מעורר מחלוקת

מיכל צ׳רנוביצקי היא חוקרת, מקדמת מדיניות ומנהלת תוכניות חרדים בקרן ברל כצנלסון. היא ממובילי השמאל האמוני, יוזמת ומקדמת החינוך הממלכתי חרדי.  במהלך הפרק דיברנו על החינוך הממלכתי חרדי, על השמאל האמוני, על רבנים מובילים שבהגותם נתנו ביטוי גם בהקשר למדינת ישראל לערכים הומניים של שוויון. ומה הוא המודל של מדינה יהודית המבוססים על ערכי היהדות, ערכים של שוויון גמור ועקרון האהבה והחסד כלפי כל בני החברה הזקוקים לעזרה, שהיא תבחן על עקרונות אלו ביחס שלה לזרים.

רן כהן הוא יועץ אסטרטגי ותקשורת לארגוני שמאל הוא גם משמש כמנכ״ל הבלוק הדמוקרטי. במהלך הפרק דיברנו בין השאר על אסטרטגיה, טקטיקה,  גם על נרטיב וכמובן, לפחות קצת, גם על תקווה.  לדבריו הימין יודע להציב יעדים גם כאלה שנשמעים בהתחלה כהזויים ולא לשחרר מהם עד שהם הופכים בסופו של דבר למדיניות מעשית. קצת דיברנו על הסיבות למצב הזה. 

רועי קלייטמן הוא מייסד המדרשה האמונית שפועלת תחת ארגון לוחמים לשלום ומדרשת דרור. רק בשנה בה המדרשה פועלת היא אפשרה לרבים הן מהציבור החרדי הדתי והחילוני להיחשף לפעילותה בעשרות מפגשים ואירועים.  לדבריו המדרשה היא חלק מזרם שהולך ומתפתח, השמאל האמוני, בניסיון לייצר תמה אלטרנטיבית ליהדות הכוחנית והעליונית. במהלך הפרק דיברנו על התהליך שהוא עבר עד להגעתו לשמאל. הביקורות על השמאל שהתנתק מהיהדות. על השמאל האמוני והמדרשה האמונית וכמובן על תקווה. 

ליאור עמיחי הוא מנכ״ל של תנועת שלום עכשיו. את דרכו האקטיביסטית הוא החל לפני כ - 14 שנה בצוות מעקב התנחלויות של התנועה. לאחר מכן היה מנכ״ל של ארגון זכויות האדם ״יש דין״ ומשנת 2023 הוא חזר לשלום עכשיו כמנכ״ל. לדבריו השביעי לאוקטובר החזיר למודעות הציבורית את הסכסוך הישראלי פלסטיני ואת הכיבוש.  דיברנו על הטבח והמלחמה ועל המרוץ לסיפוח השטחים על ידי השר בצלאל סמוטריץ בשנתיים האחרונות וביתר שאת לאחר פרוץ המלחמה.  דיברנו על מפלגות המרכז ועל האכזבה הגדולה מהיותו מיושן ומפוחד לקחת את נושא הסכסוך ולהביא אותו לקדמת הבמה כדי למצב את עצמו כאלטרנטיבה פוליטית. על פתרון שתי המדינות ומדוע, לדעתו, דווקא המתווה הזה הוא היחידי שיכול להוביל לפתרון הסכסוך להגדרה עצמית, שוויון וביטחון לנו ולפלסטינים.  גם עסקנו במה לא עובד בשמאל שהולך ומצטמצם והאם יש סיכוי שיצליח להיכנס ולהשפיע על קהלי יעד נוספים בניסיון להגדיל את המחנה ולהשפיע על הכיוון אליו הולכת המדינה.

אליעז כהן הוא משורר, עורך ועובד סוציאלי. הוא חבר קיבוץ כפר עציון ופעיל שלום ב״שורשים״ וב״ארץ לכולם״, שתיהן יוזמות ישראליות פלסטיניות.  לדבריו לא רק שתהליך אוסלו נכשל כל תפיסת ההפרדה התגלתה כקונספציה וזה לא עובד, ללא מפגש היכרות הכרה וכבוד לא יהיה ריפוי. דווקא כאן ביהודה ושומרון שיש מפגש אנחנו יכולים וצריכים להיות נושאי הדגל של השלום. דברנו על זה במהלך הפרק ועל איך לתפיסתו מתנחל ופעיל שלום זה לא אוקסימורון.  עוד דיברנו על הציבור הדתי לאומי, על השינוי שלתפיסתו חל בציבור אליו הוא שייך, ומה גרם לכך.  על הטבח, המלחמה, החטופות והחטופים וגם על תקווה, תקווה שתוביל בסופו של דבר לפיוס ושלום ביננו לבין הפלסטינים.  

ד״ר אסף דוד הוא ראש תחום ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר. מייסד שותף של הפורום לחשיבה אזורית והמנהל האקדמי שלו. בנוסף הוא מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.  הוא גדל בהתנחלות קרית ארבע ונפצע קשה בפיגוע תופת בירושלים. דיברנו על הפיגוע ועל השינוי הפוליטי שהוא עבר ממתנחל דתי לאומי לאיש שמאל. דיברנו על המציאות אחרי הטבח הנורא ועל ניהול המלחמה. למרות שאסף דוד בן הציבור הדתי לאומי הוא מותח ביקורת נוקבת נגד המגמות ושיטות הפעולה של מפעל ההתנחלויות. על ההקצנה בישראל, בין השאר הוא אומר ״תראה איפה אנחנו נמצאים היום, הימין הגיע לרמת מוטרפות שהוא מבקש באופן פומבי לפרק את סיירת מטכ״ל, לפרק את השב״כ כי כולם שמאלנים זה פשוט טירוף הדעת״. דברנו גם על מותו של מתווה אוסלו ועל הכיוון שאליו צריך השמאל ללכת כדי לשפר את המצב. ועל תאוריות שינוי שיכולות להוביל לכיוון שלום ושוויון.   

 הרב חנן שלזינגר תושב אלון שבות, רב וממקימי ארגון שורשים בגוש עציון עלה מאמריקה בגיל עשרים מניו יורק. כחלק מעלייתו לארץ מטעמים ציוניים הוא חזר בתשובה ולמד כעשור בישיבת אור עציון באלון שבות. במשך שנים הוא לא ראה את הכיבוש הישראלי על הפלסטינים בשטחים ולנגד עיניו עמד רק נרטיב אחד של עם ישראל חוזר למולדתו, ארץ התנ״ך. לאחר שהבין את נקודת העיוורון שלו בהקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני הוא החל במפגשים משותפים של מתנחלים ופלסטינים מאזור גוש עציון ולמד לעקיר שקיים כאן נרטיב נוסף ומנוגד לזה שהוא הכיר. ב - 2014 היה ממקימי ארגון שורשים בגוש עציון, ארגון ישראלי פלסטיני שפועל להכרות בין שני העמים. במהלך הפרק צללנו מעט לסיפור חייו ולאופן שעמדותי הלכו והתגבשו. דיברנו על שיטת הפעולה של שורשים ועל מה שקרה לאחר הטבח ב 7 לאוקטובר בארגון ועם אלו קשיים הם התמודדו ומתמודדים עד היום. על הסיבה שהוא לקראת עזיבת גוש עציון והעברת מגוריו לתוך תחומי מדינת ישראל. נגענו ביכולת של הכרה בנרטיבים אפילו מנוגדים ובחשיבות ביצירת תקווה כדי לגרום לשינוי. 

 אבי בוסקילה פעיל חברתי, לשעבר מנכ״ל תנועת ״שלום עכשיו״ וכיום הבעלים של מייזם הספורט 40 פלוס.   במהלך הפרק דיברנו על המצב במדינה מאז הטבח הנוראי והתנהלות המלחמה. בנוסף דיברנו על השמאל והימין, ועל תפיסה פוליטית  מורכבת.   

יעל שבח תושבת המאחז חוות גלעד היא פובליציסטית במקור ראשון, אלמנת טרור ואמא לשישה. מאז המלחמה היא עוסקת המון בסיוע לאלמנות שכול ולאחרונה הוציאה מופע הומורסטי על השכול יחד עם אלמנות, אחים וילדים שאיבדו את יקריהם, מופע תחת השם ״מה נפל עלי״. דיברנו במהלך הפרק על המצב בישראל מאז טבח ה - 7 לאוקטובר על ההתעסקות האינטנסיבית בתקופה הנוראית הזו בשכול, על עסקת חטופים כן או לא, על אידיאולוגית ארץ ישראל השלמה ועל הכעס בציונות הדתית על חוסר ההתייחסות להקרבה הגדולה שלהם במלחמה גם לאור העובדה שמספר החללים בני הציונות הדתית גדול באופן משמועתי לגודלם היחסי בחברה הישראלית. 

.ח״כ נעמה לזימי, חברת מפלגת העבודה, לוחמת למען מדיניות הרווחה בישראל בשנתיים האחרונות אחת מהדמויות הבולטות, מבין חברי הכנסת, במחאה נגד ההפיכה המשטרית והחזרת החטופות והחטופים.  דיברנו במהלך השיחה על המאבק, על מה השמאל הפוליטי צריך להביא , במתכונתו החדשה, על מהי מדינה יהודית ודמוקרטית. על התיקון הנצרך לאור החורבן הגדול בכל כך הרבה מובנים, על תפיסת הגשר בין כל חלקי החברה הישראלית שהיא מאמינה בה ועל תקווה, מילים חזקות של תקווה ואמונה בצדקת הדרך וביכולת לחולל את השינוי הנדרש.