דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה עבודה זרה כא האם מותר למכור או להשכיר בית או שדה לעכו"ם בארץ ישראל, בסוריה, או מחוץ לארץ ישראל? מהם העניינים ההלכתיים הכרוכים בכך? מהו שורש האיסור הזה? כיצד ייתכן שאנשים בכל זאת מוכרים נכסים? אילו הסברים נתנו הפוסקים המאוחרים כדי להתיר זאת? האם האיסור חל על כל מי שאינו יהודי, או רק על שבעת העממים, או רק על עובדי עבודה זרה? נידון נוסף עוסק בהשכרת שדה או בית מרחץ לאינו יהודי שיעשה בתוכם מלאכה בשבת. באילו מקרים הדבר מותר, ובאילו מקרים הוא אסור? מה ההבדל בין אינו יהודי לבין כותי?

רבי מאיר ורבי יהודה חלוקים בשאלה האם מותר למכור דבר המחובר לקרקע, כמו עץ, לנכרי, כאשר תנאי המכירה הוא שהנכרי יכרות את העץ בעצמו, או שמא יש לנתק את העץ מהקרקע לפני המכירה. מקור האיסור הוא באיסור למכור קרקע לנכרים בארץ ישראל, ואיסור זה מתרחב גם לכל דבר המחובר לקרקע. מקור האיסור הוא בפסוק בדברים ז:ב – "לֹא תְחָנֵם". מפסוק זה נלמדים גם שני איסורים נוספים – איסור לשבח נכרים ואיסור לתת להם מתנות חינם. גם ההלכות אלו נידונות – האם הן באמת אסורות? מובאות מקורות סותרים, אך הן מתבארות ומתיישבות. האם המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יהודה נוגעת גם לאיסור למכור בעלי חיים לנכרים כאשר המכירה היא לצורך שחיטה?

בתהילים א:א, הפסוק מתחיל במילים "אַשְׁרֵי הָאִישׁ". לפי רבי יונתן, האיש הוא אברהם, שלא התחבר עם דור הפלגה, אנשי סדום והפלשתים. פסוק דומה בתהילים קיב:א משתמש באותו ביטוי – "אַשְׁרֵי אִישׁ" – ירא את ה'. מדוע משתמשים בלשון זכר ולא בלשון נקבה? מוצעות שתי תשובות: אשרי האדם שחוזר בתשובה בעודו צעיר, או אשרי האדם שמצליח לשלוט ביצר הרע שלו כמו גבר – כלומר, כלוחם המתגבר על אויביו. המשך הפסוק הוא: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד", ומוסבר שזהו אדם שעושה מצוות לשם קיום המצווה עצמה, ולא לשם קבלת שכר. בפסוקים תהילים א:א–ב נאמר שאשרי האדם שאינו יושב עם רשעים, אלא חפץ בתורת ה'. רבי לומד מהפסוק הזה שאדם יכול ללמוד תורה רק מהחלקים שהוא חפץ בהם. רבא מפרש את הפסוק באותו אופן ומסיק ממנו ומפסוקים אחרים רעיונות נוספים על שלבי לימוד התורה והדרכים הראויות ללימוד. מהו השכר שמקבלים על לימוד תורה? המשנה אוסרת לבנות את האזור בבית המרחץ שנבנה עבור עבודה זרה. רבי אלעזר בשם רבי יוחנן מסביר שאם אדם קיבל תשלום – מותר להשתמש בכסף. כיצד זה מוסבר? המשנה אינה מתירה להכין תכשיטים לעבודה זרה, אך רבי אליעזר פוסק שמותר לקבל תשלום על כך. מכיוון שאסור למכור קרקע לנוכרי בארץ ישראל, גם אסור למכור חפצים המחוברים לקרקע, אלא אם כן הם כבר מנותקים. רבי יהודה מתיר למכור אותם אם הכוונה היא לנתקם לאחר המכירה.

