קולות של רוח

ברל כצנלסון - הוגה ומנהיג, אידיאליסט שהתנגד לאידיאולוגיה, מוביל דרך נבוך. רגע לפני תשעה באב נפגשתי עם רגב בן דוד לשיחה על דרכו והגותו של ה-הוגה של תנועת העבודה ההיסטורית אשר חשש מחורבן ותלישות ושמשנתו רלבנטית מאוד להמשך בניית וריהוט הבית הלאומי בימינו. איך הופכים את החוף הזה לבית? הפרק השבעים ושמונה

מהי רבנות מסורתית-ספרדית? בחלק השלישי והאחרון בסדרה על מסורתיות ספרדית שוחח ליאור עם ד"ר דוד ביטון על המאפיינים המרכזיים של רבנות מסורתית לעומת רבנות אורתודוכסית, על דמותו והגותו של הרב יוסף משאש, על תפקידי הדין, השכל והזמן בפסיקותיו, על כח ההיתר ועל מה קורה לערכי השלום והמתינות במפגש של רבנים אלה עם הזרמים הליברלים ועם החילוניות הישראלית. הפרק השבעים ושבעה, האזנה מלמדת

אנשי הביניים הלבנטינים אינם עשויים מקשה אחת, הם יוצרים זהות צבעונית ומורכבת המשלבת מזרח ומערב, מסורת ומודרניות, המשכיות וחדשנות, ויודעים לבקר בחריפות כל תופעה של עליונות וניצול. נפגשתי לשיחה עם יפה בניה על הגותה של ז'קלין כהנוב, מובילת תפיסת הלבנטיניות כזהות עשירה ומעוררת השראה, מהחשובות שבפמיניסטיות המזרחיות, ומי שהעמידה תמיד את האדם לפני העיקרון. החלק השני בסדרה על מסורתיות ספרדית-מזרחית, פרק שבעים ושש בפודקאסט

בפרק הראשון בסדרה החדשה שלנו מתארח אופיר טובול, עורך הספר החדש והחשוב "קול התור", לשיחה על מאפייני המסורתיות הספרדית בימינו, על הקשר בין מסורתיות לציונות ועל שורה של אתגרים שהזהות המסורתית-ספרדית מציפה מהיחס לפמיניזם ועד לכור ההיתוך

חוזרים לאחר הפסקה ארוכה לפרק בעקבות המצב הפנימי והחיצוני בזמן הלחימה בעזה, ההתקפה על העורף הישראלי והקרע בחברה הישראלית. הרהורים אישיים משולבים במקורות. הפרק השבעים וארבעה, פרק חרום

בעזרת מכת בכורות האכזרית מכניע אלוהים את פרעה ומביא לשחרור בני ישראל, באמצעות פצצות אטום הסתיימה מלחה"ע, הסיכולים הממוקדים שנועדו להילחם בטרור גבו את חייהם של חפים מפשע, רמיסה של זכויות אזרח סייעה להילחם בהתפשטות הקורונה. כמעט בכל צומת של קבלת החלטות מצויה השאלה המוסרית הקשה: מתי מקדשת המטרה הטובה את האמצעים הפסולים? במקורות היהדות קיימים דיונים נרחבים בשאלה זו. הצטרפו אלינו למסע מקוצר במקורות אלה שסופו בהצעת קריטריונים להכרעה בדילמה יסודית זו. הפרק השבעים ושלושה

האם יתכן שאדם יספר על עצמו, ידבר אמת, ובכל זאת ישקר? בחלק הנוכחי של סדרת 'למען האמת' נפגשתי עם חברי עו"ד ירון גולומב לשיחה על הפער בין דין לאמת ובין אמת עובדתית לאמת משפטית. דיברנו על רְאָיוֹת אמיתיות שאינן קבילות, על מושג הספק, וצללנו לתופעה בה אדם מספר בכנות על עצמו סיפור שלא היה ולא נברא... במהלך הפרק ננסה להבין מהם זכרון שגוי, זכרון נבנה, זכרון מושתל וזכרון מודחק, ומה ההשלכות המטלטלות של תופעות מרתקות אלו. פרק שבעים ושתים

זוכה פרס הפוליצר תומאס פרדימן טוען שהמאבק על האמת הוא הקרב של דורנו. האויב הגדול הוא הפייק ניוז. שיחה עם ד"ר תהילה שורץ אלטשולר על מה זה בעצם פייק ניוז, איך הוא עובד בצורה כל כך יעילה, מהי מערת הדהוד, איך זה קשור למחילת ארנב, ומדוע הזכות לפרטיות הופכת למלכה החדשה של זכויות האדם. אז כיצד נתמודד עם הפייק ניוז? החלק השני בסדרה על הישחקות האמת, פרק מדאיג במיוחד

