ביטחוניסטים

בחודשים האחרונים אנו נפגשים יותר ויותר התראות פיקוד העורף מסוג חדש - ״התראת כלי טייס עוין״. התרעות אלה מתייחסות בעיקר לאיתור חדירת מל״טים למרחב האווירי של ישראל. בניגוד להתרעת צבע אדום שמתייחסת לטילים ורקטות, שניתן לחזות את אזורי הפגיעה שלהם,  כשמדובר כלי טייס, מאויישים או לא, לא ניתן לצפות את מסלול טיסתו, גם כשהוא נשלט ע״י מפעיל מרוחק וגם אם הוא לא נשלט מרחוק. הטווחים של כלי הטייס האלה יכולים להיות ארוכים מאוד, ופגיעתם יכולה להיות משמעותית, בעיקר כנגד מטרות איכות. בפרק זה אנו עוסקים בכלי הטייס הלא מאויישים מתוצרת איראן, אותם פגשנו לאחרונה בנסיונות תקיפה של החזבאללה מלבנון, המיליציות הסוריות והעירקיות והחותים בתימן. 

לאחר הצקות חוזרות ונשנות של איראן, באמצעות שלוחותיה במרחב, ארה״ב הגיבה בתקיפת מטרות המשויכות לכמה משלוחותיה של איראן בתימן, עיראק וסוריה.  התקיפות הגיעו לאחר המתנה ארוכה, שאפשרה לארגונים שהותקפו להערך, לפנות מטרות חשובות מאמל״ח רגיש, ולספוג את התקיפה במינימום נזק. בפודקסט זה נבחן את התגובה האמריקאית מול החות׳ים, נעמוד על הסלמה בתקיפות החות׳ים כנגד מערך ציי מדינות המערב  ונעריך את המגמה לעתיד.

לאחרונה אנו שומעים שוב ושוב על מחסור בתחמושת ולחצים אמריקנים הגורמים להגבלה באספקת תחמושות לצה״ל. אמנם בכל פעם שנשמע הדבר מגיעות הכחשות רשמיות, אך העקביות של השמועות והעובדה שארה״ב העבירה לישראל כמויות גדולות של תחמושת כבר בתחילת הלחימה מעידות לא רק על הצורך הגדול, אלא גם על החוסר הקיים. בעבר, כשישראל היתה רזה וענייה יותר, הצורך ברציפות אספקת תחמושת היה ברור ונענה בפיתוח כושר יצור והקצאה של תקציבי רכש גדולים. בשנים האחרונות רכש מקומי של תחמושת עומד על מאות מיליוני ש״ח בשנה בהתחייבות מסגרת רב שנתית, אך התלות בארה״ב גרמה לנו להתרגל להספקה שוטפת של אמל״ח ותחמושת שלכאורה העמידו את הצורך ביצור עצמי כמיותר. האם הגיעה השעה לשינוי?

החותים בתימן נכנסו למלחמה הרב זירתית נגד ישראל כבר בשלבים הראשונים של הלחימה. נראה כי הם להוטים להשתתף בלחימה הרבה יותר מהלבנונים. עד כה ישראל הצליחה להדוף תקיפות טילים מתימן אך היא מתקשה יותר להגיב על הפגיעה המכוונת בכלי שייט המשוייכים אליה (גם כאלה שמתוכננים לעגון בנמלים הישראל). ישראל דורשת תגובה בינלאומית על הפגיעה בנתיבי הסחר. אמנם ספינות קרב של כוח המשימה 151 הפועל במרחב מסיעות להגן על ספינות הסוחר העוברות במיצרים, אך עד כה הגנה זו לא מרתיעה את החותים והאזור יגיע ככל הנראה לרתיחה ככל שהפעולה בעזה תתמשך.  

ביום ה- 38 ללחימה, כשהכיתור של העיר עזה הולך ומתהדק, המצב בצפון הולך ומידרדר. האיזון שייצב את הזירה הצפונית במשך 17 שנה מתפורר, כשהצדדים מתגוששים ומנחיתים מהלומות זה על זה, מי יותר ומי פחות, הלבנונים בקריצה לבני הברית בדרום וישראל ברמזים לבעלי הבית ממזרח. כיום ברור כי במצב הקיים המשוואות שהתגאה בהן מנהיג החזבאללה  נסראללה כבר אינן תקפות. זה הזמן להציב נוסחאות חדשות שבהן תשלוט ישראל. 

כפרשנים וותיקים העוסקים בנושאי צבא זמן רב, גם אנו לא חפים מאחריות לעיוורון שאפף את כולנו והביא לכשלון הקונספציה שרווחה בישראל עד ל-06:29 ביום 7.10.2023.  מי התריע ומי דמם? עד כמה אנו, הפרשנים הצבאיים, צריכים להעז וללכת מול הזרם, ומהו הקו המפריד בין חשיפת חולשות נקודתיות או מערכתיות ובין עברות בטחון חמורות? לפרשנים הצבאיים שיכולים לגבש דעה עצמאית יש אחריות כבדה. האלוף (מיל) יצחק בריק וסא״ל (מיל׳) מוטי קידר היו בודדים שיצאו כנגד המוסכמות. בתחילה התעלמו מהם ובהמשך הם ספגו קיתונות של רותחין בתגובת התקשורת, עמיתים ובציבור. רק עתה אנו מכירים בחשיבות של ההתראה וחבל שלא הקשבנו יותר.

מערך ההגנה הרב שכבתי שהקימה ישראל מספק מענה לאיומים הרקטיים והטיליים שישראל ניצבת בפניהם במרחב. אולם, בעת מלחמה רב-זירתית, או מערכה אזורית, מערך ההגנה הישראלי תוכנן לקבל תגבור אמריקני אינטנסיבי. עיבוי זה מתבסס על מגוון יכולות מהחלל, מהיבשה ומהים. מיום פרוץ המלחמה ב- 7 באוקטובר 2023 אנו רואים זרימה עקבית של אמצעים אמריקנים לאזורנו, חלקם כבר הופעל מול תקיפות מהדרום. בפרק זה אנו דנים במערך ההגנה בכלל ובתרומה האמריקאית בפרט. פרקים נוספים בנושא זה:ארה״ב מרכזת אגרוף מחץ ימי-אווירי במזרח הים התיכוןישראל וארה״ב נערכות להקמת מערך הגנה אווירי משותף במזה״תביטול אימון ההגנה האווירית עם ארה״ב - האם מדובר בפגיעה בישראל

חיל הים הפעיל לראשונה את ספינות סער 6 בלחימה ב׳חרבות הברזל 2023׳. כיצד הספינות החדשות משתתפות בלחימה על היבשה ואיך הן משתלבות במאמץ הימי בלחימה? על כך בפרק זה.פרקים נוספים בנושא זה:תגבור מערכות ההגנה האווירית בכלי השייטניסוי מוצלח למערכת ברק מגן - יירוט טיל שיוט

בימים האחרונים דווח על מספר נסיונות של חזבאללה ליירט כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) של חיל האוויר הישראלי. לפי המידע שפורסם, מספר נסיונות אלה כשלו והטילים יורטו בעל צפון הגליל ואזור הכנרת, באמצעות טילי נ״מ ישראלים, ככל הנראה טילי פטריוט. בפרק זה אנו בוחנים את הטיל החדש והמשמעויות לחופש הפעולה הישראלי בצפון.

במהלך השבוע התמקמה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד סמוך לקפריסין, כחלק ממהלך אסטרטגי אמריקאי שיאפשר לארה״ב להשפיע ואף להתערב במקרה של התרחבות הלחימה בין ישראל לחמאס והתחממות הגזרה הלבנונית. בשבוע הבא תצטרף אליה נושאת מטוסים נוספת שיצאה בשבת בערב מנמל הבית שלה בנורפולק, וירג׳יניה למשימה מתוכננת בזירת הים התיכון או הים הערבי (בעת פרסום הכתבה עדין לא הוחלט על אזור הפעילות של האייזנהאור). כל נושאת מטוסים מובילה כוח משימה הכולל סיירת טילים וכמה משחתות, הנושאות מאות טילי שיוט ואלפי מיירטים נגד טילים, כוח מגן עצום שיתגבר את ההערכות להגנה מפני מתקפה מצד איראן או חזבאללה על ישראל. עוד על המהלך האמריקני בפרק זה.פרקים קשורים:האם איראן רצה לחציית הסף הגרעיני בחסות מסך העשן שיצר החמאס?

בשבוע שחלף מאז מתקפת הפתע שהכתה בנו בשבת שעברה עלו לרשת סרטונים רבים שבהן הוצגו שיטות תקיפה חדישות אשר שימשו את ארגון הטרור חמאס במתקפת הפתע שערך על מערך ההגנה המדולל של צה״ל לאורך גדר הגבול ברצועת עזה. במתקפה זו שולבה פריצה של חומת המגן והגדר בנקודות רבות, תקיפת מערכות ׳רואה יורה׳ במטרה לאפשר התקרבות מחבלים לגדר, השמדת מערך התצפית והתקשורת לאורך הקו, תקיפות מדויקות ויעילות של טנקים, כולל שימוש ברחפנים שהטילו מטעני נ״ט, ואמצעים נוספים. כמוכן נראו בסרטונים מחבלים נושאים מכשירים שנראים כמו מכשירי קשר צבאיים תקניים או ציוד לוחמה אלקטרונית לשיבוש התקשורת הישראלית. הכל מראה על תחכום גבוה בהרבה מהרמה שיכולים מהנדסי חמאס להשיג בכוחות עצמם, וקרוב מאוד ליכולות שנמצאות בידי מדינה בעלת תעשיות צבאיות מתקדמות כמו איראן. בנושא כואב אך חשוב זה אנו דנים בפרק זה. בתמונה נראית הטלת חימוש נ״ט מרחפן של החמאס, על טנק מרכבה. החימוש נראה כמו מטען צד תקני (מטען חלול קוני) שהותאם לשימוש אווירי.

בפרק זה אנו מנסים להציג תפיסה ופרשנות למניע למלחמה בדרום, מדוע התמהמה חזבאללה מלהתערב עד כה במלחמה, ומי מרוויח מהמלחמה בין ישראל לארגוני הטרור שסביבה. אנו מציגים תפיסה לפיה המתקפה הרצחנית של חמאס מהווה מסך עשן שיאפשר לאיראן לבצע את הריצה לסיום בניית הנשק הגרעיני שלה. תוכלו להאזין לתאוריה שלנו בפרק זה.

אנו מפרסמים פרק זה ביום השלישי למלחמת ׳חרבות הברזל׳, ובו אנו מנסים להבין את המצב סביבנו. אנו עושים זאת בשיקול דעת, וקור רוח. אנו מדברים על הכשלון במכת הפתיחה שספגנו, מה יש לעשות עכשיו, והכיוון הלאה. כמובן שאנו לא שחקנים במגרש, אלא רק צופים מהיציע, ובפודקסט זה אנו משתדלים לתת פרספקטיבה למאזינים, כדי לאפשר לכולנו להתמודד טוב יותר עם המצב.

הקלטנו פרק זה היום בצהרים, לפני שנודע ההיקף המלא של האבדות, הפצועים והשבויים. נמשיך להעלות פרקים נוספים במהלך הימים הקרובים, כדי להאיר נושאים שנראה לנו שחשוב לדון בהם, מתוך הכרה שגם במהלך מלחמה יש נושאים שחשוב לדון בהם. נעשה זאת מתוך אחריות ציבורית, כראוי למי שביטחון בראש מעייניהם.

ב- 17.9.2023 פרסם הודיע דובר חיל הנחתים האמריקאי בקשה לסיוע הציבור באיתור מטוס F-35 שנעלם לאחר שהטייס נטש אותו באזור צ׳רלסטון בפלורידה. ההודעה עוררה תמיהה והביאה לגל שמועות ותאוריות קונספירציה ברשת, שנמשכו ואף התעצמו לאחר איתור המטוס, יומים לאחר שנעלם. גם עתה, שבועים לאחר המקרה, לא ברור מה קרה בארוע, מה גרם לטייס, ככל הנראה מדריך טיסה וותיק ומקצועי, לנטוש את המטוס, שהמשיך לטוס עוד מאה קילומטרים עד למקום בו נמצא (לא ברור גם באיזה מצב נמצא המטוס.) בפרק זה אנו מביאים כמה מהפרטים שהתבררו עד כה על התעלומה. לפי קטעי מידע המתבררים עתה, ככל הנראה המטוס ספג מכת ברק קטלנית ששיתקה את מערכות התצוגה ולא אפשרה לטייס לקיים התמצאות מצבית וכתוצאה מכך נאלץ הטייס לנטוש. בעבר דווח על הרגישות של מטוסי F-35A  לנזקי ברקים, ומטוסי F-35B אף קבלו מוטות כולאי ברקים באזורי חנייתם בבסיסה הקבע שלהם. אולם עד כה לא דווח על נזק ישיר מברקים למטוסים באוויר. האם זהו מקרה ראשון המעיד על מגמה? לכך יש להמתין לתוצאות החקירה, אם יפורסמו אי פעם.

בפרק זה אנו מדווחים על כמה מהיכולות המתקדמות שמשולבות בטנק המערכה החדש של חיל השריון - מרכבה 4 ברק. כמה מהמערכות זכו לאחרונה לחשיפה בתערוכות מקצועיות באבו-דהבי ובריטניה, לאחר הורדת הסיווגים הביטחוניים על יכולות מתקדמות לרק״מ שפותחו בתעשיות הביטחוניות, וביניהן רפאל, אלביט מערכות, התעשייה האווירית, אקסון וידאו וניראור. היכולות שאנו מתארים בפרק זה מייצגות את היכולות הטכנולוגיות הזמינות גם לצה״ל, על בסיס המידע שפורסם והוצג לאחרונה. 

ערב הסעודית העלתה את הדרישה להעשרת אורניום על אדמתה כחלק מהסכם משולב בין סעודיה, ארה״ב וישראל. הדרישה הסעודית נועדה, לכאורה, לאפשר לסעודים לנצל את מרבצי האורניום שמצויים  בארצם לדלק גרעיני שישמש בעתיד להפקת אנרגיה נקייה. אולם, מתן יכולת העשרה לסעודים משמעותה גישה לטכנולוגיה שתאפשר להם לייצר חומר בדיע לנשק גרעיני, בדיוק באותה דרך בה הלכו האיראנים. לכך אסור לישראל להסכים. בפרק זה אנו דנים בסיכונים ואפשרויות לפשרה בין ארבעת הקטבים - ריאד, וושינגטון, ירושלים ותל אביב. פרקים קשורים לנושא זה:ישראל והאסטרטגיה הגרעינית של ערב הסעודית

לאחרונה שמענו על תכנית לפטר עשרות קצינים בדרגי הבינים (רבי סרנים) כחלק מהתמודדות מערכת הביטחון עם עדיפויות תקציב. אמנם לא נמסרו פרטים על התכנית הזו, אך היא מסתמנת כחלק ממגמה שנמשכת כבר כמה שנים, לדלל את פירמידת הקצונה בצה״ל, כחלק ממהלך תקציבי ונסיון לצמצם תפקידים לא חיוניים. חסכון והתייעלות הם דבר מבורך, אך אם המהלך הנדון מיועד רק לקצץ בתקציבים ראוי שיעשה בשום שכל, והתמקדות בדרגות רבי הסרנים יחד עם הפגיעה בנגדים שכבר נעשתה, עשויה לפגוע בצורה קשה במערכים שתלויים בנסיון ובוותק של קצינים אלה להתנהלות השוטפת ולבניין הכוח. בפרק זא אנו מעלים תהיות על המהלך. 

בתעשייה האווירית ובמשרד הביטחון ציינו השבוע את השלב הסופי בבדיקות השילוב של מטוס המשימה החדש של חיל האוויר והחלל - האורון. זהו מטוס מנהלים שבו הותקנו סנסורים מתקדמים, כולם תוצרת כחול-לבן, המקנים לצה״ל ולמערך המודיעין יכולת איסוף, הבנה וחקירה של שטחים נרחבים מעבר לגבול או כסיוע למשימות בטווחים ארוכים מאוד. פרטים על המטוס החדש בפרק זה.

מערכת הטרופי - מעיל רוח - הופכת למיגון חובה לטנקי מערכה עיקריים, בעקבות הביצועים שמפגינים הטנקים בשדות המערכה באוקראינה אשר חושפים את הפגיעות של הטנקים לאיומים השונים, החל ממיקוש וארטילריה, וכלה בטילי נ״ט, רקטות ומשוטטים. מערכות הגנה אקטיבית משפרות את ההגנה מפני שלוש האיומים האחרונים ומקנים לרק״מ הכבד את הניידות שאבדה לו מול האיומים ארוכי הטווח. בפרק זה אנו דנים במערכות הישראליות, המככבות במיגון הרק״מ המתקדם בצבאות העולם, פרקים נוספים בנושא:מעיל רוח יגן על טנקי לאופרד 2 גרמנייםחידושים בנושאי הגנה אקטיבית - רשמים מכנס הרק״מ הבינלאומי בלונדוןרפאל משיקה שת״פ לשיווק מערכות הגנה אקטיביות באירופה

חימוש חדש ומסוכן הופיע לאחרונה בזירת הלחימה באוקראינה ולאחר טבילת אש ראשונה הציגו יכולות מבצעיות מרשימות בתקיפת מטרות על הקרקע, מטוסי קרב, מטוסי מטען, מערכות נ״מ מתקדמות ומצבורי תחמושת - כל זאת באמצעות מל״טים קטנים, זולים ובעלי יכולות מבצעיות מרשימות.

במספנות TKMS בגרמניה הולכת ומושלמת בנייתה של הצוללת הישראלית החדשה שתקבל את השם דרקון. זוהי הצוללת השלישית והאחרונה מדגם דולפין 2. הצוללת החדשה מתאפיינת בגשר ארוך יותר המותקן מעל הגוף הגלילי של הצוללת. מה משמעות השינוי? אילו יכולות חדשות תאפשר התצורה החדשה? על כך נדון בפרק זה. פרקים נוספים בנושא הצוללות:איך הפסידה ישראל צוללות במחיר מציאההתעשייה האווירית חושפת צוללת לא מאויישת - קיסרון

מדינות רבות בעולם מכירות כיום בחשיבותה של ההגנה האווירית כמרכיב חיוני ביכולת העמידה בשעות חרום, לא רק מפני תקיפות אוויריות אלא הגנה מפני טילים בליסטיים, טילי שיוט וכלי טייס לא מאוישים. התעשייה האווירית ורפאל ניצבות כיום בקדמת הבמה, עם מערכות יירוט חדישות ומותאמות לאיומים אלה, לצד כיפת ברזל שנועדה ליירט מטרות בטווחים קצרים יחסית, פותחה מערכת החץ, שנועדה ליירט טילים בליסטיים נורים מטווחים של מאות ואלפי קילומטרים וברק  MX – מערכת שמספקת הגנה ימית ואווירית כנגד כלי טייס מכל הסוגים. מערכת קלע דוד של רפאל, מותאמת להגנת שטחים נרחבים מפני תקיפות של טילי שיוט וכלי טייס מסוגים שונים. על שינוי המגמה שיתבטא בשנים הקרובות בהכנסותיהן של החברות, נדבר בפרק זה.פרקים נוספים בנושא זה:ישראל מעבה את מערכות ההגנה האוויריתתגבור מערכות ההגנה האווירית בכלי השייטהצלחה למשרד הביטחון בסגירת עסקאות נשק ברמה מדינתיתמערכת הספיידר עולה כיתה - מאפשרת התמודדות עם טילים בליסטייםניסוי מוצלח למערכת ברק מגן - יירוט טיל שיוטהעולם במצב רוח קרבי, והיצוא הביטוני הישראלי מזנקמה תהיה התשובה הישראלית לאיום טילים ההיפרסונים?האיום ההיפרסוני מדאיג את מדינות המערב ומקרב בין ישראל לאירופהישראל וארה״ב נערכות להקמת מערך הגנה אווירי משותף במזה״תארה״ב בוחנת שימוש בכיפת ברזל כהגנה מפני טילי שיוטניסוי ראשון למערכת ההגנה האווירית הימית C-DOME

לאחרונה מעורבים ראשי מערכת הביטחון, צה״ל, שב״כ ומוסד בשיח הפוליטי והערכותיהם מתפרסמות תכופות בתקשורת. עד כה נותרה מערכת הביטחון הישראלית בקונצנזוס וראשיה ייצגו את החלק בהווייה הישראלית שנותר מחוץ למחלוקת. עירוב של מובילי מערכת הביטחון בדיון הציבורי לא תורם לאף צד, ורק מחריף את הקרע בין תומכים ומתנגדים. מן הראוי שמערכת הביטחון על כל מרכיביה תישאר מחוץ לדיון הציבורי. את ההערכות, החששות והסכנות יציגו המובילים למקבלי ההחלטות האמונים על בטחון המדינה בחדרי חדרים. זה ורק זה תפקידם.

עם ההתקדמות במגעים בין ריאד לוושינגטון מגיעה דרישה של ערב הסעודית לקדם פרוייקטים גרעיניים למטרות אזרחיות. הדרישה הסעודית מגיעה במקביל לבקשתה לרכוש יכולות צבאיות מתקדמות לצבאה. בשני המהלכים האלה ניצבת ריאד מול התנגדות ישראלית, למרות רצונה של ירושלים לקדם הסכם שלום עם ערב הסעודית. האם על ישראל להסכים לבקשות הסעודיות? כדי לקדם הסכם או להתנגד? על מה אפשר להסכים ומה צריך להיתקל בסרוב נמרץ? נדון על כך בפרק זה.עוד פרקים בנושא:מה מביא להתקרבות בין סעודיה לישראל?ערב הסעודית נערכת מול איום הגרעין האירני

בעת ביקור בהר דוב בשבוע שעבר אמר שר הביטחון, אלוף (מיל׳) יואב גלנט כי במקרה של הידרדרות למלחמה בגבול הצפון ישראל תחזיר את לבנון לתקופת האבן.  איומים כאלה אמורים להעביר מסר לצד השני, אך במקרה של לבנון איומים כאלה מתפזרים כמו פצצות מצרר - איראן, חזבאללה, הפלגים השונים בלבנון וארגונים פלשתינים אשר גם הם מפולגים ולוחמים זה בזה. כל יעד כזה מקבל את האיום ומעביר אותו הלאה, וכך האיום מתפוגג. האם ישראל צריכה להתמודד עם כל יעד כזה בנפרד או לשים על השולחן איום ברור, החלטי ואמין, בדומה ל-150 אלף הרקטות שחזבאללה מחזיק מולנו? על כך בפרק זה.

הפרסום על הורדת מאבטחים בחלק מהטיסות של חברות התעופה הישראליות מעורר תמיהה - בלשון המעטה. האם אין כבר איומים? האם האבטחה על הקרקע מספקת פתרון הרמטי? ואם כבר החליטו להפחית מאבטחים, מכל סיבה שהיא, האם צריך לאפשר לתקשורת לפרסם את המהלך? האם לתקשורת אין בלמים כדי למנוע פרסום כזה? 

 בחודשים האחרונים אנו מדווחים על ירי כושל של רקטות מאולתרות מצפון השומרון לעבר יישובים על קו התפר. בתחילת שנות ה-2000 היינו במצב הזה לאחר הפינוי מרצועת עזה, וכיום האמל״ח שפותח שם באותן מעבדות זורע הרס בלב גוש דן. התעלמות מהמצב כל עוד אינו מהווה איום ממשי הינה שגיאה חמורה, שיהיו לה השלכות אסטרטגיות להגנת ישראל. כדאי מאוד שמערכת הביטחון תסכל את האיום הזה כל עוד הוא בחיתוליו.פרקים קשורים:האם יש סכנת איום רקטי מצפון השומרון?הטרור בשטחים מתעצם לקראת רתיחה

בפרק זה אנו מציפים נושא שהוזכר לאחרונה, לגבי היכולות המיוחדות שלפי מקורות זרים יש בידי ישראל. לדברי המקורות הזרים ישראל מחזיקה בנשק גרעיני הממקם אותה כמדינה השישית בעולם שהשיגה יכולת כזו. למרות שישראל אינה מאשרת או מכחישה ידיעות אלה, מדינות רבות בעולם, ולמעשה כל ידידותיה של ישראל היו מוכנות לקבל את המעמד המיוחד של ישראל ולכבד את שיקול הדעת של מנהיגי ישראל, שאם אכן יש בידיהם אמצעים כאלה, הם נמצאים בידים בטוחות. בפרק זה אנו דנים במצב חדש שיכול להווצר באם האמון הזה יופר. פרקים רלוונטים:כיצד נתמודד עם איראן גרעינית

משרד ההגנה האוסטרלי הודיע בשבוע שעבר על בחירה בנגמ״ש REDBACK כרק״מ הנבחר בפרוייקט LAND 400 PHASE 3 , במסגרתו יירכשו 129 נגמ״שי לחימה לצבא אוסטרליה שיחליפו בהדרגה נגמ״שים ישנים מסוג M113. בייצור הכלי החדש ישולבו מספר חברות ישראליות באמצעות חברות בנות שהוקמו באוסטרליה, ביניהן אלביט מערכות, פלסן ורפאל, שיספקו את הצריח ומערכותיו, מכלול המיגון וטילי ספייק LR2. נגמ״שים ראשונים יסופקו לאוסטרליה בעוד כשלוש וחצי שנים. פרטים על עיסקה חשובה זו בפרק זה. פרקים קשורים:אוסטרליה מממנת את אסטרטגיית הסייבר החדשה בביטול פרויקטי רכש גדוליםהעולם במצב רוח קרבי, והיצוא הביטוני הישראלי מזנקצריחים לא מאויישים לרכב קרביעסקת ענק לקוראה באמירויות - ההשלכות על ישראל

טורקיה הציגה השבוע טפח מהעוצמה הצבאית שפיתחה באופן עצמאי בתחומי היבשה, האוויר והים,  בתערוכה הוצגו מערכות נשק מרשימות, בתחומי הכלים הלא מאויישים, רכב משוריין, ארטילריה , לוחמה אלקטרונית וטילאות. עיקר המשתתפים בתערוכה היו חברות בינוניות וקטנות המהוות מרכיב חיוני בשרשרת האספקה של החברות המובילות. במכלול המלא , כפי שהוצג בתערוכה, ניתן לראות תעשייה הנסמכת על הספקת תת מערכות, רכיבים ואף חומרי גלם מקומיים, דבר שהופך את טורקיה לחסינה במידה רבה ללחצים חיצוניים, וכוח עולה בשוק הנשק העולמי.פרקים קשורים:טורקיה מסתערת על שוק המל״טים הבינלאומי

המשבר החוקתי שקורע את המדינה כבר שישה חודשים הגיע היום לנקודת רתיחה, והוא מאיים להביא  את ישראל למשבר שאת תוצאותיו אף צד לא יכול לשער. בפודקסט זה אנו דנים בכמה מהאפשרויות שעשויות להתפתח מהמצב, כל אחת מהן הרת אזון לבטחוננו.

במלחמה באוקראינה מתגבשת תפיסת לחימה חדשה המשלבתכלים לא מאויישים בלחימה בהיקף  רחב. בניגוד לעבר עת מל״טים גדולים יחסית שימשו בעיקר לאיסוף מודיעין, רכישת מטרות ותקיפה, כיום מרבית העבודה נעשית ע״י מל״טים חמושים זעירים המיועדים למשימת התאבדות אחת בלבד. התוצאות שמציגים שני הצדדים מרשימות, לאור הנזקים המשמעותיים שחימושים חדישים אלה מצליחים לייצר ולתעד במצלמותיהם, ובכך לייצר נזק תודעתי בנוסף לאבדות בכוח אדם וציוד. השילוב הרחב של חימושים מתאבדים המבוססים על פלטפורמות מסחריות וראשי קרב תקניים מהווים אתגר משמעותי לצבאות, כולל צה״ל, וטוב יהיה לתת לכך את הדעת מוקדם ככל האפשר.

ישראל תרכוש טייסת שלישית של מטוסי אדיר (F35) ובכך יקבל חיל האוויר הישראלי בשנים הקרובות 75 מטוסים מתקדמים אלה. שר הביטחון יואב גלנט אישר היום את העסקה, בהיקף משוער של שלושה מיליארד דולר. מרביתה תמומן באמצעות תקציב הסיוע הביטחוני הרב שנתי שארה״ב התחייבה להקצות לישראל עד סוף העשור

איראן הציגה השבוע טיל היפרסוני חדש בשם ׳פתח׳ שמסוגל לפגוע במטרות בטווח של 1400 ק״מ. אמנם, איראן פיתחה טילים בעלי טווח גדול יותר, אך ייחודו של הפתח הוא ביכולתו לטוס במסלול שטוח יחסית, ולהתמיד בטיסה במהירות גבוהה לאורך כל מסלול מעופו, באופן זה הטיל חומק מגילוי ע״י מערכות הנ״מ של האוייב. ויכול גם לבצע שינויים קלים במסלול כדי לחמוק מיירוטים המוכוונים כנגדו. פרטים נוספים אודות הטיל החדש בפרק זה.פרקים נוספים בנושא זה:האיום ההיפרסוני מדאיג את מדינות המערב ומקרב בין ישראל לאירופהאיום חדש: טילים היפרסונייםחייבר - טיל איראני ארוך טווח - מה חדש?אירן מפתחת טיל שיוט ארוך טווחמשגרי הלווינים האירניים - טילים בליסטיים בתחפושתמנהרות המל״טים של אירן - תפיסה מבצעית חדשה?

בחודש שעבר איראן הציגה טיל בליסטי חדש המכונה חייבר, שמסוגל להגיע לטווח של 2000 ק״מ ולשאת ראש קרבי של 1500 ק״ג, כולל ראש קרבי גרעיני. בפרק זה אנו דנים בטיל החדש וביכולותיו.:פרקים נוספים באותו נושאאירן חושפת מל״ט מתאבד לטווח 450 ק״מ המשוגר מרכבאירן מפתחת טיל שיוט ארוך טווחמה תהיה התשובה הישראלית לאיום טילים ההיפרסונים?משגרי הלווינים האירניים - טילים בליסטיים בתחפושתכיצד נתמודד עם איראן גרעיניתאיראן נערכת לשיגור לווין לחלל

הפיגוע הקשה שארע בגבול מצרים חושף טפח ממחדל עמוק במערך הגנת הגבולות. היה כאן רצף של כשלים חמורים שגרמו לאבדן מיותר של לוחמים, בגזרה שנחשבת ל׳גבול של שלום׳. בפרק זה אנו סוקרים כמה מהכשלים ומעלים את הבעייתיות של אחזקת הקו בגזרה רותחת כזו, רווייה בפעילות פלילית אלימה. שליחת לוחמים  אל תוך היורה הרותחת של הדרום הפרוע, ללא הגנה, אבטחה וגיבוי נפשעת לא פחות מהפיגוע עצמו. 

ההתחממות המתמשכת לאורך גבולות ישראל וההסלמה ברטוריקה של נסראללה, ומנהיגים איסלמיסטים מגדילה את הסבירות להתלקחות בגבול הצפוני עם לבנון וסוריה, ויתכן שאף ללחימה רב זירתית שתכלול גם את עזה ושטחי אזור יהודה ושומרון. האם יש בעוצמה הישראלית די כוח להרתיע מתקיפה כזו? האם מענה לתקיפה כזו יכול להכיל את האיום הרקטי? האם מענה כזה צריך להיות עוצמתי יותר מבעבר? מהם היעדים שייצרו את תוצאה הרצויה ויאפשרו לקצר את סבב הלחימה? על כך ועוד, בפרק זה.   

לאחרונה ארעו כמה תקלות חמורות הנובעות מטיפול לקוי בבריאותם של חיילים וחיילות בצה״ל, שני מקרים חמורים מאוד, האחד פטירתה של לוחמת מג״ב בבסיס האימונים הראשי של החייל במהלך אימון מאומץ והשניה, פגיעה חמורה בבריאותה של לוחמת שקרתה עקב הזנחה ומניעת טיפול רפואי נאות למרות בקשותיה והידרדרות הדרגתית במצבה. הא. הארועים הקשים האלו היו חריגים? לדעתנו,  זה לא המצב, והמקרים החמורים האלה הם סימפטום לבעיה מורכבת ומתמשכת בצה״ל. פרקים קשורים:הוראות הבטיחות נכתבו בדם - הכל מתחיל במשמעתדו״ח מבקר המדינה מציג פרק חדש בשערורית תנאי השרות בצה״לפרשת החיילות הסוהרותדו״ח נציבת קבילות החיילים - גם החיילים זכאים לכבוד אדם

 תיעוד של נסיון שיגור כושל של רקטה מיצור עצמי של ארגוני מחבלים בצפון השומרון התקבל בישראל בזלזול והלצות, רקטת דמה, ראש קרטון וכדומה. נתקלנו בזילזול הזה לפני עשרים שנה עם השיגורים הראשונים של קסאמים לכוון שדרות. גם אז היכולת של המחבלים לייצר רקטות התבססה על חופש הפעולה שהיה להם בשטח לאחר סילוק אש״ף מהרצועה שפונתה ע״י ישראל במהלך ההתנתקות. לצפון השומרון התהליך הגיע באיחור רב, עם היציאה למעשה של הרשות הפלשתינית מהשטח, ולמרות הפעילות האינטנסיבית של צה״ל באזור.  פרקים קשורים:מה הפוטנציאל של האיום הרקטי מצפון השומרון?

במהלך מבצע מגן וחץ הפגינה מערכת ההגנה האווירית של ישראל את יעילותה ביירוטים מוצלחים של מאות רקטות ששוגרו לעבר ישראל. בכל סבב האויב מנסה לאתגר את המערך הישראלי, שהולך  ומשתפר אל מול האיומים מדרום, מצפון וממזרח. בסבב האחרון הצטרפה מערכת היירוט המרחבית של ישראל - שרביט קסמים, חשיבותה בהיבט זה אינו ביירוט המוצלח של שתי רקטות, אלא ביכולת להשתלב ביירוטים ולאפשר פריסה יעילה יותר של אמצעים. בעתיד הקרוב יתוספו אמצעי יירוט ימיים  מערכות לייזר שיספקו מענה ליירוט רקטות קרוב לאזורי השיגור ובמקביל ישופרו היכולות ליירוט איומים חדשים, כדוגמת אלו המגיעים לביטוי במלחמה באוקראינה. על כך ועוד, בפרק זהפרקים קודמים בנושא:מגן וחץ - רשמים ראשונים מהמבצע

סיכום ראשוני של ימי הלחימה, סיכולים מוצלחים, יירוטים מרשימים ושאלות רבות שלא נענו. האם זהו רק עוד סבב? האם שלב לקראת עימות גדול יותר? ומה עם העימות הרב זירתי שדובר בו כה רבות? על כך ועוד, בפרק זה.פרקים קודמים בנושא:ישראל מעבה את מערכות ההגנה האוויריתציון מצוין לכיפת ברזל במבצע עלות השחרהאם השבתת עוטף עזה הכרחית?ארגוני הטרור מנהלים את ישראלפגיעה בנכסי חמאס - הגנה או הרתעההבלגה על ״ירי בשוגג״ - קוצר ראיה או מדיניות מטופשת

רפאל חשפה בשבוע שעבר מערכת הגנה אווירית לכלי שייט שניתן לשלב בכל ספינה כמעט. המערכת מבוססת על מערכת כיפת ברזל בגרסתה הימית, אלא שבמקום השילוב בגוף הספינה, כמקובל בכלי השייט הגדולים, בגירסה המוצעת המערכת ארוזה בשני מכולות שניתן להעמיס על כל ספינה שיש לה התאמות לנשיאת מכולות. יכולת חדשה זו משפרת מאוד את יכולות ההגנה בים, הן לכלי השייט הנושאים אותן והן למתקנים אסטרטגיים הנמצאים על החוף או בים. 

התעשייה האווירית מציגה לראשונה כלי שייט צולל לא מאוייש בתערוכת UDT. הכלי מכונה קיסרון, או בשמו הלועזי ׳לוויתן כחול׳, מיועד לבצע משימות אוטונומיות ארוכות במיוחד, מ- שבועיים עד ארבעה שבועות. הכלי מצוייד במספר סנסורים, כולל שני סוגי סונאר, מצלמה, מכ״מ, מערכות סריקה אלקטרונית והאזנה, ועוד. הצוללת מסוגלת לבצע משימות אוטונומיות ולהעביר את המודיעין שהיא אוספת בזמן אמת אל מרכז הבקרה המרוחק באמצעות מערכת תקשורת לויינים. ניתן להשיק את הכלי מספינה או מנמל מוצא ולהציב אותו במשימות המתנה ממושכות על קרקעית הים. בפרק זה אנו סוקרים את מרכיבי המערכת והמשימות האופייניות לה.כתבות נוספות בנושא:כצב״מ אירני חדש סופק למשמרות המהפכה - יש מקום לדאגהלכתבה המלאה באתר  Defense-Update

התעשיות הביטחוניות הישראליות מוצפות בימים אלה בעניין מצד מדינות ברחבי העולם השואפות לסגור פערים ולממש יכולות מתקדמות בצבאותיהן. חלק ניכר מהעסקאות האלה נסגר ברמה המדינתית, כעסקאות ממשל לממשל (G2G) בהן התעשיות משמשות כקבלן משנה של משרד הביטחון שמביא את העסקה והוא אף האחראי להצלחתה. שיטה זו מקנה לישראל ותלעשיות מעמד משופר, ומשפרת את מעמדן של התעשיות בהשוואה למתחרים בצרפת, בריטניה, ארה״ב, סין, וטורקיה, בהן המעורבות הממשלתית גבוהה מאוד.

בשבוע שעבר חשפה אירן מל״ט מתאבד חדש מסוג מרג׳ 532. על פי המקורות האירניים כלי זה המשוגר מרכב, יוכל לתקוף מטרות במרחק של 450 ק״מ עם ראש קרבי במשקל 50 ק״ג. משקל המקביל לראש הקרבי של רקטה כבדה. מרבית המל״טים התוקפים שאיראן ייצרה עד כה צוידו ברש״קים קטנים בהרבה. כלי דומה שנראה בתימן בשנה שעברה יועד לשיגור באמצעות מאיץ רקטי. הדגם האירני החדש הינו בעל חתימה נמוכה מאוד, הן בחתימה הקרקעית והן במהלך מעופו, הוא משוגר מרכב נוסע ומותאם לתפעול באמצעות כוחות לא סדירים (מיליציות, ארגוני טרור וארגונים הפועלים בחסות האיראנים ברחבי המזרח התיכון.)

אסטרטגיית הפעלת גרורות ברחבי המזרח התיכון (פרוקסי) היא שיטת פעולה מוכרת ומוצלחת למדי של איראן מאז תום מלחמת איראן-עירק. טהרן הצמיחה ארגוני חסות באזורים שונים, שהצליחו להביא הישגים לא מבוטלים מבחינה צבאית ומדינית כאחד. עד כה פעלו ארגוני החסות האלה כנגד ישראל בצורה מבודדת, אולם, לאחרונה אנו עדים להתרחשות מתואמת במספר זירות: איו״ש, עזה, סוריה ולבנון. האם המהלכים האלה מתוכננים במסגרת כוללת? האם האיראנים מייעדים את שלוחיהם לבצע מהלך אסטרטגי מתואם כנגד ישראל?

הייחוד בשימוש בלווין מסוג זה הוא ביכולת לסקור את פני הארץ בחישה מכ״מית, אשר, בניגוד לחישה בתחום הנראה או האינפרה אדום, אינה מוגבלת לעבודה ביום, ומאפשרת גם תצפית בלילה, דרך שכבות עננים ואבק. ספיקת שטח גדולה ואוטומציה של תהליכי התצפית מקנה למערכות כאלה יכולת כיסוי שטחים גדולים. למערכות כאלה יש חשיבות עצומה בהיבט האסטרטגי וגם ביכולות אופרטיביות. לאחרונה הציגו האוקראינים שימוש ביכולות של לוויני מכ״ם לזיהוי ותקיפה של מטרות חיוניות כמו טילי קרקע קרקע ומערכות הגנה אווירית. 

במהלך הפגישה בין השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בניימין נתניהו הוסכם כי בישיבת הממשלה הקרובה ביום ב׳ 2.4.2023 תעלה הצעת מחליטים להקמת משמר לאומי במסגרת המשרד לבטחון לאומי ויבוצעו תיקוני חקיקה הנדרשים לשם הקמת הגוף החדש. לכאורה, צעד  חשוב לביטחון הלאומי של ישראל. בפועל - סכנה מהותית להקמת מיליצית ימין חמושה שעשויה לדרדר את ישראל ל׳לבנוניזציה׳ ומלחמת אזרחים! אין לכך קשר לדעות פוליטיות. מהלך כזה יהיה מדרון חלקלק שיוביל לתהום עמוקה.

אירן מפתחת טיל שיוט ארוך טווח חדש, שיוכל לתקוף מטרות בטווח של 1650 ק״מ. חידוש מדאיג בטיל זה הוא היכולת לשגרו ממכולות ניידות, אותן ניתן להוביל על ספינות סוחר או משאיות. פרטים חדשים על האיום המתהווה בפרק חדש זה.

רעידת אדמה קטלנית שזעזעה את דרום מרכז טורקיה וצפון סוריה קטלה עשרות אלפים והפכה מיליונים לחסרי בית בתוך דקות ספורות. ישראל,  שנמצאת על אותו קו שבר גאולוגי, סבלה בעבר מרעידות אדמה קטלניות, האחרונה שבהן היתה בגליל בשנת 1927, גרמה להרס עצום בעיר הגלילית צפת. לכל ברור כי רעש אדמה בעוצמה קטלנית יגיע אלינו, אך ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו עד כה מלהערך ולקדם את פני הרעה. לא די בתקינה, ותכנון תכניות, יש להערך בדחיפות לחיזוק החוליות החלשות במדינה - עיירות הפיתוח במזרח המדינה, לאורך בקעת הירדן, יש לחזק את המבנים הישנים לרמה שתצמצם ככל האפשר את הנזקים בנפש שיגרמו מרעש אדמה כזה. בעבר ידעה המדינה להגן על תושבי הספר, ומימנה חיזוק גגות, בנית מקלטים ציבוריים וממ״דים. כשעלה איום הטילים בשנות ה-90 נערכה המדינה להקים מערך הגנה הולם בעלות של מיליארדים רבים. זוהי השעה לפעול להגנת תושבי  הפריפריה במזרח המדינה. הסכנה הפעם, אינה איום מלבנון, עזה או אירן, אלא איתני הטבע שיכולים להיות קטלניים אלפי מונים מכל איום צבאי.

למרות שלאחרונה הותר לפרסום על עצם הקיום של היכולת להפעלת כלי טייס לא מאויישים חמושים בצה״ל, ישראל עדין נמנעת מלייצא יכולת כזו למדינות ידידותיות. מדינות רבות מבקשות לרכוש מל:״טים חמושים, ובכך לקדם את היכולות המבצעיות שלהן הן במענה הגנתי מפני מדינות שכנים והן ביכולות הרתעה וללחימה בטרור. איסור המכירה פוגע בצורה קשה ביצוא כלי טייס לא מאויישים, שחשוף עתה יותר מאי פעם לתחרות מצד מדינות כמו טורקיה, וסין. מה מביא לאיסור מכירה כה חמור, מהם השיקולים? בפרק זה אנו דנים בנושא חשוב זה.פרקים נוספים באותו נושא:מל״טים תוקפים - כבר לא סודהאם על ישראל לפרוש מההסכם להגבלת יצוא הטילים?

התעוררות בעניין בשריון בכלל, ובתחום ההגנה האקטיבית בפרט, ממקדת את ההתעניינות הבינלאומית בשתי המערכות הישראליות המובילות בתחום - טרופי מתוצרת רפאל, המוכרת בישראל כ״מעיל רוח״ ומערכת ׳אגרוף הברזל׳ המכונה בארצנו ״חץ דרבן״. שתי המערכות הוצגו לאחרונה בכנס בינלאומי בלונדון שעסק בתחום הרכב הקרבי המשורין ושתיהן הציגו הצלחות שיווקיות וחידושים טכנולוגיים מרשימים. את חלקם אנו סוקרים בפרק זה. פרקים נוספים באותו נושא:רפאל משיקה שת״פ לשיווק מערכות הגנה אקטיביות באירופהמעיל רוח יגן על טנקי לאופרד 2 גרמניים

לאחרונה פורסם על בקשה ישראלית לרכש 25 מטוסי קרב מתקדמים מדגם F-15EX, דגם חדש ומתקדם של מטוס ה׳בז׳ הוותיק, שקיבל אוויוניקה חדשה ושיפורים נוספים המאפשרים לו לתפקד ביעילות רבה בשדר הקרב המודרני. חיל האויר יצטייד במטוסים המתקדמים במקביל להצטיידות של חילות האוויר של ארה״ב, הצטיידות שהחלה למעשה בבחירה של חילות האוויר של ערב הסעודית וקטאר, שאיפשרו ליצרנית, בואינג להאריך את קווי היצור ולהמתין להחלטות בארה״ב ובישראל. על הצורך והמענה - בפרק חדש זה.

שיגור לווין Eros C3 מתוצרת התעשייה האווירית, שיופעל ע״י חברת אימג׳סאט בשבוע שעבר היה אבן דרך נוספת בקדמה הישראלית בחלל. הפעם מדובר בלווין עם מטעד חדש מתוצרת חברת אלביט מערכות, המיועד לצילום בצבע, בנוסף לצילום המונוכרומטי ברזולוציה גבוהה, בו השתמשו הלווינים הישראלים עד כה. בדרך זו סוגרת ישראל פער שהיה עד כה לעומת החברות הבינלאומיות בארה״ב ובאירופה המשווקות כבר צילומי לווין בצבע. הלווין החדש ישמש את חברת אימג׳סאט לצרכים מסחריים בנוסף לשימוש שעושים גורמים ממשלתים בצילומי הלווין באזורים העניין של ישראל.

מערכת הספיידר מתוצרת רפאל שהחלה דרכה כמערכת הגנה קצרת טווח בעיקר כנגד מטוסים, מוסיפה מימד חדש ביכולותיה ומאפשרת מעתה יירוט טילים בליסטיים לטווח קצר (טילים המשוגרים מטווח של מאות ק״מ). השדרוג התאפשר באמצעות התאמות שבוצעו במערכת הספיידר בעלת הטווח הגדול ביותר - 80 ׳״מ, המתקבל באמצעות שיגור אנכי של טילים מתוגברים בבוסטרים רקטיים המאפשרים הכפל הטווח משיגור קרקעי. עוד על הספיידר החדש בפרק זה

האסון שארע השבוע במחנה ענתות, בו נהרג רב״ט ברוך כברתה ז״ל בפליטת כדור היה נמנע ככל הנראה אם המעורבים במקרה היו מקפידים על הפקודות והוראות הבטיחות בטיפול ואחזקת נשק. כך המקרים של פליטות כדורים בנסיבות לא מבצעיות, ללא יוצאים מן הכלל, נובעים מחריגות מנוהלים ופקודות, בין אם מדובר במשחק בנשק, טיפול לא מקצועי, לא אחראי או עבורות אחרות. הכל נכתב כבר בדם בספרי הוראות הבטיחות. צריך רק לשנן ולבצע.

תיעוד הפיגוע שהתרחש ביום שישי בערב בכפר קאסם מדגיש את התכנון המוקדם והמורכב של המזימה, ממשיכת השוטרים למקום המארב. המתכנן(ים) הכיר(ו), את דרכי הפעולה של השוטרים, שמוצבים בתחנת המשטרה במקום. דרך הפתעה בגיחה ממסתור עם נשק שלוף ומכוון וחיסול השוטר בשלב המוקדם של הארוע. במקביל תוכנה פגיעה בשוטרים באמצעות בקת״ב, והמשך לחימה להסבת מקסימום נפגעים לכוחות הביטחון. המעצור שארע כבר בשלב הראשון בנשקו של היורה מנע מהארוע להתפתח לממדיו המתוכננים אך, ככל הנראה, גם אפשר לשותפיו של המחבל (אם היו כאלה?) להימלט. אם זה המצב, ואכן היה זה פיגוע שנוהל ע״י חולית מחבלים, יש לכך משמעות רבה באשר לסיכונים הצפויים בזמן הקרוב.

בשבוע שעבר רמז הרמטכ״ל בפומבי על האיכות והיכולות המודיעיניות של ישראל במעקב אחר פעילויות אירניות בסוריה ובלבנון, מאמץ המשלתב ביכולות הסיכול המדויקות בתקיפות מדויקות שמטרתן הרתעת האויב ושיבוש הזרמת אמל״ח ואמצעים לשדרוג אמל״ח בקרב הכוחות הנתמכים ע״י איראן בסוריה ולבנון. מעט רקע ועוד פרטים אודות הפעילויות בפרק זה.

העימות המתעצם בין ארה״ב לסין אינו מוגבל למזרח אסיה, אלא מתנהל בכל רחבי העולם, בעיקר במדינות ובשווקים בהם יש לארה״ב מעמד חזק. כך גם בישראל, הסינים מנסים לחדור כשלדעת הדוד סאם הם עוברים את הגבול, הם נבלמים בלחץ אמריקאי. חדירה סינית אינה מתבטאת רק בתוצרים כלכלים אלא גם בסיכונים ביטחונים, ואלה עשויים לצוץ בכל פינה - מאפליקציות חודרניות, רחפנים תמימים, רכבים חכמים או מצלמות סקרניות במיוחד. על כך ועוד, בפרק חדש זה.

שמונה וחצי שנים עברו מאז נפילת אורון שאול והדר גולדין ברצועת עזה במהלך מבצע צוק איתן, גופותיהם נחטפו על ידי הפלשתינים ומוחזקות עד היום כקלף למשא ומתן עם ממשלת ישראל. בעוד הצד הפלשתיני תולה תקוות בנכסים המוחזקים בידיו, בצד הישראלי לא נראה עניין לנהל מו״מ כזה וכך משפחות הנופלים נותרות מוכות גם מהאבדן וגם ללא קבר להתייחד עם יקיריהן. למרות שהטיעון הישראלי שלא לשאת ולתת על שחרור מחבלים תמורת גופות, לא נעשה מאמץ להביא את הפלשתינים להסכים לתנאים כלשהם שיהיו מקובלים על ישראל ובזה אנו רואים מחדל מתמשך אותו אנו מאירים בפרק זה.   

ניסוי יירוט מוצלח במערכת הנשק החדשה של חיל הים - ברק מגן. המערכת שהותקנה על ספינת הטילים החדשה של חיל הים מסדרת סער 6 יירטה מטרה המדמה טיל שיוט. היירוט שנעשה בגובה נמוך מאד, הדגים את יכולתה של המערכת ליירט טילים מתקדמים האמיימים על הספינה או על כלי שייט או מתקנים ימיים עליהם אמורה הספינה להגן. עוד על הניסוי ומערכת ברק MX מתוצרת התעשייה האווירית בפרק זה.

המצב הבלתי אפשרי בפניו ניצבים לוחמי צה״ל המאבטחים את אזורי החיכוך בשטחים מנוצל בצורה נפשעת על ידי גורמים קיצוניים, הפועלים בתחום האפור שבין מותר ואסור. ובארגון מורכב ושמרני כמו צבא, לרוב האסור גובר על המותר. מן הראוי שבאזורים בהם קיים חיכוך בין השלטון והאזרח יוצבו מי שאמונים על שלטון החוק, שוטרים ואנשי מג״ב, שלהם יש את הסמכויות והנסיון לפעול מול אזרחים, ומתוך סמכותם, גם מקיימים את ההרתעה הנדרשת לאכיפת החוק. זה לא משהו שחיילים אמורים לעשות. 

לאחרונה פורסם כי רוסיה ואיראן נערכות להעביר יכולות יצור מל״טים ומל״טים מתאבדים ברוסיה, כדי להבטיח אספקה רציפה והתאמת כלים אלה לצרכי הצבא הרוסי. איראן מפתחת מגוון רחב של מל״טים, על בסיס העתקת כלים זרים שנפלו בידיה, וגם מפיתוח עצמי. כלים אלה בנויים כדי לאפשר הרכבה עצמית, מערכות וחלקים שמיוצרים או מוגדרים ע״י המפתחים האיראנים. כך נעשה בתימן, ובלבנון, וככל הנראה יעשה גם ברוסיה. מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה? על כך נדון בפרק זה. 

עם הממשלה החדשה המסתמנת עתה נראה כי שפר גורלו של מטוס האח״מים החדש-ישן של ישראל, ״כנפי ציון״. אם יוחלט להשמיש את המטוס שבהסבתו הושקעו בו מאות מיליוני דולרים, תידרש עבודת הכנה, אך ככל הנראה, הקריאה לפרוק המטוס ומכירתו כגרוטאה תיגנז סופית...עוד בנושא:כך מגיע שר ביטחון ישראלי לביקור ממלכתי

על פי נתונים רשמיים, היצוא הביטחוני של ישראל גדל בשנה שעברה והגיע להיקף של 11.3 מיליארד דולר, זאת לפני שנכללו בדיווחים עסקאות שנחתמו עם התגברות המתיחות הביטחונית באירופה ומזרח אסיה. הגידול ביצוא הביטחוני צפוי להמשיך ולהגיע, על-פי הערכות, ל- 15 מיליארד דולר ב- 2022, זאת לאור התגברות הדרישה לציוד, וטכנולוגיה מתקדמת והבשלת הסכמים ושותפויות עם חברות מובילות ומדינות ברחבי העולם. הביקוש הער באירופה צפוי להגדיל את ההיקפים עוד יותר.

איום הטילים ההיפרסונים הוא כיום באופנה. טכנולוגיה שבעבר נחשבה לנחלתן של המעצמות הגדולות תופסת מקום במדינות רבות, מאיימת להרחיב את מעגל האיומים גם למדינות בהן קיימת מערכת יעילה להגנה מפני טילים. האם האיום אמיתי? מהן הסכנות וכיצד ישראל אמורה להערך מול האיום המתהווה? על כך אנו דנים בפרק החדש.פרקים קודמים באותו נושא:איום חדש: טילים היפרסונייםהמערכה באוקראינה - מדוע בחרה רוסיה לתקוף באמצעות טיל היפרסוני?האיום ההיפרסוני מדאיג את מדינות המערב ומקרב בין ישראל לאירופה

ההתקרבות בין רוסיה לאיראן קיבלה תאוצה ניכרת בחודשים האחרונים, במיוחד לאור הסיוע הנדיב שאיראן מגישה לרוסיה, באספקת סוגי חימוש שונים כמו מל״טים תוקפים וטילים. הרוסים משלמים לאיראנים במטבע קשה, אך גם מסייעים להם בגישה לציוד שלל מערבי, אותו האיראנים ששים לבחון, להעתיק ולפתח אמצעי נגד. תשלום רוסי יתכן גם בנסיון לצמצם את חופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה, אם כי בראיה מבצעית של התקיפות שבוצעו לאחרונה לא נראה לכך ביטוי בשטח. 

עם הקמת ממשלה חדשה משרד הביטחון (משהב״ט) יקבל שר ומנכ״ל חדשים,  אמנם איננו יודעים עדיין מי יעמוד בפועל בראש המשרד ומי יכהן כשר, אך הבעיות אתן יצטרכו להתמודד קיימות וידועות. בפרק זה אנו דנים באתגרים העומדים לפתחנו. 

איראן שיגרה השבוע לווין קטן למסלול בחלל באמצעות משגר לווינים חדש, שהוא למעשה טיל בליסטי בתחפושת. השימוש במשגרי הלווינים מאפשר לאיראנים לבחון את הטכנולוגיה שהם מפתחים לטילים בליסטיים ארוכי טווח, יכולות שמדינות מתקשות להעמידן במבחן בניסויים רגילים, עקב המרחק הגדול שטילים כאלה עוברים במעופם. טכנולוגיה כזו תאפשר לאיראנים לשגר טילים בליסטיים למרחק של אלפי קילומטרים, הרבה מעבר לטווח הנדרש כדי להגיע לישראל, ובכך הם מעידים על שאיפותיה של טהראן להשפעה במרחב גדול בהרבה מיכולותיה כיום 

במהלך הלחימה באוקראינה ניכרת מגמה של העמקת השימוש בכלי טייס מאויישים מרחוק וחימושים משוטטים ע״י הצבא הרוסי. אם בתחילת הלחימה היה השימוש במערכות כאלה נדיר למדי, כיום מוטמעים כטמ״מים מסוגים שונים ביחידות הארטילריה וכוחות קדמיים, והם באים לביטוי בפעילות נרחבת. הרוסים פיתחו גם מגוון רחב של רכבים קרביים רובוטיים, שאף נוסו בלחימה בסוריה, אך אלה לא הגיעו למימוש באוקראינה, לפחות עד לשלב זה. 

חיל האויר יקבל עשרה מטוסי קרב מסוג F-15 מדגמים ישנים (C/D) מעודפי חיל האוויר האמריקאי. המטוסים ינתנו לחיל האויר הישראלי במתנה, ישראל תשלם רק עבור העברת המטוסים מארה״ב לישראל. חלק מהמטוסים יעברו השבחה במסגרתה יקבלו עדכון ותחזוקה להארכת חייהם לשנים רבות, ויצויידו במערכות חדישות. חיל האויר האמריקאי מבצע תהליך דומה בכ-270 מטוסים מאודות סוג. שאר המטוסים שלא יושבחו יפורקו וישמשו כמאגר חלפים. מדוע דרוש תהליך כזה והאם הוא כדאי? על כך בפרק החדש. צילום: עמית אגרונוב, בטאון חה״א פרקים נוספים באותו נושא:חיל האוויר רוצה עוד אף-15

תקיפה מיסתורית שכוונה כנגד הצי הרוסי המרוכז בשבועות האחרונים בנמל הימי בסבסטופול חשפה טפח מתורת לחימה חדשה ומתקדמת המשלבת נחיל כלים בלתי מאויישים בים ובאוויר, לפגיעה במטרות איכות של האוייב. בפרק זה אנו דנים בתכנון וביצוע התקיפה, וההשלכות האפשריות בהקשר לאיומים והזדמנויות לתקיפות דומות בעתיד.

הפריצה לבסיס חטיבת גבעתי בשדה תימן היא הפרק החדש בגניבות רבות שארעו בשנים האחרונות בבסיסי צה״ל, במחנות אימונים, ימ״חים ובסיסי קבע. בארוע האחרון נגנבו 30,000 כדורי 5.56 ו-7.62 מ״מ,  כלומר, מאות ארגזי פעולה במשקל של כמה מאות ק״ג, מה שמחייב את הפורצים להגיע אל תוך הבסיס עם רכב, או לשאת את שלל הפריצה ע״י מספר גדול של שותפי פשע, או להשתמש בציוד נשיאה אחר. כלומר, פריצה מורכבת, שקשה לבצע במקום שמור היטב. וכשהארועים האלה חוזרים על עצמם, קשה להתעלם מהאפשרות שהיה לפורצים סיוע מתוך הבסיס... בפרק זה אנו דנים בארוע והשלכותיו.פרקים נוספים בנושא:מה מניע את הברחות הנשק בצפוןמדוע צה״ל מתחדש בציוד מיושן?

בעבר התרענו כבר על תהליך ההתקרבות בין רוסיה לאיראן, שמואץ עכשיו בעקבות התארגנות העולם בגושים, כשרוסיה, סין, צפון קוראה ואיראן חוברות יחד מול מדינות המערב, אוסטרליה יפן וקוראה. בתחילת השינוי הזה ישראל הציבה עצמה בעמדה ניטרלית, ביחס לסכסוך באוקראינה, מתוך הבנה שגורלה של אוקראינה ידוע מראש. אולם המצב שונה בתכלית, וישראל ניצבת כיום בגוש של מדינות בלתי מזדהות, יחד עם הודו, וכמה ממדינות אסיה, שהקשר שלהם עם רוסיה הדוק הרבה יותר מהאינטרס הישראלי שמוגבל לסידורי הביטחון שלנו בסוריה והבנה שכבר התבדתה אודות נכונות רוסית לאפשר ליהודים חופש מעבר.  ההתקרבות בין רוסיה לאיראן מקנה לאיראן מנוף רב עוצמה שיאפשר להם לקבל כמעט כל מה שירצו. בשלב הראשון איראן כבר קיבלה, ככל הנראה, מערכות ניווט מדוייקות מתוצרת רובית, המקבילות ל-GPS ברמה הצבאית של ארה״ב. 

בשבועות האחרונים הטילה רוסיה למערכה שהיא מנהלת באוקראינה עשרות מל״טים מתאבדים, טילים משוטטים שסופקו ע״י איראן. מדובר בכמה דגמים של המל,ט המתאבד שאהד 131 ו- 136, שהם למעשה טילי שיוט קלים המונעים במנוע בוכנה, מיועדים לטוס בתוואי מוגדר מראש ולתקוף מטרות בטווח של מאות קילומטרים. מדובר בסוג חימוש חדש, פשוט בהרבה מהמשוטטים המתקדמים שמיוצרים בישראל, אולם למרות הפשטות הם מצליחים לשמר תכונות דומות של חתימה נמוכה, חמקנות מגילוי ושרידות גבוהה ליירוט, יחס רש״ק/משקלגבוה ורמת דיוק גבוהה יחסית. האיראנים מפתחים סוגים רבים של משוטטים ומעבירים אותם לארגוני חסות בלבנון, ותימן, ועתה גם לצבאות סדירים - רוסיה וונצואלה. ככל הנראה, ישראל תאלץ להתמודד מול האיום החדש כבר בקרוב.     

