מח עליון - שיחות על שמונה פרקים לרמב״ם

לינק לאתר https://ko-fi.com/orelzion _____________________ ​אז אחרי שדיברנו על כוחות הנפש ועל כך שהיא אחת, ושהכל מחובר להכל בעצם, ואחרי שראינו באיזה חלק מחלקי הנפש יש לאדם שליטה, עכשיו עובר הרמב״ם לדבר על ״חולי הנפש״. ולא, הוא לא מתכוון לביטוי ששגור בפה שלנו היום, הוא מתכוון למי שהנפש שלו בוחרת באופן הדיפולטי והאוטומטי בפעולות הרעות. ______________________ דיברנו על המשמעות של בחירה אוטומטית - בלתי מודעת - ברע, הבאנו את התיעוד של חנה ארנדט הפילוסופית היהודיה-אמריקאית שסיקרה את משפט אייכמן. טיעון ההגנה העיקרי של אייכמן היה שהוא רק מילא פקודות. ארנדט נבהלה מהרוע שבציות לפקודות, הרוע של פשוט לעשות מה שכולם עושים, מה שהתבקשת לעשות בלי לעצור לחשוב מה המשמעות של כל זה. רוע כל כך בנאלי, כי כל סתמי, שמסוגל לרצוח 6 מיליון חפים מפשע. _____________________ ודיברנו גם על הדרך להיחלץ מהרוע הזה, הדרך שמביא הרמח״ל במשל ״גן המבוכה״. זהו מבוך עגול שבמרכזו מגדל. מי שהולך בתוך המבוך לא יכול לדעת אם הוא הולך בדרך הנכונה או שלא. אבל מי שכבר הגיע למגדל ורואה את כל השבילים פרושים לפניו, יכול להנחות את הנבוך בדרך. ולנבוך יש בחירה אם להקשיב לו ולהצליח, או להתעלם ולהיכשל. ______________________ עצת החכמים שעברו כבר את המבוך, הייתה לנהל חשבון נפש. אז הזכרנו את הדרך של habit tracker, דרך שניסח בנג׳מין פרנקלין במחברת שלו, והיום מקדמים אותה המון אינפואלנסרים באינסטה וביוטיוב. _______________________ דיברנו גם על מי שלא מוכן לטפל בעצמו, או גרוע מזה, לא מבין שיש בכלל בעיה. _______________________ כתמיד, נשמח לתגובות, הערות, הארות ודירוגים :) תבורכו

לינק להורדת השיעור כקובץ pdf __________________________ אחרי שבפרק הקודם עסקנו בחלקי הנפש והבנו את תכונותיה השונות, בפרק הזה הרמב״ם עובר לעסוק בשאלה על אילו מחלקי הנפש יש לנו שליטה.הדבר נעשה כדי שנדע באילו מחלקי הנפש יש מצוות ועבירות. __________________________ אבל רגע לפני שהתחלנו את הפרק, עסקנו בנושא הרצון, בכל חלקי הנפש לא ברור איפה הרמב״ם ממקם את הרצון, האם הרצון הוא סך הכל של הנפש?או שאולי יש חלק נוסף עליון יותר, רוחני לגמרי - צורת הנפש - שבו נמצא הרצון? _________________________ ראינו את דברי אריסטו בנושא, השתדלנו להבין את דברי הרמב״ם בנושא, והבאנו גם את דבריו של שון קרול, פיזיקאי ניסויי וסופר של ספרי מדע פופולרי, שהוא בוחן את הנושא דרך הפריזמה של מה שהוא מכנה ״נטורליזם פואטי״.ניסינו להבין איך לדבריו יש בחירה חופשית למרות שתפיסת העולם שלו היא נטורליסטית, ניסינו גם להבין את ההבדלים בין תפיסת העולם שלו לשל הרמב״ם. ________________________ אז עסקנו בפרק עצמו בענייני הבחירה בחלקי הנפש השונים, ובשאלה האם שייך לצוות על דעות.ספויילר, לדעת הרמב״ם התשובה היא כן. ___________________________ האזנה נעימה!כמו תמיד נשמח מאוד לתגובות והערות, וגם לשיתופים ודירוג :)

לינק לאתר (יש שם את הקובץ כpdf) https://ko-fi.com/orelzion __________________________ אז היום המשכנו את פרק א׳ ואפילו זכינו ב״ה לסיים. החלק הזה פרש הרמב״ם את חמשת חלקי הנפש לפי הסידור שלו, שהם הזן, המרגיש (החש), המתעורר, המדמה והשכלי. __________________________ הסברנו כל אחד מהחלקים ועמדנו על הקשר האפשרי שלו לתורת המידות. הארכנו גם בביאור הקשר המדהים שמצאו החוקרים בימינו בין הגוף והנפש, האם ידעתם שיש חוקרים שמכנים את המעי ״מח שני״? עד כדי כך. כן, פרפרים בבטן זו תופעה אמיתית, ויש לה קשר גם לחיידקים וגם למוליכים עצביים כמו סרטונין שמיוצר בעיקר במעי! __________________________ הבאנו גם את המחקרים פורצי הדרך של פרופסור עמדי, שגילה דרך לגרום לעיוורים לראות ולחרשים לשמוע. כך שחמשת החושים הם באמת בנפש, הגוף באמת משמש להם ככלי, אז אם זה לא עובד דרך האוזן, פרופ׳ עמדי מצא דרך לגרום לזה לעבוד דרך הרטט. ___________________________ דיברנו הרבה על הקשר בין זיכרון לדמיון ועל ההבחנה שהרמב״ם עושה (בניגוד לאריסטו) בין השכל והדמיון. למעשה, הדמיון הוא כח אחד עם הזיכרון, הנפש זוכרת רישומים שבאו לה מהחושים, ויודעת גם להרכיב אותם אחד לשני, כך למשל אנחנו יכולים לדמיין פיל כחול, אף על פי שלא ראינו מעולם פיל שכזה, מכיון שראינו פיל וראינו צבע כחול. ___________________________ את הפרק סיימנו בהבנת הנפש לפי הרמב״ם, מה היא בעצם הנפש, מהי הישארות הנפש, מה בדיוק ״נשאר״ שם ומה לא. ___________________________ האזנה נעימה! כמו תמיד נשמח מאוד לתגובות והערות, וגם לשיתופים ודירוג :) 

לינק לאתר (שם אפשר גם להוריד את השיעור כpdf https://ko-fi.com/orelzion _______________________ אז היום התחלנו סוף סוף את פרק א׳ בשמונה פרקים. הפרק נקרא ״בנפש האדם וכוחותיה״, ובו הרמב״ם משרטט בעצם אנטומיה של הנפש. _______________________ הרמב״ם פותח בקביעה ש״נפש האדם היא אחת״, והתעכבנו על הקביעה הזאת, רצינו להבין מה היא באה לשלול, ומה המטרה של הרמב״ם כשהוא קובע את הקביעה הזאת. מתוך כך השווינו לדעות השונות, למשל ״דעת הרופאים״ שמביא הרמב״ם על הנפשות ההיררכיות, הנפש הצמחית, החייתית והאנושית. דיברנו גם על ההתפחות האבולוציונית של הנפש. ________________________ אמרנו שהרמב״ם מתנגד לקביעה שנפש האדם מורכבת בעצם מחלקים נפרדים לחלוטין, כי אז האדם היה מתרץ לעצמו ואומר ״מה לעשות, הרגשתי שאני חייב״, אולי אני מבין שלא כדאי אבל זה מה שהגוף שלי דרש. בתפיסה של הרמב״ם אין למשפט כזה כל פשר, כי אם נפש האדם היא אחת, אז זה מה שאתה רצית! ואתה אחראי לכל מה שאתה עושה. ________________________ בנוסף לרמב״ם גם מאוד חשוב להגיד שנפש האדם היא לא נפש צמחית או בהמית, אמנם גם נפש האדם גם נפש הבבון שומעות מוזיקה ואוכלות אוכל, אבל המשמעות היא שונה. הפרשנות של הבבון ושל האדם לאוכל - היא שונה. והסיבה לכך היא שהאדם זן בחלק הזן של הנפש האנושית, ואילו הבבון זן בחלק הזן של הנפש הקופית. ולכן למרות שהם עושים את אותו דבר, הם למעשה עושים שני דברים מאוד שונים. ________________________ נשמח לשמוע את דעתכם בענין, ושבוע הבא בעז״ה נמשיך ללמוד על חלקי הנפש השונים כפי שהרמב״ם מחלק אותם.

בפרק הזה המשכנו וסיימנו בעז״ה את ההקדמה של הרמב״ם לשמונה פרקים. ___________________ ראינו איך הרמב״ם מתנצל שהוא לא חידש כלום בספר, ושיש בספר הרבה ציטוטים של קודמיו, מחז״ל מהפילוסופים ואפילו מחיבורי ״הרבה בני אדם״. נזכרנו שגם הרמח״ל מביא התנצלות די דומה בפתיחה למסילת ישרים, שם הוא כותב שהחיבור הזה לא נועד ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא דווקא דברים שהם כבר יודעים. חשבנו שאולי בלימוד המוסר אין חשיבות גדולה לחידוש, מטרת הספר היא לא לחדש משהו שאנחנו לא יודעים, כולנו יודעים פחות או יותר איך להיות אנשים מוסריים. החידוש הגדול הוא איך עושים את זה בפועל! ____________________ ושם החידוש של הרמב״ם, הוא רוצה ללמד אותנו איך להשתמש בתורת המידות של אריסטו כדי להבין את מסכת אבות בצורה נכונה יותר, כדי שנוכל ליישם את העצות שלה באמת באופן פרקטי בחיים שלנו. ____________________ משם הרמב״ם המשיך להתנצלות אחרת, על כך שהוא לא מצטט את המקורות שלו. הוא מציין שהוא עושה זאת לשתי סיבות. אחת כדי שהקריאה תהיה רצופה ולא תרגיש כמו מאמר אקדמי מלא ציטוטים ומקורות. ו2, והיא אולי הסיבה היותר חשובה, כדי שלא ירגיש ״מי שאין לו חיך״, כלומר אדם חסר חוש טעם, שאם הרמב״ם מצטט את אריסטו, אז אין לו מה ללמוד ממנו. ״מי שאין לו חיך״ עשוי לומר שבתורה כבר יש את הכל, ושבאקדמיה יש רק כפירה ושטויות, וממילא הוא לא צריך ללמוד את אריסטו. _____________________ מכיוון שהרמב״ם חשב שמטרת החיבור חשובה יותר מזהות האומר, הוא בחר להשמיט את שמות המקורות שלו. דיברנו קצת (הרבה) על החולקים על הרמב״ם, והאם באמת אפשר ללמוד מוסר גם ממי שאינו יהודי. ראינו חיבור נפלא לסוגיה של רבי מאיר שלמד מאלישע אחר. זכינו אולי להבין את דרכו הייחודית של הרמב״ם בנושא, שמתמצית באמירה הנצחית שלו ״שמע האמת ממי שאמרה״. ____________________ ​נשמח כתמיד לתגובות ושיתופים

לינק להורדת שיעור כתוב ____________________ טוב, אז ב״ה התקדמנו והתחלנו את ההקדמה של הרמב״ם להקדמה שלו למסכת אבות. אבל לפני שהתחלנו דיברנו על מה היא בכלל אתיקה. בשפתנו היום אתיקה היא המילה העברית למוסר, אבל זו לא משמעות המילה המקורית. ____________________ המילה אתיקה אצל אריסטו מגיעה מאתוס - הרגל, כלומר האתיקה היא תורת האופי, הוא מדויק יותר הרגלי האופי של האדם. מתרגמי ימי הביניים תרגמו את המילה הזאת יפה מאוד ל״תורת המידות״. ____________________ סקרנו את האתיקה הניקומאכית של אריסטו, הכרנו מושגי יסוד בתורת אריסטו כמו ״טלוס״ שהיא התכלית של כל עצם או גוף. הבהרנו שלדעת אריסטו כולנו מחפשים אושר, וכדי להיות מאושרים עלינו לממש את הפוטנציאל שלנו, וכדי לעשות זאת עלינו להנהיג את הנפש שלנו בשיקול דעת שכלי. שיקול הדעת השכלי, יבחר לכל מידה את האיזון הנכון שלה וכך האדם יממש את הטלוס שלו, את תכליתו בעולם. רק כאשר אדם ממש את תכליתו האמיתית הוא אכן מאושר. לדרך הזו קרא אריסטו ״שביל הזהב״. _____________________ ראינו שהרמב״ם מסכים עם אריסטו בדרך הזו, אבל ראינו שאצל הרמב״ם הוא אומר שהחסיד שהוא האדם השלם במידותיו זו דרגה אחת לפני נבואה. מה שהוביל אותנו לפתוח את מורה הנבוכים ולקרוא על מדרגות השלמות, ושם למדנו כמה דברים מאוד מעניינים, כדי לכם להקשיב :) _____________________ כמו תמיד נשמח מאוד לתגובות שלכם ולשיתופים.

בפרק הזה התחלנו את המסע שלנו ללימוד שמונה פרקים לרמב״ם, היצירה האתית החשובה שלו שהשפיעה על כל העולם היהודי. בחרנו לפתוח דווקא בסקירה היסטורית כדי להבין את הרקע שבו הרמב״ם חי ופעל, וכדי להכיר את המקורות ההשראה שלו. התחלנו עם מבט על התקופה שבה חי, תקופה שבה אירופה הייתה נתונה להשפעת הכנסייה, וההתקדמות מדעית הייתה מוגבלת מאוד. במקביל, דווקא העולם המוסלמי שגשג מבחינת ידע מדעי ופילוסופי. הסברנו איך העולם הזה, שבו גדל הרמב”ם, השפיע על צורת החשיבה שלו ועל פתיחותו לשילוב הפילוסופיה והמדע בתוך היהדות. דיברנו על נדודי משפחתו בעקבות רדיפות דתיות, מסעו מצפון אפריקה למצרים, ואיך כל אלה עיצבו את האיש שהפך למנהיג רוחני ומדעי. התעמקנו ביצירות הגדולות שלו כמו פירוש המשנה, משנה תורה, ומורה נבוכים – חיבורים שלא רק מפרשים את היהדות אלא גם שואפים לקטלג, לסדר, ולשלב את התורה עם הגות רציונלית. אי אפשר באמת לסכם את הרמב״ם בפרק אחד, וגם אנחנו לא באמת ניסינו לעשות זאת, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז ניסינו לסכם מה שאפשר, בתוך כתביו ומתוך המקורות ההיסטוריים. בפרקים הבאים נצלול בעז״ה לתוך ההקדמה שלו לשמונה פרקים, נכיר את הרעיונות האתיים של אריסטו ונשווה אותם לאלו של הרמב״ם. ממליצים לעקוב :) אה, ואם אתם כבר פה, לא תשימו איזה תגובה? נשמח מאוד לשמוע מכם. #אתיקה #רמב״ם #ימי_הביניים #מוסר #דת #פילוסופיה