עושים טכנולוגיה

יש מעט מאוד חברות שאפשר לומר עליהן שהן באמת מהפכניות אבל 23andMe היתה אחת מהן. היא הפכה אירוע שבמשך שנים נחשב לרפואי, יקר ומסובך, לאירוע צרכני-קמעונאי, זול ונטול מאמץ – אבחון גנטי. למעשה, היא הפכה את עצם האבחון למשחק חברתי, לאירוע פופ שבו התהדרו משפיענים וסלבריטאים.אבל למרות שזכתה לתמיכה של אחד ממייסדי גוגל, למרות שהונפקה בנאסד"ק ונסחרה בשיאה לפי שווי של 6 מיליארד דולר, למרות שהיא ניתחה את המידע הגנטי של יותר מ-15 מיליון אמריקאים, מה שתיאורטית יכול היה לאפשר לה להאיץ באופן משמעותי את קצב פיתוח התרופות, היא פשטה את הרגל. אבל למה?האם מדובר בסתם חוסר מזל או שמא יש פה לקח עסקי ואולי גם טכנולוגי? לא פחות חשוב מכך, האם אנחנו יכולים ללמוד משהו מהכישלון של 23andMe על אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשורים האחרונים: אבחון גנטי אישי שיוביל לרפואה מותאמת אישית? וגם, ואיך כל הדבר הזה קשור לשאלה שמעסיקה את כולנו: מי אנחנו, מי אנחנו באמת? האם בכלל אפשר לענות על השאלה הזו באמצעות בדיקה גנטית?קישורים:אני ובעלי דודניםhttps://www.thecut.com/2018/12/23andme-informed-me-my-husband-and-i-are-related.htmlלמה אני לא מוחק את המידע שליhttps://reason.com/2025/03/26/why-im-not-deleting-my-23andme-genetic-dataהמחקר האוסטרלי על ערכות ה-DNAhttps://bmjopen.bmj.com/content/13/12/e074205פורבס: בדיקות גנטיות – הטוב הרע והיקרhttps://www.forbes.com/sites/forbesbooksauthors/2024/02/13/genetic-testing-the-good-the-bad-and-the-costly/למה אני מתחרטת שעשיתי בדיקה גנטיתhttps://www.theguardian.com/technology/2024/nov/30/why-i-regret-using-23andme-i-gave-up-my-dna-just-to-find-out-im-british

פטריק מק'גי סיקר את חברת "אפל" עבור העיתון הכלכלי "הפייננשל טיימס" ובסוף מאי 2025 הוא פרסם ספר שבו הוא מנסה לפרק את הקשר הבלתי יאמן בין שתי מעצמות על: אפל וסין. הספר נקרא Apple in China.במהלך הספר, שמבוסס על שיחות עם 200 מרואיינים, 90% מהם עובדים לשעבר באפל, ועל הרבה מאוד מסמכים פנימיים, מק'גי משרטט את מערכת היחסים בין אפל וסין. מצד אחד, הקשר בין השתיים, האופן שבו אפל בנתה את אופרציית התפעול המדהימה וחסרת התקדים שלה בסין, אפשר לאפל לייצר את האייפונים בכזו יעילות, מהירות ובעיקר עם שולי רווח שאין להם מקבילה בעולם הסלולרי. מצד שני, מבלי שהיא הבינה או תכננה, אפל קשרה את גורלה עם מדינה דיקטטורית וחסרת רחמים ואז בנתה אותה כמעצמת-על שמאיימת להשתלט על העולם. באפל מיהרו לטעון שהספר מלא באי-דיוקים, אז מיהרתי לקרוא אותו. הספר, מדהים.קישורים":הספר: "אפל בסין"https://www.amazon.com/Apple-China-Capture-Greatest-Company/dp/1668053373האם אפל יכולה לייצר אייפונים בארה"ב?https://www.wired.com/2016/03/trump-wont-get-apple-make-iphones-shouldnt

כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.קישורים:הקו – סרטון תדמיתhttps://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaScהקו – הסרט הדוקומנטריhttps://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9MNature: אולי מעגל?https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-yהקו בחול, הראש בענניםhttps://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html

בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, [email protected], ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.ᐧ

תהליך שכנועי מבוסס ברובו על שפה, שפה מדוברת ושפה כתובה אבל הצ'אטבוטים שכבשו את העולם בסערה הם מומחים לשפה; זה מה שהופך אותם לכל כך יעילים, לכל כך מוצלחים, לכל כך... משכנעים. הם יכולים לנתח מידע ואז להסביר אותו, הם יכולים לבחון את הטקסטים שלנו ואז לשפר אותם, הם יכולים לכתוב טקסטים בעצמם. זו הסיבה שככל שהמודלים האלו הולכים ומשתכללים גובר החשש מפני יכולת השכנוע שלהם. בהתחלה הרמה שלהם היתה דומה לזו של תלמידי תיכון, אבל מה קורה כאשר תלמיד התיכון הופך לפרופסור, מה קורה כאשר הוא הופך לפרופסור בתוך שנתיים? מצד שני, רבים לא מבינים למה הסוגייה הזו, של מכונה המשכנעת, למה היא מטרידה כל כך הרבה חוקרים, מומחים ומפתחים; אז שתשכנע, מה הבעיה? לא חשבתי שיהיה חלק שלישי לסדרה אבל הנה זה בא: אוו שיט - חלק ג' - המכונה המשכנעת.קישורים:מחקר: מודלי שפה גדולים עברו את מבחן טיורינגhttps://arxiv.org/abs/2503.23674ה-System Card של ChatGPT 4.5https://cdn.openai.com/gpt-4-5-system-card-2272025.pdfשכנוע מותאם אישית – המחקר בכתב העת Naturehttps://www.nature.com/articles/s41598-024-53755-0OpenAI משתמשת בפורום ברדיט כדי לבדוק עד כמה המודל שלה משכנעhttps://techcrunch.com/2025/01/31/openai-used-this-subreddit-to-test-ai-persuasion/מחקר: שימוש בבוט כדי להתמודד עם תיאוריות קונספירציהhttps://www.science.org/doi/10.1126/science.adq1814ה-DebunkBothttps://www.debunkbot.com/conspiraciesפלורידי לוסיאנו: היפר-שכנועhttps://link.springer.com/article/10.1007/s13347-024-00756-6ספרו של ז'אק אלולhttps://www.amazon.com/Propaganda-Formation-Attitudes-Jacques-Ellul/dp/0394718747

סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה.  קישורים:הנביא של התוצאות הבלתי צפויותhttps://www.strategy-business.com/article/05308סימולטור לכל דברhttps://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-seriousריאיון עם המעצב הראשי של SimCityhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724

באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?קישורים:האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/Careless Peoplehttps://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237

בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.קישורים:"השיחה"https://www.imdb.com/title/tt0071360"אויב המדינה"https://www.imdb.com/title/tt0120660פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8הדוח של Protonhttps://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-governmentᐧ

עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.קישורים:צפייה מזדמנתhttps://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewingרוח הרפאים שבמכונהhttps://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעםhttps://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqAᐧ

עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?קישורים:הספר על פרשת "דיזלגייט"https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2406.07358מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2401.05566מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?https://arxiv.org/abs/2405.01576מחקר: לעבור לקופסה לבנהhttps://arxiv.org/abs/2401.14446