[קישור לקובץ mp3]היום אנחנו מארחים את בנצי לופו לפרק סופר-מעניין על איך להגיע לגיל פרישה כמתכנת.(רן) אז קצת לפני שנתחיל - בנצי, מה היה המעבד הראשון “שסבל את נחת זרועך”?(אורי) תן לי להתחיל - “לפני הרבה-הרבה שנים, בארץ רחוקה-רחוקה, . . . . “(בנצי) אז האמת שאין לי מושג איזה מעבד זה היה - אבל הוא היה מאוחסן בבניין שלם בטכניון.אני לא יודע מה שמו, אבל זה תפס שם הרבה הרבה מקום, זה מה שאני יכול להגיד.(רן) ולא היו לו מסך ומקלדת . . . מסך צבעוני ומקלדת, אני מנחש?(בנצי) בשנה הראשונה לפחות תכנתתי בכרטיסים מנוקבים, שזה היה כיף גדול . . . .(אורי) כמה פעמים עפו לך הכרטיסים ברוח?(בנצי) או-ווא . . . היו לי מתחת למיטה את כל התוכניות, שכבו בקרטונים מתחת למיטה - אז יכולתי לקחת את התוכנית ולדפדף בה לפני השינה, זה היה מרדים יופי.(רן) זה היה ה-Hard-disk שלך . . . .אז בנצי, בוא קצת נכיר אותך - מי אתה? מה אתה עושה היום? אחר כך קצת נצלול להיסטוריה . . . (בנצי) אז אני בנצי לופו, בן . . . .לא נגיד בן כמה אני, אבל לפני שבוע קיבלתי את הכרטיס אזרח ותיק, שמקבלים בגיל 67 . . . .נשוי, שלושה ילדים, שני נכדיםעבדתי בכ… קרא עוד