קרועים

בהמשך ישיר לפרק הקודם עם חיליק מגנוס – והפעם, לא על חילוץ פיזי אלא על חילוץ הנפש. גלעד, מנהל תחום החילוץ הנפשי במגנוס, מצטרף אלינו לשיחה חשופה ומטלטלת על המציאות שאחרי השביעי באוקטובר: איך מזהים אדם שהולך לאיבוד מבפנים, למה דווקא הודו הפכה למוקד עזרה נפשית לישראלים, ומה בין טראומה לפוסט-טראומה במדינה שבה המלחמה אף פעם לא באמת נגמרת? שיחה על נשימה שעדיין לא חזרה להיות סדירה, על מי שחזר מהחזית אבל לא חזר לעצמו – ועל התקווה שלא נצטרך יותר חילוצים מהסוג הזה.

ברקע מבצע החילוץ האחרון שהחזיר את גופותיהם של גדי חגי וג'ודי ויינשטיין, שוחחנו עמוקות עם האיש שכבר עשרות שנים נמצא בקו הראשון של חילוץ ישראלים ברחבי העולם – חיליק מגנוס. איך הכול התחיל ברגע אחד של "אין דרך חזרה"? מה באמת קורה במבצעי חילוץ הרחק מהעין הציבורית? ואיך מקבלים החלטות של חיים ומוות בלי כל הנתונים? דיברנו על אתיקה, גבורה, תרבות, פחד, דילמות מוסריות, וגם על השבעה באוקטובר – מנקודת מבטו של איש העוטף, תושב דקל, שראה לא מעט רגעים של קצה. ולמה הוא כעס על גון ותמיר? זה לא שלם עד שכולם חוזרים🎗️

בפרק 28 של הפודקאסט "קרועים" שוחחנו עם מתן צורי, עיתונאי ידיעות אחרונות ו-ynet בדרום, על החיים כעיתונאי שמסקר את הבית שלו – העוטף. דיברנו על מורכבות הסיקור מתוך קהילה שנפגעה, על רגעים מטלטלים, על היכולת לברור אמת בתוך כאוס, וגם על תפקיד העיתונאי כשקווי הגבול בין אישי למקצועי מיטשטשים. מתן שיתף אותנו ביום ה-7 באוקטובר, במה שעבר עליו, באובדן, ובשאלות הקשות של אחרי. דיברנו על הקהילות שטרם חזרו, על שינויים בעוטף, על שיבה שמרחפת בסימן שאלה, מלחמה שעדיין נוכחת ברקע, מערכת חינוך שמתקשה להחזיר את עצמה למסלול, ותחושת ביטחון ומה היא כוללת בכלל. *הפרק מוקדש לרועי עידן מכפר עזה , צלם ידיעות אחרונות ולאיילת ושלומי מולכו מנתיב העשרה שנרצח בביתם בשבעה באוקטובר.* וזה לא שלם עד שכולם חוזרים🎗️

זה דיי נורמלי שברגע שייכנס לאולפן אדם על כסא גלגלים ובלי רגליים זה יגרום לאי נוחות אז זהו... שלא במקרה של פסקל ברקוביץ שכמו שתבינו בפרק בדרך המיווחדת של הביאה איתה הרבה הומור ואור לחדר.. שאתה כבר לא שם לב לכלום. עם אנרגיות בלתי נגמרות, פסקל סיפרה על הטרגדיה הגדולה בגיל 17 בה איבדה את 2 רגליה הייתה בין חיים למוות 43 דקות על מסילת הרכבת. ואיך משם בנחישות בלתי נתפסת היא הפכה לספורטאית פאראלימפית בשלושה ענפי ספורט שונים בשלוש אולימפיאדות. שיחה מרתקת וכנה על זוגיות ואמהות מגובה מטר, ההתייחסות בתרבויות שונות לאנשים בעלי מוגבלות, על ההבדל בין נכות נפשית לפיזית ואיך ברגע שלרבים נראה שכל החלומות כבר לא יתגשמו, דווקא אז היה לה ברור שמבחינתה הכל מתחיל. איזה אירוע גרם לפסקל להתרגש עד דמעות ואיך בנאדם בלי רגליים מאבד את 2 רגליו שוב. פרק מלא השראה, הומור, אופטימיות ואומץ שמלמד את כולם שלהרגיש שלם זו פשוט החלטה. ודרך אגב – היא ממש לא צריכה שיעזרו לה. הדרך לטוקיו

