חייזרים חינוכיים

מה זה קוד? ומה אנשים שמתכנתים עושים בכלל? לחלקינו זה אולי מובן מאיליו, אבל לחלקינו אין מושג. אז בגדול, קוד הוא רצף של פקודות שאומרות למכונה איך להתנהג. ובעולם שבו מכונות תופסות חלק יותר ויותר משמעותי בחיינו, כדאי שנלמד איך מדברים איתן. השאלה הבאמת מעניינת בעיני היא, מה רף השליטה הבסיסי שכדאי שילדים יעמדו בו כדי שיהיו מסוגלים להתמודד עם העידן הנוכחי? בפרק ה - 36 של חייזרים חינוכיים אירחתי את יפתח בר, סלב קוד ואיש מיוחד במינו. בשיחה ביננו הבנתי פתאום שקוד זה דבר שיכול וצריך לעניין הרבה יותר אנשים מאלה שמתעניינים בו. ובאופן ספציפי שאנשי ונשות חינוך והוראה צריכים להבין שיש להם קשר ואפילו אחריות בהקשר לנושא הזה. קוד זה לא הדבר המשמים שאנחנו עשויים לחשוב שזה. והאמת שבתכנות יש מידה רבה של אומנות ויצירתיות ושהוא יכול לעזור לרכוש יכולות חשובות כמו פתרון בעיות מורכבות, תקשורת בינאישית ויכולת עבודה בצוות. יש רצף אינסופי של יכולות תכנות שמתחילות מאלה שהזכרתי קודם ומתקדמות ליכולות לבנות ארכיטקטורות ומכונות מטורפות. ובטווח שבין להכיר את מלאכת התכנות ללא להכיר אותה יש עולם שלם שכדאי שתחשפו אליו. אם אתם מתלבטים איך להתחיל…פשוט תתחילו כאן. הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״ מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה www.tzachi-e.co.il לפודקאסט מפתחים חסרי תרבות: https://notarbut.co לעמוד של יפתח בטוויטר: https://tinyurl.com/2p8twetm להרצאה של יפתח על מו׳׳מ: https://tinyurl.com/5bjr53pp לתוכנית לימוד הקוד לילדים של גוגל: https://csfirst.withgoogle.com/s/en/home

״העולם החדש״ הוא ביטוי שנטבע בעולם הישן. לאורך שנים השתמשו בביטוי הזה כדי לספר על מעבר מתפיסת עולם אחת לאחרת- לכניסה לתקופה חדשה. אז מה חדש בעולם החדש הנוכחי? אולי נכון יותר לקרוא לעידן שאנחנו חיים בו העולם ה״מתחדש״ כי מה שחדש בו הוא שהשינויים הם הקבוע היחיד במרחב ובזמן- כלומר השינוי ממבט מקרו הוא קצב ההשתנות. גם בזה, אגב, אין חדש... כולם מבינים את זה. ועכשיו נשאלת השאלה מה עושים עם זה? ואיך זה משפיע על הדרך שבה אנשים צומחים ומצמיחים אנשים אחרים. בפרק ה- 35 של חייזרים חינוכיים אירחתי את ליאור פרנקל לשיחה על הרבה דברים שאנחנו אוהבים ומתעניינים בהם. דיברנו, איך לא, על אותו עולם מתחדש, ועל איך להכין את עצמנו ואחרים לעידן ששום דבר לא בטוח בו גם בהקשרים מנטליים, אבל גם בכל מה שקשור במוצרים ושירותים חינוכיים והנדסה של מוצרי למידה ו״בתי ספר״. ניסינו לחדש ולהעמיק את השיח בהקשר הזה ואני מקווה שהצלחנו. קינחנו בשיח על ניהול שהשאיר אותי עם לא מעט נקודות למחשבה. שאלתי את ליאור, שבדיוק הוציא את ״הספר למנהל החדש״, מה הוא חושב שהספר שלו יכול לתרום לשיח בנוגע לניהול (בהינתן שיש בעולם מיליוני ספרים על ניהול) והוא ענה לי תשובות מודעות, עמוקות ואפילו די מפתיעות. במובן הבסיסי והעמוק ביותר, אנחנו חיים בעידן החוויה. וניהול עצמי, מחשבתי וגם עסקי שרואה ומבין אנשים ומאמץ גישות מתאימות לרוח התקופה. יש לו כח להיטיב עם האדם והעולם וגם להביא לביצועים מקסימליים. אוטוטו חייזרים חינוכיים יוצאת להפסקה. ועד אז, כרגיל, מוזמנים לשתף, להגיב ולשתף במחשבות. הפרק זמין עכשיו בכל הפלטפורמות המוכרות ובאתר חייזרים חינוכיים. לאתר העולם החדש (הבלוג של ליאור שבו תוכלו למצוא את רוב הפעילות והספרים של ליאור) : https://frnkl.co לאתר חייזרים חינוכיים: https://www.tzachi-e.co.il

לפעמים כשאני יושב בסוף היום ומסתכל מהחלון זה מכה בי. המחשבה על הטרנספורמציה המטורפת שהעולם שלנו עובר. תחשבו על זה רגע, בעשרים השנים האחרונות העולם היה צריך להעביר את כל המוצרים והשירותים שלו מהמימד הפיזי למימד הדיגיטלי. את הבריאות, ההשכלה, הפיננסים והביטוחים, הבנקים, התחבורה, הדואר, שירות לקוחות- הכל. בשביל לעשות את כל הדברים האלה, העולם היה חייב לפתח דיסציפלינות, להוליד את מקצועות ההייטק ולהתחיל למלא את השורות של החבררות באנשים. כי הן צמחו בקצב אקספוננציאלי שהעולם עדיין לא ראה. בהתחלה אלה היו חבורה של גיקים, מהנדסים שעובדים ב״מחשבים״ שרק הם הבינו על מה מדובר, אבל ככל שהתופעה התרחבה והטכנולוגיה התקדמה, היה נדרש להמציא מחדש תתי התמחויות ומקצועות חדשים שמעולם לא היו קיימים (תחשבו רק על עולם הסושיאל מדיה או הדאטא - איך הוא היה נראה לפני 15 שנים וכמה מאות אלפי סוכנויות שעוסקות בתחום קיימות היום בעולם). אז את מי שכבר היו בעניינים גייסו מאוד מהר ומי שהיתה להם אוריינטציה טבעית לזירות האלה- קידמו את עצמם גם להצטרף. אבל כיום הסיטואציה בשוק העבודה היא שקצב הגדילה של חברות והצורך בידיים וראשים עובדים גדול בהרבה ממה שיש בנמצא. ואז מה? אז צריכים להתחיל לחשוב על פתרונות. האקדמיה של מאנדיי (Monday-U) היא פתרון ממש טוב. ובעיני פתרונות טובים (ועסקים טובים) הם כאלה שכולם מרוויחים בהם- וזה בדיוק מה שקורה שם. מאנדיי הם לא היחידים שעושים את זה, אבל נראה שהם לוקחים בעלות על החסמים והבעיות בתחום בצורה אחרת מחברות אחרות ועושים את זה בסטייל שייחודי לחברה שלהם. ולמה זה מעניין בעיני? כי זה קשור באסטרטגיה עסקית וארגונית, בשימור ומציאת כשרונות, במוביליות חברתית, ובעתיד של עולם התעסוקה ורווחת הפרט. מאנדיי מקימים אקדמיות שמכשירות א.נשים למקצועות ההיטק. הם פותחים קורסים, ממיינים אנשים מכל שכבות החברה ומכל רקע מקצועי שאתם יכולים לדמיין (עד כמה הרקעים שונים ומוזרים תוכלו להאזין בפרק) והופכים את הזירה הזרה והמנוכרת של ההייטק לסביבה מוכרת ומאפשרת. בפרק ה 34 של חייזרים חינוכיים ארחתי את חן מירון- שמובילה את האקדמיה יחד עם יובל אזולאי לשיחה על האקדמיה- האתגרים, החסמים, השאיפות והחוויה האנושית. זאת היתה אמורה להיות שיחה מאוד עסקית וטכנית, אבל היא התפתחה לשיחה מרגשת ויוצאת דופן שנגעה בי באופן אישי מדברים עכשיו הרבה על האטה בעולמות הגיוס והצמיחה, על אינפלציה ועל משבר משאבים עולמי בעקבות המלחמה באוקראינה- הכל נכון והכל שטויות. חברות לא יפסיקו לצמוח ולחפש כשרונות. והצורך בטרנספורמציה מקצועית ימשיך להועיל גם לפרט, גם לחברה וגם לכלכלה. בגלל זה עולם האקדמיות, בתי הספר וההכשרות המקצועיות ימשיך לזנק ושווה לכולכם להמשיך לעקוב אחריו וללמוד מהחברות שמחוללות מהפכה בתחום. נ.