בולשיט. בלבולי שכל. לפני שלושים וחמש שנים פרסם הפילוסוף האמריקאי הארי פרנקפורט מאמר על בולשיט, הבחין בין לבלבל את השכל ללשקר וטען שבולשיט הוא נושא בעל חשיבות גדולה לחיינו. הוא לא בלבל את השכל. בפרק הראשון בסדרה חדשה על הישחקות האמת חוקר ליאור מהו בולשיט ומה משמעותו בחיינו, ונעזר לשם כך בראש הממשלה נתניהו, בג'רי סיינפלד, בקטעים מהמקורות ובשורה של חוקרים והוגים. האזנה פוריה

מה תכלית החינוך לפי חז"ל? האם כולם יכולים ללמוד תורה או שצודק לעשות מיונים וסינונים? ומי יכול לחנך וללמד? הפרק השלישי והחותם של סדרת צדק חינוכי מתחקה אחר מחשבת חכמי המשנה והתלמוד בסוגיות אלו. האזנה פורה

מתח עמוק קיים בין תפקיד החינוך לשלב את החניך/ה בחברה בה הוא חי, לבין תפקידו לשחרר את האדם ולאפשר לה ולו לעצב את דרכם. בחלק השני של סדרת 'צדק חינוכי', דן ליאור טל שדה במתח הזה בעזרת הפילוסופיה החינוכית של פאולו פריירה עם הצצות לבובר, ברנר וחז"ל. האזנה משחררת

במסגרת סדרה חדשה בפודקאסט שתעסוק בצדק חינוכי, נפגשתי עם פרופ' יוסי דהאן לשיחה על שתיים מסוגיות היסוד של תחום זה - החינוך הרב תרבותי וחינוך שמאפשר הזדמנות שווה לכל בוגרת ובוגר שלו. במהלך הפרק אנו דנים בשאלות תשתית כגון: מהי רב-תרבותיות? באיזו מידה המדינה צריכה לאפשר אוטונומיה לכל זרם חינוכי? מה לגבי לימודי ליב"ה? מה הכוונה במונח 'שוויון הזדמנויות'? האם וכיצד צריכה מערכת חינוכית לייצר שוויון הזדמנויות לתלמידיה? וכיצד כל זה קשור למונחים כמו הסללה, אינטגרציה ואינדוקטרינציה? צדק חינוכי, יוצאים לדרך

השיימינג, בִּיוּש, הוא הפצה פומבית של מעשה שלילי או אמירה בעייתית של אדם תוך בִיוּשוֹ והלבנת פניו. המונח משמש בעיקר למקרים של שימוש במדיה הדיגיטלית להפצה זו. כאשר השיימינג מבוסס על שקרים ופייק-ניוז או כאשר כל מטרתו היא התעללות במבוייש, כולנו מגנים אותו, אבל מתי השיימינג הוא הדבר הנכון לעשות? בעקבות מאמרו "דילמת השיימינג" סוקר ליאור טל שדה את משמעויות השיימינג והשלכותיו במקורות יהודיים, בחוק הישראלי ובחיים, ומשיב לשאלה מתי ראוי לבצע ביוש

חלקים מרכזיים מהדיבור שלנו עברו לרשת. דיבור מקוון. בפרק הנוכחי אנו מנסים לשרטט קווים מרכזיים לשיח ראוי ומפרה, ושואלים מתי וכיצד נכון להגיב למי שמחבל לטעמנו בשיח המקוון - משפיל או מבזה, מבייש או משתמש בלשון הרע, מפיץ פייק-ניוז או מזלזל - ופוגע בכך במרחבי השיחה הבטוחים. במהלך הפרק אילנה ביטון מקריאה שני מדרשים פרי עטה שעוסקים בשאלת ההתעלמות וליאור טל שדה בוחן מתי נכון למחוק תגובות של אדם או לחסום אותו. מסכת מסכים, החלק השלישי

אבא, עיניים אלי! כך נזפה בי שחרי בת הארבע כשהייתי במסך. במקום לשאול כמה זמן מסך לאפשר לילדים, הגיעה העת לחשוב על זמני המסך שלנו בקרבתם! בעקבות לימוד ומחקר משותף של מנחי קולות, משוחח ליאור טל שדה עם רגב בן דוד על ההתמודדות עם זלילת הקשב של המסך בזמני ההורות, על חובות ההורה לילדיו ועל משמעותה של דוגמא אישית; עם ליאון וינר דאו על העבודה המפתה בזמן המשפחה; ועם אירינה גריצבסקיה על חוסר השקיפות של המסך ועל המושג "מראית עין" בהקשר זה. לראשונה בפודקאסט - שיחה בארבעה... ואם נעז להעיד על יצירת עצמנו – פרק חשוב להורים באשר הם. מסכת מסכים, החלק השני.

