צו וזרוז | יומנו הרוחני של האדמו"ר מפיאסצנה | הרב אורי יעקב בירן

מהו הסוד הגדול ביותר בעולם?האדמו"ר מודה שאינו מסוגל להגיע למדרגה עליה דיבר הבעל שם טוב, שבהסתכלות על העולם רואים בעליל את ה', אך שבהסתכלות על כך שהעולם הוא סוד, הוא חש בליבו ובנפשו את אור ה', ולא רק את ההיעדר. אולם, כל ניסיון להבין זאת משאיר אותנו עם הסתר. לאור זאת פונה האדמו"ר לעולם שיסיר את המסך, אך במקביל מבין שרק עבודה יחד עם העולם תוביל להרגשת קירבת ה'.!מועדים לשמחהאשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

מדוע האדם מפחד להתפלל?האדמו"ר מציג שתי אפשרויות של מפגש עם ה' - שתיהן אפשריות לכל איש ישראל. אחת על ידי השכל והדמיון של האדם, מפגש בהשתלשלות של ה' בעולם הזה, והשנייה על ידי הנשמה מעבר ללבושים ולגבולות של העולם הזה. שתיהן מובילות את האדם לפחד ויראה, אך הדרך להבחין ביניהם היא האם היראה של האדם היא עמוקה כל כך, עד שהוא מתבטל לגמרי, לא מסוגל אפילו לאהוב, לירא ולהתפלל. מסתבר שמה שמחזיק את האדם ברגעים אלו הוא עצם רצונו יתברך, עצם המפגש עם ה'.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

מדוע האדמו"ר עשה גלגול (התהפכות) בחנוכת ספר התורה?לפי האדמו"ר, כאשר האדם חש תשוקה למסור את הנפש אך אין לו את הכלים הרוחניים להביא זאת לידי ביטוי, הוא יכול ליצור מעשה שייחשב כקדוש לשעה. נדמה, כי דווקא העובדה שמצבו הרוחני של האדם ירוד, הוא מה שגורם ליצור מעשה שמבטא את השפלות שלו, כגלגול (התהפכות) שהאדמו"ר עשה בזמן חנוכת ספר התורה, ושורשיו אצל דוד המלך מול ארון ברית ה'. פעולה זו מביאה לידי ביטוי את הרצון הפנימי, משפיעה על הגוף, ומראה את אמונתו של האדמו"ר בכך שכל יהודי מסוגל ליצור ולחוש את הקדושה. אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

מדוע האדמו"ר מפיאסצ'נה נשבר דווקא בסעודה שלישית?האדמו"ר מפיאסצ'נה משווה את סעודה שלישית לתפילת כל נדרי הפותחת את יום הכיפורים. זאת, לאור חוויותיו האישיות בסעודה זו, כפי שמתוארות בקטע - תחושת משבר, בושה, יגון וצער שנובעים מעמידה לפני ה', פניה לקב"ה בכל מקרה למרות הקושי, והתחזקות ושמחה לאחר מכן. באופן מרתק, הדברים מתכתבים אך שונים מהתיאור שלו כיצד נראית סעודה שלישית אצל החסידים (לדוגמה, בהכשרת האברכים פרק ד').אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

מה היחס הנכון לאנשים שלא אכפת להם מעצמם?האדמו"ר משווה בין התגובה של אנשים כלפי אדם המתאבד, לבין אי תגובתם כלפי אדם ש"מת מבפנים". אדם שלא אכפת לו אם ימות, יחיה, גן עדן או גיהנם, הוא במצב של חוסר הכרה בעצמיות שלו, הדומה למצב של השפלות המרומה בחובת התלמידים. נדמה שהפתרון שהאדמו"ר מפיאסצ'נה מציג פה מתחיל באכפתיות והדאגה של אנשים אחרים לאותו בן אדם, דבר שיכול לעורר בו את ערך עצמו.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

איך אפשר לקפוץ מעבר למדרגה הרוחנית שלי?באותיות כ"ב ו-כ"ד מציע האדמו"ר שתי עצות מעשיות מאוד להתקדמות רוחנית מעבר למקום שהאדם נמצא בו: באות כ"ב מציין האדמו"ר שהיכולת לקפוץ מדרגה נעוצה ביכולת להצליח, לשעה קלה, לצאת מדאגות העולם, ובאות כ"ד מציע האדמו"ר לאדם שלא מצליח לעורר את נשמתו, ל"צייר בעצמך שאתה צדיק". כפי שנראה, עצות אלו מסייעות לאדם להאמין שהדבר אפשרי, לשאוף אליו, ואולי גם לגלות שהוא כבר, במידה מסוימת, נמצא במקום הגבוה הזה.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

מה הדבר שעורר אימה באדמו"ר מפיאסצ'נה?באות כ' דן האדמו"ר מפיאסצ'נה באותה תופעה בה דן באות ד' - אדם שכל ימיו שלט ביצרו, ופתאום בזקנותו התפרץ עליו יצר הרע. בניגוד לאות ד', שם הפתרון היה תיקון עצמי יסודי על ידי מציאת עצות בעצמו ושיח עם ה', ובניגוד לפרק השלישי בהכשרת האברכים שם הפתרון הוא עבודה על ההתרגשות, אצלנו מרחיב האדמו"ר מפיאסצ'נה בחשיבות מידת הגבורה של האדם, שיהיה מושל בעצמו. הדבר מתחבר גם לנימה האישית שהאדמו"ר שוזר בקטע.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

כאשר המשבר הכלכלי והתרחבות הישיבה פגשו את תודעת המשבר של האדמו"ר מפיאסצנ'ה.שנת 1929 מסתמנת כשנת מפנה בעולמו של האדמו"ר מפיאסצ'נה: המשבר הכלכלי שהוביל ללחץ על הישיבות ולעזיבת תלמידים התפרץ במקביל לצמיחה חסרת תקדים של ישיבת דעת משה, שנחשפה לקהלים חדשים. אירועים אלו, יחד עם תודעת משבר פנימיית וחיצונית של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הובילו לכתיבת הספר חובת התלמידים ולהצבת העיקרון לפיו "עיקר המחנך של האדם הוא האדם עצמו" בטבורו.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

איך נשמע משבר גיל ה-40 של האדמו"ר מפיאסצ'נה.בעקבות הגעתו של האדמו"ר לגיל 40 הוא עובר משבר של יראה ופחד המובילים לרצון להתחזקות, אך זכר הזמנים המוקדמים בחייו בהם ניסה להתקרב ל-ה' ולא הצליח להתמיד מרפים את ידיו. בכל זאת הוא מחליט לנסות להתקרב ולהתקשר ל-ה', ובכך שיתף אותנו, הלומדים את דבריו, במעמקי התחבטויות הנפש של האדמו"ר.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]

התבודדות היא הדרך ללמוד איך לבכות בתפילה. על פי האדמו"ר, אם האדם רק חווה תפילה שהיא בקשה, אז הבכי שלו בתפילה נחשב ילדותי. לכן, המטרה היא לטעום תפילה שאין בה בקשות, בכי הנובע מעצם המפגש עם ה' בדיבורי השבח עליו. מתוך כך, גם תפילה של בקשה תהיה ממוקדת במפגש עם ה', כפי שאפשר לראות במשל הסנדלר בחובת התלמידים (פרק ד'). נקודה זו מתקשרת ליסוד על נשמת האדם הרואה את ה' ומשתוקקת אליו, גם כשהאדם לא יודע ומבין זאת.אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]