גל התקיפות של טילים וכטב״מים מתאבדים רוסיים על אוקראינה העלה השבוע שוב את הצורך בחישוב מסלול מחדש באשר להעברת אמצעי לחימה (אמ״לח) ישראלי לאוקראינה, המשוועת לסיוע בינלאומי במתן יכולות הגנה מפני רקטות, ארטילריה, טילים וכטב״מים (C-RAM). ישראל היא מובילה עולמית בתחום, התעשיות הביטחוניות פיתחו מגוון רחב של יכולות, ביניהן כיפת ברזל, טילי הברק, אמצעים ליירוט כטב״מים ויכולות הגנה אווירית והגנה מפני טילים. עד כה ישראל נמנעה מלספק אמ״לח לאוקראינה, מתוך התחשבות ברגישות הרוסית לנושא, מה שלאחרונה התפתח ללחץ רוסי גלוי על ירושלים. אולם, הרוסים של פברואר 2022 אינם הרוסים של אוקטובר 2022, הרוסים האלה תלויים בסיוע איראני באספקת מערכות נשק, תלות שתגדל בעתיד הקרוב לאור הקשיים הרוסים בייצור עצמי. בשלב הראשון האירנים פתחו את  הושיטו את כל העזרה שהרוסים ביקשו. בהמשך יגיע החשבון, והאיראנים ידרשו לקבל אותו במטבע ישראלי. לאור המצב, לישראל אין מה לעשות בקבוצת המדינות הנוטות לצד הרוסי, והיא חייבת להתיישר עם בנות בריתה בעולם הנאור.

רבות מדובר בימים אלה על ההסכם אליו הגיעו ישראל ולבנון בתיווך אמריקאי. בישראל ההסכם נצבע בצבע פוליטי עז, ובלבנון הוא מוצג כנצחון, בעוד חזבאללה משקיף מהצד ומחכה לאתנן או להזדמנות לנצל את המצב לטובתו. בשיחתנו אנו מתעלמים מהמחלוקת הפוליטית וכדאיות ההסכם, אלא מתיחסים אליו כעובדה מוגמרת שיש להתמודד אתה, ועומדים על כמה מהבעיות שעשויות לצוץ בתחילת יישומו או במצבי עימות עתידי.   

בפרק זה אנו עוסקים בידיעה שפורסמה השבוע, על החלטת משרד הביטחון לרכוש אלף משאיות משומשות בארה״ב, כדי להחליף משאיות שהוזנחו במחסני החרום ל צה״ל. הבעיה היתה ידועה זה מכבר, ולא טופלה במשך שנים. אמנם, כבר ב- 2017 משרד הביטחון רכש משאיות ישירות מחברת אושקוש, והן משמשות כיום במערך הסדיר, אך במילואים עדיין נמצאות משאיות ריאו ישנות, שיוצרו באמצע המאה שעברה, שהוזנחו בימ״חים ואינם כשירות לשרות מבצעי באם מערך המילואים ייקרא לשרות.

עקב מצבם הקשה של הכוחות הרוסיים שפלשו לאוקראינה רוסיה החלה להעביר כוחות ואמצעים כדי לתגבר ולסייע ללחימה במזרח אוקראינה, וכך הפסיקה למעשה את הפעילות ההתקפית שסייעה עד כה למשטר הסורי בלחימתו במורדים. באם משטר אסד לא יצליח לעמוד מול התחדשות לחימת המורדים סוריה עשויה לשוב ולהשתמש בנשק כימי ממאגרים שהותירה ברשותה.  בשיחתנו אנו בוחנים את הסכנה של שימוש בנשק השמדה המונית ע״י משטרים שניצבים עם גבם אל הקיר, ואת הסבירות לשימוש בנשק כימי בסוריה, ושואלים - כיצד יגיב העולם?

כוננות החגים שהוכרזה עם פרוס השנה החדשה לא מצליחה להרגיע את השטח, שמייצר עשרות ארועי ירי ותקיפה מידי יום. השטח בוער, ובמצב הפוליטי הרגיש והסבוך, ישראל ניצבת מול גל הטרור החדש ללא פתרונות יעילים, כשעשרות אלפי לוחמים בולמים את פעילות הטרור בשטחים מבלי יכולת להדביר את פעילי הטרור ותומכיהם. כבר לא מדובר במפגעים בודדים אלא בקבוצות מאורגנות וכנופיות שמטילות חיתיתן על השטח. למרות ההערכה הרבה למאמץ של כל זרועות הביטחון ופעילותם המסורה והמתמשכת במבצע שובר גלים, המגמה מראה על התגברות הטרור. נראה כי ללא מענה תקיף, מרתיע ויעיל, הטרור המיוצר בשומרון עשוי לגלוש אל תוך גבולות ישראל ולעודד מדינות טרור כמו לבנון ועזה להצטרף ללחימה. 

נושא תנאי השרות בצה״ל עלה בתקשורת וגם בפודקסטים שלנו מספר פעמים, אך נראה כי דבר לא נעשה ואין במערכת כל עניין וכוונה לשיפור. כנראה שנדרשת חשיבה שונה, מחוץ לקופסה, כדי להביא לפתרון. דו״ח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע מצביע על המשך ההידרדרות בתנאי השרות. מגורים מוזנחים, תנאי תברואה לקויים, מזון לא ראוי למאכל או חסר, שרותים רפואיים חסרים... עמדנו על חלק מהנושאים האלה כבר פרקים הקודמים אך ה׳חדשות׳ האלה מרגיזות ומקוממות אותנו שוב ושוב. פרקים נוספים באותו נושא:דו״ח נציבת קבילות החיילים - גם החיילים זכאים לכבוד אדםחיילים מקטרים ברשתות החברתיות - מה הבעיהפרשת החיילות הסוהרות

לאחרונה פורסם כי חברות ביטחוניות באירופה פנו לישראל בבקשה לשתף פעולה במחקר ופיתוח מערכות לירוט טילים היפרסוניים. מדובר בדור החדש של טילי תקיפה מהירים ביותר אשר עמידים למעשה בפני מערכות ההגנה הקיימות. ארה״ב כבר החלה בפיתוח יכולות הגנה כנגד טילים היפרסוניים ויש להניח כי יכולות כאלה יגיעו למימוש עד סוף העשור. מבחינת ישראל, שיתוף פעולה עם אירופה וארה״ב יתרום לפיתוח יכולות ההגנה של ישראל מול האיום המתהווה ועשוי לפתוח שווקים חדשים בפני יצרני המערכות בישראל.  פרקים קודמים באותו נושא:איום חדש: טילים היפרסונייםהמערכה באוקראינה - מדוע בחרה רוסיה לתקוף באמצעות טיל היפרסוני?

לפני פרוס השנה החדשה שמענו את בכירי הממשל והמשטרה מתריעים על החמרה צפויה במצב הביטחוני, בתוך ומעבר לקו הירוק. אמנם, כבר עשרות שנים אנו מורגלים ב״כוננות חגים״, כמו רפלקס מותנה שבא עם חודשי תשרי וניסן, אך עתה הדברים שונים. ההחמרה החלה הרבה לפני החגים, היקף הפעילות וחומרתה גבוהים ממה שהורגלנו בעבר. נסיון הפיגוע ברכבת בצפון, הקרבות המתעצמים בצפון השומרון וההידרדרות המתהשכת בדרום שוברים שיאים חדשים, והתמשכות התהליך ללא תגובה נחרצת עשויה להביא את ישראל לעימות בקנה מידה שלא הכרנו בעבר.  

עם סיום ההכנות לתחילת הפקת הגאז בשדה ׳כריש׳, ולקראת הסדרה צפויה בין ישראל ללבנון, בתיוול אמריקאי, מנסה איראן, באמצעות מנהיג ארגון החזבאללה לטרוף את הקלפים ולמנוע הסכמה בין מישראל ומלבנון. המהלך של חזבאללה היה אמנם צפוי, אך הוא מבטא את המשקל המשמעותי שיש לארגון צבאי זה על המדינה המתפוררת שמצפון שהצליח לייצר הרתעה יעילה בלחץ שהוא מפנה לאינטרסים החיוניים של ישראל. כל עוד לא יוסדרו האינטרסים בין ישראל ללבנון, בהסכמה בשתיקה של החזבאללה, יהיו משאבי האנרגיה של ישראל מאויימים. כדי למנוע איום כזה לא די במאזן אימה בין הצדדים, משום שלישראל יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר ללבנון. ישראל חייבת להרתיע את חזבאללה, ואם לא תצליח בכך, תידרש הכרעה.

לחולשה הרוסית כפי שהיא מתבטאת בזירה האוקראינית יש ביטוי בקווקז ובמרכז אסיה, בהתלקחות סכסוכים אזוריים בין מדינות שהיו חברות בברית המועצות ועם התפרקותה של המדינה הקומוניסטית, נותרו עם סכסוכי גבולות ושטחים בלתי פתורים. להתחדשות הקרבות בין אזרביג׳אן לארמניה יש גם זווית ישראלית, בכך שלישראל ואזרביג׳אן השיעית מקיימים יחסים מצויינים המתבטאים באספקת ציוד צבאי מתקדם מאוד מישראל, והספקת נפט מאזרביג׳אן לישראל. באמצעות הנשק השיראלי הצבא האזרי עושה שמות באויב האוקראיני, וזה מרגיז את הרוסים. אך בניגוד להסכמה בשתיקה שלא לספק נשק ישראלי לאוקראינה, בסכסוך בקווקז, ישראל ניצבת איתנה לצד בת בריתה. 

מערך המילואים בצה״ל הולך ודועך כבר שנים. האימונים פוחתים, מסגרות הופכות חלולות מחוסר בכוח אדם ואמצעים, וכתוצאה מכך נפגעת הכשירות של יחידות המילואים, למרות שברור כי בלחימה עתידית יידרשו לנו כל הכוחות הזמינים, כדי להתמודד מול האיומים הרבים בזירות השונות בהם תידרש ישראל לפעול. היינו בסרט הזה כבר ב- 1973, וחשוב שלא נגיע לאותו משבר שנית. לפיכך, נושא המילואים חייב להיות אחד הנושאים הדחופים לטיפול במשמרת של הרמטכ״ל הנכנס. 

בניגוד ללוחמת הגרילה שאפיינה את העשורים הקודמים, הלוחמה המודרנית המתאפיינת בלחימה בין צבאות מתנהלת בסביבה רוויית מידע, בה אין למסגרות הצבאיות אפשרות להסתתר ועל-כן, היכולת להפתיע את היריב הולכת ופוחתת. בפרק זה אנו בוחנים את שדה הקרב השקוף כפי שמשתקף בכמה מזירות הלחימה העדכניות.

לאחרונה אושרה הזמנת ארבעה מתדלקים מסוג KC-46A לחיל האוויר הישראלי, כשהמטוסים הראשונים אמורים להגיע לחיל לקראת 2025. פרטים על ההזמנה ועל פתרונות בינים עד להגעתם של המטוסים החיוניים האלה בפרק זה.פרקים קודמים באותו נושא:הסחבת המתמשכת של עסקת מטוסי התדלוק מצוקת התדלוק בחיל האווירכך מגיע שר הביטחון לביקור ממלכתי?

הפיגוע היום באוטובוס בבקעת הירדן מציב רף חדש בפעילות הטרור בגדה המערבית, כשהמחבלים מנצלים כל סדק ופרצה במערך האבטחה הישראלי כדי לפגע בנו. כבר מזמן לא מדובר בפיגועי בודדים, וקיצוניים בקיני התנגדות ספורים. הפעילות מקיפה אזורים נרחבים ופעילים רבים, חמושים ומצויידים במיטב הנשק, בעלי תעוזה ויוזמה לפגע. שרותי הביטחון וצה״ל חייבים להגביר את הפעילות היזומה לסיכול הטרור, לא רק כנגד חשודים מהאוכלוסיה המקומית.פרקים קשורים:בין עלות השחר לשובר גליםללא סגירת גדר ההפרדה הפיגועים ימשכוהפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבימה מניע את הברחות הנשק בצפון

רחפנים חמושים הם המילה האחרונה בנשק המאולתר ויש להם השפעה רבה על הלחימה באוקראינה. בעוד הרוסים מתבססים על אש ארטילרית מאסיבית, והאוקראינים מפעילים אש ארוכת טווח באמצעות רקטות ותותחים מתנייעים, בקו החזית באים לידי ביטוי הרחפנים, בעיקר בהכוונת אש מרגמות ותותחים ובתקיפת מטרות על הקרקע באמצעות חימושים מאולתרים המותאמים להפעלה מרחפן. פרק זה סוקר כמה מהשיטות לעבודת רחפנים חמושים וכמה מהאמצעים כנגדם.

עתה, כשחתימת המעצמות על הסכם גרעין עם איראן נראית כעובדה מוגמרת כמעט, לתמרונים המדיניים בישראל ובארה״ב אין כל משמעות וכמובן שלא ישפיעו על סגירת העסקה ופרטיה, הם רק נסיונות למזער את הנזקים הפוליטיים שעשויים להיגרם למעורבים, בישראל ובארה״ב. ישראל תצטרך להערך לחיות עם ההסכם והשלכותיו, בעתיד הקרוב והרחוק.תוכן קשור:כיצד נתמודד עם איראן גרעיניתברית ההגנה החדשה במזרח התיכוןלקראת הסכם גרעין מחודש - לא כולם מחייכים בתמונהאופציה צבאית כנגד הגרעין האיראני

בעיית האש הידידותית אינה חדשה, מדובר בארועים חוזרים ונשנים, טרגדיות מיותרות שאינן כורח המציאות. מרבית המקרים של ירי ידידותי נובעים מתקלות, אי שמירת נוהלים, ובמקרים הקיצוניים - חוסר משמעת ועבירות בטיחות חמורות. הטיפול בנושא חייב להתמקד במכלול הגורמים - בפרק זה אנו מעלים שוב את הפתרונות הטכנולוגיים שצה״ל החל לבחון לאחרונה.פרקים נוספים בנושא:לוחמים לא צריכים לשלם בחייהם על תאום לקויירי דו-צדדי - תקלה או גזירה משמים?

רכש מטוסי התדלוק, הנמצא בעדיפות גבוהה בחיל האוויר, עדין מתעכב בהליכים בירוקרטיים מתמשכים. כל עיכוב עכשיו יגרור אחריו דחיה בהגעת מטוסים חיוניים אלה, בעוד מטוסי התדלוק המשרתים כיום במערך הולכים ומתיישנים. בצה״ל מתעדפים את יכולות הלחימה בעומק, ונערכים במערכי לחימה בטווחים ארוכים, אלא שהתדלוק באוויר - יכולת הסיוע הלוגיסטי החיונית לקיום מערך זה - תלך ותדעך, ללא התחדשות במערך המתדלקים.

ירח הדבש המתנהל בחודשים האחרונים בין רוסיה לאיראן מהווה נושא לדאגה בישראל. ההתקרבות בין המדינות והידוק הקשרים הצבאיים ביניהן עשויה לאפשר לאיראנים להצטייד במערכות נשק שחסרות לה כיום, ולספק לרוסים יכולות שעד כה התקשו לממשן בפיתוח וייצור עצמי.   פרקים נוספים בנושא:האם הרוסים ישלמו עבור המל״טים האיראנים במטבע ישראלי?האם רוסיה תספק מטוסי סוחוי 35 לאיראן?איראן מעוניינת לרכוש מטוסי קרב ברוסיה

בשלהי חודש אוגוסט מסתמן כי הריצה של המעצמות ואיראן ל'הסכם' להגבלת הפיתוח של נשק גרעיני  ע״י איראן תביא להסכמה בין הצדדים, הסכמה שתסיר את הסנקציות שמכבידות כיום על איראן, תשחרר משאבי אנרגיה להורדת מחירי הדלקים בשוק העולמי,. ההסכם אולי יעצור את הפיתוח האירני לזמן קצר אך למעשה יאפשר לה להמשיך ולהתקדם במימוש שאיפתה הגרעינית בתוך שנים ספורות. כיצד אמורה ישראל להתמודד עם המצב? האם יש רק ׳אופציה צבאית׳ אחת? בפרק זה אנו דנים בהתפתחויות.

לאספקה היה תמיד מקום של כבוד בלחימה, זכורה אמרתו של נפולאון ״הצבא צועד על קיבתו״. הקרבות מוכרעים כמובן ביכולתם של הכוחות הלוחמים לייצר אש ותמרון כדי לגבור על היריב, אך את המערכה כולה קובעת היכולת להמשיך ולהזרים אוכל, מים, אנרגיה, תחמושת, דלק, אספקה רפואית ופינוי נפגעים - כל אלה הם תפקידיה של הלוגיסטיקה. בתחום זה מתחוללת כיום מהפכה, כשהצבאות מנסים להתייעל, באמצעות שיטות עבודה, כלי תכנון ותחבורה מהעולם האזרחי - בינה מלאכותית, רובוטיקה, רחפנים - כל זאת כדי לייעל את האספקה ולהנגיש אותה בדיוק היכן ומתי שהיא נדרשת. על כך בפרק החדש.פרקים נוספים בנושא:במאה ה-21 - הצבא עדיין צועד על קיבתו

בסיכום מבצע עלות השחק מקבלים לוחמי מערכת כיפת ברזל ומפתחיה את הציון הטוב ביותר בתולדות המערכת, 96 אחוזי הצלחה, ביירוט מאות מטרות מתוך כ- 900 רקטות ששוגרו מרצועת עזה וחדרו לשטח ישראל. אמנם הג׳יהד האסלמי הפלשתיני ניסה לאתגר את המערכת בירי מטחים אך אלה לא היו כבדים בהשוואה למטחי החמאס. לעומת זאת, האיכות הנמוכה של הרקטות המאולתרות איתגרה את מערך ההגנה, שלא כבעבר, כחפת ברזל נאלצה ליירט ׳מטרות מתמרנות׳ - רקטות שסטו מהמסלול הבליסטי המקורי וקשה היה להעריך אם הן עשויות לפגוע באזורים מאוכלסים. יכולת זו התאפשרה הודות לשיפורים שהוכנסו במערכת במהלך השנים מאז הופעלה לראשונה ב- 2011.

בעוד הביצוע הקצר והמושלם של מבצע ׳עלות השחר׳  תופסים את הכותרות והתשבחות, מבצע שובר גלים ממשיך להתנהל באזור יהודה ושומרון, כשכוחות הביטחון מסכלים בכל יום ובכל לילה התארגניות של מחבלי גיהד איסלמי וחמאס באזור. אחיזת כוחותנו בשטחים שפונו למעשה ע״י כוחות הביטחון הפלשתינים הינה חיונית שכן מבצע זה חשוב ביותר לסיכול זליגת יכולות ייצור אמל״ח כמו רקטות מאולתרות לשטחי איו״ש.  כניסת יכולות כאלה למאחזי מחבלים באזורים אלה תרחיב את מעגלי האיום, שיגיעו לירושלים, יישובי השרון והשומרון.

בסבב הלחימה האחרון בעזה בלטה יכולת תקיפה עוצמתית אך מדוייקת של חיל האויר בלב האזור האורבני בעזה, תקיפות שהשיגו את מטרותיהן מבלי להסב הרס רב לסביבת המטרות. בעבר חלק מהתקיפות באזור האורבני הצפוף הביאו לקריסת מבנים שלמים, אך הפעם האפקטים מדודים יותר אך קטלניים ויעילים אפילו יותר מבעבר. בפרק זה אנו סוקרים כמה טכניקות וטכנולוגיות המסייעות למתכננים לתקוף את המטרות תוך צמצום הנזק לסביבתן

ישראל תשקיע כחצי מיליאד דולר בפיתוח ומבצוע מערכת הנשק ׳מגן אור׳, שאמורה להשתלב בשכבה התחתונה של מערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל,  ולתת מענה ליירוט רקטות בטווחים קצרים, בתחילת או בסוף מעופן. במהלך ביקורו של נשיא ארה״ב ביידן בחנה ישראל אפשרות לגיוס מימון אמריקאי לפיתוח, אך ככל הנראה האמריקאים לא השתכנעו. מבחינת ישראל מדובר בהחלטה בעלת משמעויות אסטרטגיות וכלכליות, שכן מערכת הלייזר תאפשר לשפר את כלכלת הקרב בעת עימותים ולפתוח בפני ישראל שווקי יצוא למערכות יחודיות אלה, ללא מגבלות אמריקאיות. 

