את זה נכון עם גלעד בורנשטיין, מייסד שותף FlatWorld.co "הייטק בפקקים" הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'.

על סיפורים ועסקים - הייטק בפקקים אחד על אחד פרק 2 עם פרופ' רון שחר! סיפורים יכולים לעזור בחיים המקצועיים. מאוד. במציאת עבודה, בגיוס כספים, במכירות, בשיווק, בהנעת עובדים ובניית חזון משכנע. מאז ומתמיד בני אדם אוהבים סיפורים. מהזמנים בהם ישבו סביב מדורה ועד לבינג' בנטפליקס... מה זה סיפור טוב? איך בונים אותו? איך הוא יכול לעזור לנו בחיים העסקיים? כל זה ועוד סיפורים מעניינים במיוחד פרק השני של "אחד על אחד" עם פרופ' רון שחר.

ישנם הפרשי שכר של כ 32% בין נשים וגברים אבל מדוע? ויותר מעניין, איך סוגרים את הפער הזה? ומה המצב אצלנו בהייטק? איך יוצרים אקוסיסטם שמקדם יזמות נשית? לקראת יום האישה הבינלאומי הייטק בפקקים מנסה למצוא תשובות על השאלות הגדולות ומנסה למצוא פתרונות לאי השיוויון בשוק העבודה 00:00 אורי טולידאנו על חדשות הקורונה, המאבקים בין חברות הטק לרגולטורים ופיצ'ר חדש לגוגל אסיסטנט וגם נירית כהן על שוק עבודה גמיש ועבודה יעילה מרחוק 14:00 סוזי פת בנבנישתי, מנכ"לית מכון טאוב על הסיבות להפרשי השכר והדרכים לפתור אותן עדי זמיר, מייסדת ומנכ"לית פינק או וויוו ושותפה ב WMN (בשיתוף Innovid) .קהילה נשית שמקדמת נשים איך יוצרים אקוסיסטם נשי הייטק בפקקים" הנה שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו תל אביב בתדר 102 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מפיקים: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו, נירית כהן עורך ראשי: אדר חי מנחים – אורי טולידאנו ונירית כהן

גיל שוויד, מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט על עתיד הסייבר הישראלי והחזון של צ'קפוינט לשנים הקרובות - ליצור מטריית הגנה כוללת עבור כל לקוח. וגם, חברי הכנסת יואב קיש מהליכוד ויזהר שי מכחול לבן על ההשפעה של הפלונטר הפוליטי על ההייטק. ההייטק בהחלט חשוב לממשלה, הוא מגדיל את התוצר ומעסיק 9% מהאוכלוסיה עם נתוני שכר מעולים. אבל האם הממשלה חשובה להייטק? מה המפלגות הגדולות מתכננות לתעשיית ההייטק והאם דווקא בנושא הזה, שהוא לא מפלגתי, אנחנו יכולים לקוות לראות שיתופי פעולה? 00:02:10 חדשות השבוע נירית כהן, מרצה ומומחית לשוק העבודה על דו"ח רשות החדשנות וסטארטאפ ניישן סנטרל, כמה עובדים חסרים בהייטק? ואיך אם ניתן להתמודד עם המחסור? 00:08:00 חה"כ יואב קיש מהליכוד וחה"כ יזהר שי מכחול לבן על התכניות הממשלתיות של המפלגות הגדולות לסקטור ההייטק והאם בתחום הזה אנחנו יכולים לצפות לראות יותר שיתופי פעולה 00:21:00 גיל שוויד, מנכ"ל ומייסד שותף בצ'קפוינט על עתיד תעשיית הסייבר הישראלי ועתיד תעשיית הסייבר העולמי

מערכות הפעלה לעבודה ואוכל שמיוצר במעבדה. מה זה מערכות הפעלה לעבודה? ולמה לנו לאכול אוכל שמיוצר במעבדה? שאלות מצויינות. אנחנו מארחים באולפן את רועי מן מנכ"ל ומייסד מאנדיי, סטארט-אפ שמוערך בכמעט 2 מיליארד דולר שמאפשר ללקוחות שלו לבנות על גבי הפלטפורמה חיבור של מגוון כלים ואוטומציות ולהתאים אותה לתהליכי העבודה הספציפיים וה DNA הארגוני. תחשבו - צרכים של חברת טרקטורים, רשת מלונות, חברה שבונה מטוסים על פלטפורמה אחת. עוד בתכנית, ניר גולדשטיין, מנהל הגוד פוד אינסטיטוט על המזון של העתיד. מתי נפסיק לצרוך מזון מן החי? מה הם הפיתוחים החדשניים בתחום? על מה סטארט-אפים עובדים היום? 00:00:00 - 00:15:25 פתיחה וחדשות השבוע עם שקד דמבו שקד דמבו עם פרשיית אלקטור - אחת מפרצות אבטחות המידע החמורות בהיסטוריה של מדינת ישראל, התרומה של ג'ף בזוס למאבק בשינוי האקלים והתקנות האירופיות החדשות לגבי פיתוח בינה מלאכותית. 00:15:25 -00:28:45 רועי מן מנכ"ל ומייסד מאנדיי, סטארט-אפ שמוערך בכמעט 2 מיליארד דולר שמאפשר ללקוחות שלו לבנות על גבי הפלטפורמה חיבור של מגוון כלים ואוטומציות ולהתאים אותה לתהליכי העבודה הספציפיים וה DNA הארגוני. תחשבו - צרכים של חברת טרקטורים, מלון, חברה שבונה מטוסים כולן בפלטפורמה אחת שצריכה להיות מאוד דינאמית 00:28:45

אם מעסיקים לא רודפים אחריכם עדיין, אולי אתם מפספסים משהו. אפרת פניגזון, סמנכ"לית שיווק במיינדפייס על איך עושים מיתוג אישי מוצלח ואיך הוא יאפשר לנו להתקדם בקריירה? וגם, יעילות בעבודה - מה זה בעצם להיות יעיל? לבלות יותר זמן עם המשפחה? להגשים את עצמך? ערן יריב, ראש צוות קורטנה במרכז המחקר והפיתוח של מייקרוסופט על השימוש בבינה מלאכותית לייעל אותנו בדברים הקטנים במשרד שמכלים את הזמן שלנו ואף אחד לא אוהב לעשות. 00:00:00 - 00:08:00 חדשות השבוע - שקד דמבו 00:08:00 - 00:22:00 אפרת פניגזון, סמנכ"לית שיווק במיינדפייס 00:22:00 ערן יריב, ראש צוות קורטנה במרכז המחקר והפיתוח של מייקרוסופט

וירוס הקורונה מעורר בהלה עולמית, מכה בשווקים ומתפשט במהירות מסחררת. נקדיש את הפרק לוירוס הקורונה במבט טכנולוגי. ד"ר קירה רדינסקי (Diagnostic Robotics) תהיה אצלנו לשיחה על הדרך בה משתמשים בדאטא ומה חוקרים עושים היום כדי לפתח נוגדן למחלה או כדי לחזות את התפשטותה. נדבר על המרוויחים והמפסידים מהמצב הזה. על ההשפעה על המשק בטווח הארוך והקצר עם צחי וייספלד, מנהל תוכנית איגנייט, Intel for startups. ונסיים עם ד"ר אורי לרנר ,מנהל מקצועי במדעת שמנגישה מידע רפואי לציבור. האם יש סיבה לדאגה?