ב- יש לפרק הזה שם של להקת רוק- אז שווה להאזין. למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast :לאתר MondayU https://monday-u.com/ :לסרטון הסבר על התוכנית shorturl.at/hrLNU

לכסף יש דימוי שלילי. הרבה פעמים אני מזהה בשיחות שאני מקשיב להן חיבורים בין הון לרוע ובין רווח לחזירות, אבל האמת היא שכסף הוא בסך הכל פלטפורמה. כסף הוא רעיון- אמצעי לקדם דברים בעולם. הוא מאפשר לנו לסחור ולהחליף רעיונות, חומרים, שירותים ומוצרים. הוא מעודד אותנו לתקשר, לפתח ולהתפתח ומשפיע עלינו בהרבה מימדים שלא קשורים בעולם החומרי כמו רגש, זהות, מסוגלות, שייכות, בעלות ושליטה. אם כסף הוא עניין כל כך בסיסי ומרכזי בחיים שלנו, למה אנחנו עדיין מתייחסים אליו כ״ילד הרע״? ולמה לעזאזל אנחנו כל כך ממעטים לדבר עליו? יש לשאלה הזאת הרבה תשובות שתוכלו להקשיב להן בפרק עצמו, אבל השורה התחתונה היא שלדבר על כסף זה חשוב! וזה יתרום לחברה שלנו. אגב, במיוחד לשכבות המוחלשות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בתקופה מדהימה מבחינה היסטורית. עידן טכנולוגי שמקדם דמוקרטיזציה של כסף וידע. כזה שמאפשר, פוטנציאלית, לכולם לשחק בדבר הזה שקוראים לו כסף. אז כן, בערך יחסי, אי השוויון בעולם גדל ומגיע לדרגות קיצוניות, אבל לצד זה, בערך מוחלט יש לכולם יותר שפע. האפשרויות ״לשחק״ עם כסף או להרוויח כסף נגישות יותר מאי פעם. אבל כדי להגיע לרווחה נדרש מכולנו להבין מה החוקיות של המשחק הזה- להבין איך כסף עובד ואיך כדאי לנהל אותו. וזה לא משנה אם אתם מרוויחים בחודש 7 או 40 אלף שקלים. כמו כל דבר אחר בחיים, הרוב נמצא איפשהו באמצע. רוב האנשים הם לא עשירים ולא עניים, אלא כאלה שסוגרים את החודש- לפעמים במינוס ולפעמים בפלוס. ויש חברה אחת, די מגניבה, שקוראים לה רייזאפ (Riseup) שרוצה לעזור לאנשים לנצח את החודש ולסיים כמה שיותר פעמים בצד של הפלוס. לייצר נצחונות קטנים ואז הון קטן ואז השקעה קטנה עם תשואה קטנה שבסופו של דבר יהפכו להון קצת יותר גדול עם תשואה יותר גדולה. על הדרך לצרף אתכם לקהילה של א.נשים בדיוק כמוכם שבאיזה קטע מגניב משתפת את תזרים ההוצאות וההכנסות החודשי שלהם ועוזרת האחד לשני להתייעל, לחסוך ולהרוויח. סוריאליסטי? זה קורה...תבדקו... ויש לזה פוטנציאל אימפקט פנומנאלי. בפרק ה 33 של חייזרים חינוכיים ארחתי את יובל סמט- מנכ׳׳ל רייזאפ לשיחה על כסף ואימפקט. על העבר המוצלח ביותר שלו תוכלו לקרוא משיטוט זריז בגוגל, אבל משהו אחד בטוח- הוא איש יוצא דופן ויש לו ולשותפים.