בשני ניסויים חשובים שנערכו לאחרונה במטווח הטילים ב- White Sands בניו מקסיקו,  בסיס הניסויים המרכזי לטילים לכוחות המזויינים בארה״ב, נבחנה מערכת כיפת ברזל  ומרכיביה כחלק ממערכת להגנה מפני טילי שיוט. בפנטגון מודאגים מאוד מההפוטנציאל של טילי השיוט הרוסיים והסינים, יכולות שהופגנו בצורה מרשימה בלחימה באוקראינה. לאור היכולות שהופגנו בניסויים, כיפת ברזל ומיירטי הטמיר כנגד האיום של טילי השיוט וכלי טייס לא מאויישים, ייתכן כי ניתן יהיה לשוב ולפלס דרך להשתלבות במערך הכוחות המזויינים במדינה.פרקים רלבנטיים נוספים:ניסוי ראשון ל-C-DOMEכיפת ברזל נשלחת להגן על האי גואם, בלב באוקיינוס השקט

ההשבתה למעשה של עוטף עזה שהוכרזה היום מעלה שוב את הצורך בפתרון יסודי של המצב בעוטף, אזור השוכן לצד ארץ הנשלטת בידי ארגוני טרור שממבקשים להרחיב את שליטתם גם לאזור יהודה ושומרון. כיפת הברזל שנפרסת בעוטף מספקת הגנה יעילה כנגד ׳טפטופים׳ של רקטות מעזה, אך כנגד אש שטוחת מסלול, של צלפים וטילי נ״ט, אין תשובה ניצחת כזו ועל-כן מושבתת התנועה בצירים חשופים. אפשר להבין את ההחלטה לסגור צירים משניים המובילים לישובים מבודדים, אך כשמדובר בסגירת עורקי תחבורה ראשיים, זוהי תעודת עניות למדינה ולממשלתה.

בהמשך למגעים בין רוסיה לאירן במהם מוסקווה מעוניינת לרכוש מאות כלי טייס בלתי מאויישים מתוצרת אירן, טהראן מעלה בקשה לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מתוצרת רוסיה - סוחוי 35. מהו המטוס ואילו יתרונות יוכל להעניק לחיל האוויר האירני? על כך בפרק זה.פרקים רלבנטיים נוספים:אירן מעוניינת לרכוש מטוסי קרב ברוסיה

בעוד המערב מסתייג בינתיים מהגשת סיוע לשיקום סוריה, סין נכנסת במרץ לחלל שנוצר במדינה מוכת הקרבות, בשלב הראשון חתמה סין על הסכם להקמת מערך תקשורת מתקדם. לסין יש אינטרס להרחיב את השפעתה ברחבי העולם, ולאורך נתיבי שייט ומסחר עם מדינות אירופה והמערב בפרט, על כן, התבססות כלכלית, ימית וצבאית בסוריה תהיה מהלך נכון מצידה. לישראל מהלך כזה יהווה אתגר, שעימו נצטרך להתמודד בעתיד.

בפרק זה עוסק בנושא ההזוי של ׳פרשת החיילות הסוהרות׳, בעוד התקשורת והמערכת הפוליטית סוערת בנושא ההטרדות המיניות שנעשו בכלא, הציבור משתאה למראה האבסורד של חיילות שנשלחות לשרת כסוהרות בבתי הכלא לאסירים ביטחוניים. אמנם נשים דורשות - ובצדק - להתקבל ולשרת בכל תפקיד בצבא,  בדיוק כמו גברים, אך הזכות לשרת בתפקידים שבעבר נשמרו בעיקר לגברים מתאפשרת על פי רוב בהתנדבות. האם החיילות שנשלחו לכלא גלבוע התנדבו לשרת שם? או נשלחו לתפקיד? מעדויות של בכירים במערכת מסתבר שהנוהג הזה קיים מזה שנים רבות, ויחד עימו ההטרדות המיניות של האסירים. כנראה שהמערכת אבדה זה מכבר את המצפן המוסרי שלה, וממשיכה להתנהל במורד החלקלק כעיוור(ת) באפלה.

העימות המתפתח בשבועות אלה בין חזבאללה, לבנון וישראל מכיל מרכיבים מוכרים מהמשברים המתחוללים עתה ברחבי העולם, מרכיבים מסכסוכים עתיקים במזרח התיכון לצד אלה הנובעים ממאזן הכוחות החדש המתגבש בין המדינות המצורעות למערב. האם הסכסוך ייושב במשא ומתן על בסיס כלכלי, שיתרום לרווחת כל המשתתפים או בכוח הזרוע, תוך הבערת האזור כולו כחלק ממאבק כוחות בינלאומי? בכל צד יש גורמים שעשויים להבעיר את המצב, בכוונה או מתוך חוסר נסיון וחוסר הבנת התהליכים. מה יהיה? ימים יגידו.

הלחימה המתמשכת באוקראינה מציפה מגמות בתפיסות ההפעלה הצבאיות שהחלו כבר לפני שנים רבות, אך מגיעות לביטוי נרחב רק עתה. כיום מדובר במעבר משימוש ברקטות כחימוש ארטילרי סטטיסטי, כפי שעושים הרוסים, לניצול רקטות מדוייקות לפגיעה במטרות איכות, כפי שעושים האוקראינים במשגרי הרקטות HIMARS ורקטות M31A1 מדויקות שקיבלו ממדינות המערב. ההסכם בין חברת אלביט מערכות ו-KMW הגרמנית מעיד אף הוא על העניין האירופי הגובר ביכולותיה של ישראל בתחום זה. פרקים קודמים בנושא:14.10.2021 - חיל הטילים בצה״ל

השבוע הותר לפרסום כי ישראל פיתחה ומפעילה מספר סוגי מטוסים מאויישים מרחוק (כטמ״מ) במשימות תקיפה. עד כה ניתן היה לפרסם את פעילות הכטמ״מ רק  כחלק מתקיפות ׳כלי טייס של חיל האוויר׳ כולל מטוסי קרב, מסוקים וכטמ״מ. עתה ניתן לטייסות הכטמ״מ של חיל האוויר הכבוד הראוי במכלול הפעילות ההתקפית של החיל, שכבר בשלהי המאה שעברה היה החלוץ העולמי של יכולת ייחודית זו. פרטים נוספים על פעילות הכטמ״מ החמוש הישראלי בפרק זה.

מפגש הפסגה שנערך השבוע בטהרן, בו נכחו נשיאי רוסיה, טורקיה ואירן מקדם ברית בין יריבים - איראן מול טורקיה בסוריה, רוסיה מול טורקיה, באוקראינה... המאחד את כולם הוא העימות עם המערב, שלוש המדינות, לצד בעלת הברית הגדולה - סין - נתונות לסנקציות חמורות מצד המערב, ועל כן יש להן עניין ליצור שוק חלופי שיאפשר להן לעמוד בלחץ המתמשך. כל צד מעוניין במשהו שהצד האחר יכול לספק, ומבחינת רוסיה, אספקה של מל״טים תוקפים עשויה למלא פער מבצעי חמור במלחמתם באוקראינה. בכך אנו דנים בפודקסט זה.

לקראת תערוכה אווירית גדולה שתתקיים בבריטניה בשבוע הבא רפאל חשפה השבוע טיל שיוט חדש בשם ICEBREAKER (שובר הקרח), חלק מדור חדש במשפחת טילי התקיפה שפותחו בחברה משנות ה- 70 של המאה שעברה. בפרק זה אנו סוקרים את התפתחות טילי התקיפה ברפאל, ועל היכולות המיוחדות של טיל חדש זה. פרקים נוספים בנושא זה:תקיפות עומק מקבלות אופי רב מימדיתקיפה מנגד - החימוש החכם שמאפשר תקיפה ממרחקים גדולים

בהמשך לשיתופי הפעולה בהגנה מפני כטב״מים וטילים, עולה הצורך והעניין בקרב מדינות האזור להרחיב את שיתופי הפעולה עם ישראל גם לתווך הימי והיבשתי. כיצד יבוא לביטוי שיתוף פעולה כזה ומה הוא אמור להשיג? על כך בפרק חדש של פודקסט ביטחוניסטים

ישראל נמצאת בשלב קריטי בפיתוח מערכות נשק הגנתיות, מבוססות לייזר רב עוצמה, שישתלבו בעתיד במערך הגנה אווירי רב שכבתי. עד לשלב הוכחת הטכנולוגיה בחרה ישראל לפתח אמצעים מתקדמים אלה במימון עצמי, אך עתה, לקראת הפיתוח המתקדם ושלב ההצטידות ידרש תקציב גדול לפריסת המערכות לאורך הגבולות ה׳חמים׳ בצפון ובדרום. הנושא יעלה ככל הנראה בביקורו הקרוב של נשיא ארה״ב.עוד על לייזרים ופרוייקט מגן אור בפוקדאסט הקודם:לייזר מגן אור - קפיצת דרך טכנולוגית בהגנת ישראלהכירו את מערכת הנשק של העתיד - לייזר רב עוצמה

ברית ההגנה החדשה ההולכת ונרקמת במזרח התיכון תאפשר למדינות האזור לתגבר את ההגנה מפני איומי טילים ומל״טים של איראן וגרורותיה, ובעתיד יאפשר למדינות האזור לקיים מטריה הגנתית כנגד איום גרעיני, אם וכאשר תגיע כשטהראן לפצצה. שילוב מערכי ההגנה של מדינות האזור משרת גם את האמריקנים, ישפר את יכולות ההרתעה של מדינות הברית ועשוי למנוע את הגלישה של כל האזור למרוץ חימוש גרעיני.

עימות גלוי ראשון בין ישראל וחזבאללה על רקע הדיאלוג הישראלי-לבנוני על אזורי השליטה במים הכלכליים במזרח הים התיכון, ובכלל זה אזור שדה הגאז ׳כריש׳ הנמצא על גבול המים הכלכליים של ישראל. ישראל הגיבה בתקיפות על שיגור כלי טיס לא מאויישים לעבר אנית הקידוח שהחלה לפעול בשדה, והפילה את שלושת כלי הטייס. האם צפויה תגובה ישראלית נוספת לפרובוקציה הלבנונית? 

שר הביטחון בני גנץ אישר אתמול בועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי ישראל וארה״ב פועלות לשילוב מערך הגנה שישפר את יכולות ההגנה של המדינות החברות כנגד האיום המתגבר של טילים וכלי טייס מצד איראן. בפרק זה אנו בוחנים את הרמות השונות של שיתופי פעולה בין המערכים הקיימים כבר בממדינות האזור ומה תהיה תרומתן היחסית ליכולת ההתראה וההגנה שיאפשר מערך משותף כזה.

לאחר כמה שבועות של שקט שוב מתחדש הירי מעזה, ירי שזכה לתגובה מהירה של צה״ל, בפגיעה במתקני יצור ובעמדה של חמאס שחלשה על נתיב העשרה. הרצון  הישראלי שלא להסלים את המצב הביא לתגובה תקיפה אך עקרה, כשהחמאס שיקם את הנזק במהירות והציג את התגובה הישראלית כרופסת. 

הצטיידות צה״ל במאות רכבי קומנדו חדשים שייוצרו ע״י התעשייה האווירית מציינת שלב חדש בשוק הרכב הצבאי בישראל, לאחר שנים רבות של רעב, יצרניות ביטחוניות מובילות נכנסות לשוק ומצליחות לגייס השקעות והזמנות משמעותיות לרכב מיצור מקומי. על העסקה החדשה ועל שוק הרכב הצבאי בישראל בפרק החדש בסדרת ׳ביטחוניסטים׳.  

לאחרונה פורסם כי חיל הים הישראלי עתיד לקבל בחודשים הקרובים שתי ספינות סיוע לוגיסטי מארה״ב. בפרק זה אנו בוחנים את משמעות שילובן של ספינות אלה, שיתפקדו כנחתות ויאפשרו העברת ציוד כבד ואספקה לכוחות בדרך הים. שלא כספינות אספקה רגילות המחייבות שימוש בנמל, ספינות סיוע לוגיסטי כאלה יכולות להנחית אספקה וכוחות על חוף לא מסודר. בניגוד לנחתות הן יכולות לשאת גם מערכות נשק שונות כמו הגנה אווירית וחימוש אחר.

לאחרונה נראו סימנים רבים המעידים על התקרבות בין סעודיה לישראל. אמנם, מהלך כזה היה צפוי לאחר חתימת הסכמי אברהם באוגוסט 2020 אך ריאד נמנעה להתקרב לישראל באופן גלוי מסיבות פנימיות. מה מביא להתקרבות הנוכחית? האם עתה הסיכוי להסכם גלוי גבוה יותר? על כך בפרק החדש בפודקסט ׳ביטחוניסטים׳.

אירן חשפה בשבוע שעבר מנהרות לאחסון ותפעול כלי טייס מוטסים מרחוק (כטמ״מ) כחלק מהתעצמות יכולת התקיפה האיראנית ונסיון לחסן את מערך הכלים הלא מאויישים מפני תקיפה אפשרית, בדומה למהלך שנעשה לאחסן את הטילים הבליסטיים ותשתיות הפיתוח הגרעיני במדינה. האם ניתן לתפעל מערך כטמ״מ מבסיסים תת קרקעיים? על כך בפרק החדש בפודקסט ביטחוניסטים.

המצב בו ישראל מתוזזת השכם והערב באיומים שמשמיעים ארגוני טרור למיניהם, שוחק את ישראל ומחליש את הרתעתה כלפי ארגונים לא מדינתיים, שאינם נושאים באחריות לנעשה בארצותיהם. על איומים יש לשלם, וביוקר, כדי שלא נגיע להידרדרות שמחירה יהיה יקר בהרבה. 

הידיעה על ירי טיל S300 רוסי לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי לאחר שתקפו מטרות אירניות בסוריה מעמידה אתגר משמעותי על ה׳חיים בצוותא׳ של חיל האוויר הישראלי והכוחות הרוסיים בסוריה. עד כה הצליחו הצדדים לאזן את רצונה של ישראל בחופש פעולה בשמי סוריה אל מול האינטרסים הרוסיים של יציבות המשטר וביטחון הכוחות הרוסיים במדינה, וזאת, אל מול האינטרס המשותף של דחיקתם של האירנים לשולים. שיגור הטיל (שהוכחש ע״י הרוסים) מאתגר את היכולת להמשיך בשיתוף אינטרסים כזה ומחייב את שני הצדדים במשנה זהירות בהתנהלותם אל מול האירנים בזירה הסורית.

סדרת הפיגועים שהתחוללו בשבועות האחרונים ברחבי ישראל לא התחילה במקרה, אלא כתוצאה מהסתה שיטתית ופרועה של החמאס והעומדים בראשו. החמאס מנהל את ההסתה תוך שהוא מתנער מפעילות יזומה ישירה משטח הרצועה, הדרך בה בחר החמאס היא להתסיס ולשלוח את תושבי הגדה המערבית  לבצע פיגועים, שיטת פעולה אותה למדו מהאיראנים. הגיע הזמן שישראל תגבה את מחיר הטרור במי שאחראי לו ישירות ולא רק בעושי דברו.

כשהפלישה הרוסית לאוקראינה נכנסת לחודש השלישי מוסקבה נמצאת בבידוד גובר והולך משאר העולם. ישראל, על-פי מדיניותה מתחילת המשבר, נמנעה עד מלהגיש סיוע צבאי לאוקראינה, למעט אספקת אמצעי מיגון פסיבי. בעבר אוקראינה הוגדרה כמדינה שלא הותר למכור לה אמצעי לחימה, ועמדה זו של משרד הביטחון לא השתנתה מאז פרוץ המלחמה. מדינות אירופה שרכשו בעבר חימוש ישראלי, ביקשו להעביר טילים ואמצעים אחרים לאוקראינה, אך נתקלו בסירוב ישראלי שנבע מנסיון ישראלי להשאר ניטרליים בסכסוך כדי לא להרגיז את הרוסים. בפרק זה אנו סוקרים את העמדות בעד ונגד.

גרמניה החליטה לרכוש 60 מסוקי תובלה כבדים מהדגם החדש של הצ׳ינוק מתוצרת בואינג על פני מסוקי CH53K של Lockheed Martin/Sikorsky. ההחלטה חותמת את הגולל על הסיכוי להוזיל את עלויות התפעול והתחזוקה של מסוקי היסעור המתקדמים אותם רוכשת ישראל כתחליף ליסעור הישן. פרטים נוספים אודות העסקה בפרק חדש זה בפודקסט ״ביטחוניסטים״.

צבא ארה״ב החליט להצטייד במאות אלפי רובי סער חדשים מתוצרת סיג סאואר שיחליפו את רובי הקרבין אם-4  ומקלעי המינימי הנמצאים בשרות. הרובים והמקלעים הינם חלק ממערכת נשק חדישה שכוללת תחמושת בקוטר 6.8 מ״מ, משתיקי קול וכוונות מתקדמות.  ההשקעה המתוכננת לרכש הנשקים והכוונות תסתכם ביותר משבעה מיליארד דולר, ותכלול רכש 120,000 נשקים,  יצור מלאי התחמושת הנדרשים, והקמת קו יצור שיופעל ע״י צבא ארה״ב. התכנית תיפרס על פני העשור הקרוב. קישורים לפרקים קודמים בנושא:צבא ארה״ב רוכש מאות אלפי כוונות חדשות שיהפכו כל לוחם למערכת לחימה משוכללתלכתבה בנושא ב-Defense-Update (אנגלית)

לכאורה, חג הפסח וחצי חודש הרמדאן עברו בשקט יחסי, שקט שישראל קנתה תמורת איפוק, הבלגה, הכלה וכרסום שיטתי בשאריות ההרתעה שנותרו לנו. את מחיר ההבלגה נצטרך כנראה לשלם בעתיד.

האבדן של ׳מוסקבה׳, ספינת הדגל של הצי הרוסי בים השחור צורב מאוד באשר הוא מצביע על החולשה הרוסית ביכולות ההגנה, בטכנולוגיה הצבאית, כישורי הימאים ומפקדי הצי, שאיבדו כמה וכמה ספינות מערכה במהלך שני חודשי הלחימה באוקראינה. הכאב צורב עוד יותר כשהאבדן שספגו מגיע משכנתם ממערב, שבמשך שנים רבות התבססה על ידע וטכנולוגיה רוסית, ועתה המהנדסים האוקראינים משיגים או מפתחים אמצעים יעילים שמוכיחים שוב ושוב את יכולתם להביס את מערכות הנשק הרוסיות.

סדרת ניסויים שהשלימה מערכת ׳מגן אור׳ הוכיחה את יכולתה של מערכת לייזר רב עוצמה חדשה, מתוצרת רפאל ואלביט מערכות, ליירט מטרות אוויריות. הלייזר הוכיח יכולת ירוט של פצצות מרגמה, כלי טייס לא מאויישים ורקטות, יכולת שתאפשר לצה״ל לעבות ולייעל את את מערך ההגנה הרב שכבתי  הקיים.

השילוב של חודש הרמדאן ושבוע הפסח יוצר תרכובת נפיצה מאוד שהקיצונים ששים להבעיר. מערכת הביטחון הישראלית, על כל זרועותיה, מנסה לעמוד בפרץ, אך במצב הפוליטי הרעוע האופציה לרגיעה נראית כיום רחוקה מתמיד, מה שמשאיר לנו, בינתים, רק את הזכות לקטר...

לאחר הפיגוע בליל יום ה׳ בתל אביב עלו טענות של מערכת הביטחון על אופן הסיקור התקשורתי של האירוע. אכן, התמונה שהשתקפה מהדיווח היתה של בלגן גדול, תפקוד לקוי ואי סדר כללי בטיפול במצב. התקשורת שיקפה את התמונה הקשה לצופים, כוחות הביטחון חייבים ללמוד ולשפר את יכולת התגובה שלהם, ולא לבוא בטענות לשליח שמציג בפניהם את התמונה הקשה. 

הלילה ספגנו עוד פיגוע ירי, הפעם בלב תל אביב, מחבל בודד שהגיע מאיו״ש עם נשק אל רחוב דיזנגוף, יורה לכל עבר ומצליח להמלט מהזירה. הודות למאמץ עילאי של כוחות הביטחון המחבל נוטרל לפנות בוקר ביפו, במרחק כמה קילומטרים מאזור הפיגוע. למרות סדרת הפיגועים ישראל מנסה לספוג את חודש הרמדאן, בפריסה רחבה של כוחות הביטחון כדי לנסות ולעצור את הפיגועים, אך בינתים אין מענה לבעיה האמיתית - גדר ההפרדה הפרוצה, שמאפשרת לכל פלשתיני  שמוכן להפוך לשאהיד להכנס לישראל, עם נשק, ולבצע את זממו. אכן, קשה למודיעין להתחקות אחר נטיות הלב של בודדים, אולם, מדינה חפצת חיים חייבת להגן על אזרחיה ולמנוע מאלה הרוצים לפגע בה לעשות זאת בקלות כה רבה.

בפודקסט היום אנו מרחיקים לאוסטרליה, שם מתרחשים לאחרונה שינוים משמעותיים בסדרי העדיפויות של הממשל. אוסטרליה מתכוונת להשקיע כ-10 מיליארד דולר בפיתוח היכולות בתחום במסגרת תכנית Redspice ומשרד ההגנה מתכוון לממן חלק מהשקעה זו בביטול וצמצום של תכניות רכש, חלקן גדולות מואד, כמו רכש כלי טייס מוטסים מרחוק (כטמ״מ) וקיצוץ של כרבע מתכנית ההצטיידות להחלפת נגמ״שי M113 העתיקים.

