שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

הרב קשתיאל לשביעי של פסח התשפה - השמחה במלחמת ה' ברשעים. שירת הים רובה ועיקרה לא על ההצלה אלא הנפילה והחיסול של המצרים. השמחה על מצריים מת על שפת הים. זה מעורר אותנו על השמחה במפלת הרשעים. יש מי שניצל וראה לו נס זה משובח, אבל בשירת הים אנו שמחים על חיסול הרשעים. זה לא פשוט. במכת בכורות לא מצאנו שעם ישראל אמר שירה על מכת בכורות על אשת לוט ומשפחתו נאסר להסתכל אחורה על סדום אסור לשמוח במפלת הרשעים. מה מיוחד בקריעת ים סוף? סתירה במשלי: באבוד רשעים רינה ומצד שני בנפול אוייבך על תשמח. מעשה ידי טובעים ואתם אומרים שירה? ומצד שני דוד כן אמר שירה. נושא מורכב. שמואל הקטן מביא פסוק ממשלי בנפול אויביך אל תשמח . והיה חוזר על זה. המהרל מסביר..בשלב ראשון צריך לבדוק למה אתה שמח. בגלל שאוייבך נפל או בגלל תיקון העולם? אולי אם הרשע יחזור בתשובה יהיה תיקון גדול יותר לעולם? אנחנו לא כל כך רוצים שרשעים יפלו אלא שיתוקנו. כמו שברוריה אמרה יתמו חטאים ולא חוטאים. המהרל מביא מרשי בשירת הים ואיכבדה בפרעה : אקבל כבוד מזה שפרעה יפול. כשמתגלה מידת הדין האלוקית, כשברור שמלך העולם עשה דין, אז מתגדל כבודו של מלך כשופט. יש דין בעולם. אתה שמח על כבוד ה' יתברך. יכול להיות שהקבה לא שמח כל כך, אבל בשביל דין בארץ חייבים להיפרע מהרשעים בגלל כבוד המלכות. צריך להיות ברור שקרה פה דין אלוקי. אבל אם לא ברור שבית דין של מעלה דן את הרשעים, אנחנו פחות שמחים. בדיני עדות העדים חייבים העדים להעיד לא להתחמק מעדותם. להילחם ברשעים כי ברור שזה בבית דין. רואים באחאב שנפל בגילעד והנביא אומר זה בגלל דין הקבה. יש הבדל מהמלאכים הם רואים את הנהגת ה' אחרת מאיתנו. לנו חשוב לראות שה שופט את העולם. השמחה היא על זה שיש סדר אלוקי בעולם, יש צדק. אז למה בבכורות אסור היה לשמוח? אומר הרב חרלפ בהגדה של פסח. בבכורות עניין את העם עדיין הנקמה האישית, ההצלה ממצריים. הצדיק מעניין אותו מלכות ה'. בנפול אוייבך, הדגש על אויביך אז אל תשמח. אבל נפילת אוייב ה' היא כן שמחה. גם בשירת דבורה ראו את הנהגת ה' ואז כן יאבדו כל אויביך ה'. הוא כותב בענייני הישועה אותו דבר בנושא הנקמה, הרנינו גויים עמו ...יש פה תכנית אלוקית. לא צד אישי . גם השפת אמת במטות: לתת נקמת ה במדיין אנחנו רוצים את הנקמה במדיין . אנחנו שמחים על הופעת המלכות. אנחנו שמחים שמדינת ישראל פועלת כמדינה. זו שמחתנו. אם קורית תאונה לרשע אנחנו מחמיצים את הדין האלוקי. זה לא בולט. יש פרשנות, אבל אם המדינה מכירה ברשע שופטת אותו או פוגעת פה כמדינה אנחנו שמחים על זה. ככל שזה יותר החלטה של המדינה זה יותר שירה.ניותר משמח. הלל ושירה. הלל זה על הצלה כך אומרת הגמרא. ההצלה העיקרית היתה ביציאה ממצרים. פה ב

.

.

.

.