המסכים ששיפרו את חיינו בכל כך הרבה מובנים, מבקשים למשוך אותנו עוד ועוד אליהם. תשומת הלב שלנו נמצאת תחת מתקפה. ענקי התקשורת המקוונת רוצים לקבל כמה שיותר ממנה. לעובדה הזו יש השלכות רבות. הפרק שלפניכם, בו מתארחים מנחי קולות תדהר גוטמן וליאון וינר דאו, הוא תוצר של עבודת מחקר ולימוד משותפת של צוות מנחי קולות והוא פותח סדרה חדשה שתעסוק בקרב על תשומת הלב ובאתיקה של שיח המסכים. 'מסכת מסכים', החלק הראשון

לקרוא את הזולת ואת עצמנו. הקריאה היא פירוש האופן בו הזולת מופיע בפנינו. הקריאה העצמית היא פירוש עצמנו. הפילוסופית סימון וייל לימדה אותנו: "להיות מוכנים להודות שהזולת הוא אחר מכפי שאנו קוראים אותו". לטענתה "כל אדם זועק בדממה להיות נקרא אחרת". ואולי זו מהות תהליך התשובה? ליאור טל שדה בשיחה עם עמוס ינון על קריאת הזולת ועצמנו בפרק מיוחד לעשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. השיחה מתחילה בסימון וייל ומשייטת משם לאדמו"ר מפיאסצנה, לרמב"ם, לרב עדין שטיינזלץ, לרבי נחמן מברסלב ולמשורר פרננדו פסואה. הרהורי תשובה מכיוון חילוני. שנה טובה

המשך השיחה עם פרופ' אבי שגיא סביב משמעויות העומק של האשמה בפילוסופיה הקיומית של יאספרס ועל ההשלכות של מושגים אלה לחיינו. בפרק זה אנו משוחחים על מושג האשמה הקיומית, על האינסטנציה השופטת בכל סוג אשמה ועל מושג ההיטהרות של יאספרס המקביל במובנים רבים למושג התשובה היהודי. האם הריטואלים של יום כיפור מעודדים דיבור פנימי והיטהרות או שמא מייצרים אסקפיזם שטחי? מוזמנות ומוזמנים להאזין

ליאור טל שדה ופרופ' אבי שגיא בשיחה על תפיסת האשמה והאחריות של הפילוסוף הגרמני החשוב קרל יאספרס. זמן קצר אחרי מלחמת העולם השניה נשא יאספרס נאום מעמיק ומטלטל על אשמת הגרמנים, בני עמו. יאספרס חילק בהרצאתו את האשמה לארבעה סוגים: אשמה פלילית, פוליטית, מוסרית ומטאפיזית. הפרק מציג את ארבעת הסוגים האלה ודן בהשלכות שלהם לימינו מנקודת מבט פילוסופית וישראלית פרופ' שגיא הוא מהאינטלקטואלים החשובים בישראל וזה עתה יצא ספרו: "אור מתוך הסדק", ובו הפרק "על אשמה, אחריות ויחסים בין אישיים". שתהיה האזנה משמעותית (במהלך הפרק נפלה טעות בביוגרפיה של יאספרס - בניגוד לנאמר בפרק הוא לא עזב במהלך המלחמה את גרמניה לשוויץ, אלא עבר לשם רק ב 1948. עמכם הסליחה)

המשוררת פרופ' רוחמה וייס בכתב אישום חמור נגד אשמה ורגשות אשמה. רוחמה סבורה שרגש האשמה הוא אמצעי חברתי וממסדי להשגת ציות, הוא פועל בעיקר על המוחלשות והחלשות, ועלינו לנסות ולהיפטר ממנו. שיחה שבליבה מבט ביקורתי על מקומה של האשמה במקורות היהדות ובחיינו, פותחת סדרה חדשה על אשמה ורגשות אשמה, רגע לפני אלול

בפרק מיוחד לתשעה באב נפגשתי עם אילנה ביטון, מנחה בקולות ובמקומות נוספים, לשיחה על מהו בית ועל מה מביא לחורבן הבית. קראנו מדרשים, הרהרנו בקול ושאלנו האם בימי מדינת ישראל עלינו עדיין לחוש הומלסים ולהתגעגע לבניין בית המקדש, ואולי בכלל חורבן הבית, בצד הכאב שבו, היה אירוע חיובי בתולדות עמנו