לאורך כל החודש הראשון ללחימה הרוסית באוקראינה מסתמנת חולשה עקבית של מרבית הכוחות, חולשה שמתבטאת בחוסר תפקוד בסיסי, וכאוס לוגיסטי הפוגע ביכולת המבצעית של הכוחות ומביא לנטישה נרחבת של אמצעי לחימה שלא נפגעו כלל בקרבות. מהם הגורמים שהביאו את הצבא הרוסי לתפקוד כה גרוע? בפרק זה אנו דנים בכמה אפשרויות.  פרקים נוספים אודות הלחימה באוקראינה:חודש ראשון ללחימה באוקראינהמדוע רוסיה תקפה בטיל היפרסוני?תחנות כוח גרעיניות - פצצה מתקתקת באוקראינהבמאה ה-21 הצבא עדין צועד על קיבתוהעימות באוקראינה - הזוית הישראלית - פרק ב׳הלחימה באוקראינה - בראיה ישראלית - פרק א׳רוסיה מאתגרת את ברית נאטו בים התיכוןמקומה של ישראל במשבר בין רוסיה, אוקראינה והמערבהחיכוך בין רוסיה לאוקראינה - מסלימים לקראת רתיחה?

כשמדינה ניצבת אל מול גל טרור חובה להוריד חסמים העומדים בפני שרותי הביטחון המגנים על האוכלוסיה. שרותי הביטחון פועלים בכמה שכבות, מודיעין, אכיפה ובתי הדין. החוליה החלשה בשרשרת היא הקובעת את יכולתה של המערכת והחברה כולה, לעמוד בפני איומים מבית. 

התעוררות הפעילות של דאעש בקרב ערביי ישראל מדאיגה מאוד. המגמה מעידה על נקודת תורפה שהארגון  זיהה - בעוד הארגון נתון למעקב צמוד בפעילותו הבינלאומית, כוחות הביטחון מוגבלים בפעילותם בתוך ישראל, בהיותה מדינה דמוקרטית השומרת על זכויות הפרט. כדי להתמודד בצורה מיטבית עם הארגון הרצחני נדרשות סמכויות נרחבות יותר לאיסוף מודיעין, חקירה ומעצרים, במגמה לעקוב אחר חשודים, לבודד ולעצור פעילים, ולסכל כוונות לפיגועים של בודדים וקבוצות קטנות הפועלות בהשראת הארגון, גם אם לא בהכוונה ישירה.פרקים נוספים בנושא:הפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבימה מניע את הברחות הנשק בצפון משטרת ישראל לא משתלטת על בטחון הפניםמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראלישראל מקימה מכשול ענק בעזה אך מזניחה את גדר המערכת במרכז צדיקים תומכי טרור

הפיגוע הקטלני בחדרה מדגיש את הסכנה הברורה והמיידית בחדירת ארגון דאעש למגזר הערבי. בעבר טענו מובילי דעה במגזר כנגד המשטרה והשלטונות, שהכאוס והנשק הנפוץ במגזר הערבי ומשמש את הפורעים הערבים כדי לפגוע באוכלוסייה הערבית, יופנה לבסוף אל היהודים. אכן, זה בדיוק מה שקורה עתה, כשהחוט המקשר בין הפיגוע בבאר שבע לזה בחדרה הוא פעילים הקשורים בדרכים כאלה ואחרות לארגון דאעש. פרקים נוספים בנושא:כדי ללחום ביעילות בדאעש כוחות הביטחון זקוקים לסמכויות מיוחדותמה מניע את הברחות הנשק בצפון משטרת ישראל לא משתלטת על בטחון הפניםמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראלישראל מקימה מכשול ענק בעזה אך מזניחה את גדר המערכת במרכז צדיקים תומכי טרור 

במערכה באוקראינה באה לביטוי מרשים מאוד תפיסת הלחימה ההיברידית, על פיה צבא מפעיל יחידות קטנות, יעילות וזריזות כנגד כוח עדיף. הלחימה ההיברידית מיטיבה עם המגן, באשר היא מאפשרת לנתב את המגע עם האויב למקומות בהם למגן יש יתרון, לפגוע פגיעה קשה בכוחות האויב ללא צורך במגע קרוב, להשמיד אמצעי לחימה, כוחות מסייעים, דרגי אספקה ומשאבים אסטרטגיים, כל זאת תוך ניצול יכולות טכנולוגיות במודיעין, תקיפה מנגד, שימוש בכלים לא מאוישים ותפעול כוחות קטנים וחמקנים המצוידים באמצעי לחימה , מדויקים, ארוכי טווח ויעילים. על כך בהמשך סקירת החודש הראשון ללחימה באוקראינה. האזינו לפרק הראשון בסדרה זו.פרקים נוספים אודות הלחימה באוקראינה:חודש ראשון ללחימה באוקראינהמדוע רוסיה תקפה בטיל היפרסוני?תחנות כוח גרעיניות - פצצה מתקתקת באוקראינהבמאה ה-21 הצבא עדין צועד על קיבתוהעימות באוקראינה - הזוית הישראלית - פרק ב׳הלחימה באוקראינה - בראיה ישראלית - פרק א׳רוסיה מאתגרת את ברית נאטו בים התיכוןמקומה של ישראל במשבר בין רוסיה, אוקראינה והמערבהחיכוך בין רוסיה לאוקראינה - מסלימים לקראת רתיחה?

משטרת ישראל הודיעה כי תפיסת 61 כלי נשק, כולל אקדחים ורובי סער משוכללים, היתה ׳הגדולה בהיסטוריה׳. בהחלט יש מקום לסיפוק על הצלחת התפיסה וסיכול העברת נשק בכמויות כאלה למגזר הערבי בצפון. אולם, לפני פחות משנה, שמענו את אותה ההגדרה, עם תפיסת 43 כלי נשק בכפר ראג׳ר, על גבול לבנון. העליה בכמות ההברחות והיקפי הנשק המוזרם למגזר הערבי ולחוגי הפשע בארץ מדאיג ומסוכן, ומעורבותו של ארגון החזבאללה הנשלט ע:י איראן מעידה שאין כאן רק נושא פלילי, אלא אסטרטגי - נסיון לערער את בטחון הפנים של ישראל. פרקים נוספים בנושא:כדי ללחום ביעילות בדאעש כוחות הביטחון זקוקים לסמכויות מיוחדותהפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבי משטרת ישראל לא משתלטת על בטחון הפניםמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראלישראל מקימה מכשול ענק בעזה אך מזניחה את גדר המערכת במרכז צדיקים תומכי טרור

היום צוין חודש ימים ללחימה באוקראינה. המבצע המיוחד הרוסי שתוכנן להיות מסע בזק שימוטט את המדינה האוקראינית הפך למפלה של הצבא הרוסי. כבר בתחילת תנועת הכוח הרוסי העצום  הותקפו הכוחות באמצעות פעילות גרילה, ארטילריה מדויקת, נ״ט וכלי טיס לא מאויישים. הכשלון בתמרון הביא את הרוסים לתקוף ללא רחמים את הערים האוקראיניות, במטרה לטהר את השטחים שכבשו מאזרחים לא רצויים. וכשהמערכה הרוסית שוקעת בבוץ האוקראיני גובר הסיכון לשימוש בנשק לא קונבנציונלי שיוציא את המערכה ממלחמה בין שתי מדינות למלחמת הכל בכל. האזינו לפרק השני בסדרה זו.פרקים נוספים אודות הלחימה באוקראינה:חודש ראשון ללחימה באוקראינהמדוע רוסיה תקפה בטיל היפרסוני?תחנות כוח גרעיניות - פצצה מתקתקת באוקראינהבמאה ה-21 הצבא עדין צועד על קיבתוהעימות באוקראינה - הזוית הישראלית - פרק ב׳הלחימה באוקראינה - בראיה ישראלית - פרק א׳רוסיה מאתגרת את ברית נאטו בים התיכוןמקומה של ישראל במשבר בין רוסיה, אוקראינה והמערבהחיכוך בין אוקראינה לרוסיה - לקראת רתיחה?

חולשת משטרת ישראל בהערכות לטיפול בבטחון הפנים בולטת בתגובה הלקויה בטיפול בפיגוע בבאר שבע, ביטחון הפנים חייב להיות מטופל ברמת הגבוהה ביותר כהערכות חרום, תוך גיוס כל המשאבים, האזרחיים והביטחונים העומדים לרשות המדינה. פרקים נוספים בנושא:כדי ללחום ביעילות בדאעש כוחות הביטחון זקוקים לסמכויות מיוחדותהפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבימה מניע את הברחות הנשק בצפוןמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראלישראל מקימה מכשול ענק בעזה אך מזניחה את גדר המערכת במרכז צדיקים תומכי טרור

על רקע הריצה האמריקאית להסכם גרעין עם איראן, ונטייתה של וושינגטון לקבל את דרישת טהראן להכשיר את משמכות המהפכה האירנים, הגורם המניע והמלבה את פעילות הטרור ברחבי המזרח התיכון - יצא השבוע לדרך מפגש ההיסטורי שנערך בשארם א-שייח׳, בו דנו מנהיגי מצרים, איחוד הנסיכויות וישראל באיום המתגבר ובדרכי התגובה.

לפני יומים ביצע חיל האויר הרוסי תקיפה של מצבור תחמושת גדול של צבא אוקראינה באמצעות טיל היפרסוני מסוג קינז׳ל. השימוש בחימוש מתקדם זה הפתיע רבים במערב שלא ציפו לשימוש בטיל מתקדם זה בזירה האוקראינית. לפני כחודש כבר דיווחנו על ׳ביקור׳ של הטיל הזה בסוריה. מה הביא את הרוסים להשתמש בחימוש חדיש זה ומהן השפעות המהלך על השחקנים במערכה - על כך בפודקסט זה. 

עשרות כלים צוללים בלתי מאוישים (כצב״מ) שפותחו באירן סופקו אמש לזרוע הימית של משמרות המהפכה האירנים. כלים אלה מתפקדים כ׳טורפדו משוטט׳ המסוגל לנוע במהירות נמוכה למרחקים גדולים, במשימות ממושכות, ולתקוף מטרות ימיות כמו ספינות, נמלים או פלטפורמות ימיות בטווח של מאות קילומטרים. יש מקום לדאגה במפרץ הפרסי, בים הערבי, בים האדום ואף בים התיכון - כל מקום בו ספינות אירניות משייטות ויכולות לשגר טורפדו משוטטים בתקיפות עלומות. עוד פרטים על ההתפתחות החדשה בפרק זה.

הלחימה המתמשכת באוקראינה מעלה שוב את נושא שילוב כלי טייס בלתי מאויישים בלחימה. זמן קצר לפני פרוץ הקרבות הצבא האוקראיני קלט  25 כלי טייס מסוג TB2 מתוצרת טורקיה. משנת 2020 כלים אלה הפגינו את יכולותיהם בקרבות  בסוריה, לוב ואזרביג׳אן, כשהציגו רצף מרשים של הצלחות מבצעיות בהשמדת רק״מ, מערכי ארטילריה ונ״מ, שיירות אספקה ומפקדות. גם עתה, התקשורת זוקפת הרבה מההצלחה של צבא אוקראינה בבלימת טורי הצבא הרוסי לכלי הטייס הטורקיים, זאת למרות שבניגוד להצלחות המתועדות של כלי טייס אלה בעבר, אין כמעט תעוד של ביצועי TB2 באוקראינה. עוד על פעילות כלי הטייס הלא מאויישים בלחימה בפרק זה.

כלי טייס לא מאויישים מהווים אתגר קשה ומורכב לצבאות, בהיותם קטנים, דלי חתימה (חמקנים) ואיטיים יחסית לכלי טייס אחרים. זה אתגר ההופך את המטוסים הלא מאויישים למסוכנים ואת ההתמודדות עמם מורכבת במיוחד. על רקע זה ראויה לציון ההצלחה המלאה של חיל האויר ביירוט שני מטוסים חמקנים בלתי מאויישים מתוצרת איראן, שניסו לפעול בשטח ישראל ויורטו הרחק מעבר לגבולות המדינה. בפעם הקודמת שאיראן עשתה ניסוי כזה המל״ט שלה הצליח לחדור אל תוך שטחנו. הפעם, מדובר בכלים משוכללים וחמקנים יותר, שיורטו הרחק מעבר לגבול.

לצד המלחמה באוקראינה ארה״ב והאיחוד האירופי רצים בראש המעצמות לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, הסכם שצפוי להחתם בקרוב מאוד בוינה. בשלב זה לא נראה שלמי מהשותפים הקולניים בשיחות אכפת מהסכנה שיש בפיתוח נשק גרעיני באיראן והחסינות שיכולת זו תעניק למשטר האייטולות באיראן. למלחמה באוקראינה יש השפעה על ההסכם, שוב, לא בחשש מהגרעין האירני אלא בראיה קצרת טווח - האפשרות להזרמת נפט אירני לשוק העולמי ובכך לאפשר למערב הטלת סנקציות על יבוא נפט מרוסיה. זו, מצידה מתנגדת כמובן, ויתכן שזה מציב אותה בזהות אינטרסים עם ישראל. על כך בשיחתנו היום.

דו״ח נציבת קבילות החיילים שפורסם היום ממשיך במסורת של השנים האחרונות, בפרסום דו״ח מצמרר על פגיעה, השפלות, ביזוי, תנאי שרות גרועים, תזונה לקויה ועוד. אמנם, מספר התלונות המוצדקות ירד בארבעה אחוזים, אך כמות התלונות עלתה בהשוואה ל-2020. למרבה הצער, המגמה אינה משתנה, ולא נראה כי יש נסיון רציני לפתור את בעיות תנאי השרות והיחס לחיילים והחיילות בצבא, בעיות שעולות מהדוחות שנה אחר שנה, בעקביות מדאיגה.

שש תחנות כוח גרעיניות הפזורות ברחבי אוקראינה נמצאות בסיכון רב לפגיעה בלהט המלחמה המתרחשת במדינה. מדובר לא רק בפגיעה פיסית בכור, אלא פגיעה במערכות תומכות, הזנחה כתוצאה מאי זמינות של צוותי תחזוקה או ציוד,  אשר עשויות לגרום לתקלות דוגמת האסון בצ׳רנוביל, שהשלכותיו ישפיעו על מרחבים עצומים באירופה וברוסיה. 

הלחימה המתמשכת באוקראינה מציפה את אתגר הלוגיסטיקה הצבאית, אתגר בו כשלו צבאות רבים בעבר, וככל הנראה, לפי התמונות המגיעות מזירות הלחימה, הצבא הרוסי נכשל במשימת האספקה לגייסות הלוחמים, לפחות בימים הראשונים ללחימה. חידוש מענין בתחום הלוגיסטי נעשה בצבא בריטניה, הבוחן מערכות לוגיסטיות מתקדמות המבוססות על שימוש במערכות מידע מתקדמות, בינה מלאכותית ורובוטים קרקעיים ורחפנים כדי למלא את צרכי הכוחות הלוחמים בצורה היעילה והזמינה ביותר, מבלי להידרש לתנועת שיירות אינסופיות ופגיעות על צירים מסוכנים. שתי חברות ישראליות - רפאל והתעשייה האוירית, נבחרו להדגים לבריטים את יכולותיהן בתחום.תכנים קשורים:המלחמה הלוגיסטית החדשה

הפלישה הרוסית לאוקראינה מתנהלת כבר שלושה ימים והתמונה רק הולכת ומסתבכת. ישראל בחרה לעמוד מהצד, ללכת עם ולהרגיש בלי, האם זו הדרך הראויה? האם בשעת מבחן זו אנו צריכים לחשוב רק על עצמנו? בשיחה היומית אנו בוחנים את תמונת המצב, ואת הזוית הישראלית 

אנו מקדישים פרק זה ליום הלחימה הראשון באוקראינה, בראיה הישראלית - מה ניתן להסיק מהמוכנות האוקראינית לאיום, מהלכי הפתיחה הרוסיים, המוכנות של מדינות המערב לסייע, ומהן ההשלכות על ישראל.

מערכת הביטחון, רפאל והתעשייה האווירית סיימו לאחרונה ניסוי ראשון במערכת ההגנה האוירית הימית C-DOME - היא הגירסה הימית של כיפת ברזל. בפרק זה אנו סוקרים את האיומים בים, הפתרון שמספקת מערכת כיפת ברזל והצורה בה שולבה המערכת הנייחת הקרקעית על ספינת המגן - ספינת השטח המתקדמת והחדישה בחיל הים הישראלי.

חדירת ״טיסן״ מלבנון לישראל היום בבוקר גרמה להפעלת אזעקות באצבע הגליל וצפון הכנרת. נסיון ירוט של הטיסן באמצעות כיפת ברזל לא צלח. מהו פוטנציאל הסיכון מטיסן כזה וכיצד הפעולה משתלבת במאבקי כוח בלתי מאויישים המתנהלים במזרח התיכון בין ישראל, איראן וארה״ב.

תמרון רוסי גדול הנערך בימים אלה במזרח הים התיכון הביא לריכוז חסר תקדים של עוצמה ימית רוסית. התמרון משלב שלושה כוחות  משימה של סיירות טילים מדגם סלאבה, צוללות וכוח אווירי שהוצב בשדה התעופה הקדמי של רוסיה בחמיימים, ליד נמל לטקיה בסוריה. התמרון נועד לאתגר כוחת משימה של ברית נאט״ו, במסגרתו פועלות שלוש נושאות מטוסים - מארה״ב, צרפת ואיטליה. כוח זה תרגלו בשבוע שעבר בים התיכון שיתוף פעולה במסגרת תמרון של ציי נאט״ו. על ההתפתחויות במזרח הים התיכון בפרק זה של ׳ביטחוניסטים׳.  

על פי מקורות זרים ישראל מרחיבה את יכולות התקיפה שלה ולאחרונה שילבה טילי קרקע קרקע בתקיפות שכוונו כנגד משלוחים וגורמים הנתמכים ע״י האירניים  בעומק בסוריה. השימוש ביכולות תקיפה רב-מימדית מקנה לישראל גמישות רבה יותר, בהתמודדות מול אילוצים מבצעיים ומדיניים. בפרק זה אנו דנים בהתפתחות מעניינת זו.

בהמשך למו״מ בין ישראל למרוקו פורסם לאחרונה על עסקת נשק בהיקף של יותר מ- 600 מיליון דולר במסגרתה תרכוש מרוקו מערכות הגנה אווירית מהתעשייה האווירית. המערכות, מסוג ברק MX יאפשרו למרוקאים להרחיב את מרחב ההגנה שלהם לכיסוי חלקים גדולים של המדינה, כדי להערך מול איום אפשרי מצד אלג׳יריה, שגם היא מתחמשת לאחרונה במטוסים, טילים ושריון מתוצרת רוסית.קישור לפרק הקודם בנושא המגעים עם מרוקו

לאור ההתחממות בירושלים והרצון הפלשתיני להגיב גם בפעולות מרצועת עזה, הארגונים הפלשתינים ברצועה ממשיכים בהכנות מעל ומתחת לקרקע, זאת למרות מערך המכשול שהוקל לכל אורך גבול הרצועה. בעימות עתידי עשויים הארגונים להשתמש במנהרות שיגיעו אל המכשול, כדי לנסות ולחדור דרך החומה או דרך פתחים בהם ינועו כוחות צה״ל לתוך הרצועה. גם ירי הרקטות המתמשך אל הים מעיד על רצון לפגוע באסדות הגאז שבים במהלך לחימה עתידית.

במשבר המתנהל בשבועות האחרונים בין רוסיה, אוקראינה ומדינות המערב ישראל ממלאת פיה מים. ירושלים לא לוקחת צד במשבר, ומסתייגת מכל עמדה מחייבת. האם זו מדיניות נכונה וערכית? האם אי ההזדהות עם ידידותינו במערב עלול להתנקם בנו בעתיד? האם תצמח מכך טובה ביחסים עם רוסיה? קישורים רלבנטיים:המשבר בגבול אוקראינה - מסלימים לקראת רתיחה?

אלביט מערכות הודיעה היום כי הכטמ״מ מסוג הרמס סטארליינר קיבל רישיון לפעולה ללא מגבלות במרחב אזרחי. האישור יאפשר ללקוחות החברה לתפעל את כלי הטיס במדינות בהן לא התאפשרה פעולה כזו, דוגמת שוויצריה וקנדה. שויצריה רכשה כבר את הדגם הזה וממתינה לאשרור התאמתו לתקינה במדינה כדי להכניס את הכלי הלא מאויש לפעילות מבצעית. עוד פרטים בשיחתנו היומית.