בפרק אנחנו מארחים את אורי ארז, איש העוטף שגדל בקיבוץ מפלסים, עבר לשדרות, וכיום חי באמסטרדם. אח של הד"ר, יזם, הייטקיסט ואבא, שמרגיש תמיד שייך, גם כשמרחוק. שיחה כנה על הקרע שבין להיות רחוק אבל לא להרגיש בבית, על השבעה באוקטובר כשמשפחתך חווה טרור בעוטף, בזמן שאתה מעבר לים; על הסיכון בשימוש ברשת החברתית האישית לטובת הסברה ישראלית עולמית; על רילוקיישן, חינוך ויזמות בעולם אחר; על קהילת הפאפות של אמסטלפין והכוח של קהילה תומכת; על ליל הבדולח 2 , הערב בו מכבי ת"א שיחקה באמסטרדם והקהילה המקומית התגייסה לעזור לעשרות אוהדים ישראלים; ועל "שועלי כפר עזה קו אמסטרדם", קבוצה שקמה לזכר וניצחה בטורניר יהודי, כולל שיחה מרגשת מהמאמן האמיתי של השועלים ינאי קציר. ולבסוף, ניסינו להבין: למה בעצם אנחנו ממשיכים לחיות כאן בתוך אפקט הצפרדע? ומה זה בכלל? לרכישת החולצות של עומרי מירן

בפרק 25 של קרועים, פתחנו את המיקרופון לשאלות מהמאזינים ויצא פרק חשוף, מרגש ומעורר מחשבה. אבישי פתח בנושא שנולד מסופש אבות, ולקח את זה צעד קדימה עם שיחה כנה על שינויי חיים בעקבות אירועי ה7.10. דיברנו על אומץ, על שבירת דפוסים, על מה באמת חשוב לנו – משפחה, זוגיות, חלומות שזנחנו. בהמשך ענינו על שאלות אישיות: האם יש סיכוי שנחזור לקיבוץ? לאיזה מרואיין הכי התחברנו? האם אבישי יחזור לריאליטי נוסף? ואפילו הגענו לטורניר הכי חשוב במזרח התיכון, טורניר שער הנגב והאם להפועל מפלסים יש בכלל סיכוי בטורניר ? ספוילר: יש טראש טוק לייב עם הנמסיס ...שועלי הכפר שבאו להזדחח על הזחוחים.

גון תמיר ואבישי לא כ"כ ידעו מה מותר ומה אסור לשאול את אוסמה - שם בדוי כמובן. אבל דרך הסיפורים של המסתערב המוכשר שקיבל צל"ש, הם דיברו על הסיכונים ועל המחיר האישי בתפקיד כזה. על היחסים המורכבים עם יוצרי הסדרה פאודה, מה נדרש בכדי להיות שקרן מצליח ואיך זה בא לידי ביטוי גם כשאתה יוצא לדייט. על הקושי ב7 לאוקטובר כשיש מחבל צמוד לבית של ההורים, איך גון גילה ממש במקרה שאוסמה, חברו הטוב הוא בעצם מסתערב ומה קרה בקבוצת הכדורגל שאוסמה שיחק בה ששם כמעט הוא נחשף. האם גם תמיר יכול להיות מסתערב? מה גרם לאבישי להתחזות למחבל ואיך מגיבים שהמשימה הבאה היא להוריד את הרמטכ"ל.

צלם העיתונות והדוקו הבכיר בישראל, זיו קורן הגיע לאולפן לספר על החוויה בלצלם ב98 מדינות, מה היה שונה מבחינתו ב07/10 לעומת מלחמה אחרת, החיים ב׳מחוברים׳, שילוב הפעולה עם מטה החטופים והספר על היום המקולל, הדיסוננס בין איך שתופסים את המצב מבחוץ למה שקורה בפועל ואיך להתנתק מאירוע קשה בשביל להוציא את המיטב מהצילום שלו? לרכישת הספר של זיו

פגשנו חבר יקר השכן מהכפר ודיברנו על האהדה להפועל חיפה, ועידות ואירועי גאלה עם שרי חוץ באירופה, להשתין עם ראש ממשלת בריטניה, הרגעים הראשונים בבוקר השביעי, רולטה עזתית, ההבנה על גודל האירוע, איך בכלל בונים רשימת חוזרים, מטעם מי לירן מדבר על גלי וזיוי? איך מצליחים להיות אבא ובעל טובים בכל הסיטואציה הזו? איך מתקשרים לילד שלך שהדודים שלו חטופים? ואיך מוצאים איזון בין להמשיך קדימה לבין לזכור את החטופים?

גון, תמיר ואבישי מארחים את עמיר בן צבי. מהסיפורים על ההתנדבות ההומניטרית בלב הלחימה בבלקן, המסעות במזרח אירופה, מבצעים רפואיים, רישיונות רפואה, הדהירה לדרום בשביעי ועד הדפיקה בדלת ביום ההולדת ה50 שהפכה את הכל. ועד כמה יש מקום לשנאה באותו רגע ובכלל? מה המשמעות של חמורים? ומי מהפאנל עבד פעם בויקטורי? הפרק מוקדש לעידו בן צבי ז״ל