עבר ועתיד בהייטק בפקקים רפי נווה לשעבר מנכ"ל אינטל ישראל, על התקופה של ההייטק לפני שנכנס האינטרנט ולפני שמשהו ידע מה זו המילה סטארטאפ, כשהביקוש לטכנולוגיה חדשנית הגיע בעיקר מצרכים שעלו במהלך ששת הימים ומלחמת יום כיפור. והעתידן פרופ' דוד פאסיג, ראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת בר אילן שמנסה תמיד להבין את המניע לחדשנות האנושית וככה לתת תחזית לאיך שהחיים שלנו עלולים להיראות. הפעם נדבר על הנטיה האנושית להקיף את עצמנו במכשירים ולהעניק להם תודעה. או במקרה שלנו – מה הם שלבי ההתפתחות התודעתיים של האינטרנט של הדברים. הפקה: אלמוג בן יוסף, שקד דמבו עורך ראשי: אדר חי הנחיה: – אורי טולידאנו ונירית כהן

הייטק בפקקים אחד על אחד, פרק ראשון - שיווק ממוקד לקוח עם פרופ' ברק ליבאי. למדנו מפרופ' ברק ליבאי איך אמזון ופייסבוק מתייחסות ללקוחות שלהם, למה לדעתו מנהלי שיווק רבים נמצאים בבעיה, מה הוא המדד החשוב ביותר שעסק צריך למדוד, על המפגש המרתק בין עולם השיווק לעולם המימון ועוד

אורי גוטליב, יעל מן שחר וד"ר ליאת יקיר על סטרס בעבודה, ועל הפרילנסרים והשינויים הדרמטיים שקורים בשוק העבודה עם שחר ארז מייסד חברת Stoke על הפודיום: 00:00 שקד דמבו - חדשות השבוע פינת חדשות השבוע בהייטק עם שקד דמבו על הפריצה לסמארטפון של ג'ף בזוס, על פריצה למכשירים של אפל והקמת הדאטה סנטר של מיקרוסופט בישראל. 14:20 פרילנסרים באים בהמון צורות. בין אם אתם שכירים או עצמאיים, אתם חייבים להכיר את השינוי. על עליית הפרילנסרים והשינויים הדרמטיים שקורים בעולם העבודה עם שחר ארז מייסד ומנכ"ל Stoke. 28:00 כולנו מתמודדים עם לחץ בעבודה. איך מתמודדים עם סטרס? אורי גוטליב גם חווה סטרס ולכן פונה למומחיות - יעל מן שחר וד"ר ליאת יקיר כדי להתמודד עם הלחץ בעבודה. איך מתמודדים עם הלחץ ונשארים רגועים? ניסינו לבדוק.

3.7 מיליארד דולר הושקעו בחברות בינה מלאכותית בישראל ב2019 (45 אחוז מסך כל ההשקעות). ארנה ברי, יזמת, מדענית (ועוד הרבה טייטלים של עשייה) מדברת על הצמיחה המטורפת של התחום ומה התחזיות שלה ל2020. דו"ח המרכז הישראלי לחקר ההייטק מתפרסם ומציג תוצאות נפלאות שמלמדות על התבגרות תעשיית הייטק הישראלית וחברות גדולות במקום אקזיטים. אביגיל בר אשר, מנהלת מוצר ב AT&T Israel R&D Center על מלחמת הכוכבים של חברות הסטרימינג. כל החברות בתחום מציעות את שירותיהן במחירי הפסד והשאלה היא מי תישבר ראשון? ומה התחרות הזו אומרת מבחינתו הצרכנים התשובה כנראה, יותר פרסום מותאם אישית. על הפודיום 00:00 - 00:15 - מסקנות מעניינות מדוח האקזיטים עם אורי טולידאנו, יזם ופודקאסטר 15:00 - 28:00 -"ד"ר ארנה ברי, יזמת ומדענית (ועוד הרבה טייטלים של עשייה) על 3.7 מיליארד דולר הושקעו בחברות בינה מלאכותית בישראל ב2019 (45 אחוז מסך כל ההשקעות). מדברת על הצמיחה המטורפת של התחום ומה התחזיות שלה להשתלבות הטכנלוגיה הזו ברפואה ותחומים נוספים 28:00 - 42:00 אביגיל בר אשר, מנהלת קבוצת מוצר ב AT&T Israel R&D Center על מלחמת הכוכבים של חברות הסטרימינג. כל החברות בתחום מציעות את שירותיהן במחירי הפסד והשאלה היא מי תישבר ראשון? ומה התחרות הזו אומרת מבחינתו הצרכנים התשובה כנראה, יותר פרסום מותאם אישית

הכלכלן, פרופסור עומר מואב מאוניברסיטת ורוויק והמרכז הבינתחומי ידבר איתנו על איך המחסור בחמאה או יותר נכון המדיניות שגורמת למחסור, שעלולה גם לסכן את עתיד ההייטק הישראלי. וד"ר זאב פברמן, מנכ"ל ומייסד לייטריקס על הדרך שעשתה החברה המדהימה הזו שעוסקת בעריכת תמונות ווידאו למובייל ושווה כבר מעל למיליארד דולר בזכות סדרה של החלטות , לא רגילות, שהוכיחו את עצמן במבחן הזמן לקהל מאזינינו ברדיו, עברנו לשדר ברדיו תל אביב 102 בחוגה בשעה 12:00 בצהריים בכל יום חמישי אנחנו מזמינים אתכם לקבוצת הפייסבוק שלנו https://www.facebook.com/groups/hitechbapkakim/ היום על הפודיום: 00:00 - 09:00 קרין רביב, מומחית לסין ופיתוח עסקי על ועידת CES והבשורות הגדולות שיוצאות משם, האקזיט הענק של חברת הסייבר IOT ארמיס וועידת החרדים בהייטק 09:00 - 25:00 ד"ר זאב פרבמן, מנכ"ל ומייסד שותף בלייטריקס על הדרך המעניינת של החברה שמתמחה בפיתוח אפליקציות לעיצוב תמונות ווידאו למובייל. לייטריקס שגדלה מתוך האקדמיה, סטארטאפ בוטסטראפ ששינה את המודל העסקי שלי כדי להפוך לחברה שתונפק במעל למיליארד דולר. 25:00 - 43:00 פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה ומרצה במרכז הבינתחומי ואוני' וורוויק, על הקשר המוזר שבין יבוא חמאה לעתיד תעשיית ההייטק הישראלית.האם הגבלת יבוא באמת שומרת על התעשייה המקומית? או שאולי בראיה מאקרו כלכלית היא דווקא פוגעת בחברות שרוצות לעסוק ביצוא?

