סערה ברשת - הפודקאסט של המשבריסט

בינואר 2022 פורסם בוואלה ראיון עם יהודה נהרי ובו הוא טען שאסי עזר הטריד אותו מינית. 4 שנים אחרי מהפכת המיטו, התברר שמעבר לקושי האישי להיחשף, החברה עדיין לא מחבקת ואף מכוונת את האש שלה כנגד המתלונן. איך זה להיות בצד השני של המשבר ולהרגיש את השיימינג חוזר כנגדך? מאיפה המוטיבציה והיכולת להמשיך ולאן הלאה? לרגל יום המודעות לשיימינג, יהודה נהרי התארח לפרק מיוחד בפודקאסט של המשבריסט, סערה ברשת.   

דני בולר הוא אחת התופעות הכי מעניינות בטיקטוק. הוא לוקח מדע וידע והופוך אותם לתוכן נגיש, מעניין וגם ויראלי. לערוץ הטיקטוק שלו @ask_dani יש למעלה מ-130 אלף עוקבים ו-5 מיליון לייקים. הבן אדם עונה כמעט על כל השאלות ששואלים אותו ובעידן שבו אנחנו חיים, יש שאלות שהתשובות עליהן יעוררו חוסר נחת ואף התנגדות. ההתנגדות הזו לא פעם מתורגמת לשיימינג ולפעמים גם לבריונות רשת. וזו סיבה מספיק טובה להתארח בסערה ברשת, הפודקאסט של המשבריסט

היתה לכם יד בקמפיין של עמותת אפרת? החולצות שלכם מלמדות בנות שהן צריכות להיות רזות? הצלחתן בגדול ולמרות זאת החלטתן לוותר על פמיניזם? מור בירן תהיה שם ובדיוק רב תשקף לכם מה זה אומר. הקופירייטרית מור בירן הפכה להיות הקול החד, האמיץ והברור, שמגיע מבפנים, מתוך תעשיית הפרסום. בירן לא מעגלת פינות ולא חוששת מביקורת או מהמחיר ומוציאה את זה ברשת. בירן לא עסוקה בתעופה עצמית מהוויראליות של הטקסטים שלה, היא כבר יודעת שאולי היום הם לא תמיד משיגים את התוצאה המקווה, אבל הם וקבוצת הפייסבוק "צריכה את זה לאתמול", בונים את התשתית ליום שבו הם יצליחו. מור התארחה בפרק ה-5 בעונה השנייה של סערה ברשת. היה חד

משבר משאיר עקבות: עדויות וזיכרונות ברשת, שמקשות על מי שעבר אותו להתקדם בחיים. יהיה מי שיחשוב שלגיטימי לפתוח דף חדש, יהיה מי שיחשוב שלא, אבל התעשייה של ניהול המוניטין שלנו ברשת קיימת, בועטת ונמצאת שם ברקע, בדרך כלל בלי שאנחנו שמים לב. יצא לי לשתף בעבר פעולה עם רן בלייר, הבעלים והמנכ"ל של פספרטו, וחשבתי שהוא יוכל לתרום למאזיני ומאזינות הפודקאסט של המשבריסט. יכול להיות שלא הצלחנו לגרד את הכל, אבל היה מרתק. ועדיין, אם תכתבו הערות, יכול להיות שנוכל להשלים. 

שאלתי את יונתן איבגי, איך מרגיש מנהל שיווק בזמן משבר. התשובה הקצרה היא לא טוב. התשובה הארוכה היא שיחה מעניינת על מאחורי הקלעים של ההיערכות למשבר והניסיון להדביק את התרחישים האינסופיים שיכולים להתרחש, כולל מקרה שאיש לא צפה, בו הופץ סרטון שבו שליח מחברה מתחרה זרק טלוויזיה מעל גדר. יונתן איבגי מביא לפרק הזה ניסיון של 14 שנים כמנהל סחר - שיווק ומכירות, בעברית - של הנציגות הישראלית במותג השליחויות הבין לאומי DHL. דיברנו על הבדידות של מנהל השיווק, האחריות שרובצת לפיתחו, מעמדו והתחושה שלא משנה באיזה שדה המשבר, התחושה היא שכולם אומרים לו - או לה - מה לעשות. היתה לי התלבטות האם להעלות את הפרק הזה ולא בגלל התוכן אלא בגלל תקלה טכנית במיקרופון של יונתן. החלטתי שהתוכן שווה את זה ואני מתנצל על התקלה. 

