המצביא המנצח

בשנת 2007 תקף חיל האוויר את הכור הסורי שהקים בשאר אל אסד בדיר אזור.ישראל לקחה סיכון מחושב, שהיה עלול להוביל למלחמה בהיקף מלא מול הסורים.בפרק זה של המצביא המנצח עסקנו יחד עם תא"ל אביעד דגן במנהיגותו של מפקד חיל האוויר אליעזר שקדי, שתרם תרומה משמעותית הן לגיבוש הרעיון המבצעי, והן לביצוע מדויק ששוכפל לאחר מכן שוב ושוב בעשור לאחר מכן בחיל האוויר.דיברנו על כך שמצביא אווירי נדרש בשיתוף פעולה ומנהיגות הן כלפי פקודיו, והן לעורר אמון בדרג המדיני, תוך הבנה כיצד לעבוד מולו על מנת לקדם את ביטחון ישראל.האזנה נעימה.

בפרק זה ראיינו את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל אבי בלוט.בלוט כתב מאמר בו הוא מנתח את היציאה לחומת מגן, ובו הוא מנסה להגדיר את האחריות של מפקד האוגדה הן כלפי אוגדו, והן כלפי הדרג המדיני, וכיצד עליו לנהוג כדי להוביל למבצע מורכב כמו חומת מגן.בלוט מביא עשר עצות למצביא שיכולות לשמש אותו על מנת לתכנן את המערכה, ולהוביל אותה בהצלחה.

בפרק זה, שוחחנו עם תא"ל במיל רועי אלקבץ על אופי המצביאות שהשתנה במאה ה21, ועוסק יותר במלחמה בטרור, ופחות בלחימה מול צבאות סדירים.ניסינו להבין כיצד השתנתה המצביאות, איפה המצביא צריך להימצאוהאם עדיין ניתן לקרוא למצביאות מצביאות, כשהיא מול כוחות כל כך קטנים

בפרק זה אנו מתחילים את הסדרה על המצביאות - מהי מצביאות, איך מצביאים תופסים את התפקיד שלהם, ומה יכול ללמד אותנו המומחה לנושא זה - תא"ל רועי אלקבץ, מרצה בקורס מפקדי אוגדות וחבר מועצת עיריית העיר תל אביב.

בראיון זה נפגשנו עם מפקד יחידה 9900 בחיל המודיעין תת אלוף א' "מהפכה אינה גן של שושנים. מהפכה היא המאבק בין העבר לעתיד" (פידל קסטרו)בימים אלו צה"ל עובר טרנספורמציה משמעותית תחת תפיסת הניצחון ומנסה למצות את המהפכה הדיגיטלית ומהפכת המידע ולהתאימן לשדה הקרב. מתוך הבנה שבאמצעות המהפכה ניתן לנהל לחימה "רב ממדית" בהגנה ובהתקפה.לאורך ההיסטוריה ובמיוחד בהיסטוריה המודרנית היה קשר ישיר בין המהפכות התעשייתיות המסחריות למהפכות בעניינים צבאיים. עם זאת תהליך ההטמעה לא היה קל ובמיוחד היכולת לקחת את הטכנולוגיה ובעזרתה להצליח להביא לכדי מהפכה של ממש בשדה הקרב בדרך לא ליניארית.בראיון זה ננסה לנתח מה נדרש מהמצביא הצבאי בכדי להצליח למנף טכנולוגיה למהפכה בשדה הקרב. זאת נעשה באמצעות ניתוח דמותו של היינץ גודריאן שמהווה דוגמא ליכולת להוביל לשינוי קיצוני בשדה הקרב באמצעות טכנולוגיה שבמקרה שלו היתה הטנק.  

תא"ל מתן עדין הינו ראש להק מסוקים בחיל אוויר וממונה על שיתוף הפעולה ההדוק בין חיל האוויר לחיל היבשה.בפרק זה ניסינו להבין מהם לקחי מלחמת לבנון השניה, בעיקר בתחום המסוקים, וכיצד ניתן להשתפר לקראת המלחמות הבאות, כך ששיתוף הפעולה יהיה מוצלח, נקי ומקצועי.תפקידו של תא"ל עדין נוסד לאחר אסון המסוקים, ונועד להיות מי שאמון על בניין הכח של תחום המסוקים והבאתו לכדי שלמות, ובפרק אנו מנסים להבין מה עוד ניתן לשפר, ואיך לתקן את הכשלים הקיימים.האזנה נעימה

נושא המצביאות נחקר ומתואר בספרות הצבאית המקצועית לאורך שנים, ניתן ללמוד על שינויים במאפייני המצביאות הן ברמת התפתחות הפרט לאורך שנותיו כמפקד והן מהתפתחות מאפייני המצביאות הנדרשים הנגזרים משינויים והתפתחויות חברתיות, גלובליות, בארגון הצבאי ובשדה הקרב, לאורך השנים עולה גם ביקורת על היעדר הכשרה מתאימה בצה"ל המביאה את המפקדים מוכנים לדרג הפיקוד הבכיר.בפרק זה תמיר דורטל נפגש עם תא"ל עומרי דור, מפקד בסיס פלמחים לשיחה, תוך ניסיון להבין האם יש עוד מצביאים בחיל האוויר חוץ ממפקד החיל, או שיש פוטנציאל מצביאותי גם אצל מפקדי הבסיסים, או סגניו של מח"א.האזנה נעימה.הראיון נערך כשתא"ל דור היה בדרגת אל"מ טרם כניסתו לתפקיד מב"ס פלמחים במרץ 21

בפרק זה ראיינו את תא"ל יובל אילון, קצין בכיר בחיל הים, ומי שחקר את קרב מידווי בהובלת נימיץ.בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו.חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט.