עושים טכנולוגיה

בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.קישורים:"השיחה"https://www.imdb.com/title/tt0071360"אויב המדינה"https://www.imdb.com/title/tt0120660פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8הדוח של Protonhttps://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-governmentᐧ

עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.קישורים:צפייה מזדמנתhttps://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewingרוח הרפאים שבמכונהhttps://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעםhttps://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqAᐧ

עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?קישורים:הספר על פרשת "דיזלגייט"https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2406.07358מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2401.05566מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?https://arxiv.org/abs/2405.01576מחקר: לעבור לקופסה לבנהhttps://arxiv.org/abs/2401.14446

בסוף נובמבר 2022 הושק בוט חדש תחת השם הדבילי והבלתי סקסי בעליל: ChatGPT. ב-OpenAI לא האמינו שהוא יצליח, אבל לא רק שהוא הצליח, הוא הפך לסנסציה שהיוותה את מכת הפתיחה למהפכת הבינה המלאכותית. חלפו קצת יותר משנתיים ועידן ה-GPT עומד לחלוף מהעולם.משפחה חדשה של בוטים עושה את דרכה אלינו והיא עובדת בצורה שונה מהמשפחה שהכרנו עד כה. היא יותר איטית אבל יותר חכמה, היא יותר צרה אבל יותר מפחידה, היא יותר דומה לאופן שבו אנחנו חושבים ובעיקר היא מקרבת אותנו, כנראה בצורה משמעותית, לרגע הזה שכולם מחכים לו וגם חוששים מפניו, הרגע שמכונה AGI, "בינה מלאכותית כללית", הרגע שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר שאנחנו עושים ואולי אפילו לסופר-בינה מלאכותית, מצב שבו המכונות ידעו לעשות כל דבר יותר טוב מאיתנו.מה כל כך שונה במשפחה הזו? למה היא כל כך מלהיבה אבל גם כל כך מפחידה? למה OpenAI מסרבת להסביר איך היא בדיוק עובדת ואיך זה שבכל זאת אנחנו כנראה יודעים איך היא עובדת? למה המערכות האלו כל כך חכמות אבל האם יכול להיות שבגלל שהן כל כך חכמות, הן גם כל כך שקרניות ואיך כל זה קשור לחברת DeepSeek הסינית שהפילה את וול-סטריט?קישורים:המחקר הסיני על o1https://arxiv.org/abs/2412.14135DeepSeekhttps://chat.deepseek.comמטא מכריזה על COCONUThttps://bit.ly/3Envzko

בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.קישורים:התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנותhttp://bit.ly/4fjZoQpמדריך לבניית איבר-על-שבבhttps://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/

בספטמבר 2024 פרסם אפו היבֶרינֶן בן ה-54, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד, את המדורה השנייה של הספר שלו "אינטליגנציה כואבת: מה בינה מלאכותית יכולה לגלות לנו על סבל אנושי". היברינן, שמשתמש בתיאוריה חישובית, טוען שאנחנו יכולים ללמוד משהו על הסבל והכאב הנפשי שלנו אם רק נבחן איך מערכות בינה מלאכותית עובדות, איך הן מעבדות מידע ופועלות.אחרי שהוא מציג תשובה מעניינת לשאלה "מהו סבל" ו"למה אנחנו סובלים", הוא עונה על שאלה אחרת: האם מחשבים, האם מערכות הבינה המלאכותית סובלות, האם הן מסוגלות לחוות סוג מסוים של סבל שדומה לסבל שלנו ואם כן, איך הוא נראה? הוא אפילו מצביע על דרכים להפחית את הסבל שלנו, את הסבל האנושי.צריך להבהיר: זה לא פרק עצוב או מעיק. להפך! הפרק הזה יגרום לכם לחשוב מחדש על השאלה למה אתם חווים תסכול ולמה הוא נגרם, ולא פחות חשוב מכך, הוא יציג בפניכם תשובה מעניינת לשאלה: מה אפשר לעשות בנוגע לזה, שאלה שעוברת דרך ההבנה של "משוואת התסכול".קישורים:להורדת הספר "אינטליגנציה כואבת"https://arxiv.org/abs/2205.15409

אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן. אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.קישורים: Cloudallyhttps://www.cloudally.comאינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.htmlאבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושעhttps://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.htmlיוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונותhttps://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accountsהמדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכםhttps://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.קישורים:ממתינים לטיפול כמעט שנהhttps://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254הסיפור מאחורי Woebothttps://spectrum.ieee.org/woebotחוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפשhttps://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps

דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?קישורים:דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdfRIZZ AIhttps://rizzai.aiהסיפור על בריאן והחברה שלוhttps://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.htmlהתחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתהhttps://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715הסיפור על התאבדותו של סואולhttps://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html

לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.קישורים:ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינגhttps://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htmהתביעה נגד קבוצת Matchhttps://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuitהסקר של פורבסhttps://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigueאהבה בעידן הקפיטליסטיhttps://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism