The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן יום הילולא של צדיק, ועאכו"כ של הרמב"ם, צריך להביא לידי הוספה בעניני תומ"צ אצל כל בנ"י. ולכל לראש בנוגע ללימוד חיבורו "משנה תורה" שבו לומדים ההלכות דכל התורה כולה וכו'. ובמילא ה"ז הזמן מתאים לעורר עוה"פ אודות המנהג שהונהג לאחרונה ללמוד רמב"ם בכל יום, ומה טוב - שלשה פרקים בכל יום ע"מ לסיימו בכל שנה (לערך). ויה"ר שבקרוב לקויים היעוד שבסיום ספר הרמב"ם שלא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ואז יראו בגלוי בכל העולם (מ"ש בהתחלת הרמב"ם) ש"מאמתת המצאו נמצאו כל הנמצאים וכו'".ב' חלקים משיחת כ' טבת ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 Synopsis The hilula of a tzaddik, all the more so of the Rambam, must lead to an increase in Torah and mitzvos among all Jews, first and foremost in the study of his Mishneh Torah which includes the halachos of the entire Torah. Therefore, this is the time to once again encourage the daily study of Rambam, especially three chapters per day, to finish the entire Mishneh Torah within (about) one year. May it be Hashem’s will that we very soon merit the fulfillment of the promise at the end of the Rambam that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” and, “The world will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.” At that time, the entire world will see openly that (as it says at the beginning of the Rambam), “From the truth of His being, all existence comes into being.”2 excerpts from sichah of 20 Teves 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן בדוגמת שאלת משה רבינו מהקב"ה "למה הרעותה לעם הזה.. ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה..?!" יכול להיות גם בזמננו: לאחרי הנסים גלויים ועניני השג"פ שכ"א ראה בחייו הפרטיים והכלליים וכו' וריבוי ההפצה דתורת הנגלה וחסידות וגילוי הכתבי-יד וכו', הי' כ"ז צריך לעורר "אַ שטורעמ'דיקן טאָן" בלימוד התורה וקיום המצוות - למה עשה הוי' ככה שבפועל זה לא כך?! וה"ז יכול להביא לידי ספיקות וחלישות וכו'. והמענה ע"ז, בדוגמת המענה [בתחילת פ' וארא] על שאלת משה "וארא אל אברהם וגו'", שכ"ז הוא כדי שעי"ז יבואו לעלי' גדולה יותר. וע"ד מ"ש בתניא משל מ"אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עו"ג.. ומדבר עמו כדי לבלבלו" שאסור להתרשם ולהתפעל כלל, ויש להתבונן שזה גופא בא מאת ה', "אני הכבדתי את לבו", כדי שעי"ז יתגלו כחותיו שה' נתן לו להפוך את החושך לאור. ועד"ז, ה' הוא זה שהעמיד את "בנו יחידו" בחשכת הגלות של דורנו, וזה מוכיח שנתן לנו את הכחות לא להתפעל מזה, ואדרבה - לעבוד ה' בתכלית השלימות ולהפוך החושך לאור וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם וגו', מוצש"פ וארא ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 Synopsis A similar question to Moshe Rabbeinu’s question, “Why have You mistreated this people…since I went to Pharaoh to speak in Your name, he has made things worse for this people…” can be asked nowadays: After all the open miracles and Hashgacha Pratis that everyone has seen in their own lives and in the lives of the Jewish people as a whole etc., and the abundance of spreading Nigleh and Chassidus, and after the revelation of the manuscripts that weren’t available in previous generations etc. – seemingly, this all should have inspired vigorous activity in Torah and mitzvos. So one might ask: why has Hashem done this, that the reality is otherwise? This question in turn can lead to doubts and a weakening in one’s divine service etc. But the response is like Hashem’s answer to Moshe (at the beginning of Parashas Va’eira), “I appeared to Avraham, etc.” – it is all in order to bring us to an even higher level. Like the analogy in Tanya of “a person davening with intent, and an idolater stands before him...and talks to him to distract him,” where one must not be affected or deterred by it at all. Rather, one should consider the fact that this itself comes from Hashem, “I have hardened his heart,” so that as a result, the Jew will reveal the abilities Hashem has given him to transform darkness into light. Similarly, it is Hashem Himself who placed His only son, every Jew, in the darkness of exile in this generation, which proves that He has given us the strength not to be affected by it, and on the contrary, to serve Hashem with the utmost perfection and to transform the darkness into light etc.2 excerpts from Maamar (k’ein sichah) Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos Parashas Va’eira 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏*לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן אמחז"ל ד"שבטו של לוי פנוי הי' מעבודת פרך" במצרים, וזהו מה שאמר פרעה למשה ואהרן [בשביעי דפ' שמות] "לכו לסבלותיכם" – למלאכתכם בלימוד התורה ולהיות מורי תורתם של בנ"י, ואל תתערבו בסדר החיים של בנ"י שצריכים להתנהג עפ"י ציווי וסדר המדינה. ואע"פ שיש מקום לטענה זו עפ"י שכל, ויתירה מזו, זהו גם סדר ההנהגה מלמעלה שצ"ל שעבוד מצרים ד' מאות שנה, אבל באמת זוהי טענת פרעה. ואם היו מקבלים טענתו והגאולה היתה נדחית עי"ז אפי' "הרף עין" א'. היו מפסידים לגמרי את הגאולה וכו', כי בנ"י הם למע' מהגבלות השכל וטבע העולם, שלכן באה הגאולה באופן של "דילג על הקץ" לפני הד' מאות שנה. וההוראה: יהודי יכול לחשוב שמספיק שהוא לומד תורה ומקיים מצוות, ומה איכפת לו מה שקורה עם הזולת?! יש לדעת שזוהי טענת פרעה. וכמו שכ"א עושה כל התלוי בו להציל את חיי חבירו בגשמיות עאכו"כ שצ"ל כן בהצלת חייו הרוחניים. ואין לדחות א"ז אפי' "הרף עין" א', כי יכול להיות שבזה תלוי אם ישאר בגלות ח"ו או שתבוא הגאולה!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 Synopsis Our sages tell us that “The tribe of Levi was exempt from the hard labor” in Egypt, which is why Pharaoh told Moshe and Aharon [in shevi’i of Parashas Shemos], “Go to your burdens,” referring to their work of Torah study and teaching Torah to the Jewish people. He told them not to mix themselves into the lives of the rest of the Jewish people, who were required to act according to the laws and ways of the land. Although this argument might have some logical basis, and moreover, the decree from Above was that the slavery last four hundred years – but the truth is it was Pharaoh’s argument, and if they had accepted this argument, and the redemption had been delayed even like the blink of an eye, the Jewish people would have lost the redemption completely, because the Jewish people transcend the limits of human reason and the natural order, which is why the redemption came in a manner of “skipping to the end time” before the completion of the four hundred years. The lesson is that while a Jew might think it suffices to learn Torah and keep mitzvos himself; why should he care about what happens with others – one must know that this is Pharaoh’s argument. And just as everyone does everything necessary to save the physical life of a fellow Jew, how much more so when it comes to saving their spiritual life. And this must not be delayed even for one “blink of an eye,” because that moment can be the one that determines whether we remain in exile chas v’shalom, or whether Redemption comes.Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן לפני יצי"מ ציווה ה' [בחמישי דפ' שמות] "ושאלה אשה משכנתה .. כלי כסף וכלי זהב וגו'". וצ"ל: הלא את כל צרכיהם במדבר קיבלו בנ"י מוכנים וכו', ולשם מה היו צריכים כסף וזהב? (ואם כדי לקיים ההבטחה ד"ואח"כ יצאו ברכוש גדול" – הרי מדוע הבטיח זאת לכתחילה?!), אלא ה' רצה שבנ"י יַראו שהם מנצלים כספם וזהבם לבנות משכן לו ית' אפי' במדבר! וההוראה: גם כאשר חיים בסביבה שהיא "דשאָנגעל" יש לעמוד בתוקף ובגאון בכל עניני יהדות, ובאופן גלוי! וכאשר הגוי שואל אותו מדוע סוגר החנות בשבת, עונה לו בגאון שהוא מאמין שבשבת "כל מלאכתך עשוי'", ואם הכסף מגיע לו – יזמין לו ה' א"ז לפני או אחרי שבת! (כסף מחילול שבת אינו שייך ליהודי, וילך בסוף לרופאים ר"ל וכיו"ב). ואף שה' רוצה שיהי' ליהודי טוב גם בגשמיות, אבל המטרה היא שינצלו זאת לעניני קדושה. ולדוגמא – ה' נותן לו כסף כדי שהוא יהי' שלוחו לתת א"ז לצדקה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025 Synopsis Before the Jewish people left Egypt, Hashem commanded (in chamishi of Parashas Shemos): “Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor and from the woman in whose house she lodges….” The question is, being that Hashem provided all their needs in the desert, why did they need silver and gold? (If it was merely to fulfill the promise that “and afterward they will leave with great wealth,” why did He promise them great wealth in the first place?) The answer is that Hashem wanted the Jewish people to demonstrate that they would use their silver and gold to build a Mishkan for Him, and in the middle of the desert. The lesson is that even when living in an environment that’s like a jungle, one must stand firmly and proudly in their Yiddishkeit, and in a visible way. When a non-Jew asks why he closes his store for Shabbos, the Jew answers proudly that he believes that on Shabbos, “all your work is done.” If a certain amount of money is meant for him, Hashem will provide it either before Shabbos or after Shabbos; money earned through chilul Shabbos Rachmana litzlan does not belong to a Jew (and will ultimately go to doctors, chas v’shalom etc.) And although Hashem wants every Jew to be well-off even physically, the purpose is that he utilize these blessings for holiness. For example, Hashem grants him wealth so that he can serve as His shliach to give it to tzedakah.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025

התוכן עה"פ "ומשה הי' רועה וגו'" [ברביעי דפ' שמות] מסופר במדרש שגדי א' מעדרו של משה ברח, ומשה רדף אחריו ודאג לתת לו מים ומזון וכו', והגדי הוביל אותו להר סיני, ובהמשך לזה, ובגלל זה, הי' "וירא אליו מלאך ה' בלבש אש וגו'". וההוראה: כדי לזכות לגילוי אלקות גם מתוך הסנה, גשמיות העולם, ה"ז דוקא ע"י ההתמסרות והדאגה ל"צאנו של הקב"ה" – בנ"י! וכמסופר אודות הצ"צ שלאחרי הסתלקות אדה"ז הי' משך זמן שאדה"ז לא נגלה אליו וכו', ורק לאחרי שנתן פעם גמ"ח לקצב עבור קניית עגל (לפני התפלה), נגלה אליו אדה"ז! וההוראה: אף שישנם ענינים בתורה שניתן להגיע אליהם ע"י יגיעה בתורה (שענינים גשמיים והדאגה לזולת מבלבלים לזה), שעי"ז "יגעתי ומצאתי", אבל כדי לזכות לענינים הכי נעלים שבתורה, בחי' "מתנה" שבתורה שלמע' מבחי' "מציאה", ה"ז דוקא ע"י שעושים "נייחא לנפשי'" – דואגים לבנו של הקב"ה!א' השיחות דהתוועדות אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025 Synopsis On the verse, “Moshe was tending the flocks” (in revi’i of Parashas Shemos), the Midrash states that there was a kid goat that ran away from Moshe’s flock, and when Moshe ran after it to make sure it had water and food etc., the goat led him to Har Sinai. It was because of this that “An angel of Hashem appeared to him in the flame of fire from the midst of the thornbush….” The lesson is that to merit the revelation of Hashem “in the midst of the thornbush” – within the physicality of the world – one must specifically devote himself to the “flock of Hashem,” the Jewish people. This is like the story of the Tzemach Tzedek: after the histalkus of the Alter Rebbe, there was a period when the Alter Rebbe didn’t reveal himself to the Tzemach Tzedek etc.; it was only after the Tzemach Tzedek went out of his way (before davening) one day to help a butcher with a loan so he could buy a calf etc., that the Alter Rebbe again revealed himself. Some parts of Torah can be reached through toiling in Torah (where worrying about someone’s physical needs can be a distraction), and “if you toil you will find success” – the level of a found object. But to reach the highest levels in Torah, the level of the “gift” of Torah, which is even higher than “finding” – that comes specifically by “benefitting Him” – by worrying about Hashem’s children’s needs.Sichah from farbrengen of 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025

התוכן גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... ‏–‏ צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך לתורה ומצוות צריך להתחיל מיד כשנולד, וזהו הדרך להבטיח הפרנסה. כי "נילוס" הוא הפרנסה של גוים, אבל פרנסתו של יהודי הוא רק ע"י "אתם הדבקים בה' אלקיכם ‏–‏ ההליכה בדרכיו של ה', ואז ‏–‏ חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזונא".משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 Synopsis Pharaohs’ decree that “Every boy who is born you shall cast into the river” (as it says in sheini of Parashas Shemos) in terms of Divine service: When a Jewish child is born, and “Pharaoh” comes to the child’s mother and argues that she must throw the child into the “river,” because the river sustains the entire country (like the Nile in Egypt), so that when the time comes he’ll be able to provide for his family, and as far as Jewish education, it’s enough to send the child to Sunday school – we need the “wisest of women that builds her house” – she must know that this is a decree from Pharaoh, (and the harshest decree of all), because the truth is that is that the child must be educated in the path of Torah and mitzvos from birth. And this is how they will receive sustenance, because the Nile is the sustenance for non-Jews, whereas a Jew’s sustenance comes only through “cleaving to Hashem your G-d” – following Hashem’s path, and then you will be “alive” – “The One who provides life provides sustenance.”Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 לעילוי נשמתהילד חייל בצבאות ה' שלום דובער ע"ה בן – יבלחט"א – ר' זלמן יוסף הלוי שליט"א ליום היארצייט שלו י"ד טבתתנצב"ה

התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה "קושיא גדולה": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק, והוא במיעוט, וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי "עדיף" שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות?! אלא יתרו, שהי' גוי ישר, אמר את האמת אף שידע שהוא במיעוט ויצטרך לברוח! וההוראה: כאשר באים לא' מ"וועדת השכונה" ואומרים לו "וותר" על חלק מהתורה ובכך לישאר שם כ"יועצו של פרעה", יש לזה ג' אופנים: א' מפחד "להתחיל עם פרעה" ולבסוף נותן עצה שמהרסת את מצרים! הב' לא רוצה "להתחיל" עם אף א' ויושב ושותק. ואז בא היצה"ר לג' וטוען שמכיון שבין כך אינו יכול להציל את הבנים, עדיף "להתפשר" עליהם, ובכך להשאר "בפנים" ולהציל לכה"פ את הבנות. אומרת תורה: ה"יועץ" אחראי לומר האמת עפ"י תורה, ולא ליכנס ל"חשבונות" שהם נגד התורה. ולדעת ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", ורק שלו יש הזכות שזה יכול לעבור דרכו!משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 Synopsis [Continued.] Regarding Yisro, who spoke against the decree that “Every boy that is born you shall cast into the river,” a “big question” arises: among the three advisors, Bilaam voted in favor of the decree, and Iyov was silent, leaving Yisro in the minority – meaning that he wouldn’t be able to annul the decree in any case. If so, why did he vote against the decree, forcing himself to flee, and effectively abandoning the Jewish people in Egypt? Wouldn’t it have been better for him to vote in favor of the decree (or at least to remain silent), so that at least he could remain “Pharaoh’s advisor” and be able to ensure that the girls could receive a kosher education and live Jewish lives? The answer is that Yisro, who was a non-Jew but an upright person, spoke the truth, even though he knew it wouldn’t change the decree and that he would have to flee. The lesson is that when someone is a member of a community council and the like, and it is suggested that he should compromise on one part of the Torah so that he can at least remain in his position as “Pharaoh’s advisor,” there are three possible responses: (1) to give Pharaoh advice that ultimately ruins Egypt, out of fear of starting up with Pharaoh; (2) to remain silent, out of fear of starting up with anyone; (3) to compromise, in the belief that since he can’t save the boys anyway, at least he should retain his position so that he can save the girls. The Torah says that an advisor is obligated to speak the truth of the Torah, without getting entangled in calculations that are contrary to the Torah. He must know that “relief and salvation will arise for the Jews,” and he simply has the privilege that it might come through him.Excerpt from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הגמ' במס' סוטה אומרת בנוגע לעצת פרעה "הבה נתחכמה לו" [בראשון דפ' שמות] "ג' היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח (מכיון שאמר נגד פרעה) זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". וי"ל בתור "פורים-תורה" [כנראה בקשר לההצבעה ב"כנסת" בענין "חוק השבות"]: לכאו' ישנו "לימוד זכות" על בלעם – הלא בתור "יועצו של פרעה" הי' חייב לייעץ לפרעה מהו טובתו של מצרים?! אלא מכיון שהוא הי' "יודע מחזה א-ל", וידע ש"הנוגע בכם כנוגע בבת עינו", הרי ידע שבאמת אי"ז טובת מצרים, והי' חייב לומר זאת למלך מצרים, אלא שפחד "להתחיל עם גוי"! וכ"ה בנוגע לאיוב: הטענה כלפיו אינה מדוע לא השתדל לבטל את הגזירה, אלא מדוע "שתק". וע"ז, לכאו', ישנו "לימוד זכות" – מדוע יביע דיעה ובכך "לעצבן" צד א', מוטב שישתוק ובכך ימצוא חן בעיני ב' הצדדים כי כל צד יחשוב שהוא ידידו! אומרת תורה שזה ש"שתק" גרוע יותר מזה שלא השתדל לבטל את הגזירה – מדוע שתקת?! בהשג"פ עשו אותך ל"יועץ" – תביע דיעה! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025 Synopsis Regarding the verse (at the beginning of Parashas Shemos), “Come, let us deal wisely with them…”, the Gemara says in Sotah, “Three were involved in that counsel, Bilam, Iyov, and Yisro. Bilam, who advised [to kill all sons born to the Jewish people], was killed. Iyov, who was silent, was punished with suffering. Yisro, who fled (because he spoke against Pharaoh), merited that his descendants sat in the Lishkas HaGazis.” It could be said as a “Purim-Torah” [apparently in connection with the recent vote in the Knesset regarding the Law of Return] that seemingly, there’s a defense for Bilam in that his obligation as Pharaoh’s adviser was to tell him what was in Egypt’s best interest, not what was in the Jews’ best interest. But since he was one who “knew the vision of G-d,” and understood that “One who touches them is like one who touches the apple of His eye,” he knew that ultimately, the decree was not in Egypt’s best interest. Therefore, he should have told Pharaoh not to pass the decree, but he didn’t want to provoke the king. Similarly, regarding Iyov: The charge against him isn’t that he didn’t try to annul the decree, but the fact that he was silent. This, too, seems to have a defense – why should he express an opinion on the matter and thereby raise the ire of one side? Better to remain silent and make both sides happy, so that everyone thinks he is their friend! But the Torah says that the fact that he remained silent is even worse than failing to try and stop the decree – why were you silent?! By Divine Providence you were appointed as an adviser – so state your opinion! [To be continued.]2 excerpts from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025

התוכן המנהג דאמירת "דברי כבושין" ביום התענית קשור עם זה שענין התענית הוא "מדרכי התשובה", שזה צ"ל באופן שפועלים זאת גם על הזולת ועל הרבים; ענינו המיוחד של עשרה בטבת: בנוגע למאורע שבגללו נקבע הצום נאמר "סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" כמו ביום הכפורים, דבזה מתבטא שייכותו ל"עיצומו של היום" דיוהכ"פ, ומזה למדים שאילו הי' עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחות הצום. סיבת יחודו של עשרה בטבת משאר הצומות מובן בפשטות: כל השתלשלות המאורעות דד' הצומות התחיל במאורע דעשרה בטבת שבו "סמך מלך בבל אל ירושלים" (מתוך תקוה שזה יעורר אותם לעשות תשובה ולמנוע את המאורע ד"הובקעה העיר" שלאח"ז וכו'). וכמו שמבין גם פשוט שבפשוטים עד כמה נוגע התחלת הענין, ואם לא מונעים זאת – ה"ז כולל כבר כל השתלשלות המאורעות שיבאו מזה בדרך הטבע. ומזה מובן גם גודל הענין דביטול צום זה והפיכת ה"גולה" ל"גאולה".ב' חלקים משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ה, בבית הכנסת, לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 Synopsis The custom of giving “words of reproof” on a fast day is connected to the fact that a fast day is “among the ways of repentance,” which must be done in a manner that impacts not only oneself, but others and the entire community as well. The unique significance of Asarah B’Teves is expressed in the verse, “The king of Bavel has laid siege to Yerushalayim on this very day” – the same expression used in connection with Yom Kippur, emphasizing the day’s connection to “the essence of the day,” of Yom Kippur (from which we derive that if Asarah B’Teves were to fall on Shabbos, we would fast on Shabbos just like we do when Yom Kippur falls on Shabbos). The reason that Asarah B’Teves is unique in this way can be understood simply: because the entire sequence of events leading to all four fasts began with siege on Asarah B’Teves (with the hope that the siege would awaken the people to do teshuvah, thereby preventing the subsequent events). Even the simplest person understands how important it is to stop a problem at the beginning, and that if you don’t, the beginning already encompasses all the consequences that naturally result from it. Conversely, from this we also understand the greatness of Asarah B’Teves being nullified and transformed from exile to redemption.2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayechi 5745, after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה, נפטר י"א טבת ה'תשמ"ח. תנצב"ה.נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

התוכן על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכלית העילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"!ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025 Synopsis Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive” it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive.3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025