ות שלו פיצוח חדשני, טכנולוגיה מעניינת וקהילה שגדלה בקצב מסחרר. מהמעט שיצא לי להתחכך, אני חושב שקורה שם משהו מיוחד באמת. כזה שעוזר לאנשים לעבור מימד ולשנות את מסלול החיים שלהם. למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast לאתר רייזאפ: https://www.riseup.co.il/ לערוץ היוטיוב של רייזאפ: https://www.youtube.com/c/riseupIsrael לסרטון תמצית הספר סוויץ: https://www.youtube.com/watch?v=q_cp8nebs_A לסיכום של תיאוריית המסוגלות העצמית של אלברט בנדורה: https://www.youtube.com/watch?v=wrzzbaomLmc

עמיר מנחם מתנועת חמש אצבעות מאחר את צחי חנניה לשיחה על אתגרי החינוך איך יראה החינוך בעתיד? ולמה דווקא ככה  מה הם הדברים שהכי חשוב ללמד את הדור הצעיר כיום? ולמה הם לא קשורים למיומנויות טכנולוגיות  ?מה ההבדל בין חינוך ללמידה? למה סגנון הלמידה המסורתי כבר לא רלוונטי היום  מה נדרש ממחנך בעידן המודרני? אמ:לק- להיות אובססיבי על כל אלה ועוד תוכלו לשמוע בפרק. לצפייה ביוטיוב:  https://www.youtube.com/watch?v=oZMmEdDdYmQ לאתר תנועת חמש אצבעות:  https://5fingers.org.il/

עד לפני שנתיים, כשהייתי מספר לאנשים על פודקאסטים, הייתי מנסה לראות על הפרצוף שלהם אם הם מכירים בכלל את המילה הזאת כדי להמנע ממבוכות. היום כבר ברור לכולם מה זה פודקאסט וכל גוף שמכבד את עצמו רץ להקים אחד. זאת לא עוד אפיזודה חולפת. הפודקאסטים כאן כדי להשאר ואולי בגלל זה כדאי שנבין מה הסיפור של התופעה הזאת ואיך אפשר להשתמש בה. הפילוסוף מרשל מקלוהן טבע את הביטוי ״המדיום הוא המסר״. ואחת השאלות הראשונות ששאלתי את המרואיין שלי בפרק היא- מה המסר של פודקאסטים כמדיום בעיניו. או, אם תרצו, איך ומה פודקאסטים יכולים לשנות ולהשפיע על החיים שלנו? בדגש על תהליכי חינוך, צמיחה ולמידה. על קצה המזלג, פודקאסטים מאפשרים דמוקרטיזציה של מידע, הם מעבירים את השליטה על התוכן והתזמון לצרכן המידע ומקיימים שוק ״מריטוקרטי״ ( חוקיות שלפיה ככל שאתה מצויין יותר, אתה מצליח יותר). ילד בן 16 יכול ליהנות מיותר האזנות מתאגיד מסחרי אם הוא מייצר תוכן טוב, ממוקד, מותאם לקהל, ואותנטי. בכלל, כל המגמה של שימוש בתוכן אודיו ומה שהוא מאפשר היא מעניינת וחדשנית ביותר. ובאמת שמתחשק לי לכתוב על זה עוד ועוד, אבל שווה לכם ולכן פשוט להאזין לרן מדבר על זה...אם יש דבר שהוא מצטיין בו זאת היכולת לרתק את המאזינים.ות לנושא שמעניין אותו ובכלל. בפרק ה 32 של חייזרים, היה לי הכבוד והעונג לארח את גדול הפודקאסטרים בישראל- רן לוי. עוד לפני שמישהו ידע בכלל במה מדובר, הוא כבר היה אול אין בעניין. לימים הוא הקים את הפודקאסט המושמע ביותר בארץ- ״עושים היסטוריה״ וייסד יחד עם שותף את רשת הפודקאסטים הגדולה בישראל. כשסיימתי לערוך את הפרק הרגשתי תחושה שלא הרגשתי הרבה זמן- שאני אוהב את רוח התקופה שאני חי בה ואת מה שהיא מאפשרת. אני מאחל לכולכם להרגיש ככה גם בסוף הפרק הזה. הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״ למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק או להתעניין במוצרים ושירותים של חייזרים חינוכיים, אפשר להרשם כאן 👇🏼🛸 https://www.tzachi-e.co.il/podcast מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה :לאתר רשת עושים היסטוריה https://www.osimhistoria.com לבלוג של רן לוי: https://ranlevi.co.il לפודקאסט ״עושים היסטוריה״: shorturl.at/mGX68

איפשהו בעשור האחרון כולם התחילו לדבר על קהילות. והאמת, לא רק לדבר, אלא גם לנסות להקים ולפתח אותן. היום כולם כבר יודעים ש״מנהל.ת קהילה״ זה מקצוע- גם במובן הליטרלי וגם בפן הביצועי. אבל אם תחשבו על זה רגע, ניהול קהילה כמקצוע זה לא באמת עניין חדש. לאורך ההיסטוריה תמיד היו שם מנהלי ומנהלות קהילות, אז למה פתאום כולם כל כך בעניין של קהילות עכשיו? האם הצורך שלנו השתנה והאם הבנו משהו על הכח של קהילות לייצר אימפקט? אם תשאלו את האורח שלי בפרק, נאור נרקיס, 12 אלף שנים של חיים בקהילות זה לא ממש ״פתאום״, אבל כן, העידן הטכנולוגי מאפשר להן להיווצר ולצמוח במהירות ותדירות גבוהה יותר. מעבר לזה, קהילה זה עסק טוב- כזה שכולם מרוויחים ממנו. הוא טוען ש״קהילה זאת מערכת הפעלה״ שמורכבת מזהות, פרודוקטיביות ונוכחות מנהיגותית/ ניהולית ושכל הקהילות בנויות למעשה על אותם עקרונות (תוכלו לשמוע על זה בהרחבה בפרק כמובן). קהילות קשורות קשר הדוק לתהליכי למידה וצמיחה. לי באופן אישי יש הרגשה שהיכולת להקים, להגדיל ולתחזק קהילות היא כישור שכל מנהל, מורה, מנחה, מדריך או יזם צריכים להתמצא בו ולהבין אותו. אז הכנתי לכם פרק עם האיש הכי מדהים בתחום הקהילות בארץ. האורח שלי בפרק ה 31 הוא נאור נרקיס- הוא ייסד את קהילת ״התוכניסטים״, מרצה על קהילות, כותב ומקליט על קהילות (מצרף לכם לינקים בתיאור הפרק בספוטיפיי) ועוזר למאות ארגונים וחברות להקים ולפתח קהילות. בפרק איתו תלמדו איך אפשר לחשוב על קהילות בצורה משוכללת ומהם העקרונות המנחים לבניית קהילה מוצלחת. למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast לקהילת התוכניסטים: https://www.facebook.com/groups/tochenistim לאתר התוכניסטים: https://tochenist.cmtz.me למדריך החינמי של נאור על בניית קהילה: shorturl.at/npP03 לערוץ היוטיוב של נאור: shorturl.at/fiqI2 לפודקאסט החדש של נאור בנושא קהילות- המנק״ל: https://hesket.co/mankal

אני לא מכיר הורים שלא מוטרדים מהמצב של גני הילדים. והאמת, איך לא? בחדשות מפמפמים את מקרי האלימות וחושפים תמונות מזעזעות, הביקוש לגנים גבוהה בהרבה מההיצע והמרדף אחרי גן טוב לא נופל מחיפוש דירה משופצת בדיזנגוף במחיר אטרקטיבי. הגנים מצידם שחוקים ועייפים מהאינטראקציות. הם הפכו לבור ניקוז של סטרס וכתוצאה מכך בעלי ובעלות הגנים פשוט בורחים מהתחום. המחסור במשאב האנושי חמור כל כך שפתיחת שנת הלימודים הבאה מוטלת בספק. אל תצחקו, זה לא איזה גימיק...