ביטלמניקס על הביטלס

בריאן ווילסון הלך לעולמו – ואי אפשר היה שלא לעצור ולהיזכר באחת מהיריבויות היפות והעמוקות בתולדות הרוק.יריבות של כבוד, של השראה הדדית, של תשוקה משותפת לפרוץ את גבולות הדמיון.בפרק החדש של ביטלמניקס, אני מתעמק בקשר המופלא בין בריאן לארבעת המופלאים מליברפול.זו לא סתם השוואה בין להקות – אלא התבוננות בדיאלוג יצירתי מרתק,שנרקם משני עברי האוקיינוס, דרך שירים שהפכו לאבני דרך בתולדות המוזיקה.ג'ורג' מרטין אמר פעם: "ללא Rubber Soul לא היה Pet Sounds, וללא Pet Sounds לא היה Sgt. Pepper".ומרטין צדק.ללא ההרמוניות של הביץ' בויז – ייתכן שהביטלס, ופול מקרטני בפרט,לא היו מעיזים לחלום כל כך רחוק.בואו לצאת איתי למסע – מהימים שבהם בריאן הצעיר גיבש את אחיו לטריו ווקאלי, ועד לחלומותיו על כתיבת הסימפוניה האמריקאית הגדולה.מהחופים התמימים של שירי הסרף ועד העומק הרגשי של פט סאונדס ו-סמייל.זהו גם סיפור על איך הביטלס שימשו כיריבים שהעניקו לבריאן אנרגיה ליצור, לדחוף, לגלות עולמות חדשים – אבל גם, אולי, תרמו בעקיפין לשבר, להתמוטטות ולסיומו של המרדף אחרי הצליל המושלם.לינק לרכישת הספר 'הביטלס המהפכניים'https://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358

בפרק הזה ננסה יחד להבין את הקונפליקטים שג’ורג’ הריסון חווה במהלך העבודה על האלבום הלבן.בדרך מהודו ללונדון, ג'ורג' עבר תהליך חזרה על הגיטרה ואל חיק המערב.נדבר על השיר המייצג של התקופה הזו - שיר המופת הראשון של ג'ורג' על הגיטרה המיבבת. נלווה אותו בפרק מהפריטה האקוסטית בהקלטות האישר דמוז ועד ל'להבה' החשמלית באולפן.אדבר על איך הוא נולד מתוך צמד מילים אקראי, למה הוא כמעט נשאר שיר אקוסטי מצומצם, ואיך אריק קלפטון מצא את עצמו לפתע חלק מהביטלס.בפרק אדבר גם על קטע נוסף של ג'ורג' מהתקופה הזו, השיר החריף , המאשים והחבוי שג'ורג' כתב מתוך תסכול, על מקומו בלהקה ועל השליטה של לנון ומקרטני. שיר שהוא כתב אישום שקט, מלא כאב, שהוקלט כמעט עד הסוף – אבל נותר מחוץ לאלבום.שני שירים שונים, שנולדו מאותו הצורך – להישמע. להיראות. להיות.לינק לרכישת הספר החדש שלי - הביטלס המהפכנייםhttps://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=15358