לאחרונה נודע על דחייה למועד בלתי ידוע של תמרון הגנה אווירית גדול  שצה״ל עורך עם צבא ארה״ב מידי שנתיים. הגורם לביטול לא פורסם אך ככל הנראה נבע מהמתיחות במזרח אירופה. האם מדובר בפגיעה משמעותית בשיתוף הפעולה עם האמריקאים? בפרק זה אנו מציגים את הרקע ואת דעותינו על ההתנהלות העתידית בתחום. 

פרשת האזנות הסתר והחדירה הסיטונאית של משטרת ישראל לטלפונים חכמים של אזרחים תמימים מהווה ליקוי מאורות של זכויות האזרח וחייבת להחקר לעומק.

שר הביטחון בני גנץ הגיע היום לביקור ממלכתי ראשון בבחרין, המארחים, שהכינו עבורו קבלת פנים מכובדת נדהמו לראות את שר הביטחון הישראלי יורד ממטוס ראם (בואינג 707) שנראה כגרוטאה. המחזה היה מביך, למארחים, לשר ולמדינה אותה הוא מייצג. זו לא הפעם הראשונה שמטוסים מבצעיים של חיל האויר נחשפים לעיני המצלמה בטיסות בפרופיל גבוה אך במצב תחזוקתי ירוד.פרקים קודמים באותו נושא:סיור נוכחות אמריקני בשמי המזה״ת

כוחות ימיים מ-60 מדינות חוברים יחד בשבועות הקרובים לתמרון הימי IMX22, אותו מוביל הצי החמישי האמריקאי. זהו התמרון הגדול ביותר מסוגו במרחב, הכולל ארבעה כוחות משימה בהובלת הציים של איחוד האמירויות, עומן, מצרים וקניה. לראשונה, משתתף בתמרון אזורי כזה גם כוח ימי ישראלי הכולל ספינות טילים וצוללנים מיחידת המלת״מ. התמרון מתנהל במרחבי המפרץ הפרסי, הים הערבי, האוקינוס ההודיף מזרח אפריקה ובים האדום. בין היתר ישתתפו בתמרון גם כוחות ימיים מסעודיה, ירדן, מרוקו ותימן.

תקרית ירי דו צדדי בגבול מצרים העלתה שוב את הנושא הכאוב של ירי דו צדדי. מדובר שוב בכשלים טכניים, תאומים לא סגורים, אי הבנות או שגיאות. כל אלה אינם סיבה לסיכון חיי אדם. לוחמים לא צריכים לשלם בחייהם על טעויות טכניות כאלה, מן הראוי שכוחות הביטחון ישקיעו בשילוב טכנולוגיות מתקדמות שיגבו את הכוחות במקרה של כשל או טעות, לפחות את אלה הפועלים במתווים מורכבים כמו הסתערבות, מארבים וכדו׳, זאת כדי לצמצם למינימום את מחיר הטעות. תשלום על טעות בחיי אדם הוא מחיר בלתי קביל. זה הקישור לפודקסט הקודם בנושא זה. 

קיטורים של חיילים ברשתות החברתיות היא תופעה מתמשכת שלעיתים מזומנות גולשת לערוצי התקשורת המסורתיים, מגיעה לידיעת ה׳מבוגרים׳ ומעוררת סערה וביקורת. האם יש בתופעה בעיה? האם יש בה סכנה לדליפת מידע? האם יש דרך לעצור את התופעה והאם בכלל כדאי לנסות?

מאז המצאת טכנולוגית הלייזר באמצע המאה שעברה דובר רבות על השימוש בלייזר במערכות נשק. אולם, עד כה היכולות המופלאות של הלייזר מומשו בעיקר במערכות תומכות לחימה - כמו ציון מטרות, ביות והנחיה, שיבוש וכדומה. בשנים האחרונות הולך ומתממש חזון נשק הלייזר עם פיתוח דור חדש של לייזרים רבי עוצמה המבוססים על אנרגיה חשמלית. יצרני המערכות שוקדים עתה על התאמת המערכות לפלטפורמות צבאיות כמו ספינות, רכב קרבי יבשתי ומטוסים. עוד פרטים על החזון ומימושו - בפרק זה. 

לאחר שנים ארוכות של פיתוח טכנולוגיות כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) מצליחה טורקיה בשנתים האחרונות למכור מערכות כטמ״מ טקטיות  למדינות במזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה ומזרח אירופה. התנופה השיווקית עזה וההצלחות באות בזו אחר זו, בעיקר לאור ההצלחה המבצעית שמערכות אלה הציגו בסוריה, לוב ובלחימה בקווקז. תנופה זו מודגשת לאור האטה משמעותית במכירת מערכות ישראליות, שעד כה יועדו למשימות סיור, תצפית ואיסוף מודיעין בלבד. ההצלחה הטורקית בתחום זה מעידה שהצבאות רוצים יכולות תקיפה לכטמ״מים שלהם, ורוכשים אותן ממי שמוכן למכור מערכות כאלה. 

צבא רוסיה מרכז בחודשים האחרונים מאות אלפי חיילים על גבול אוקראינה במה שנראה לא רק כפעולה נגד השכנה ממערב אלא כמנוף לחץ על ארה״ב וברית נאטו, במגמה להחליש את האיחוד האירופי ולבודד את אירופה מארה״ב. בעוד המערב מנסה לחזק את אוקראינה שאינה חברה בברית הגנה עם המערב, במהלך זה  מנסה פוטין לאלץ את המערב למנוע הצטרפות אפשרית של אוקראינה לברית, הוא דורש גם יציאה של כוחות הברית ממדינות מזרח אירופה, הגובלות ברוסיה ובאוקראינה. האם פוטין יקבל את מבוקשו?קישורים רלבנטיים:עדכון על עמדת ישראל בנושא

לאחר עיכוב של כשנה חתם השבוע שר הביטחון בני גנץ על מינויו של בועז לוי למנכ״ל התעשייה האווירית, לוי כיהן בשנה החולפת בתפקיד זה במינוי זמני. המעורבות הפוליטית העמוקה במינויי הבכירים רק מדגיש את הצורך בהפרטתה, שמתעכבת בינתים מאותן סיבות. פרטים נוספים על התהליך בפרק החדש.

ממשלת ישראל אישרה ב-18.1.2022 הוצאה של כ-11 מיליאר ש״ח שתיפרס על עשר השנים הקרובות, לרכישת שלוש צוללות דולפין AIP לחיל הים. מדובר בעסקת ענק, שהתעכבה במהלך השנים האחרונות לאור הנושא הרגיש והקפאון המתמשך בתקציב המדינה בשלהי תקופת הממשלה הקודמת. העיכוב הביא לפקיעת האופציה שאפשרה לישראל לרכוש את הצוללות במחיר נמוך מאוד, דבר שהכפיל כמעט את מחיר העסקה, שעומד כיום על יותר מ- 3 מיליארד יורו. עוד פרטים בפרק החדש של ביטחוניסטים.

ישראל ביצעה הבוקר ניסוי מוצלח במערכת החץ, המיועדת לההגנה מפני טילים בליסטיים. בניסוי שולבו מערכי הגילוי המבצעיים של המערכת, מערכות ניהול האש, תקשורת ושליטה. במהלך הניסוי שוגרה מטרה לעבר ישראל, אשר יורטה על ידי שני מיירטי חץ 3. טיל המסוגל ליירוט מחוץ לאטמוספרה. המהירות הגבוהה וכושר התמרון של חץ-3 מאפשר למעררכת החץ לתכנן מספר הזדמנויות יירוט לאורך מסלול המעוף של המטרה, וככל הנראה, יכולת זו נבחנה גם בניסוי זה.

התקיפה שביצעו החות׳ים באמצעות טילי שיוט, טילים בליסטים ומטוסים בלתי מאויישים (מל״טים) מעידה לא רק על על יכולת מבצעית מרשימה של המורדים בתימן, אלא על ההעזה של האירנים להפעיל את שלוחיהם כנגד מוקדי כוח במזרח התיכון. המורדים התימנים טוענים כמובן שהמתקפה באה כמענה על המעורבות האמירתית בלחימה בארצם, אך הם ביצעו את התקיפה בהוראה ובהנחיה של האירנים שתורמים את הידע, התכנון והאמצעים, בדיוק כפי שהם עושים בסוריה ובלבנון. פרק זה סוקר את ההשלכות של התקיפה על ישראל.

המקרה המצער אמש, בו נפלו שני קצינים מיחידת אגוז בתקרית ירי דו-צדדי מציף בעיה מתמשכת שצה״ל מתמודד עמה בשנים האחרונות - הקלות הבלתי נסבלת של חדירת גורמים עויינים לבסיסים וגניבת ציוד ונשק. לוחמי אגוז ניסו להתמודד עם הבעיה בדרך יצירתית אך לקויה, שהביאה לאסון בתקרית ירי דו צדדי. לשתי הבעיות יש פתרונות טכנולוגיים - שדרוג האבטחת ההקפית בבסיסים ומניעת ירי דו-צדדי של כוחותינו, וכדאי שיתנו עליהם את הדעת, מוקדם ככל האפשר.

בקרוב אמורה ישראל לקבל שמונה מסוקים מדגם SH-60B מעודפי הצי האמריקאי, כדי להחליף את מערך מסוקי העטלף המשרת בחיל הים כבר 25 שנים. ההחלפה מתוכננת כבר שנים רבות ואינה קשורה לתתאונה הקשה שהתרחשה לאחרונה.  למעשה, המסוק שיגיע ארצה הוא דגם שהוצא משרות הצי לאחר עשרות שנות שרות בים, ותידרש השקעה אינטנסיבית בהחזרתו לכשירות טיסה ולמיודו במערכות המשימה הדרושות. מדוע ויתרה ישראל על רכש מסוקים ימיים חדישים והעדיפה להסתמך על חידוש מסוקים זקנים שעברו כבר את שנותיהם היפות בציים אחרים? 

בשנה הבאה אמור חיל התותחנים לקבל את הדגם הראשון של תותח מתנייע (תומ״ת) אופני חדש שמפתחת חברת אלביט מערכות. התומ״ת המכונה בשם ׳רועם׳ מותקן על משאית בעלת עשרה אופנים ויאפשר לחיל לתפעל את מערך הארטילרי בגמישות רבה בהרבה מהמקובל כיום. עוד פרטים על החידושים בתותחנים בפרק זה.

לאחר בחינות מקיפות צבא ארה״ב בחר בכוונת חדשנית עבור סדרת כלי נשק קלים בהם יצטיידו לוחמי החוד בצבא ארה״ב. הכוונת שפותחה ע״י חברת וורטקס האמריקאית תהיה הראשונה בעולם שמגיעה לתפוצה רחבה בצבא סדיר. עד כה שולבו כוונות מתקדמות בעיקר בכוחות מיוחדים ובניסויים. הכוונת מחליפה מגוון אמצעים שעד כה הותקנו בנפרד על הנשק הקל. היא משלבת כוונת אופטית, מחשב בליסטי, מצפן, מד טווח לייזר, מודדים אטמוספרים ומערכת תקשורת המאפשרת ללוחם לפגוע במטרות במהירות, ובדיוק רב, גם בטווחים ארוכים, הכוונת מאפשרת שילוב הלוחם ונשקו במערכת הלחימה כבר ברמת הצוות והכיתה.

לצד פעילותה בפיתוח והצטיידות בנשק אסטרטגי איראן נמצאת בתנופת פיתוח של חימוש בלתי מאוייש, הכולל מטוסים ללא טייס, טילי שיוט, טילים משוטטים ורחפני נפץ מסוגים רבים. איראן גם מפיצה את תוצרתה לגורמים חתרניים במרחב, בנסיון להשיג השגים אסטרטגיים באמצעים חדשניים אלה 

כידוע, ישראל ניצבת בפני איום אסטרטגי של מאות אלפי רקטות וטילים, חלקם טילים כבדים ומדויקים שארגון החיזבאללה מחזיק כפיקדון של המשטר האירני, מוכן ליום פקודה בה יהיה עליו לשלח את החימוש שאגר לעבר ישראל, בהוראת המשטר באיראן. ישראל לא ניצבת חסרת אונים מול האיום הזה, אך הגנה בלבד משמעותה ספיגת אלפי פגיעות בנפש וברכוש, בלחימה שתימשך חודשים ארוכים. חלופה אחרת תהיה טיפול יסודי במערך הרקטי הלבנוני, בסביבה בה המערך הזה פועל - כלומר בסביבה האזרחית כולל פגיעה כואבת בתשתיות שתסייע להרתעה והכרעה. פעולה כזו היא הגנתית ביסודה, צה״ל ערוך ומוכן לבצעה, וממשלת ישראל חייבת להיות מוכנה לבצעה ביום פקודה. האזינו לפרק קודם בנושא

לאחרונה רצות שמועות על עסקת נשק גדולה שמתבשלת בין איראן ורוסיה, במסגרתה תמכור רוסיה לאיראן 24 מטוסי קרב מתקדמים מדגם סוחוי 35 תמורת 10 מיליארד דולר שישולמו, בחלקם במוצרי נפט. ככל הנראה מדובר בעסקת מסגרת שתכלול מערכות לחימה נוספות. בפודקאסט זה אנו מציגים את הרקע לעסקה המתרקמת והמניעים להתקרבות בין המדינות

חברת אלביט מערכות הודיעה היום כי החברה הבת החדשה שהקימה לא מכבר באיחוד האמירויות קיבלה הזמנה לאספקת מערכות הגנה לחיל האוויר האמירתי. המערכות ישולבו במטוסי התדלוק אירבוס A330 שאיחוד האמירויות מפעילה משנת 2013, המערכות ישולבו, ככל הנראהף במסגרת השדרוג והרחבת הצי המתוכנן למטוסים אלה, עליו הכריזו האמירתים בחודש נובמבר.  פרק זה סוקר את הפעילות בתחום. פרטים נוספים תוכלו לקרוא בכתבה שפורסמה ב-Defense-Update.

ביום הראשון לשנה החדשה התעוררנו עם שתי רקטות שנורו לים, אל מול מרכז הארץ, הנימוק: תקלה, מזג אויר, ותרוצים אחרים. ישראל המתינה עם התגובה עד צאת השבת, וגם אז התגובה היתה רפה, ומשדרת לחמאס שאפשר להמשיך עם הסידור הזה כל עוד ישראל תוכל להמשיך ולהמשיך באחיזת העינים במשחק הפוליטי ומשקט יחסי. האמנם?

משלחת הרכש של משרד הביטחון הישראלי חתמה אמש על הזמנת רכש בהיקף של כשני מיליארד דולר לרכישת 12 מסוקים כבדים מדגם CH-53K מתוצרת חברת סיקורסקי - לוקהיד מרטין. המסוקים יסופקו בתוך כשלוש שנים ויחליפו את מסוקי היסעור  הקשישים אשר אמורים לצאת לגמלאות במהלך 2025. מדובר במסוקים המתקדמים מסוגם בעולם, אשר משדרגים בצורה משמעותית את יכולת התובלה האווירית של חיל האוויר. לישראל שמורה אופציה לרכוש בשנים הבאות עוד שישה מסוקים במסגרת העסקה.

ציים בכל העולם משקיעים משאבים עצומים בהגדלת ציי הצוללות ובשיכלול יכולות הלוחמה בצוללות האויב. כניסה של כלים צוללים בלתי מאויישים (כצב״מ) מהווים נדבך נוסף באיום ההולך וגדל בתווך התת מימי. בפודקאסט , השלישי בסדרה העוסקת בהתעצמות הימית באזורנו, זה אנו דנים בנושא התת מימי.

גילוי משאבי אנרגיה עצומים במזרח הים התיכון מביא את המדינות השוכנות לחופיו לפעול יחד להרגעה וייצוב הזירה הימית, כדי שיוכלו להפיק את המירב מהמשאבים הזימינים באזור המיים הכלכליים שלהם. למרות שקיימים מתחים בין כמה מהמדינות, יוון, מצרים, ישראל וקפריסין משתפות פעולה בהצלחה, וגם טורקיה שמתנגדת למהלכים ורוסיה, שמעורבת בזירה בשהותה בסוריה לא ממש מאיימות יתר על המידה. האויב העיקרי הם ארגונים סוררים בהשראת איראן, מולם נערכת ישראל בהתעצמות ימית חסרת תקדים. פרטים על ההערכות הימית והתת ימית - בפודקאסט זה ובפרק הבא.

לא רק ישראל מאויימת מהגרעין האירני, ערב הסעודית הרואה באיראן אוייב מר נערכת גם היא ליצור מאזן אימה מול שכנתה מעבר למפרץ. ריאד רכשה בעבר מסין טילים בליסטיים ארוכי טווח, המסוגלים לשאת ראשי קרב גרעיניים, ונערכת עתה לגוון את מאגר הטילים הבליסטיים שלה עם טילים לטווח בינוני וקצר אותם היא נערכת לייצר בעצמה. בפודקאסט זה אנו סוקרים את ההתפתחויות באזור והצפי לעתיד.

לאחרונה עלו בתקשורת ידיעות על הגבלות שמטיל צה״ל על תנועת חיילים בערים מעורבות ובאזורים מאויימים ע״י האוכלוסיה הערבית. האם אלה צעדי זהירות מוצדקים או הוכחה לחוסר המשילות במרכזי הערים והצירים הראשיים במדינה? בפודקאסט זה אנו מביעים את דעתנו על הנושא והשלכותיו. 

תעשיית החלל הישראלית הגיעה בשנים האחרונות לשיאים חדשים המתאפשרים הודות להבשלתן של שיטות הנעה חדשות, מיזעור, שליטה ובקרה, המאפשרים למפתחים ולמפעילים ליישם תפיסות הפעלה חדשות ומתקדמות, המקנים יכולות תצפית מתקדמות ביותר, הגדלת זמינות והפחתת עלויות התפעול ולרמות שלא היו מוכרות בעבר. פרק זה עוסק בתעשיית החלל המשגשגת של ישראל.

קפריסין בוחנת לאחרונה רכש מערכות ביטחוניות בישראל, בשלב זה מדובר במערכות מכ״ם מתקדמות. מה הרקע למהלך זה וכיצד הוא משתלב בהערכות הכוחות החדשה במזרח הים התיכון? פרטים נוספים על העסקה המתרקמת בפודקאסט החדש בסדרת ביטחוניסטים.

לאחר כמעט שנה של דיונים, איחוד האמירויות הודיעה על השעיית המשא ומתן שניהלה עם ארה״ב  לרכישת 50 מטוסי חמקן. מדובר בעסקה בהיקף של 23 מיליארד דולר, עסקה שכללה גם רכש טייסת מל״טים תוקפים וחימוש אווירי מתקדם. זו היתה אחת מעסקות היצוא הגדולות ביותר שנידונו לאחרונה בארה״ב. ההודעה באה כשבוע לאחר פרסומה של עסקת ענק אחרת לרכישת 80 מטוסי רפאל בצרפת, בסכום של 19 מיליארד דולר. העילה להשעיה ככל הנראה אי נכונותה של וושינגטון לאפשר לאמירתים גישה ליכולות מתקדמות של המטוס. דובר הפנטגון הגדיר את המגבלות כנושא שכלל אינו פתוח לדיון, ואינן מגבלות ספציפיות לאמירות. באמירויות טוענים שההגבלות האלה קושרות את ידיהן ומונעות שימוש עצמאי במטוסים. בארה״ב רואים את ההשעיה כאסטרטגיית מו״מ ולא כסוף פסוק. 

לאחר להג בלתי פוסק ישראל הרשמית מאיצה בבעלות בריתה לעבור מדיבורים למעשים, ולהכין אופציה צבאית משכנעת למקרה שהאירנים יבחרו לפרוש מההסכם JCPOA. האם ישראל תמשיך בקו זה? האם הדרך מקרבת אותנו לעימות צבאי מול איראן? מהם האימונים המשותפים שישראל וארה״ב יכולות לבצע בזמן הקרוב והאם תהיה להם השפעה על איראן? על כך ועוד, בפודקאסט החדש.

איראן ממשיכה בקידום תכנית החלל שלה, ומתכוונת לשגר בקרוב לווין למסלול בחלל באמצעות משגר לווינים גדול המונע בדלק נוזלי. הטיל הידוע בכינויו ׳סימורג׳ משמש את טהראן לפיתוח טכנולוגיות טילים ארוכי טווח, ובעתיד יאפשר לאיראן מרכיב קריטי בתכנית הגרעין - פריסת טילים לטווח בינוני וארוך, שיאפשרו לה לפגוע במטרות במרחק אלפי קילומטרים מגבולותיה.

2021 היתה שנה טובה מאד מבחינת עסקי האוויר בעולם, במהלך השנה נרשמו מכירות של 220 מטוסי קרב למדינות מחוץ לארה״ב, ובמהלך 2022 צפויה רכישת עוד כמאה נוספים. את מרבית העסקאות גרפה צרפת, עם מכירת 140 מטוסי רפאל לאיחוד האמירויות, מצרים, יוון וקרואטיה, בסך כולל של 27.3 מיליארד דולר, לעומת מכירה של מאה מטוסי F-35 לשוויצריה ופינלנד בסך כולל של 17.5 מיליארד דולר.  פרטים על העסקאות, והנתח הצפוי לתעשיות הביטחוניות בישראל , בפודקאסט החדש שלנו.