באמת יש מצב שהיא לא תפתח. הרי כולם רוצים חינוך טוב, אבל מי מוכנים לחנך ולטפל? לכולם יש מה לומר, אבל מי יודעים מה לעשות? ההורים מזועזעים המהמצב - דורשים תשובות ומתלוננים על הפקרות הפוליטיקאים מבטיחים שיעשו וגוזרים קופון על חשבון החרדות ההוריות אנשי האקדמיה וגדודי היועצים והיועצות יורים מהמרפסות הצעות לשינוי והיזמים שמריחים שוק בשרני, מנסים להכנס לתחום ולהקים רשתות גנים מחוקקים חוקים, מקצים תקציבים, מעלים את המודעות- ועדיין, אותן בעיות. כמי שפועל בזירה אני אומר לכם, הכוונות של כולם טובות, אבל לא מחוברות למציאות. ועכשיו לשאלת השאלות- איך יכול להיות שכולם מעוניינים בשינוי והשינוי לא מגיע? בתפיסה שלי, כשאתה לא מצליח לפתור בעיה באופן עקבי, כנראה שאתה צריך לחזור לאחור ולהבין אותה טוב יותר. הרי אף גננת לא קמה בבוקר ומחליטה שהיום היא תכה ילד, ואף איש חינוך לא נכנס לתחום כדי לעשות כסף גדול. שום שינוי לטובה לא יקרה אם נטיל חובה על התקנת מצלמות או נאיים עם כולם להיות טובים יותר. אין למה ואין על מי לאיים כאן.  התסכול הוא עצום, אבל כולנו אשמים ואיש לא אשם בעת ובעונה אחת. אי אפשר לזרוק את הילדים למסגרות ולקוות שיהיה בסדר. אי אפשר להמטיר הוראות ולצפות לראות שינוי. אנחנו צריכים לאמץ תפיסה קצת יותר פרואקטיבית בעניין הזה כדי שמשהו יזוז כאן. הדרך להבראת הגנים ותחום החינוך לגיל הרך ארוכה והיא צריכה להתחיל בשני מהלכים מרכזיים: האחד- שיקום האמון בין ההורים, המטה והשטח ויצירת שותפות. השני- הבנה טובה יותר של הצרכים והאתגרים של מערכות החינוך לגיל הרך. זה הזמן לרדת מהגדר ולשאול שאלות אחרות- לא מה צריך לקרות, אלא איך אפשר לאפשר לו לקרות ומה הגורמים שמונעים ממנו לקרות. רק ככה נוכל כולנו לייצב את התחום הכל כך חשוב הזה. הבשורה הגדולה של הפרק הזה היא שהגיע הזמן לרדת מהעץ, להיות פרואקטיביים ולהבין שלא יגיעו פתרונות קסם. תמונת השינוי שכולנו רוצים לראות תהיה מורכבת, בסופו של דבר, ממאות אלפי ״פיקסלים״ קטנים שירכיבו אותה. מיקרו אינטראקציות חינוכיות, ניהוליות, פסיכולוגיות, בינאישיות, פולטיות שכולנו צריכים לכונן בשביל הילדים שלנו. בשביל החברה שלנו. לכבוד הפרק ה-30 של חייזרים חינוכיים, הזמנתי את אחת מנשות החינוך והמומחיות הכי רציניות שאני מכיר לתחום הגנים- אחותי אחינועם. ״אחי״, היא שילוב מנצח בין מישהי מאוד מנוסה ביחס להיותה צעירה ורעננה (שלא לאמר מרעננת) - דבר שמאפשר לה לראות ולהניע דברים אחרת. היא מנהלת מערכת חינוכית של עשרות ילדים, פיתחה שיטה ארגונית לניהול גנים ומלמדת אותה בקורסים פרטיים. היא אפילו מייעצת למערכות חינוך לגיל הרך איך להפוך את הארגון שלהם למסודר, מתפקד ומצליח יותר. ברמה האישית, היא אחת הדמויות המשפיעות ומעוררות ההשראה בחיי בתחום החינוך ובכלל. בפרק איתה ננסה לענות על השאלות שמציקות לכולנו- למה ישנם מקרי אלימות בגני ילדים, מה אפשר לעשות כדי להמנע מהם, איך מזהים מערכת חינוכית בריאה ומה אפשר לעשות כדי להשביח את מלאכת החינוך ואת הפועלים והפועלות בזירה. למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast לאתר ילדי הטבע הדמוקרטי: https://ganyeledteva.co.il/ לערוץ היוטיוב של ילדי הטבע הדמוקרטי: https://www.youtube.com/user/0542318413 להרצאה של אחינועם במרכז טאוב בנוגע לחוק הפיקוח על מעונות היום: https://www.youtube.com/watch?v=tvJdxj1V9To

בסדרת סיפורי אקס-מן (X-men) מסופר על חבורה של מוטנטים עם כוחות על. המוטנטים האלה חיים בחוויה של זרות, מוזרות וחריגות, עד שיום אחד מגיע בחור מלא תושייה בשם פרופסור אקסבייר ומלמד אותם לחשוב אחרת על עצמם ועל היכולות שלהם. הוא הופך אותם מחבורה ביישנית ומפוחדת לקבוצת לוחמים שמודעים לכח העל שלהם ומנצלים אותו לטובה. הסיפור הזה תמיד מזכיר לי קצת את מה שקורה ומה שיכול לקרות לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז או "לקות למידה" אחרת. אני בעצמי אובחנתי בגיל מבוגר מאוד ולקחתי על עצמי משימה ללמוד לנהל את ה"הפרעה" שלי כך שתשרת אותי בצורה הטובה ביותר. בעולם שלי אין "הפרעות" ואין "לקוחות". למעט מקרים מאוד חריגים וחמורים, לרוב התלמידים שמוגדרים כבעלי "לקויות למידה" יש יכולות מדהימות וכל מה שצריך זה לייצר עבורם סביבה שתוציא מהם את מה שהם מסוגלים. ואז מגלים שהאנשים האלה הם בעצם, במקרים רבים, גוש של כישרון שלא ידעו לעבוד איתו. חבל… יותר מכל אבחנה לימודית, ניורולוגית או מוטורית, ללקויות למידה יש השפעה על המרחב המנטאלי. השלבים שבהם מערכות החינוך מתחילות ללמד והשלבים בהם הזהות העצמית של הילד מתפתחת ומתגבשת חופפים. כשהמערכת מסמנת אותך כ"לקוי למידה" כולם מתחילים להסתכל עליך כחריג וכושל. בסופו של דבר, אתה מפנים את המבט הזה ומסתכל על עצמך ככה. אתה מתחיל להאמין שמשהו בך לא בסדר, דבר שמשפיע על היכולת שלך להאמין בעצמך וביכולות שלך ולהגשים את עצמך בחיים. לפני כמעט 14 שנים יותם אושר הקים את מרכז זינוק יחד עם כמה שותפים. הם גיבשו שיטה וגישה ללימד ולפיתוח אנשים בעלי "לקויות למידה" והכנה שלהם לפסיכומטרי. הם יצרו התאמות ופלטפורמה חוייתית שלקחה ועדיין לוקחת אנשים מחוויה של כשלון מוחלט, חוסר ביטחון וחוסר אמונה ביכולת ללמוד והפכו אותם לאקס-מנים.  אני הייתי אחד מאותם אנשים שמרכז זינוק הצליח לגרום לו ללמוד בפעם הראשונה. בפרק עם יותם תוכלו לשמוע על מה אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה צריכים, אילו שיטות למידה יכולות לסייע להם ובאיזו פלטפורמה אפשר לאפשר להם (או לכם.ן) לפרוח ולהתבטא בצורה הטובה ביותר. הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״ למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜 לאתר של מרכז זינוק: https://znk.co.il/ לערוץ היוטיוב עם סרטוני הלמידה של זינוק: https://www.youtube.com/user/ZinukTV/featured להאזנת המשך, ממליץ על הפודקאסט של שירלי הרשקו "אנשי הקשב": https://spoti.fi/3LH92gA