ברוכים הבאים לשנות ה 20 החדשות. זה בדיוק הזמן להסתכל אל העתיד, 2030. עם פתיחת העשור, בתכנית הראשונה של הייטק בפקקים ב 102fm רדיו תל אביב אנשי ההייטק הבכירים ינקי מרגלית ומולי אדן יצטרפו אלינו כדי להשמיע את תובנותיהם ומחשבותיהם לעשור שבפתח. כי העולם שאנחנו מכירים הולך להשתנות. דרמטית, בקצב שלא הכרנו מעולם. איך השינויים ישפיעו עלינו? על העבודה, התחבורה, הבריאות? על החיים? מה אתם הייתם שואלים אותם? אתם מוזמנים לקבוצת הפייסבוק של התכנית, לעלות שאלות, להכיר את יזמי ההייטק הישראלי ואת ההמצאות והחידושים שישנו לנו את החיים בקרוב על הפודיום: 00:00 - 09:00 התחזיות של שנות ה90. האם הם התממשו? עם נירית כהן, לשעבר סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל ישראל ומומחית לשוק העבודה העתידי 09:00 - 23:00 ינקי מרגלית, יזם ומשקיע הון סיכון, לשעבר יו"ר ספייס אייאל הבינה המלאכותית מנצחת את האדם בפוקר, הקריספר מאפשר לרצף את הגנום האנושי מחדש וליצור דור חדש של אנשים עם תכונות עליונות. אלו הן ההתפתחויות המדעיות הגדולות של שנת 2019. בתכנית נדבר על המאבקים הגדולים הצפויים לנו בעשור הקרוב. העולם שאנחנו מכירים הולך להשתנות 23:00 - 43:00 מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית איך בינה מלאכותית הולכת לשנות את העולם, אילו מקצועות יישארו רלוונטיים? ואילו, כנראה שבקרוב יעלמו

אנחנו רואים את חברות הטכנלוגיה גדלות ומתעשרות. יותר השפעה וכח נמצא בידיהן. כיצד עיתונות ההייטק מתמודדת עם תפקידה החדש? איך עיתונאי הייטק מתפקדים בעולם שבו הרבה מהמידע חסוי? האם ניתן לנהל תחקירים ארוכים בארץ? ואיך לא עלו על Wework קודם לכן? הגר רבט עיתונאית הייטק בכלכליסט לאחר מכן, צריכת תוכן במציאות שונה – סין. אפליקציית Tuo Tiao, אלגוריתם הקובע לסינים אילו כתבות יקראו על פי הטעם האישי שלהם, ונותן עדיפות לבלוגרים. עם אופיר דור, לשעבר כתב כלכליסט בסין. וב"סטארטרפ בפקקים" – חיים קליגר, מנכ"ל GetMedia, דיגיטציה לענף הפרסום בפרינט. א. החל משבוע הבא אנחנו עוברים לשדר ב102FM רדיו תל אביב, בשעה 12:00. ב. בימים אלה מתקיימת תחרות גיקטיים לבחירת הפודקאסט המצטיין לשנת 2019 אם אתם נהנים מהתכנים שלנו נשמח אם תצביעו לנו היום על הפודיום: 00:02 מה תפקידו של עיתונאי ההיטק? ואיך לקרוא עיתונות הייטק – הגר רבט, עיתונאית הייטק בכלכליסט 00:19 חדשות השבוע עם שקד דמבו 00:29 האלגוריתם שהשתלט על החדשות בסין – אופיר דור, כתב כלכליסט בסין בדימוס 00:45 "סטארטאפ בפקקים" – דיגיטציה לענף הפרסום בפרינט – מנכ"ל GetMedia חיים קליגר 00:56 הדלקת נרות ותודה לרדיו היבנתחומי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשית – אורי טולידאנו מנחה משנה – אדר חי חדשות השבוע – שקד דמבו קונטרול – קרין רביב מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין רביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

דיוויד ממן, יזם סדרתי ועכשיו עם binah.ai, שייספר לנו על האבולוציה בחיי הסטארטאפ חנה ינובסקי, משנה למנכל בחברת CAJA רובוטיקה, שתספר לנו על הרובוטים הישראלים שמאפשרים את Black Friday ואופיר שבתאי מחברת שילד שיחשוף אותנו למעקב אחר פשעים פיננסיים. דיוויד ממן, יזם סדרתי ועכשיו עם binah.ai, שייספר לנו על האבולוציה בחיי הסטארטאפ חנה ינובסקי, משנה למנכל בחברת CAJA רובוטיקה, שתספר לנו על הרובוטים הישראלים שמאפשרים את Black Friday ואופיר שבתאי מחברת שילד שיחשוף אותנו למעקב אחר פשעים פיננסיים.

לכבוד ועידת האקלים המתקיימת בימים אלה במדריד הייטק בפקקים בתכנית העוסקת בקיימות , הפתרונות שמציע המדע למשביר האקלים והחידושים שאנחנו מצפים לראות בתחום מכיוון התעשייה. פתחנו עם ד"ר יעל פרג, ס' הדיקן בבית הספר לקיימות בבינתחומי עם השאלות – מה הוא משבר האקלים ואיך ניתן לפתור אותו. לאחר מכן ד"ר סיניה נתניהו עם דיווחים מועידת האקלים במדריד, אילו הצהרות התקבלו ומדוע גרטה טונברג הצהירה שנכשלנו? סיימנו עם הבשורה שמגיעה מכיוון הפודטק עם ה good food institute עם חזון של חלב ללא סבל פליטות ורק עם זיהום מועט לסביבה ובשר ללא חוות גידול – חזון אחרית הימים. הייטק בפקקים פורסם ב: דצמבר 12, 2019 SHARE TWEET הייטק בפקקים – ספיישל קיימות בהייטק לכבוד ועידת האקלים המתקיימת בימים אלה במדריד הייטק בפקקים בתכנית העוסקת בקיימות , הפתרונות שמציע המדע למשביר האקלים והחידושים שאנחנו מצפים לראות בתחום מכיוון התעשייה. פתחנו עם ד"ר יעל פרג, ס' הדיקן בבית הספר לקיימות בבינתחומי עם השאלות – מה הוא משבר האקלים ואיך ניתן לפתור אותו. לאחר מכן ד"ר סיניה נתניהו עם דיווחים מועידת האקלים במדריד, אילו הצהרות התקבלו ומדוע גרטה טונברג הצהירה שנכשלנו? סיימנו עם הבשורה שמגיעה מכיוון הפודטק עם ה good food institute עם חזון של חלב ללא סבל פליטות ורק עם זיהום מועט לסביבה ובשר ללא חוות גידול – חזון אחרית הימים. » להאזנה לתכנית המלאה: היום על הפודיום: 00:02 מה הוא משבר האקלים וכיצד ניתן לפתור אותו – ד"ר יעל פרג, ס' הדיקן בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי 00:15 הבטחות באויר? ועידת האקלים במדריד – ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית ברשות להגנת הסביבה לשעבר 00:34 חדשות השבוע עם נירית כהן 00:42 פודטק, קיימות וחיות אחרות, ניר גולדשטיין – מנכ"ל ישראל The Good Food Institute 00:54 "לייפות את הדברים" פרשת השבוע – פרשת "וישלח" עם אורי טולידאנו "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשית – קרין רביב מנחת משנה – אורי טולידאנו חדשות השבוע – נירית כהן מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין רביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- אדר חי ושקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

ביג דאטה, מציאות רבודה, זיהוי פנים… איך מתמודדים עם אירועי טרור באמצעות טכנולוגיות אלה ואחרות? נשמע איך באמצעות טכנולוגיות חדשניות ניתן לסייע לכוחות הביטחון להתמודד עם אירועי טרור -לפני, בזמן ולאחר האירוע מאיתי קורן, מנהל פיתוח בחברת מוטורולה סולושנס. נשמע על הדברים שניתן ללמוד מסיפור ההצלחה של ישראל כסטארט-אפ ניישן מענבל אריאלי מחברת הספר "חוצפה". ונארח את שחר גרמבק מייסד Reps AI לשיחה על החדשנות בשירות לקוחות ועל העמותה שהקים – LGBTECH , שעוסקת בגיוון והכללה לקהילה הגאה. היום על הפודיום: 00:02 הפרויקט להתמודדות עם אירועי טרור – איתי קורן,מנהל פיתוח בחברת מוטורולה סולושנס 00:15 חדשות השבוע עם שקד דמבו 00:26 ילדות ישראלית ויזמות גלובלית – ענבל אריאלי, מחברת הספר חוצפה 00:38 חדשנות בשירות לקוחות וגיוון והכללה לקהילה הגאה – שחר גרמבק, מייסד Reps AI ומייסד עמותת LGBTECH 00:54 פרשת השבוע – פרשת "ויצא" עם אדר חי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשית – אדר חי מנחת משנה – קרין רביב חדשות השבוע – שקד דמבו מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין רביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אדר חי

כבר שנים שאנחנו עושים את זה. כבר שנים קמים בבוקר יום חמישי, יוצאים לפני הפקקים כדי להגיע כשעה לפני השידור, מארחים בין 3-4 אורחים בכל שבוע, מתכננים תוכן, מייעלים תהליכים, מעלים רעיונות, בונים אוטומציות וכלים ייחודיים עבורנו, מחדשים בלי הפסקה. שנים שאנחנו עושים את זה, ואין מה לומר – זה תענוג צרוף. בעקבות בקשות המאזינים הכנו אייטם שבו נספר איך כל זה קורה איך אנחנו מתנהלים מאחורי הקלעים. מה למדנו. איך אנחנו בוחרים תכנים. האופן בו אנחנו מתנהלים. ואולי גם תעזרו לנו לחשוב איך משתפרים עוד. קרין רביב וחדשות השבוע, על הנאום של סשה ברון כהן נגד פייסבוק, נעלה גם את יוסי רבינוביץ' על הקו שיספר על הכספים שהחברה שלו אמורה לקבל מרשות החדשנות ועל כך שהם לא מקבלים אותם בגלל שאין ממשלה כבר שנה נמשיך עם כרמית אורון שתסביר לנו מזה פודטק, ואיך זה שישראל הופכת להיות שחקן משמעותי בתחום, וקלאודינרי, חברה שצמחה ללא השקעה ליותר מ 200 עובדים, מאפשרת לכלל העובדים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות ומציעה כלים לקבצי המדיה באינטרנט היום על הפודיום: 00:02 חדשות השבוע – נאומו של סשה ברון כהן נגד פייסבוק, והסטארטאפים שעדיין לא מקבלים את הכספים שהובטחו להם מרשות החדשנות עם קרין רביב ויוסי רבינוביץ מייסד שותף ב Quay 00:11 פודטק בישראל – מה זה פודטק וכיצד שולשו ההשקעות בחברות פודטק ישראליות בחמשת השנים האחרונות עם כרמית אורון, מנכ"לית ומייסדת The Act Hub 00:25 מאחורי הקלעים של הייטק בפקקים – איך נפגשו, איך אנחנו מתנהלים, איך אנחנו מקבלים אייטמים ואיך אנחנו מתנהלים טכנולוגית עם שקד דמבו 00:40 "סטארטאפ בפקקים" קלאודינארי – להקים סטארט-אפ Bootstrap ולשתף את העובדים בהחלטות אסטרטגיות – עם טל לב עמי, CTO ומייסד שותף 00:54 פרשת השבוע – פרשת "תולדות" עם ירון גל והמאזין ניצן דגן. "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשית – אורי טולידאנו מנחת משנה – אדר חי וקרין אביב חדשות השבוע – קרין אביב מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

ספיישל גיימיפיקציה: מה אנחנו יכולים ללמוד מעולם המשחקים על יזמות, עבודה, חינוך ועוד? נארח את דורון ניומן מ Centrical העוסקת בגיימיפיקציה לעובדים, את ד"ר חנן גזית מ Juloot שעוסקת בגיימינג וחשיבה משחקית לשיפור תוצאות, ואת ים גודארד מ Tinytap, פלטפורמה ליצירת משחקים לימודיים ואינטראקטיביים לגיל הרך היום על הפודיום: 00:02 ההצלחה של פורטנייט ועולם הסטראטאפים – ד"ר חנן גזית, מייסד juloot 00:17 חדשות השבוע – חברות הטכנולוגיה מסתערות על העו"ש שלכם, איך מתכוונת ישראל להפוך למעצמת בינה מלאכותית, והחרם על וואיוואי שנשאר כאיום. עם שקד דמבו 00:26 משחוק לצמיחה ושיפור פרודוקטיביות בעבודה – דורון ניומן, CTO ב Centrical 00:40 האתגר: ליצור חוויה אינטראקטיבית לילדים – VP Content+UX Researcher ב TinyTap 00:54 פרשת השבוע – פרשת "חיי שרה" עם אדר חי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשית – אדר חי מנחת משנה – נירית כהן חדשות השבוע – שקד דמבו מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אדר חי

עתיד תעשיית השבבים, עם מנכ"ל Marvell ישראל, גיא אזארד, שלושה סיפורים מופלאים מתעשיית ההייטק, בפינת החדשות, למונייד מעכבת את ההנפקה הצפויה שלה , רשות החדשנות מתמרצת מוסדיים להשקיע בהייטק ואת ההייטק להשקיע בבינה מלאכותית ואיך אפשר לשפר תסמינים של אלצהיימר ודימנציה עם הסטארטאפ 2gether היום על הפודיום: 00:03 עתיד תעשיית השבבים – מנכ"ל Marvell ישראל, גיא אזארד 00:20 הספוטלייט – סיפורים מופלאים מתעשיית ההייטק – הדר אביאל, כתבת חדשנות, ערוץ 13 00:30 חדשות השבוע – למונייד מעכבת את ההנפקה הצפויה שלה (בגלל Wework?), רשות החדשנות מתמרצת מוסדיים להשקיע בהייטק ואת ההייטק להשקיע בבינה מלאכותית עם קרין רביב 00:42 איך אפשר לשפר תסמינים של אלצהיימר ודימנציה בעזרת מוזיקה ולמה להתחיל דווקא ביפן? רועי טל, מנכ"ל 2gether 00:55 פרשת השבוע – פרשת "וירא" עם קרין רביב "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אורי טולידאנו מנחת משנה – אדר חי חדשות השבוע – קרין רביב מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונירית כהן וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