הדף היום מוקדש ע"י אמה רינברג לע"נ אביה ד"ר אריק גליק - יצחק ניסן בן יעקב ואטה פייגה.  מותו האכזרי של רבי חנינא בן תרדיון מתואר - על מה הוא נענש? איך ומדוע נענשו אחרים ממשפחתו יחד עמו? רבי יוסי בן קיסמא ניבא את מותו ולאחר מות רבי יוסי, רבי חנינא נתפס על ידי הרומאים ונהרג בדיוק כפי שניבא רבי יוסי. בתו נענשה בכך שנשלחה להיות זונה, וברוריה, אחותה, משכנעת את בעלה, רבי מאיר, לחלץ אותה. זה בסופו של דבר מוביל לכך שהוא נרדף על ידי הרומאים והוא בורח לבבל. הגמרא מביאה ברייתות המפרטות פעילויות של שונות עכו"ם שאסור להשתתף בהן מחמת היותן קשורות לעבודה זרה או בגלל "מושב לצים". התרופה למושב לצים היא לימוד תורה. הדבר נלמד מפסוקים בתהלים א':א'-ב'.

הסיפור על רבי אליעזר ממשיך כשהוא זוכר מצב שבו שמע את הטענה של כופר והסכים במידה מסוימת לפירושו את הפסוק ומניח שבגלל זה הוא נענש. הגמרא דנה כמה צריך להתרחק מכופרים ומזונות ומאיסורי עריות. אם אדם עושה תשובה מלהיות כופר, הוא ימות מיד - מדוע? האם זה חל רק על כופרים או גם על אלה שעוסקים בעריות? רבי חנינא בן תרדיון ורבי אלעזר בן פרטא נתפסו על ידי הרומאים - אחד ניצל ממות ואחד נהרג? מה ההסבר הניתן לגורלו של כל אחד?

הדף היום מוקדש ע"י קובי ומירי דרכי לכבוד הולדת הנכד החדש, בן לראשית ושלמה ברייטלי, אח לחירות שירה, אשר נכנס היום בע"ה בבריתו של אברהם אבינו. "שיזכה לגדול בשמחה ובבריאות לתורה חופה ומעשים טובים, לתפארת עם ישראת ולנחת יהודי להוריו ומשפחתו." הדף היום מוקדש ע"י ויטי רוזנצווייג לע"נ אמה, שרה רוזנצווייג, ניצולת שואה בת ויטי ודוד גרינבאום שניספו בשואה. "יהי זכרה ברוך. מתגעגעים." הדף היום מוקדש ע"י שירה דישון לסמ"ר איתן דישון הי"ד. בח' תמוז חל יום הולדתו ה-23. "בסוף פרק כג בתהילים כתוב 'ושבתי בבית ה' לאורך ימים', זה היה חלומו וחזונו כל חייו. מאז נפילתו של איתן, זכיתי בזכותו להצטרף להדרן וללמוד מידי יום את הדף היומי ולהרגיש מעט מישיבה זו בבית ה'." האם מותר למכור כלי נשק להגנה לאינם יהודים? מה הוא הבסיס למחלוקת בנושא זה? רבי יהודה התיר למכור בעלי חיים שבורים לאינם יהודים. האם זה חל גם על עגלים שבורים? האם הם נשמרו לצורך רבייה, ובמקרה כזה הם היו נשמרים לטווח הארוך (לא נרכשו לשחיטה) ולכן אסור למכור אותם כיוון שאנשים יבחינו שהם נמכרו ויחשבו שמותר למכור בעלי חיים בכלל לאינם יהודים. שור שמפטמים אותו לשחיטה, האם ניתן למכור את הבעל חיים הזה, כיוון שאפשר להניח שאינו יהודי קונה לשחיטה? השאלה נשאלת גם לפי עמדת החכמים וגם לפי עמדת רבי יהודה, כפי שמוסבר בגמרא. האם מותר למכור להם חיות מסוכנות? האם חיות גסות נחשבות כמו בהמות גסות מבחינת האיסור למכור אותן לגויים? באילו סוגי מבנים יכולים יהודים לסייע בתהליך הבנייה עבור אינם יהודים? אלה שמשמשים לשיפוט אנשים הם בעייתיים, כיוון שהם היו שופטים אנשים רבים למוות. מובא הסיפור על רבי אליעזר בן הורקנוס שנתפס על ידי הרומאים בחשד להיותו מין.  