(דברים שהרב העביר בטיש בערב פורים, בישוב עלי תשפה)

הרב קשתיאל לבוקר פורים ולפרשת כי תשא התשפה - פורים - גילוי הנהגת החסד והרחמים - גילוי הנסתר בסוף פרק לג בפרשה רגעי המשבר הגדולים של חטא העגל. אומר משה לרבונו של עולם: הראני נא את כבודך.. בדכ כבוד לא מביא דברים טובים לעולם. כל סיפור המגילה התחיל בגלל הכבוד. כל צרות העולם מתחילות בגלל הכבוד. אלא פה הכבוד משמעו הפוך לגמרי. כבודו של הקבה הוא היכולת לסלוח ולוותר. זוהי הנהגתו זהו כבודו סליחה ללא גבול. והיה בעבור כבודי.. ויקרא..ה ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד. משה מתרגש ..ויקוד ארצה וישתחו..וסלחת לעוונינו ולחטאתנו. אם כך מדוע הקבה אומר 'והיה בעבור כבודי וסכותי ידי על פניך' מדוע לכסות , למה לא להראות את כל הנהגת ה' הנהגת הרחמים? אלא הכיסוי הוא בשבילנו שנהיה מסוגלים להמשיך להיות בני אדם. שנרגיש שווים בעלי ערך שנרגיש אחריות. אם נדע ונבין הכל נפסיק להיות בני אדם. לא נרגיש אחריות. לכן אני לא מראה כמה אני סולח לכם. משה כן קיבל הבנה מסויימת.. בהנהגת הרחמים של ה' 'בכפי.. '. עם ישראל רואה אור מפניו של משה איזה אור? אור ה'. שני לוחות אבנים הוריד בידו. ומה שקרה למשה קורה לכל עם ישראל פתאום עם ישראל ירא יראה גדולה ממשה .יותר מידי סליחה ורחמים זה מבלבל אותנו. זה לא מתאים לנו כבני אדם. ממה אנחנו יראים? מעודף סליחה וטוב של ה'. .משה שם מסווה על פניו שהעם לא יתבלבל לגבי תפקידו. אם היינו רואים את אור ה את הסליחה שלו כמה שהוא טוב אלינו לא היינו מבינים את הנהגתו כי אנחנו בני אדם. חוץ מיום אחד שבו אנו לא מפחדים..הרב אומר שקיבל זאת בקבלה. כל טובו של הקבה מופיע ואנו לא מפחדים. אור ה' הגדול מופיע במלואו בפורים. כמו ועדת צדקה שכל השנה לא כל הפושט יד מקבל. צריך להביא הוכחות שאלה באמת צריך צדקה. בודקים את האדם שמבקש. אבל בפורים אנחנו נותנים צדקה בלי חשבון. בלי לראות מי האדם שאנו נותנים לו. רשי אומר לגבי "ה' ה' אל רחום וחנון" מי אמר לך ש"אל" זה מידת הרחמים? מאסתר המלכה שאמרה "אלי אלי למה עזבתני" תרחם עלינו. מכאן ההוכחה, מפורים. כל השנה אנחנו צריכים לחיות בנגלה שיש מדרגות זה ראוי וזה פחות. כך בני אדם, אבל בפורים זה הניסתר, כולנו שווים לכולנו יש נשמה יהודית. השנה התחדש לנו יש מחלוקת תנאים במגילה. ר יהודה אומר מפרק ב מ'איש יהודי היה השושן הבירה' צריך להתחיל לקרוא. לפי ר יוסי צריך להתחיל מו'אחר הדברים האלה" שם מתחיל הסיפור. ולפי ר מאיר הכל צריך לקרוא. לא מפסידים אף מילה. הלכה כמותו למרות שבדכ פוסקים כרבי יוסי. האור של רבי מאיר אומר אתם רואים את הנגלה אבל בכל מילה בתורה יש קדושה. בפסוק אחות לוטן תמנע יש אותה קדושה כמו שמע ישראל. אתה לא רואה שיש הבדל?? לא! צריך לקרוא את כל המגילה ואם פיספס מילה אחת לא יצא יד

.

.

.