עושים זיכרון - הפודקאסט של יד ושם

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם.צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל; עורכת ראשית: ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: אנזה אוט ושלי נוי

גטו טרזין היה המחנה גטו היחיד שהוקם במרכז אירופה. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היו בתי הילדים, ''היים'. פרק זה של "עושים זיכרון" עוסק בְילדי גטו מחנה טֶרֶזין והוא מביא את סיפורם של הילדים מהיים 1, יוצרי עיתון הילדים "ודם".צוות יד ושם: ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה ונעמה גליל; עורכת ראשית – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל עריכת סאונד – שלי נוי

"שתיקת הניצולים" הוא דימוי רווח שהשתרש לאחר השואה ונוכח לעיתים גם בשיח הציבורי כיום. אבל, האם באמת הניצולים לא דיברו? האם לא רצו לספר ולהשמיע את שעבר עליהם בתקופת השואה? אם דיברו, אז מי, ובפני מי. על מה דיברו, ומדוע נוצר הדימוי של "השתיקה"? פרק זה של עושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, יוקדש לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולנושא השנתי של יד ושם – כאב השחרור והצמיחה. צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: מיכל סטרנין; עורכת ראשית: בלהה שילה; ייעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה: נעמה גליל; עריכת סאונד: גל אוהב ציון ושלי נוי

 ד"ר אלה פלורסהיים מראיינת את ההיסטוריונית מגלי רונו קטורזה על ספרה "מריאן – חייה ומותה של גיבורת המחתרת היהודית בצרפת". הספר מתאר את סיפורה של מריאן כהן, יהודייה ילידת גרמניה, שפעלה במסגרת המחתרת היהודית בצרפת והבריחה ילדים יהודים מעבר לגבול לשווייץ, תחת הכינוי המחתרתי "קולן".הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

ד"ר  אלה פלורסהיים מראיינת את ד"ר נעמה שי"ק על ספרה, בצריחות אילמות'. הספר עוסק בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו והוא משרטט קווים לדמותה של ההתנסות הנשית במחנה- מהפרדת הנשים מהילדיהן ועד הריון, מחזור ופגישות עם מנגלה.הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי ביד ושם.

בפרק זה נעקוב אחר גלגוליו של שיר הפרטיזן. על מנת להבין את דרכו המפותלת, נחזור אחורה, הרחק בזמן ובמקום, אל אירופה של שנות ה-40' של המאה ה-20, אל יערות הפרטיזנים, נלווה את השיר במסע עלייתו משם אל ארץ ישראל והפיכתו, בשינוי אדרת, לאחד השירים המזוהים ביותר עם מלחמת העצמאות ונגלה כיצד הפך לאחד השירים המושרים בפי זמרי הז'אנר הים תיכוני כדוגמת זוהר ארגוב, אביהו מדינה ואחרים. צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – לירז לחמנוביץ; עורכת ראשית: בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גלילעריכת סאונד – שלי נוי

עבור היהודים היוונים היו לַשירה ולַשירים תפקידים ייחודיים. פרק זה יוקדש לַתופעה המרתקת של שירים ששרו יהודי יוון בְמַחֲנות אושוויץ, שאליהם נשלחו מרביתם, ולסיפור של קהילות שהעבירו את תרבותן השירית לכל מקום.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – נעמה גליל; עורכת ראשית: בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל

בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד?  אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו השיר הזה.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; קריינות – נעמה גליל

בפרק הקודם "המורדים הצעירים בגטאות" ניסינו לענות על השאלה מדוע דווקא חברי תנועות הנוער החלוציות היו הראשונים לזהות את גודל האסון המתקרב ולהבין שמדובר באירוע של השמדה טוטאלית החורג מאירועים שהכירו בעבר. הפעם ב"עושים זיכרון" יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על המעבר שעשו התנועות החינוכיות למחתרות לוחמות, על פעולותיו של ארגון המחתרת ה"חלוץ הלוחם" בקראקוב, ועל השאלה מדוע הפך המרד בגטו ורשה- למרד היהודי הגדול, והמפורסם ביותר בתקופת השואה.

חברי תנועות הנוער החלוציות היו מראשי תנועת ההתנגדות היהודית בגטאות. למרות שבמרחק השנים הדבר אולי נתפס כטבעי, אין הדבר מובן מאליו שכן, אין דבר זר יותר לתפיסת עולמן של תנועות הנוער היהודיות בפולין בין שתי מלחמות העולם מאשר לחימה בנשק והתקוממות. יוסי גלעד, הסטוריון ומדריך מסעות בפולין מ'יד ושם', מספר על תפיסת העולם שהביאה את חברי תנועות הנוער בגטאות להביט למציאות בעיניים, ועל הדרך הארוכה שעשו ממועדון נוער למחתרת לוחמת.