איך חוזים את העתיד, איך חויית הקיום שלנו תהפוך ליותר דיגיטלית כבר בעתיד הקרוב, אילו שידרוגי בינה מלאכותית נראה בשיחות הועידה שלנו, וטרנד של חברות שקונות חברות רק בשביל ההון האנושי שלהן. היום על הפודיום: 00:02 איך חוזים את העתיד? עדי יופה, טרנדולוגית וכותבת הספר "הבא" 00:16 Extended Reality - חויית קיום דיגיטלית - יהלי אדמתי, Head Matrix Innovation 00:34 חדשות השבוע - העולם נגד למונייד וממשלה בעיכוב - אדר חי 00:42 סטאטרפ בפקקים - Vonage - איך לעשות אקווהייר, שגיא דודאי, CTO העולמי ומנכ"ל בישראל 00:55 פרשת השבוע - לך לך - עם אורי טולידאנו "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – נירית כהן מנחת משנה – אורי טולידאנו חדשות השבוע - אדר חי מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון, נירית כהן ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

דרור גלוברמן מגיע אלינו לאולפן כדי לדבר על התופעות הפחות נעימות של העידן הדיגיטלי - כמו דכאונות והתמכרות, ומי לוקח אחריות על העניין? חבר הכנסת יזהר שי מגיע כדי לתת את נקודת מבטו על הנושא כחבר כנסת - אולי גם כאן בישראל פוליטיקאים צריכים להיות יותר אקטיביים מול חברות הטכנולוגיה, בדומה לארה"ב? היום על הפודיום: 00:02 - הארנק הדיגיטלי החוץ בנקאי הראשון - ארז פישלר, מנכ"ל Banx 00:14 - בעקבות הקרב על המח שלנו - דרור גלוברמן, יוצר הסרט, קשת 00:36 - חדשות השבוע - עם שקד דמבו 00:43 - מותגים בעידן הדיגיטלי, מנהל אסטרטגי ב INTERACTION 00:54 - פרשת השבוע

תוכנית הקרובה נדבר על השפעת ה eSim על האינטרנט של הדברים עם יובל מירון, מנהל חטיבת IOT ב Amdocs:Next. לאחר מכן נדבר על הבניין החכם עם נדב בר-נר, סמנכ"ל תפעול באינטל ישראל ונסיים עם ערים חכמות עם ד"ר מישל אורן, ראש ומייסדת המעבדה לעתידים אורבניים – מרכז בר-אילן לערים חכמות. היום על הפודיום: 00:02 השפעת ה E-Sim על האינטרנט של הדברים, יובל מירון מנהל חטיבת IOT ב Amdocs:Next 00:16 חדשות השבוע – האו"ם מתנער מ NSO וליברה ברצף התרחשויות שנראה רע עבורה- עם שקד דמבו 00:26 חכמות ועתירות טכנולוגיה – ערי העתיד – ד"ר מישל אורן, ראש ומייסדת המעבדה לעתידים אורבניים – מרכז בר-אילן לערים חכמות 00:44 הקמת בניין חכם מאוד – סמנכ"ל תפעול באינטל ישראל 00:54 פרשת השבוע – בראשית – התחלות חדשות עם אדר חי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אדר חי מנחת משנה – נירית כהן חדשות השבוע – שקד דמבו מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון, נירית כהן ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

נפתח עם אסף ברנע מנכ"ל ומייסד סנארה ונצ'רס על חדשנות במערכת הבריאות ועל דיגיטל הלת', שרון חלבני, מהפודקאסט 10 דקות על שיווק על כל המסקנות הטובות על שיווק ואיך היא מיישמת אותן בפודקאסט שלה. אבריימי וינגוט מ 12 אנג'לס על השבוע שאחרי האיחוד של אאוטבריין וטאבולה. וגם הצצה חדשה לפרק הראשון של הייטק בפקקים 1 על 1, פודקאסט חדש מבית הייטק בפקקים בפרק על השילוב שבין מימון לשיווק.

מאות תלמידים בישראל שובתים היום מלימודיהם ויוצאים לרחובות בכדי למחות על אוזלת היד של ממשלות ברחבי העולם, שלא מטפלות כראוי במשבר האקלים המחריף. אחד הפתרונות: אנרגיה מתחדשת. הבוקר בהייטק בפקקים נדבר על איך עושים את זה חכם ונכון! היום על הפודיום: 00:02 הצד הפחות מדובר באנרגיות מתחדשות – ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר מדענית ראשית בראשות להגנת הסביבה 00:18 הפסיכולוגיה שמאחורי הטכנולוגיה של היום – יעל מן שחר, מרצה חוקרת ושדרנית בתחום הפסיכו' של הטכנולוגיה 00:28 חדשות השבוע – יזהר שי, חה"כ מטעם כחול לבן ולשעבר יזם ומשקיע הון סיכון 00:39 כמה אנרגיה חוסכת האנרגיה המתחדשת – לייזר רוטשטיין, מנכ"ל שחר אנרגיה 00:52 פרשת ניצבים – ירון מגל, יזם ומשקיע הון סיכון "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – נתן לייבזון מנחיי משנה – קרין רביב, ירון מגל ויזהר שי מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון, נירית כהן ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- תומר פרישמן תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אוהד רונן

אילו דגשים יזמים לשים לב אליהם בתהליך הצמיחה של הסטארטאפ, פייסבוק לוקחת אחריות ומגבירה את שיתוף הפעולה עם ועדות בחירות מסביב לעולם, תחרות למוביאלאי ומתנות לחגים מאמזון ואפל – חדשות השבוע, האתגרים המשפטיים של יזמים בתחילת הדרך ואיך להתמודד איתם ואקדמיה יזמית לדור ה Y – מודל חדש ליזמות באקדמיה. היום על הפודיום: 00:02 From Start-up to scale-up אילו דגשים יזמים או יזמיות צריכים לשים לב אליהם בתהליך הצמיחה של הסטארטאפ, מסקנות מחקר עם 250 יזמים עם יעל דניאלי, פסיכולוגית ארגונית מנחת קבוצות וקואצ'רית 00:16 פייסבוק לוקחת אחריות ומגבירה את שיתוף הפעולה עם ועדות בחירות מסביב לעולם, תחרות למוביאלאי ומתנות לחגים מאמזון ואפל – חדשות השבוע עם ירון מגל, יזם ומשקיע הון סיכון 00:27 האתגרים המשפטיים של יזמים בתחילת הדרך ואיך להתמודד איתם – עו"ד עינת כץ, מנהלת הקליניקה לסטארטאפים במרכז הבינתחומי 00:41 אקדמיה יזמית לדור ה Y, דן פרייפלד, מנהל ה Ex Lab במכללת ספיר 00:52 פרשת השבוע כי תבא "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אורי טולידאנו מנחיי משנה – נתן לייבזון וירון מגל מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון, נירית כהן ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- תומר פרישמן תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

כבר היום אנחנו רואים ברשתות זיופי סרטונים שכמעט לא ניתן להבחין שאינם אמיתיים – פוליטיקאים שאומרים שטויות או שרים את Imagine של ג'ון לנון, מניפולציות מתוחכמות ועוד. נלמד איך Deep Fake יכול להשפיע על התודעה שלנו – במיוחד רלוונטי לתקופת הבחירות שנמצאת בשיאה, על מלחמת החימוש בין ה"מזייפים" לבין ה"מאמתים", על פטנטים חכמים לזיהוי Deep Fakes ועוד. היום על הפודיום: 00:02 הגנה מפני מתקפות Deep Fake – סנדי פרנג', Inventor ב ur-innovation 00:16 מירוץ החימוש בין מערכות AI ו Deep Fakes, ד"ר ארז פרחן, מייסד שותף בחוקר בBeyondMinds 00:31 רעיונות ללוחמה בדיפ פייק, שמואל אור, מייסד שותף ב Cybara00:47 פרשת השבוע פרשת כי תבוא –ירון מגל, משקיע הון סיכון "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אדר חי מנחיי משנה – נירית כהן קרין רביב ושקד דמבו מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אדר חי