אנחנו נמצאים בעיצומן של לא מעט מהפיכות, אחת המשמעותיות שבהן קשורה באופן שבו אנחנו לומדים ומלמדים, או אם נצלול עמוק יותר- לאופן שבו אנחנו חושבים על למידה מלכתחילה. בעידן המידע, כשהאינפורמציה נגישה, זמינה ואינסופית, היכולת ללמוד ולדעת ללמד הפכו למצרך, כישור ויכולת קריטית לפרטים, לארגונים וחברות. בכלל, התודעה המסורתית בנוגע ללמידה נסדקה. פעם היינו חושבים על תלמיד כאדם שיושב בכיתה ושותה חומר ששופכים עליו, היום אנחנו מבינים שהלמידה מתקיימת בכל מקום ובכלל זמן. פעם היינו עוברים מערכי למידה באוניברסיטה ובבתי הספר, היום אנחנו עוברים מערכי למידה, הכשרה והתפתחות בכל ארגון או תאגיד שמכבד את עצמו. גם התפיסה המבנית בנוגע לאיך ללמד השתנתה- לכולנו כבר ברור שבני אדם לומדים מתוך חוויה, מגע, ניסוי וטעיה, ולא בהכרח בצורת הקנייה דידקטית. או שלפי כל מדד ביולוגי, קוגניטיבי ומנטאלי, שיעור באורך 45 דק' (או חלילה "שעה אקדמית" ) הוא פשוט לא אפקטיבי. לחלופין, סביבות הלמידה החדשות מיישמות עקרונות אחרים שתורמות לתהליכי הלמידה כמו שילוב אלמנט השתתפותי, פחות הקניה ויותר עיבוד ושימוש במדיה ובטכנולוגיה להעברת המידע. בסופו של דבר, עולם הלמידה עומד בפני שתי שאלות קריטיות בעת הזו: הראשונה היא מה אנחנו צריכים ללמד כמורים, מנהלים או הורים את הילדים או מושאי הלימוד החינוך שלנו כדי לאפשר להם חוויה מייטיבה, חיובית ומצמיחה בעולם. השניה היא איך ללמד את אותם הדברים. ותתפלאו, סוגיית האיך לא פחות חשובה מסוגיית המה. האורח שלי בפרק ה 28 של חייזרים חינוכיים הוא גדעון זילר, המייסד של חברת מתודיקה שעוסקת הלמידה אפקטיבית. באופן אישי אני חושב שמתודיקה היא חברה יוצאת דופן מכל מיני בחינות, אבל בעיקר מסיבה אחת מרכזית- מה שהם קוראים לו "9-99". במתודיקה מנגישים את תורות הלמידה האפקטיבית בצורה הוליסטית למגוון סוגים של גופים- החל ממערכות חינוך, דרך מוסדות אקדמיים, ועד עולם התאגידים המסחריים והמערכות הארגוניות הדיגיטליות. בסוף, למידה היא למידה היא למידה. אני חושב שממש זכינו באורח כמו גדעון. הוא גם איש צנוע ונעים בצורה נדירה, ולצד זאת הוא נחשב לאחד האנשים המנוסים והעשירים ביותר בידע בתחום בארצנו. יותר מכל, הוא יודע להעביר מסרים מורכבים בצורה פשוטה שזה תמיד כיף למאזין. בשיחה איתו דיברנו על מגמות מרכזיות בעולמות הלמידה והתייחסנו, כמובן, לכלל הסוגיות והנושאים שהזכרנו בטקסט הזה. הפרק זמין עכשיו גם בספוטיפיי, אפל פודקאסטים ובאתר ״חייזרים חינוכיים״ למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להירשם באתר https://www.tzachi-e.co.il/podcast מוזמנים לשתף, להגיב, לעניין ולהתעניין באהבה על העריכה הנפלאה של הפרק: Shira Kleinhaus   💜 *בשל תקלה בשלב ההקלטה הסאונד בפרק פחות איכותי, עמכם הסליחה. החל מהפרק הבא התקלה תתוקן ותוכלו להינות מסאונד בסטנדרטים של פרקי עבר. להרצאה של גדעון על מגמות בלמידה: https://www.youtube.com/watch?v=15Ev0ua9yJM לאתר מתודיקה: https://new.methodic.co.il/ לפרק על מעורבות בלמידה: https://www.tzachi-e.co.il/podcast/episode/2c56b548/13-