אומרים שהכתובת כתובה על הקיר אבל לא תמיד קוראים אותה. ניטור ברשת הוא אחד הכלים שמאפשרים לקרוא את הכתובת בכל מיני קירות, המהירות והמיידיות שבהן משבר מתפשט ברשתות חברתיות הגבירו את החיוניות של הכלי הזה. ועדיין, הרצון שלנו לקבל תמרור אזהרה מהלא נודע גורם לנו לא פעם להתעלם ממידע שנמצא שם ולפספס הזדמנויות כלכליות שנמצאות שם. אחרי שמיסד את תחום הניטור בישראל ועם תובנות של למעלה מ-15 שנות ניסיון, צביקה ונדר, המנכ"ל והבעלים של מכ"ם איסוף וניתוח מידע, הגיע לפודקאסט סערה ברשת. דיברנו על הדאטה שנמצאת שם, על ההזדמנויות שהרשת מעניקה ועל החסמים של מותגים למנף אותן. 

את רות עפרוני הכרתי אחרי הפוסט שהיא כתבה על דודה של סול, פוסט שתיאר רגע אנושי יוצא דופן עבורנו, פוסט שהצליח להיות ויראלי באופן שאף אחד לא חזה. אולי חוץ מרות. נכון, היא לא צפתה את נתוני התפוצה של סטטוסים מצייצים, אבל היא תכננה את הכתיבה שלה כדי שזה לא יישאר רק אצלה. במילים אחרות, היא פיצחה את הקוד של הפיימינג, שבעידן של משברי רשת הוא גם הקוד של השיימינג. הפרק הזה עוסק בקוד של הפיימינג, בחומרים שמהם הוא עשוי - אותם מרכיבים שאם תזהו אותם נכון, תדעו להיערך לפרגון יוצא דופן, אבל מההיבט המשברי תדעו גם מתי אתם צריכים לעצור את הכל ולזהות משבר רגע לפני שהוא פורץ. החדשות הרעות: אם הלקוחות שלכם מאזינים לפרק הזה, הם גם יידעו איך ליצור אותו.   רות עפרוני, מנהלת מחלקת טלוויזיה בחברת ההפקה גרינפרודקשיין וכותבת מוכשרת, פותחת את העונה השנייה בפודקאסט סערה ברשת וזו הולכת להיות עונה עם משברים ומרואיינים ומרואיינות מעניינים. תגבירו

מיה דגן, לא השחקנית - ההיא מהטיקטוק, היא הרבה יותר מ"לא השחקנית" או "ההיא מהטוויטר". דגן היא אחת התופעות הכי מעניינות היום באינטרנט והזירה שבה היא בחרה היא טיקטוק, שם היא פותחת מצלמה ויש לה ים עוקבים לתוכן האותנטי שלה. העניין הוא שמיה היא לא רזה והיא חוטפת שיימינג, פאט שיימינג, אבל לא רק שזה לא מפריע לה, היא הופכת את זה לאחלה תוכן, לשיימינג טרנאראונד שבו המבייש הופך למבוייש. ועדיין, היא שומרת על שני קווים:  1. היא מקפידה להישאר במחוזות השיימינג ולא לעבור לפגיעה ולבריונות נגד המבייש - ולדבריה, "יש מצב שמדובר בילד בן 13". 2. היא לא נעולה, יש מקרים שבהם היא יודעת שיש מקומות שבהם זה בסדר לחוש בושה - רמז, לא כשזה נוגע לדימוי גוף.   למה כדאי להאזין לפרק הזה? א. כי מיה דגן היא מדהימה, מצחיקה ועוצמתית. ב. כי הוא מעניק תובנות למי שחשוף לשיימינג. ג. כי מי שלא מכיר מספיק את טיקטוק, יכול לקבל פה רקע ותובנות שיחסכו לו כסף בפרסום לא רלוונטי. ד. כי יש כאן כמה טיפים למפרסמים שרוצים ליצור שת"פים עם משפיענים.  ה. כי הוא מעניין

למנהלי ומנהלות קהילות יש אחריות. השאלה היא מהם הגבולות שלה. מצד אחד יש את חברי וחברות הקהילה שמעוניינים בחופש מוחלט, מצד שני ישנם בעלי עסקים ועורכי דין שהאחריות הזו מהווה הזדמנות עבורם לצמצם ואף למנוע ביקורת. כדי להתמודד עם האחריות הזו קהילות פייסבוק מציבות בחוקי הקבוצה תנאי שאסור לבצע שיימינג. זו אמירה יפה אבל היא מתעלמת מהמציאות: שיימינג הוא אחד הכלים המשמעותיים בחייה של קהילה ולכן לא באמת ניתן למנוע אותו. אגב, לרוב הכוונה היא לבריונות רשת. אז מה מותר ומה אסור למנהלי קהילה, ומה נכון ולא נכון - עו"ד יורם ליכטנשטיין, מתמחה בדיני אינטרנט ובעל ניסיון עצום בנושא, התראיין לפרק שני בסערה ברשת, הפעם הוא מיועד למנהלי ולמנהלות קהילה.   למידע נוסף, תוכלו לעיין באתר האינטרנט של עו"ד ליכטנשטיין: https://www.y-law.co.il/   מומלץ להאזין לפרק הקודם, שמפרק את המונח שיימינג ומציב את הגבול בינו לבין לשון הרע.