מה השינוי שיביא ה 5G ומתי סופסוף נראה אותו בישראל? איך להביא את הסטארטפ שלכם לכותרות, סייבר ורכבות מה שקרה בשבוע האחרון בהייטק ופרשת השבוע היום על הפודיום: 00:00 פתיחה 00:02 הדור החמישי (5G) – הטכנולוגיה שתאפשר אינספור לחדשנות – אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל 00:17 הדרך הנכונה להביא את הסטארט אפ שלכם לכותרות – הדר אביאל, כתבת חדשנות בערוץ 13 00:28 חדשות השבוע עם קרין רביב 00:37 סטארטאפ בפקקים – סייבר, תחבורה ומה שבינהם שקד דמבו מראיין את עמיר לוינטל מנכ"ל Cylus 00:50 פרשת השבוע פרשת שופטים – יזהר שי, חה"כ מטעם סיעת כחול לבן "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – נתן לייבזון מנחיי משנה – קרין רביב ואדר חי מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

מחשוב קוונטי הוא תחום מרתק שמצית את הדמיון. מעבר למושגים מרתקים כמו סופר-פוזיציה, "הטבע כמחשב", או היכולת לפצח הצפנות מסובכות במיוחד תוך דקות – למחשוב הקוונטי ולמכניקת הקוונטים יש פוטנציאל להשפיע על תחומים רבים בחיינו. לא סתם התחום כבר מייצר עניין רב בקרב ממשלות וחברות גדולות. מה זה בעצם מחשוב קוונטי ואיך הוא יכול להשפיע על חיינו? מחר ב"הייטק בפקקים" אנחנו ננסה לגלות יחד עם פרופסור אבי פאר, ראש המעבדה לקוונטים באוניברסיטת בר אילן. עוד בתכנית, ד"ר מישל שטיין טיר, שפת גוף ככלי להצלחה בהייטק, איך להשתמש בשפת הגוף כדי לשדר אמינות למשקיעים וכדי להיות מרתק במצגות, והחברה Tipalti שמציעה שירותי העברת כספים ופיננסיים ומעבירה יותר מ7 מיליארד דולר בשנה. 00:00 פתיחה – אורי, שקד ואבי פאר באולפן 00:03 כיצד תשפיע מכניקת הקוונטים על חיינו – פרופ' אבי פאר, ראש המעבדה לקוונטים, באוני' בר אילן 00:25 חדשות השבוע עם שקד דמבו 00:31 שפת גוף ככלי להצלחה בהייטק – ד"ר מישל שטיין טיר, מנהלת המכון לרטוריקה במרכז הבינתחומי 00:43 סטארטאפ בפקקים – קרין רביב מראיינת את אורי פרל מ TIpalti, איך פינטק יכול לרפא כאבי 00:54 פרשת השבוע "דברים" – "אהבת חינם" עם קרין רביב

איתי אסולין יספר לנו איפה כדאי לחפש את היוניקורן הבא, דני גלוטר יספר על אופטימל פלוס ואיפה נמצאת תעשיית השבבים הישראלית, ואיתי בן סימון על השקעות רשתות חברתיות ומה שביניהם השבוע על הפודיום: 00:04 איתי אסולין, Value Creation ב Mangrove Capital Partners – מאיזה תחום יצוץ היוניקורן הבא? 00:25 דני גלוטר, מייסד ומנכ"ל אופטימל פלוס – אופטימיזציה ובקרה בשבבים – מתי המכונית שלנו תהיה זו שתפנה אותנו למוסך 00:39 סטארטאפ בפקקים – קרין רביב מראיינת את טל בן סימון, Etoro רשת חברתית להשקעות 00:55 אורי טולידאנו עם פרשת השבוע, פרשת מסעי – אופטימיות לאורך כל הדרך "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אורי טולידאנו מנחיי משנה – קרין רביב ואדר חי מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו נתן לייבזון ויזהר שי וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 סער זכריש, מנהל דיגיטל - חטיבת החדשנות, בנק הפועלים - חדשנות בשוק הפיננסים 00:15 אופיר דור, כתב כלכליסט בבייג'ינג - למה האפליקציות הסיניות טובות יותר? 00:32 חדשות השבוע עם נתן לייבזון 00:43 בעז אור, מנכ"ל, מייסד שותף ב Harbo - ארבע שנים, ארבע-מאות פרוטוטייפים, איך הופכים מתקן למניעת התפשטות דליפות נפט למתקן שיהיה בכל אסדת קידוח 00:55 פרשת השבוע, פרשת מטות ופרשת מסעי- אורי טולידאנו, האם מוכרחים לשקר במכירות? "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - נתן לייבזון מנחיי משנה - יזהר שי ואורי טולידאנו מפיקים - אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- אדר חי תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 הדרך של Roundforest, אלון גמזו, מנכ"ל ומייסד החברה 00:16 חדשות השבוע עם 00:25 אקסלרטור עם מודל כלכלי – מיכאל מזרחי 00:38 להפוך לידים להמרות עם פחות אנשי מכירות, ירון Exceed.ai 00:50 פרשת השבוע, פרשת פנחס- ירון מגל, משקיע הון סיכון לשעבר TerraVentures "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – נתן לייבזון מנחיי משנה -אדר חי וירון מגל מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית – אדר חי

השבוע על הפודיום: 00:02 איך נתקשר עם עסקים בעתיד? יובל מטלון מנכ"ל LivePerson 00:18 טעויות נפוצות של יזמים – יזם ומנכ"ל משותף Legacy Senior Solutions 00:30 חדשות השבוע עם שקד דמבו 00:40 דוח ההייטק השבועי – נעם בנד, מנכ"ל ומייסד אלגומייזר 00:44 יזמות כמנוע למוביליות כלכלית – בת-שבע משה, מנכ"לית יוניסטרים 00:56 פרשת השבוע – פרשת בלק עם אדר חי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - אדר חי מנחיי משנה - אורי טולידאנו ושקד דמבו מפיקים - אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 האם בלוקצ'יין הוא הפתרון לעודף בירוקרטיה? בועז טופורובסקי – ראש מטה השטח וחה"כ מטעם מפלגת כחול לבן 00:23 חדשות השבוע עם נתן לייבזון -סדקים בליברה ו Space IL בבשורות עצובות 00:35 גנטיקה והתפתחויות בהנדסה גנטית – ירון מגל יזם ומשקיע הון סיכון לשעבר ב TerraVentures 00:50 יזהר שי, יזם ומשקיע הון סיכון, פרשת השבוע, פרשת קורח 00:58 דברי סיום "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - אדר חי מנחיי משנה - אדר חי, נתן לייבזון ויזהר שי מפיקים - אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- יזהר שי תמיכה טכנית ועריכה מוזיקלית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:02 חדשות השבוע עם שקד דמבו – פייסבוק מודיעה על השקה "ליברה" ומזעזעת את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו 00:14 נוגה פייגה- מייסדת travelchina.co.il, "הדור החדש של נשים בסין: הייטקיסטיות, מנהלות ומנהיגות". 00:27 דורי כפרי- מנכ"ל ובעלים, ועמרי ספקטור CTO דבליפ- "קפיטליזם קשוב DevOps Bootcamp ושוויון". 00:38 נועם בנד – מנכ"ל אלגומייזר, מגמות בהייטק 00:41 סטארטאפ בפקקים – הדר חורי קרייזלר- סמנכ"לית שיווק, "סלופארק משיקים אפליקציה חדשה". 00:53 פרשת השבוע- אברימי וינגוט, מנהל האקסלרטור קמאטק "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – אדר חי מנחיי משנה – נועם בנד, קרין רביב נתן לייבזון ושקד דמבו מפיקים – אדר חי, אורי טולידאנו, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו תמיכה טכנית – שי קלוט

השבוע על הפודיום: 00:02 טל ברנוח, יזם מייסד ומנהל קרן Disruptive – ההחזר על ההשקעה בסטארט-אפים 00:21 חדשות השבוע עם שקד דמבו – סין ושלל אקזיטים 00:34 טומי דויטש – מהפכת הרכבים החשמליים 00:49 פרשת השבוע – פרשת בהעלותך עם אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 0:02 – ליעד יצחק – מנכ"ל, HERE Mobility ישראל – ביזור התחבורה בישראל 0:13 – רום הנדלר, מנכ"ל ומייסד Innovel – מגמות מעניינות בטראבלטק לקראת כנס travel tech israel 2019‎ 0:24 – חדשות השבוע עם ירון מגל, יזם ומשקיע בקרן הון סיכון – גוגל מעסיקה עובדי קבלן והציוץ שהיה שווה יותר ממיליארד דולר 0:33 – ליאור אלדן, שותף ו Coo ב Moburst – סוכנות המובייל הישראלית שכבשה את אמריקה, איך לחטוף מכה ולהישאר על הרגלים 0:44 – סטארטאפ בפקקים – אורי טולידאנו מראיין את עומר חימי CMO ב SuperUp פלטפורמת הוויטבראנד לקניות במובייל – איך לעשות מעבר מוצלח למובייל 0:53 – פרשת השבוע – פרשת נשא – להיכשל מהר "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – נתן לייבזון מנחיי משנה – אורי טולידאנו ירון מגל ואורטל הבר מפיקים – אדר חי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- אורטל הבר ושקד דמבו ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית – אורי טולידאנו

הפעם בתוכנית יתארח אצלנו "הכריש" זוהר לבקוביץ'. כמה שנים אחרי שזוהר מכר את חברת Amobee ב-340 מיליון דולר (האקזיט השני שלו) הוא החליט להקים חברה חדשה בשם AntiToxin שנלחמת ב"רעל" ברשת: פדופיליה, שיימינג, בריונות ועוד. אנחנו הולכים לשמוע איך עושים ניקוי רעלים באינטרנט ועל מי מוטלת האחריות לשמירה על כולנו. עוד בתכנית, רגולציה וההשפעה של על שוק הקנאביס העולמי, הזוכות בהאתקון "ניצוץ לדורות" למציאת פתרונות לקשישים ולניצולי שואה והרשת הטלפונית האוטומטית שפיתחו שעוזרת למנוע בדידות, וגם Growee הסטארטאפ שמביאה את הטכנולוגיה לגידול הבייתי » להאזנה לתכנית המלאה: [idc-aod src="High-Tech-Bapkakim/High-Tech-Bapkakim_30-5-19" title="המשימה: "ניקוי רעלים" לאינטרנט"] השבוע על הפודיום: 00:02 יזהר שי, יזם ומשקיע הון סיכון, חבר כנסת מטעם סיעת "כחול לבן" על הבחירות המחודשות 00:07 תומר ניצן BDO - רגולציה וההשפעה על השוק הגלובלי 00:20 זוהר לבקוביץ - יזם ומשקיע הון סיכון, מנכ"ל AntiToxin - איך להגן על האינטרנט מסכנות? 00:43 שלי הראל ומעיין בודנשטיין מייסדות ושותפות Alotok 00:44 "סטארט-אפ בפקקים" עידן אביטן מייסד שותף ומנכ"ל Growee 00:54 "הייטק ופרשת השבוע" - פרשת "במדבר" ושיוון הזדמנויות עם אורי טולידאנו "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - נתן לייבזון מנחיי משנה - אורי טולידאנו, קרין רביב ואדר חי מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו קרין רביב ואדר חי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אורי טולידאנו

ראיון נרחב עם ד"ר אסף שפירא ממובילי הצוות שהדפיס את הלב האנושי באוני' תל אביב, מלחמת השכר שוב מככבת בחדשות השבוע, שיחת השבוע עם השאלה "האם ההייטק באמת משפר את העולם? או שהוא סתם מרגיש ככה וסטארטאפ בפקקים עם מיקי חסלבסקי והדרך המעוררת ההשראה אל עבר הסטארטאפ Avian. השבוע על הפודיום: 00:00 – פתיחה וחדשות חדשות השבוע עם קרין רביב – הרבה אקזיטים קטנים ומלחמת הסחר עם סין 00:08 – ד”ר אסף שפירא איך מדפיסים לב אנושי 00:30 – שיחת השבוע עם אורי טולידאנו – האם ההייטק באמת משפר את העולם? 00:40 – סטארטאפ בפקקים עם אדר חי – מיקי חסלבסקי – הדרך מעוררת ההשראה אל עבר הסטארטאפ Avian 00:50 – פרשת השבוע עם אדר חי "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי – קריו הבר מנחיי משנה – אורי טולידאנו, קרין רביב ואדר חי מפיקים – אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, ניצן גל שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו ואדר חי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית – אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 08:32 רם לוי מייסד ומנכ"ל קונפידנס – ביטוחי סייבר 08:43 חדשות השבוע עם קרין רביב 08:54 גלית בן שמחון מנכ"לית ומייסת פנתרה – חללי עבודה ייעודיים לנשים - התבדלות אל מול שילוב 09:01 סטארט-אפ בפקקים עם ד"ר גבריאלה אדלר, מדענית ראשית ב BreezoMeter – להבין את מה שאנחנו נושמים 09:11 הדרך של אלמנטור עם יוני לוקסנבורג מנכ"ל ומייסד אלמנטור 09:20 פרשת השבוע – פרשת בהר עם יוני לוקסנבורג