האלבום הלבן ממשיך להיבנות, אבל מתחת לפני השטח – משהו בביטלס כבר לא אותו דבר.בפרק החדש של ביטלמניקס, אולי הדרמטי ביותר עד כה בסדרה "ארבעה גוונים של לבן", נראה איך רגעים של גאונות משתלבים עם עייפות, תסכול – והרבה רעש באולפן.נעבור בין חמישה שירים שמייצגים את התקופה הזו :מ-Ob-La-Di, Ob-La-Da – שנשמע כמו שיר קליל עם וייב ג'מייקני וסיפור אהבה תמים, אבל מאחוריו מסתתרת סאגה של חזרות מתישות, פרפקציוניזם עיקש של פול, פיצוץ עם ג'ורג' מרטין, פרישה של ג'ף אמריק – ורגע בלתי נשכח שבו ג'ון לנון נכנס לאולפן, צועק שהוא מסטול לגמרי, ומתיישב על הפסנתר כדי להראות לכולם איך זה באמת צריך להישמע.מול הגישה המלוטשת של פול, ג'ון מביא גרסה חדשה, מהירה ורועשת ל-Revolution – במטרה לזכות בסינגל הנחשק.ופול? הוא מגיב ב-Helter Skelter – שיר שמנסה להמציא אותו מחדש ברעש, בצרחות ובכאוס. ההשראה מגיעה, לדבריו, משיר של The Who – אבל אולי גם מתוך תחרות שקטה עם ג'ון על הצליל הכי פראי ורועש באלבום.ב-Cry Baby Cry, שמגיע גם הוא אל אולפן ההקלטות, ג'ון ממשיך ליצור עולם לירי אפל שמתכתב עם לואיס קרול – ומציג עוד יצירת מופת מהפנטת.ובצד, מתגלגלת חידה: Sexy Sadie – שיר שהתחיל כטרוניה על המהרישי, אבל בפרק הזה אני מציע פרשנות חדשה ומטלטלת לשיר.כך או כך, השיר הזה הופך לחידה אולפנית שמאתגרת את הביטלס – והם לא מצליחים לפתור אותה בקלות.זה לא רק פרק על חמישה שירים – זה פרק על תחילתו של קיץ שבו הביטלס, למרות שהם עדיין יחד, כבר לא באותו המקום.

פרק חדש בפודקאסט ביטלמניקס - פרק 8 בסדרה "ארבעה גוונים של לבן" שעוסק בג’וליאן לנון והשירים שנכתבו עליו באמצע 1968.בזמן שהביטלס שוקעים אל תוך ההקלטות המורכבות של האלבום הלבן, החיים הפרטיים של ג’ון לנון עוברים טלטלה: הוא עוזב את סינתיה לטובת מערכת יחסים חדשה עם יוקו אונו. במרכז השבר הזה ניצב ילד בן חמש – ג'וליאן לנון.שני שירים נכתבים עליו באותה תקופה:בהיי ג'וד, פול, שחווה בעצמו אובדן של הורה בילדותו, חש אמפתיה לג'וליאן הקטן. אחרי ביקור אצל סינתיה וג'וליאן, הוא עולה על הרכב ובדרך חזרה כותב שיר שמיועד לעודד ילד קטן שמתמודד עם פרידה של הוריו. שיר שמתפתח ליצירה מרגשת בת 7 דקות, שמעניקה מקום לכאב, לתקווה ולתחושת שייכות.לעומת זאת, ג'ון לנון בוחר להביע את רגשותיו באופן שקט, כמעט מהוסס. בשיר הערש המלטף שסוגר את האלבום הלבן ונכתב לג'וליאן – אך מושר בקולו של רינגו, בליווי תזמורת. הבחירה הזו אינה מקרית: ג'ון מתקשה לבטא רגש ישיר כלפי בנו, והשיר הופך לתזכורת עדינה ומכאיבה ליחסים שהתרחקו. שיר ערש שנשמע כמו פרידה.בפרק החדש אבחן את הסיפורים שמאחורי השירים ואת הדרך בה הילד הקטן הזה הפך – מבלי שהתכוון – לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה המוזיקלית של הביטלס.

פול שמחפש בתקופה הזו הגדרה עצמית מחודשת, מנהל יחסים עם פרנסי שוורץ בזמן שהוא מאורס לג'יין אשר שעסוקה בקריירה שלה כשחקנית. בין לבין, הוא מתחיל לעבוד על השיר הראשון שלו לאלבום הלבן, בלקבירד, ומקליט אותו ב-11 ביוני כשפרנסי לצידו. פרנסי סיפרה שבאחד הימים ג'יין נכנסה לבית בקבנדיש באופן בלתי מתוכנן ותפסה את השניים במיטה, מה שגרם לשבר ביחסים בין ג'יין לפול. לאחר מספר ימים, פול טס ללוס אנג'לס כדי להמשיך ולקדם את חברת אפל ושם הוא נפגש עם לינדה איסטמן, הצלמת שהוא הכיר בשנה שעברה ומתאהב בה סופית.כשהוא חוזר הביטלס עובדים על שיר נוסף של ג'ון שעוסק באופן מסקרן בקוף. שיר שהחל להכתב באשראם ברישקש וכמו בלקבירד, משנה את יעודו או את הנושא שנכתב עליו והופך להיות על היחסים בין ג'ון ליוקו.

