הבריקדה The Barricade

מרכז אקורד מנסה לבחון את הפסיכולוגיה של החברה הישראלית, ואת הלך הרוח הלאומי. חוקרי המרכז בוחנים בכלים שונים את מצב הרוח של האומה, ומביטים על הסוגיות הקשות ביותר בעין אופטימית. רון גרליץ, מנכ"ל מרכז אקורד, טוען כי יותר משישים אחוזים (60) מהישראלים מוכנים, גם כיום, לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית במסגרת של הסדר אזורי עם המדינות הערביות המתונות במזרח התיכון. מצד שני, טרנספר, סיפוח, התיישבות בעזה ורצח עם - גם הם חלק מרכזי בשיח הציבורי הישראלי. ויש לו נתונים כדי להוכיח את זה

יוסי הולנדר הוא ישראלי שחי באמריקה, ומתריע כבר 20 שנה מפני הסכנה שהיא מייצרת. מעטים רצו לשמוע, ובינתיים קטאר לחדרה לכל פינה. באמריקה, באירופה וגם בישראל. כך זה קרה

ניר הירשמן שימש כיועצו של מיקי איתן ז"ל. אחר כך, עם הליכודניקים החדשים, הוא ניסה לעצב מחדש את פניה של המפלגה שנכבשה על ידי מתנחלים, משיחיים וימין קיצוני אלים ופופוליסטי. הוא נכשל. בדרך, הוא גם נכווה. בספר חדש, מתאר הירשמן את דרכו הקצרה והכושלת בפריימריז של המפלגה שהפכה למפלגת ביבי

איל ארד ומשה גאון הם שני יועצים פוליטיים ותיקים ומנוסים. הם עבדו עם בנימין נתניהו, שמעון פרס, אהוד ברק, אריק שרון, אהוד אולמרט וציפי לבני, ומנהיגים רבים נוספים בארץ ובעולם. את הניסיון ואת המסקנות מעשרות שנות קמפיינים הם חושפים בספר "קילר אינסטינקט" שרואה אור כעת גם באנגלית ונמכר באמזון. רוצים לנצח? כדאי שתהיו מוכנים להרוג

יהונתן אדירי הוא איש מיוחד מאוד: גדל בהרצליה, יעץ לשמעון פרס, הקים סטארט אפים מצליחים בתחום הרפואה, הפך לאדם מבוסס מאוד - ואת עשרות השנים הקרובות הוא רוצה להקדיש להצלת מדינת ישראל. אדירי משוכנע שאת ישראל כבר אי אפשר לתקן - וצריך לבנות אותה מחדש. הכל, מההתחלה. מבט פסימי-אופטימי לעבר העתיד

בשנה האחרונה הוא הפך לדמות מוכרת על גבי המסכים בבית, זז ימינה ומתחרה עם אבישי בן חיים על תיזות שנוגעות להגמוניה ולישראל הראשונה והשנייה

אחרי ה-7 באוקטובר הסוגיה הפלסטינית בהקשר המדיני נדחקה לגמרי מסדר היום הציבורי והפוליטי. למעט הצעות לכיבוש עזה, הקמת התנחלויות חדשות וסיפוח יו"ש, שום הצעה ממשית לתהליך מדיני לא נשמעת במרחב. ואולי בצדק: הפרופ' קובי מיכאל מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומכון משגב, שחוקר את הפלסטינים כבר עשרות שנים, קובע כי הרעיון של שתי מדינות לשני עמים הוא רעיון לא בר מימוש, מבקר את הדי אן אי הלאומי של הפלסטינים המבוסס על אלימות, לא רואה מנהיגות חליפית לאבו מאזן ולא מאמין שבשנים הקרובות יש לישראל עם מי לדבר. מו"מ עם הפלסטינים? בזבוז זמן. צריך להשקיע את המאמצים במסלול האזורי

מאות ארגוני סיוע וחברות ישראליות עושים פלאים ברחבי העולם המתפתח. הם פועלים במגוון תחומים, עצמאית, במימון צנוע ו/או באמצעות תרומות - ומביאים מזור ושינוי גדול לאוכלוסיות המקומיות. האימפקט שלהם אדיר, ושמה של ישראל מתעצם. והמדינה? כרגיל, מאחור. לא משקיעה, ולא מטפחת את אחד התחומים החשובים ביחסי החוץ שלה. על ההזדמנויות, העשיה וההחמצה הגדולה של מדינת ישראל, בפרק ספיישל בשיתוף סיד ישראל

הלינץ' באוהדי מכבי באמסטרדם זעזע את ישראל, אך האלימות המוסלמית היא לא דבר חדש באירופה, ובטח שלא בהולנד. פיצוצים, טרור אזרחי, איומים וסחיטה בשילוב פוליטיקלי קורקט פרוגרסיבי מטורלל, הובילו את אירופה לקריסה תרבותית ולמשבר חברתי חמור. חלק מהאירופים כבר חתכו ימינה כדי לטפל בבעיות, אך התהליך איטי, מורכב, ולאירופים אין כוח לדברים לא נעימים ונחושים. יפעת זוהר, עיתונאית ישראלים לשעבר שחיה באירופה כבר 15 שנה, בתיאור מטלטל על הכיבוש המוסלמי של היבשת. חובת האזנה וצפייה האתר של יפעת: www.iziphotoart.com

רותם סלע הוא הבעלים של הוצאת "סלע מאיר", ההוצאה לאור שמקדמת את ההפיכה המשטרית ואת התפיסות השמרניות בחברה הישראלית. כבר שנים שהוא שחקן יחיד במגרש ההוצאות לאור, שהביא למדפים ספרים וכותבים שאף אחד לא רצה להדפיס. עם השנים באה גם ההצלחה, וסלע הפך לשחקן בארגז החול של האידאולוגיות הפוליטיות בישראל. כיום, הוא מקדם הקמת מחנה לאומי רחב, שיאפשר הקמת ממשלה חדשה בלי החרדים. "צריך לכתוב חוזה חברתי חדש, בלי החרדים. מי שיפסול את רעיון המדינה הפלסטינית, יכול להיות חלק מהמחנה הזה. היום, זה רוב העם".