משואה למשואה, סיפורה של Spaceil, הגרעין: הסטרטאפ היהודי שהכריע את המלחמה, האקאתון ניצוץ לדורות 2 ודור לדור - האם יש דבר כזה סטאטאפ חברתי? "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. נארח את כפיר דמרי, אחד ממייסדי SpaceIL, שנבחר להדליק משואה ביום העצמאות הקרוב. בפעם האחרונה אירחנו את כפיר ב"הייטק בפקקים" 2017, כשהפרויקט היה בקשיים (החל מדקה 26), ומחר הוא מגיע אלינו שוב, אחרי שהחללית "בראשית" הגיעה לירח, ורגע לפני הדלקת המשואה. נדבר על המסע הארוך שלהם שהחל לפני שנים, על הקשיים והחלומות שבדרך, על פעילות SpaceIL וגם על מה שצפוי לבוא. השבוע על הפודיום: 00:02 כפיר דמרי, מייסד Spaceil, על המסע של Spaceil משואה למשואה 00:17 ירון מגל - משקיע הון סיכון, הגרעין: הסטרטאפ היהודי שהכריע את המלחמה 00:30 ארז גביש - יזם, ויזם להשכרה האקאתון ניצוץ לדורות 2 00:42 "סטארט-אפ בפקקים" איתי ארז ניר יששכר וברק דרכסלר, דור לדור עם יוזמת "עזרת בדרך", סטארטפ חברתי או Social Startup - יש דבר כזה 00:53 "הייטק ופרשת השבוע" - פרשת "קדושים" עם אדר חי מנחה ראשי - נתן לייבזון מנחיי משנה - אדר חי, ניצן גל, קרין רביב ואורטל הבר מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אדר חי

השבוע על הפודיום: 8:32 יזהר שי, ח"כ מטעם סיעת כחול לבן בחזרה לתכנית ובחזונו להייטק לכנסת ה 21 8:44 חדשות השבוע - עם אורי טולידאנו - אקזיט למג'יסטו, ג'ק מא קורא לנו לעבוד יותר, פריצת סייבר ל Verint ולבבות אדם בהדפסת תלת מימד 8:53 מיטל סנדור, מנהלת HR ב Chegg, שיטת העשרה חדשה בהייטק - חילופי עובדים 9:03 יניב טסל, נספח מסחרי וייטנאם, מה להייטק ישראלי ולוייטנאם? 9:12 סטארטאפ בפקקים - דני אבץ, מייסד שותף ב Algopix , מלאי עודף: הצד האפל של עולם ה-eCommerce 9:21 פרשת השבוע - אבריימי וינגוט, מנכ"ל 12 Angels, על מצות ובינה מלאכותית "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - אדר חי מנחיי משנה - אורי טולידאנו, יזהר שי קרין רביב ואורטל הבר מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- שקד דמבו ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 דניאל גרדוס - מייסד שותף, Homrun - אצא לי השוקה - כלים ל-go to market נכון 00:15 יעל קוכמן - מנכ"לית ושותפה, Re:Tech התחום החם בהיי טק השראלי: ריטייל טק 00:26 חדשות השבוע עם קרין רביב 00:33 איה לחמי - מנכ"לית, איה לחמי יועצים - שבע הטעויות שעושים סטארטאפים לפני הצמיחה 00:43 סטארטאפ בפקקים - אורי טולידאנו מראיין את מירלי רוטשטיין ונועה קלוט - מנכ"ליות משותפות, 3Base - גיוס נשות תוכנה חרדיות 00:51 דברי סיום ופרשת השבוע עם ירון מגל "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - אדר חי מנחיי משנה - אורי טולידאנו, נתן לייבזון קרין רביב ואורטל הבר מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ניצן גל ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- יזהר שי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 שראל עומר - מנכ"ל Communit360, שבוע הבחירות: פייק ניוז, בוטים ופוליטיקה 00:16 חדשות השבוע עם אורי טולידאנו 00:23 יעל מן שחר - מומחית להשפעות הטכנולוגיה על האדם - עצות לקמפיין פוליטי נכון 00:34 אלרואי מרום מנכ"ל Linnovate - מונטיזציה של תוכן פרימיום אינטרנטי 00:44 "סטארט-אפ בפקקים" עם טלי מילר לוין Softwheel 00:51 "הייטק ופרשת השבוע" - פרשת "תזריע" עם נתן לייבזון "הייטק בפקקים" הנו שילוב של תכנית רדיו ופודקאסט בשידור חי. אנחנו משדרים ברדיו הבינתחומי בתדר 106.2 FM ובמקביל ב"פייסבוק Live" ב"אצטדיון הסטארט-אפ" ובעמוד הפייסבוק של "כלכליסט". "הייטק בפקקים" זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת המגזין 'גיקטיים'. מנחה ראשי - נתן לייבזון מנחיי משנה - אורי טולידאנו, אדר חי, קרין רביב ואורטל הבר מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ניצן גל ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- יזהר שי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:02 חדשות השבוע עם אורי טולידנו – דינמיק יילד באקזיט של 350 מ' דולר, אינוויז מגייסת 132 מ' דולר ופרצות אבטחה באפליקציות של המפגות הגדולות 00:10 יניב בן ישי, סמנכ"ל שיווק SQLink– הטעויות שסטארט-אפים עושים בגיוס עובדים 00:21 נועם מרדכי, מנהל פיתוח עסקי, Gloat – ביטול ההטיות בגיוס עובדים בהייטק 00:02 ישראל מרימה לאירוויזיון בהאקתון, דביר צנוע ותומר ויינשטיין, מייסדים שותפים ב Blee Hackathons 00:40 "סטארט-אפ בפקקים" עם מיכאל גבאי מ Trigo Vision, קניה בחנות כמו ב 2030. 00:50 אורי טולידאנו עם פרשת השבוע, פרשת "שמיני" 00:57 דברי סיום: אורטל, ניצן, אורי, אדר הייטק בפקקים, האנשים מאחורי ההייטק הישראלי, תכנית האקטואליה של ההייטק. בשיתוף פעולה עם קהילת היזמים Start-up Stadium ועם עמוד הפייסבוק של כלכליסט. מנחה ראשי – אדר חי מנחיי משנה – אורי טולידאנו, ניצן גל ואורטל הבר מפיקים – אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ניצן גל ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- יזהר שי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית – אורי טולידאנו

השבוע על הפודיום: 00:03 ד"ר עופר רימון מנהל מינהל תקשוב וטכנולוגיה במשרד החינוך - איך הופכים ילדים ליזמים ויזמיות 00:17 ד"ר אורן צוקרמן - מייסד ומנהל מרכז החדשנות במדיה (Milab) בבי"ס לתקשורת המרכז הבינתחומי - איך מלמדים ילדים להיות יצרני טכנולוגיה מועצמים 00:31 חדשות השבוע עם קרין רביב - רכישת מלאנוקס (!) 00:40 סטארטאפ בפקקים - פרופ' מוטי ויאיר נייגר - הסטארטאפ OtheReality, להחזיר לנוער את האמפתיות באמצעות VR, סטארטאפ שמובל ע"י נער בן 18 ואביו 00:50 הייטק ופרשת השבוע - פרשת ויקרא - אדר חי, איך להימנע מלהתקברן הייטק בפקקים, האנשים מאחורי ההייטק הישראלי, תכנית האקטואליה של ההייטק. בשיתוף פעולה עם קהילת היזמים Start-up Stadium ועם עמוד הפייסבוק של כלכליסט. מנחה ראשי - אורי טולידאנו מנחיי משנה - אדר חי, קרין רביב , שקד דמבו ואורטל הבר מפיקים - אדר חי, יזהר שי, קרין אביב אורטל הבר, שקד דמבו ניצן גל ונתן לייבזון וידאו ועריכת סרטונים לדיגיטל- יזהר שי ע. מוזיקלית ותמיכה טכנית - אדר חי