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לע"נ אמה שירלי ק. טיידור (שרה רייזל בת מרדכי "יצחק ופריידה סימה) ביום הולדתי. הדף היום מוקדש ע"י בת שבע ודניאל פאווה ביום השנה השני לפטירתו של אביה של בת שבע, הרב שלמה בן יהודה אריה וג ז"ל. "אבי היה ילד יתום ניצול שואה מאושוויץ. זכה לראות שלושה דורות של צאצאים, כולל נכדים ונכדות המשרתים בצה"ל ובשירות לאומי. כל בוקר, אבי היה קם בחמש בבוקר ולומד גמרא. הוא גם היה מסיים את כל ספר תהילים כל שבוע. אבא שלי הוא, ויהיה לנצח, הגיבור שלי." הדף היום מוקדש ע"י משפחת שוסטר לע"נ ד"ר סנדרה שימוף, אמה של רנדי שוסטר. המסירות שלה ללימוד תורה וש"ס תיזכר תמיד על ידי משפחתה וכל מי שהכיר אותה. הדף היום מוקדש ע"י הרב ארט גולד בהכרת תודה להשם לרגל האירוסין שלו ללייני מילר מלניק.  הדף היום מוקדש ע"י דבי פרשן לע"נ אמה, צירל בת משה פנחס. למה אסור למכור בהמה גסה לעכו"ם? לאחר התלבטויות, מסיקים שזה גזירה שמא ישכיר או ישאיל או משום נסיוני. רב אדא התיר למכור ע"י סרסור כי אין את החששות האלו.  רב הונא מכר פרה לעכו"ם וטען שמא קנה לשחיטה. רב חסדא הקשה עליו - למה לא חוששים לעניינים שהוזכרו קודם?  רבה מכר חמור לישראל שחשוד שמוכר העכו"ם. אביי הקשה עליו. בתוך קושייתו של אביי, ציטט ברייתא האוסר על יהודי למכור כלי נשק לעכו"ם. רב דימי הרחיב איסור זה לישראל ליסטים. 

הדף היום מוקדש ע"י מארק וסמי קופר לכבוד יום השנה ה-25 לחתונתם. הדף היום מוקדש ע"י מרק ובקי גולדשטיין, בהכרת תודה לקב"ה, שיחגגו את חתונת נכדתם הראשונה אמיה לנריה היום. "שיזכו להוסיף עוד חוליה בשרשרת הדורות לבנין עדי עד." הדף היום מוקדש ע"י חנה פיוטרקובסקי, עם תפילות לרפואה שלמה למיכל נעמי בת זהבה גיטה, שעוברת ניתוח היום. אילו חפצים אסור למכור כל השנה לעובדי עבודה זרה? זה עשוי להיות תלוי בכמות שמוכרים (כמויות גדולות הן למכירה חוזרת ולכן מותרות), או האם מוכרים אותם עם חפצים דומים שלא משמשים לעבודה זרה, או האם הקונה ביקש דווקא את החפץ הזה או שלא היה אכפת לו אם זה יהיה זה או משהו דומה שלא משמש לעבודה זרה. האם אסור למכור בהמה דקה לעכו"ם? זה תלוי במנהג המקום - האם במקום הזה עוסקים ברביעה. אסור למכור בהמה גסה לעכו"ם שמא יבוא להשכיר או להשאיל ובהמתיהם של היהודים תעבודנה בשבת, וזה אסור משום שביתת בהמה. 

הדף היום מוקדש ע"י גיטה ודוד נויפלד לע"נ אביה של גיטה, יוסף בן מנחם מנדל ופעשא ביום השנה העשירי לפטירתו. "הוא אהב את משפחתו ולימוד תורה. וכתר שם טוב עולה על כולם." הדף היום מוקדש ע"י הריאט הרטמן לע"נ משה הרטמן ז"ל ביום השנה השישי לפטירתו. "הוא חסר לנו מאוד. הוא היה שמח מהלימוד שלי, של ילדיו ושל נכדיו, ואותו נכבד בסיום משפחתי באזכרה שלו." הדף היום מוקדש ע"י מוניקה שטיינר לכבוד הרב דוד אברהם קפלינסקי, שמתחיל את הקהילה הראשונה שלו בסן אנטוניו, טקסס היום. "שתמצא שמחה וכוח בעבודתך. אני כל כך גאה בך, דוד, ואוהבת אותך בכל הלב." בעיר עובדת אלילים, מותר לקנות מחנויות שאינן מקושטות לעבודה זרה, אך לא מאלו המעוטרות למטרות כאלה. רבי יוחנן וריש לקיש חולקים הן על הטעם לאיסור זה והן על היקפו. ריש לקיש חושש רק מקישוטים שיש להם ריחות יפים שכן היהודים ייהנו מעבודת אלילים. לדעת רבי יוחנן, הבעיה היא בכך שהחנויות הללו משלמות מס לאלילים. מועלית קושיה על שיטת ריש לקיש. בפתרון הקושיה, הקושיה עוברת לשיטת רבי יוחנן, אך נפתרת גם כן. פריטים שנקנו באופן אסור יש להפוך לבלתי שימושיים. לגבי בעלי חיים, המשמעות היא לחתוך את הפרסות. נשאלת שאלה מדוע זה אינו אסור משום צער בעלי חיים? מדוע בהקשר אחר של פריטים מקודשים, הקנס הוא לסגור את הבעל החיים בחדר ולתת לו למות? מה ההבדל בין שני המקרים? אם בעל חיים שנקנה מעובד אלילים צריך שיחתכו את פרסותיו, האם צריך לעשות משהו דומה לעבד כנעני שנקנה? הגמרא מביאה מקור אחר כדי להוכיח שאסור לגרום נזק גופני לעבד. אלו פריטים אסור למכור לעובד אלילים כחלק מהאיסור לפני עוור לא תתן מכשול?    

הדף היום מוקדש ע"י טינה ושלום לם בהודיה להקב"ה לרגל הברית של הנכד החדש שלהם, שילה לביא, שנולד לילדיהם, ברכה ועקיבא ברגר. כאשר עיר מכילה עובדי עבודה זרה אך האזורים הסובבים אותה לא, מותר לנהל עסקים עם אלו שמחוץ לעיר אפילו כאשר העיר חוגגת את חגיה. ריש לקיש, המצטט את רבי חנינא, מגדיר "מחוץ לעיר" על ידי הבאת דוגמה של השוק של עזה שמחוץ לעיר אך ממש סמוך. בגרסה חלופית, ריש לקיש שאל את רבי חנינא באופן ספציפי על קניות בשוק עזה. רבי חנינא התיר פעילה זו, והשווה אותה למצב שבו יהודי ונכרי מבשלים בסירים נפרדים על אותה כירה - נוהג שהחכמים התירו. שלושה חכמים נותנים פירושים שונים להשוואה זו. רבי מאיר ושאר החכמים חלוקים בשאלה האם מותר לעבור דרך עיר עובדת עבודה זרה בזמן חגיהם כאשר נוסעים דרכה להגיע לעיר אחרת. הגמרא מציגה ארבעה מקרים שונים על מישהו שמתכופף כדי לבצע פעולה מסויימת אך מתכופף מול פסל. גם בלי כוונה להשתחוות, התנהגות כזו אסורה אלא אם כן ניתן לפעול באופן שברור שאינו נראה כמשתחווה לפסל. מדוע הייתה צורך לחכמים להזכיר את כל ארבעת המקרים? דוגמה אחת כוללת שתיית מים ממזרקה שבה מים זורמים מפסל אדם, מאחר שזה יוצר מראה של נישוק הפסל. מקרה זה מוביל למקרה אחר: אין לשתות מים ישירות מצינור מסיבות בריאותיות, מאחר שזה עלול לגרום לבליעת עלוקה. בליעת עלוקה נחשבה מסכנת חיים, ורבי חנינא אפילו התיר לבשל מים בשבת עבור מי שבלע עלוקה. רב הונא גם המליץ לשתות חומץ בזמן ההמתנה לרתיחת המים. שתיית מים בלילה נחשבה גם כן מסוכנת בגלל השד הנקרא שברירי, שהאמינו שהוא גורם לעיוורון וגם למוות. הגמרא מציעה כמה תרופות אפשריות לאלו הצמאים וצריכים לשתות מים בלילה. בעיר עובדי עבודה זרה, מותר לקנות מחנויות שאינן מקושטות לעבודה זרה, אך לא מאלו המעוטרות למטרות כאלו. רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים הן על הסיבה לאיסור זה והן על היקפו.