לאחר שלוש שנות עבודה והשקעה של יותר משלושה מיליארד ש״ח השלימה ישראל את הקמת מכשול כביר לאורך הגבול עם רצועת עזה. לעומת ההשקעה המרשימה בגבול עוטף עזה, גדר ההפרדה, שהוקמה לפני יותר מעשור ופרוסה לאורך 700 ק״מ בגבול (הבלתי מוצהר) עם הרשות הפלשתיניצת, נותרה מוזנחת ופרוצה. משמר הגבול פועל אמנם לאורך הגדר, אך פלשתינים מהגדה עוברים דרך פרצות ללא כל הפרעה, חלק מהפרצות שימשו כבר מפגעים, וגבו מחיר בחיי אדם. הממשלה, שיודעת להשקיע סכומי עתק בהגנת עוטף עזה ובהרתעת הסורים והחזבאללה בגבולות הגולן והגליל,  אינה עושה דבר כדי להרתיע מעבר בלתי חוקי של פלשתינים מהגדה לישראל.פרקים נוספים בנושא:כדי ללחום ביעילות בדאעש כוחות הביטחון זקוקים לסמכויות מיוחדותהפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבימה מניע את הברחות הנשק בצפון משטרת ישראל לא משתלטת על בטחון הפניםמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראל צדיקים תומכי טרור

הצי החמישי של ארה״ב האחראי על זירת האוקיינוס ההודי, המפרץ הפרסי והים האדום, הקים לאחרונה כוח משימה מיוחד לתפעול כלי שיט לא מאוישים. היחידה החדשה הוקמה בבסיס הצי במנמה, בחריין, אך את עיקר פעילותה תעשה בבסיס עקבה בירדן, במקום יוקם מרכז שליטה לתפעול כלי שיט לא מאויישים. בפודקאסט החדש אנו סוקרים את היחידה החדשה ומשימותיה.ZnEkDS0lRnIQhzMM9iTE

תערוכת הנשק הבינלאומית EDEX נפתחת היום (29.11.2021) בקהיר. התערוכה מארחת יותר מ- 300 חברות, מרביתן בינלאומיות, כולל עשרות מציגים מארה״ב, בריטניה, צרפת, איחוד האמירויות, גרמניה, סין ורוסיה. הדגשים בתערוכה משקפים את העניין הרב של המצרים בתחום הימי, לאור התנופה הכבירה בבנין הצי המצרי, וכן הצטידות ושדרוג מערכי היבשה, והכטב״מים. 

המלחמה שבין המלחמות היא צורת הלחימה השכיחה במאה ה- 21. הצבאות הנערכים לפעולה במב״מ מצטיידים באמצעי לחימה מתאימים בדגש איסוף מודיעין מדויק, המספק בנק מטרות ומטרות מזדמנות לתקיפה מדויקת, וביכולות תקיפה מדוייקת מטווח ארוך – תקיפה מנגד. הטכנולוגיה מגיעה כיום גם לשחקנים לא מדינתיים, והאיומים שאלה יכולים להפעיל מתעצמים ומאתגרים מאוד. תקיפות סייבר מתאימות מאוד לאופיי המב״מ, אך הן מאיימות על שני הצדדים, במיוחד אם נעשות בתמיכה מדינתית לארגונים חתרניים. ישראל תמשיך בניהול המב״מ לצד הערכות  לעימות אסטרטגי מול שחקנים מדינתיים. יישום יעיל של הכלים המאפשרים את הלחימה במב״מ  יאפשר לצה״ל להתנהל ביעילות גם במעגלים המרוחקים.  

איום חדש המסעיר את המעצמות עשוי להגיע בקרוב גם אלינו. הביצועים של טילים היפרסוניים, הנעים במהירות הגבוהה מפי חמש ממהירות הקול, מאפשרים לאיום חדש זה להתגבר על מערכות גילוי והגנה ולהפתיע את מטרתם בתקיפה פתאומית מכיוונים בלתי צפויים, בצורה שקשה מאוד להגן מפניה. סין, רוסיה וארה״ב כבר נמצאות במרוץ הפיתוח, צפון קוראה ואיראן בעקבותן. בישראל מזהים את האיום ונערכים למתן מענה.

במהלך ביקורו של שר הביטחון בבירת מרוקו יפגש בני גנץ עם שרי הביטחון והחוץ של מרוקו ועם ראש המודיעין המרוקני, בביקור אמור להחתם מזכר הבנה ביטחוני בין המדינות שבמסגרתו נידונה עסקת נשק גדולה. עוד פרטים בפודקאסט היומי שלנו.קישורים רלבנטיים:מרוקו רוכשת מישראל מערכות הגנה אווירית 

שלושה ציים מנהלים בימים האחרונים מרוץ למעמקי הים התיכון בנסיון לאתר מטוס חמקן בריטי שצלל בים עקב תקלה, לאחר שהמריא מנושאת המטוסים הבריטית החדשה ׳המלכה אליזבט השניה׳. הצי הבריטי, בסיוע צי ארה״ב, עושים מאמצים כבירים לאתר את שרידי המטוס בעומק 1500 מ׳ מתחת לפני הים, בעוד צוללות רוסיות מסתובבות אף הן באזור בנסיון ללקט שרידים מהמטוס מהם יוכלו לדלות פרטים אודות המטוס החדיש. עוד פרטים בפודקאסט היומי שלנו.

מועמדותו של עמיר פרץ למשרת יו״ר התעשייה האווירית נפסלה אמנם לפני כחודש ע״י וועדת המינויים, אך שר הביטחון בני גנץ מתעקש על המנוי ומגיש אותו להחלטת הממשלה, מעל לראשה של הוועדה. מדוע פרץ מתאים למשרה דווקא עכשיו? 

תהליך ההתעצמות של חיל הים הישראלי החל עם גילוי מאגרי הגאז מול חופי ישראל. החיל, שעד אז נערך להגנה על חופי המדינה ועל נתיבי השיט אליה, נדרש להגן על שטחי מים כלכליים גדולים ומרוחקים מהחוף, ולצורך זה נרכשו כלי שיט גדולים יותר המותאמים למשימות ממושכות. לצד משימה חדשה זו הוגדל גם מערך הצוללות משלוש לחמש צוללות, המאפשר לצי הישראלי לפעול בשתי זירות במקביל. בפודקאסט זה אנו דנים בתהליך ההתעצמות בהווה, ובמגמות לעתיד.

את הסיפור הזה כדאי היה להשאיר בצל. הוא נשמע כמו סיפור אלף לילה ולילה, תסריט כזה לא היה עובר אפילו הפקה באיכות הירודה ביותר, ובכל זאת, זו המציאות במקומותינו. כמה הרהורים על הצד החשוך והצד המואר של תפיסת עובד הנקיון שריגל בבית שר הביטחון.

בתום תהליך רכש ארוך איחוד האמירויות בחר במערכת קוראנית להגנה אווירית לטווח קצר ובינוני, אותה העדיף על פני מערכות מקבילות שהוצעו ע״י חברות אירופיות, רוסיות וישראליות. בישראל לקחו את ההפסד באורח קשה, מכיוון שגם התעשיה האווירית וגם רפאל הציעו לאמירתים מערכות מתקדמות ומוכחות מבצעית. בפודקאסט היומי אנו בוחנים את העסקה ואת השלכותיה. 

פצצות חכמות שדואות אל מטרתן על פני מרחקים גדולים, מנווטות את מסלול מעופן באופן עצמאי ויודעות לגלות, להכיר ולפגוע במטרות, לא רק על פי מיקומן אלא גם על-פי המראה והצורה שלהן. כל אלו ויותר, הן חלק מהיכולות המתקדמות שזמינות כיום לחילות אוויר בלחימה באוייב, בלב האזורים מוגני הטילים. 

חברת רפאל הישראלית, קראוס מפאי, יצרנית טנק הלאופרד הגרמני, הזרוע האירופית של יצרנית הרק״מ ג׳נרל דינמיקס מערכות יבשה הודיעו היום על הכוונה להקים מיזם משותף לשיווק מערכות ההגנה האקטיבית של רפאל באירופה. צעד זה מעיד על ההכרה הגוברת של הצבאות בצורך ההגנה ארטיבית והבשלת המערך העסקי שיאפשר הטמעת מערכות מורכבות אלה בצבאותת השונים.

אלביט מערכות הודיעה היום כי החברה הבת שלה, אלביט מערכות בריטניה זכתה במכרז לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית לצי הבריטי, מכרז בו התמודדה במסגרת קבוצה משותפת עם שתי חברות מקומיות, כנגד ענקי התעשייה הביטחונית באנגליה. בפודקאסט אנו בוחנים את העסקה ואת חשיבותה לביסוסה של החברה הבת באנגליה, שזכתה בחודשים האחרונים במספר חוזים משמעותיים עם משרד ההגנה הבריטי.

האיום המתגבר מצד רחפנים מאתגר מאוד את יחידות אבטחת האישים הממונות על הגנת אח״מים. בשנים האחרונות ארעו כמה תקיפות שכוונו ישירות לפגיעה בראשי שלטון, כמו התקיפה אמש כנגד ראש ממשלת עירק ח׳דימי. עד לאחרונה התקיפות האלה נעשו באמצעות רחפנים מסחריים, נשלטים מרחוק, שנשאו כמות קטנה של חומר נפץ אך כבר עתה טכנולוגית הרחפנים התקדמה לאין שיעור ומאפשרת תקיפות מורכבות, מדויקות ומאתגרות הרבה יותר. 

רבות דובר בשנים האחרונות על האופציה הצבאית כנגד הגרעין האיראני. דוברים רבים קלים בלשונם כשהם מביעים דעות בנושא כבד זה. מהי האופציה הצבאית? האם על ישראל להערך לביצוע מהלך צבאי כנגד איראן והאם מהלך כזה יוכל לסכל את כוונת איראן להגיע ליכולת גרעינית? מה יהיה המחיר למהלך כזה? האם על ישראל לשאת בו לבדה? בפודקאסט היומי אנו דנים בכמה היבטים בסוגיה זו.

כשישראל מאויימת על ידי מאות אלפי רקטות, וחשופה לירי של אלפי רקטות ביום, הגנה אקטיבית - כלומר, הגנה מפני הרקטות שנורות אל ישראל תהיה יקרה מידי. הפגיעות בנפש וברכוש, וההוצאה האדירה שצה״ל יידרש לשאת בה מראש, כדי להציב את כמויות המיירטים הדרושים לכלכלת הקרב במתווה הגנתי מול עשרות אלפי רקטות וטילים. המענה אותו תוכל ישראל להשלים את קו ההגנה הקיים בהגברת ההרתעה, ואיום שמגובה בהפגנת כוח, בגבית מחיר שהאויב לא יוכל לשאת בו. למעשה, זו בדיוק הדרך בה איראן והחיזבאללה מאימים על ישראל מלבנון. הוכחת יכולת ואיום במכה כואבת שבעתיים.

חברת רפאל השלימה לאחרונה סדרת ניסויים ראשונה במערכת ׳מעיל רוח׳ (טרופי) ששולבה בטנק לאופרד 2 של צבא גרמניה. משרדי הבטיחון של גרמניה וישראל חתמו על הסכם לאינטגרציה ורכש מערכות  הגנה אקטיבית לטנקים הגרמנים, והניסוי המוצלח מהווה שלב חשוב בעסקה, שבמסגרתה תצויד פלוגת שריון ראשונה במערכת הישראלית. בשיחתנו נדון בהיבטים השונים של שילוב הגנה אקטיבית ברכב קרבי משוריין ובפוטנציאל למכירת מערכות כאלה למדינות אחרות.

משרד הביטחון הודיע היום על תחילת ניסויי הטסה של בלון מכ״ם ענק המוצב בצפון הארץ ומיועד לשפר את הגנת ישראל מפני תקיפות מעומק שטחי אויב. המכ״ם שירחף בגובה רב, במשימות ארוכות ובכל תנאי מזג אוויר יאפשר לישראל להרחיב ולהעמיק את מערכת ההתראה שלה, מפני איומים מוכרים וחדשים. 

בשנים האחרונות טורקיה הגדילה באופן משמעותי את היקף ההצטידות הצבאית כשהיא מתבססת בעיקר על רכש מהתעשיות הביטחוניות המקומיות. טורקיה מייצרת כיום כמעט את כל מערכות הלחימה שהיא רוכשת, מספינות קרב, טנקים, תותחים, וטילים, ועד מל״טים. רק בתחום האווירי טורקיה עדיין לא התקדמה והיא מסתמכת על יבוא ממדינות זרות. כיום, כשטורקיה פונה מזרחה בנסיונה לגוון את מקורות הרכש הביטחוני, היא ניצבת בפני לחצים כבירים שמאיימים על מעמדה המיוחד בברית עם אירופה ומדינות המערב.

סיור נוכחות של מפציץ אמריקאי בשמי המזה״ת נתן ביטוי להעמקת שיתוף הפעולה בין פיקוד המרכז האמריקאי למדינות באזור. לגיחה, שיצאה מלב האוקיינוס ההודי, במרחק אלפי מקילומטרים, הצטרפו מטוסים סעודיים, מצרים, ישראלים ובחרינים. הגיחה תוכננה זמן רב מראש וחייבה תאום בין כל חילות האויר שנטלו בה חלק. המשימה מצטרפת לפעילות אמריקאית אינטנסיבית שמתנהלת באזורנו, באוויר, בים וביבשה, זאת לצד פינוי מדורג של כוחות צבאיים מעירק וסוריה. פרקים נוספים באותו נושא:כך מגיע שר ביטחון ישראלי לביקור ממלכתי

חיל האוויר המצרי ממשיך להתעצם, לאחרונה פורסם הסכם עם צרפת לרכישת 30 מטוסי קרב מסוג רפאל, מהדגם החדיש ביותר, זאת כחלק ממגמה להביא את סדר הכוחות למאה מטוסים מסוג זה, ישופעלו לצד מטוסי אף 16 מתוצרת ארה״ב ומיג-29 רוסיים. הבחירה המצרית מהווה חלק ממדיניותה לבזר את ספקי הנשק שלה. על הרקע לרכש המצרי בפודקאסט זה.

ההכרזה על שישה ארגונים פלשתינים הפעילים בנושאי זכויות אדם כתומכי טרור הסעירה את השמאל הישראלי והביאה לתגובות חריפות בעולם, אך הרקע להכרזה כזו לא בא משיקולים פוליטיים אלא מחקירה ממושכת של גורמים ביטחונים העוקבים אחר פעילות התמיכה בטרור ומבססים את ממצאיהם על מעקב, חקירות ועבודת מודיעין רבת שנים. שליפת ביקורת שטחית על ידי גורמים ממשלתיים פוגעת במאבק בטרור, בלגיטימיות  של החלטות המהוות חלק מרכזי מפעילות זו ובעקיפין, מסייעת לגורמי הטרור.פרקים נוספים בנושא:כדי ללחום ביעילות בדאעש כוחות הביטחון זקוקים לסמכויות מיוחדותהפיגוע בחדרה - דאעש ממנף את המגזר הערבימה מניע את הברחות הנשק בצפון משטרת ישראל לא משתלטת על בטחון הפניםמי התיר שימוש בנשק סייבר התקפי כנגד אזרחי ישראלישראל מקימה מכשול ענק בעזה אך מזניחה את גדר המערכת במרכז

צבא ארה״ב שולח אחת משתי סוללות כיפת ברזל שרכש כדי לתרגל הגנה על האי גואם, המעוז האמריקאי בלב האוקינוס השקט. האם המהלך נועד להפיק תועלת או להרחיק את הבעיה? האזינו לפודקאסט. 

בצה״ל הייתה הבחנה ברורה בין סוגי רכב קרבי משוריין. טנקים ונגמ״שים. הטנק חמוש בתותח גדול והנגמ״ש נושא לוחמים ומצויד בכמה מקלעים להגנה עצמית. כיום כבר מקובלות גישות אחרות, טנקים קלים עם תותחים בינוניים, נגמ״שים כבדים חמושים בתותחים וטילים, הגנה עצמית משולב, ועוד. הפודקאסט סוקר הפעם את המגמה החדשה וצופה פני עתיד, שככל הנראה יהיה לא מאויש לגמרי.

הטכנולוגיה מגיעה כיום לכל פינה בשדה הקרב, ולוחמים נדרשים כיום לתפעל מערכות מורכבות ומתקדמות כחלק מהכשרתם הקרבית. אלא שהשכלולים הטכנולוגיים מהווים גם מטלה כבדה ללוחם, בעומס פיסי וקוגניטיבי. מה כדאי לקחת ועל מה אפשר לוותר - בפודקאסט היומי שלנו

הסכם אם-טי-סי-אר משנת 1987 מגביל את יצוא הטילים שעשויים לשמש לשיגור ראשי קרב גרעיניים. במהלך השנים 35 מדינות אישרו את רוח ההסכם, וגם ישראל אימצה אותו, אך ללא חתימה פורמלית. מדינות קיצוניות כמו איראן, צפון קוראה וסין, מייצאות טילים ולא מצייתות למגבלות. עם התפתחות כלי הטיס לא מאויישים כבדים, נכנסו אף הם לרשימת ההגבלות, וכאן מצאה עצמה גם ארה״ב, שיזמה את ההסכם, בניגוד עניינים. בעוד ארה״ב פרשה את ההסכם לקולא, ישראל בחרה להבליג, ואוכפת על עצמהאת  מגבלות יצוא  ברוח ההסכם ובקפידה יתרה. על כן, במאבק על שווקי היצוא, מוצאת עצמה ישראל בנחיתות מול טורקיה, סין וארה״ב.

כוונת הפגיון החדשה שנקלטה בצה״ל לפני שלוש שנים מעוררת עניין רב בצבאות זרים, הן בהיבט דיוק הירי שהכוונת מאפשרת, וגם הודות ליכולת שהיא מקנה לדרג הלוחם לפגוע ברחפנים, יכולת שצבאות רבים מתקשים ליישם, במיוחד בדרג הטקטי. את הפרק הזה אנו מייחדים למוצר יחודי זה - ׳סמאש׳, שפותח ומיוצר בחברת ההזנק ׳סמארטשוטר׳, בקיבוץ יגור.

לחיל האוויר הישראלי דרושים בדחיפות מטוסי תדלוק כדי לתפעל בצורה יעילה את ה׳זרוע הארוכה׳. אולם, המטוסים שנמצאים כיום בשרות מיושנים מאוד והחייל מעוניין לקבל כמה מטוסי תדלוק חדשים מתוצרת ארה״ב. אולם, גם האמריקאים במצוקה, ובואינג מתקשה לספק את מאות המטוסים שהוזמנו. לתעשייה האווירית יש פתרון, שעשוי להיות אטרקטיבי לכל הצדדים...

חיל האוויר מעוניין לרכוש טייסת F-15EX - הדגם החדש ביותר של המטוס, בו מצטייד עתה חיל האויר האמריקאי. החיל מעוניין לשדרג את המטוסים הקיימים כדי ליישר קו עם הגדם החדש, ובכך לאפר המשך פעילותם לעוד עשרות שנים, לצד מטוסי החמקן - האדיר.

הביטחוניסטים, אריה אגוזי ותמיר אשל בשיחה על מערכות חדשות להגנת כלי טייס

משהב״ט בחר בתעשייה האווירית להוביל את פיתוח המדגים הטכנולוגי, התפיסה המבצעית והטכנולוגיות למערכת היבשתית העתידית של הכוח המתמרן בצה"ל – ׳כרמל׳.

חברות ישראליות רבות עתידות להשתתף בחודש הבא בסלון האווירי בדובאי, זו הפעם הראשונה בה משתתפות תעשיות ביטחוניות ישראליות בתערוכה הנחשבת אחת הגדולות בעולם בתחום התעופה.

אסטוניה בחרה בטיל ׳כידון הים׳ הישראלי להגנת חופיה. הטיל פותח בתעשייה האווירית ומשווק בעולם באמצעות חברה משותפת לישראל וסינגפור.

?האם יש עתיד לחיל הטילים בצה״ל

סקירת החידושים המוצגים השנה בכנס אגודת הצבא האמריקאי AUSA בדגש על החברות הישראליות המשתתפות בתערוכה

חברת יוויזן הישראלית וריינמטאל הגרמנית חברו היום לשיתוף פעולה בהתאמה ושיווק הטילים המשוטטים של יוויזן למדינות באירופה. החברה הגרמנית הודיעה כי תשלב את הטילים השיראלים ברכבים מאויישים ורובוטיים שהיא מפתחת