איך נשמעת מהפכה? מהפכה יכולה להישמע כמו הרבה דברים – תלוי מי מקשיב. זה היה הקו המנחה את ג'ון בהקלטה של השיר Revolution שעליו הביטלס החלו לעבוד ביום ההקלטה הראשון לעבודה על האלבום הלבן.המהפכה, יכולה להגיע כמשהו מפוייס, מיסטי, בעל קצב איטי יותר, עם קולות רכים יותר, אבל באיווחה אחת היא יכולה להתפתח לקולות שדוהרים אחורה, בעל נופך מעוות, סיוטי, מצמרר, מפחיד ואלים.הפרק החדש בבילמניקס יעסוק בשני הצדדים הללו לשיר המהפכה של ג’ון. שיר שהתחיל על גיטרה אקוסטית באשראם והפך ליצירה שונה באולפן ההקלטות שהכילה אמירה משלה כשיוקו החלה להשפיע על חייו ועל יצירתו של ג'ון. איך החל להיות מוקלט השיר הזה של ג'ון?איזה כיוון מפתיע הוא תפס כבר ביום ההקלטות הראשון?מה היה השיר השני והמפתיע עליו עבדו הביטלס במהלך העבודה על האלבום?איך הרכיב ג'ון את יצירת האוונגרד הראשונה של הביטלס שתראה אור ומי עזר לו?על כל השאלות האלה ועוד ינסה לענות הפרק החדש.

בסופו של חודש מאי 1968, אחרי אפיזודת העסקים בניו יורק, רגע לפני שהביטלס נכנסו לאולפני EMI להקליט את מה שיהיה האלבום הלבן הכפול, הם התכנסו בביתו של ג'ורג' הריסון באישר כדי להקליט סקיצות ל-27 שירים חדשים. ההקלטות האינטימיות הללו, שנעשו על טייפ 4 ערוצים ביתי, מאפשרות לנו הצצה נדירה לרגע שבו השירים היו עדיין בראשית דרכם – חשופים, טבעיים וללא עיבודים מורכבים.בפרק החדש של ביטלמניקס אני צולל אל הדמואים של אישר ובוחן:✨ איך נשמעה המוזיקה של הביטלס כשהיא עדיין לא עברה עיבוד, בלי להקה שמלווית את השירים?🎸 איזה שירים השתנו לחלוטין במעבר לאולפן ההקלטות, ואיזה לא שינו כלל את צורתם?🎶 איך הדינמיקה בין החברים הושפעה מההקלטות האלו והאם ניתן להרגיש את המתח שהחל להיווצר בתוך הלהקה?ההקלטות הללו הן צוהר מרתק ביותר לתהליך היצירה של הביטלס בתקופה קריטית, והם נותנים לנו הצצה לעבודה המוזיקלית של הלהקה בשלב מכונן בקריירה שלה.

אחרי שלושה חודשים בהודו, כל חברי הביטלס חזרו ללונדון עם יצירתיות מתפרצת – אבל גם עם מתחים שהחלו לבצבץ מתחת לפני השטח. רגע לפני שהם נכנסים לאולפן להקליט את האלבום הלבן, התרחשו כמה אירועים משמעותיים שעיצבו את דרכם קדימה. בפרק החדש של ביטלמניקס, אני צולל אל החודשים הדרמטיים האלו, שבהם הכל התחיל להשתנות. בסופו של חודש אפריל 1968, סינת'יה נסעה לחופשה ביוון. לקראת סופה הזמין ג'ון את יוקו אונו לביתו. הלילה הזה היה יותר מרומן – הוא היה נקודת מפנה. לא רק שהשניים החלו את מערכת היחסים האינטנסיבית שלהם, אלא שג'ון החל להתרחק יותר ויותר מהחבורה המגובשת של הביטלס. אחרי שנים שבהן היו תחת ניהול של אחרים, הביטלס החליטו לקחת שליטה על עתידם והקימו את חברת Apple Corps. החזון שלהם היה הרבה יותר מחברת תקליטים – הם רצו אימפריית יצירה שתתמוך במוזיקאים, אמנים, קולנוענים ואפילו ממציאים. אבל איך חלום כל כך יפה התחיל להסתבך כבר מההתחלה? בחודש מאי 1968, ג'ון ופול טסו לניו יורק כדי לקדם את החזון של Apple בפני התקשורת האמריקאית. הם הופיעו בתוכניות טלוויזיה, התראיינו לעיתונים וניסו לשכנע את העולם שזה העתיד של המוזיקה. אבל מאחורי החיוכים והבדיחות בראיונות, היה ברור שמשהו מתחיל להשתנות בדינמיקה של השניים.

הכינו דרכונים, הכינו ויזות והכינו חיסונים - אנחנו חוזרים בזמן וממריאים לרישקש שבהודו לתקופה של פברואר - אפריל 1968 בה הביטלס שהו באשראם של המהרישי מאהשיוגי ברישיקש שבהודו. זו תקופה שונה מאוד בהוויי של הביטלס שבה לראשונה אף אחד מהם לא ידע כיצד היא יכולה להסתיים.ה'גורו המצחקק' או המהרישי שנכנס לואקום שהשאיר אחריו בריאן אפשטיין, הבין שזו היא שעת כושר עבורו לנצל את הכאב ואת הבלבול שהביטלס היו שרויים בו ולקחת אותם למסע רוחני יחד איתו וללמד אותם את תורת המדיטציה הטרנסנדנטלית. כל אחד מחברי הביטלס שהגיעו בשתי קבוצות לאשראם ברישיקש, הגיע איתו עם מטען אחר וסיבות שונות לשהייה שלו שם. רינגו שהגיע לחופשה, היה הראשון לפרוש מהאשראם. פול שהיה הבא לפרוש, ניסה בכל מאודו להתחבר לעניין אבל הוא לא יכל להתנתק מהעשייה הלונדונית ומחברת אפל ההולכת ומתהווה וכמובן מהמוזיקה שזרמה בעורקיו. ג'ון שהגיע על מנת להקל על הכאב שהקיף אותו מכל עבר, לא הצליח למצוא את התשובה המיוחלת וברגע שהוא החליט שהמהרישי לא יוכל לתת לו אותה, הוא סחף איתו גם את ג'ורג' שהתמסר כל כולו למדיטציות ולהארה הרוחנית, אבל החל גם הוא למאוס בהסגר מרצון הזה. מוזיקלית זו התקופה הפורייה ביותר בתולדות הביטלס שהולידה את האלבום הלבן הכפול וסימנה חזרה לפשטות המוזיקלית אחרי האפיזודה הפסיכדלית של פפר.

בפרק החדש שיכלול בו בסך הכל שבועיים, נתכונן עם הביטלס למסע להודו. ההכנות הללו כוללות בהן הקלטה של לא פחות מארבעה שירים שמתוכם יבחרו שניים לסינגל החדש של הביטלס שישתחרר כשהם כבר יהיו אי שם ברישקש. ליידי מדונה, הביא שוב את הכתיבה הנוסטלגית של פול אבל גם המשיך את קו הגעגוע שלו לאימו מרי כשהוא החליט לפאר אותה בשיר שיוקדש לה ולכל האמהות והנשים. ג'ון החל לכתוב את 'מסביב ליקום' כשיר שלילי, אבל סיים עם שיר קוסמי שהיה שיר הלל לתורת המהרישי. ג'ורג' השלים בעידודו של פול את הקלטת 'האור הפנימי' שלו שהחלה בבומביי. לבסוף, כדי להשלים את ההכנות, נתבקש ג'ון להביא שיר נוסף עבור פסקול הסרט 'צוללת צהובה' והביא שיר נבחני במיוחד - היי בולדוג.