החלק השלישי והאחרון בסדרה על רוזה האדומה מוקדש לרוזה של ספר המכתבים. באחד ממכתביה מנסה רוזה להעניק לחברתה את מפתח הקסמים ליפי החיים. לטעמי ניתן לראות את כל מכתבי הספר כמעניקים לנו שורה אחר שורה את המפתח הזה, וכמציגים לנו תיזה מעמיקה על אופן ההתייחסות לחיים, על דיאלקטיקה של מאבק והשלמה, על חיבור לטבע ועל היכולת לשמוע את ניגון החיים עמוק מתוך הבידוד

בחלק השני בסדרת 'רוזה האדומה' שוחחתי עם ד"ר גל הרץ על התנגדותה העמוקה של רוזה לוקסמבורג למלחמת העולם הראשונה ועל תפיסת העולם העולה מהתנגדות זו. במרכז הפרק ניתחנו את אחד ממכתביה המרטיטים של רוזה, אותו הקריאה בכישרון ורגישות דבורה אלחדד ארושס ואשר מופיע בפרק כשברקע ניגון של גונו שהיה אהוב על רוזה. להלן כמה שורות מהמכתב בתרגומה של לאה גולדברג - "עוביו וחוסנו של עור התאו היה למשל בפי הבריות, והנה נקרע גם הוא... עמדתי לפני התאו והוא התבונן בי,עיני זלגו דמעות דמעותיו שלו היו הדמעות הללו; גם למראה סבלו של אח אהוב לא יחרד אדם יותר משנחרדתי אני למראה הסבל הזה וקוצר ידי להושיע... הו תאואי העלוב, אחי המסכן והאהוב,הנה אנו עומדים כאן שנינו באפס כוח,בטמטום, ואין אנו אלא מכאוב, ואין אונים, וגעגועים"

סדרה חדשה בעקבות דמותה של רוזה האדומה - החלק הראשון - שיחה עם פרופ' משה צוקרמן על משנתה החברתית המהפכנית של רוזה. לוקסמבורג (1919-1871) היתה הוגה ומנהיגה פוליטית יהודיה בעלת תפישות מרקסיסטיות דמוקרטיות. לוקסמבורג, המכונה רוזה האדומה, התנגדה למדיניות סוציאליסטית פשרנית המובילה למדינת רווחה וקידמה רעיונות של מהפכה פרולטרית דמוקרטית. היא טענה כי המולדת שלה נמצאת בכל מקום שיש בו דמעות בני אדם. היא תפשה את האשה הפרולטרית כמי שיכולה לעמוד בחזית המאבק הסוציאליסטי ודיברה על פמיניזם מרקסיסטי בתקופה שמושג זה עוד לא היה קיים. האזינו לשיחה ראשונה על משנתה של אחת הדמויות המרתקות בתולדות המאה העשרים

הליברליזם לא מספיק. הצדק וההוגנות הם רק בסיס. השאלה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא: "מהן היכולות הממשיות שיש לכל אדם בחברה הזו?" בפרק הרביעי והאחרון בסדרת "חלופות לצדק" שוחחתי עם לורה טלינובסקי, סמנכ"לית שחרית ומרצה על נושאי כלכלה וחברה, על גישת היכולות של הפילוסופית מרתה נוסבאום, והכלכלן, זוכה פרס נובל, אמרטיה סן. מוזמנות ומוזמנים להיכרות ראשונית עם אחת השיטות החשובות שצמחו כמענה לתיאוריות הצדק הליברליות ועם 'מדד הפיתוח האנושי' שיצר האו"ם בעקבות זאת. באיזה מקום לדעתכם ישראל במדד הזה? התשובה בפרק

לכבוד חג מתן תורה בואו נתחיל מבראשית. נקרא מחדש. נחשוב מההתחלה. שנים רבות מדי אנחנו פוגשים ביהדות רק דרך נקודת המבט של "דעת טוב ורע", של מושגי האסור והמותר, הצודק והפסול. אלא שבמקורות מסתתרת לה דרך נוספת, "דרך עץ החיים". בפרק השלישי בסדרת "חלופות לצדק", אני משוחח עם ידידי ומורי הרב דוב ברקוביץ, איש רוח וחינוך ומחברם של מספר ספרים, על דרך חדשה לקרוא בתורה ולפגוש את אתגרי חיינו, דרך שבמרכזה מושגים כמו בחירה בחיים, משמעות, ברכה, עונג ומימוש עצמי שנמצא בסינרגיה עם אחרים ועם הטבע. זהו ניסיון להציג מעין מהפכה פרשנית, שינוי מבט קופרניקאי. לא עוד חיים בשירות הצדק, אלא צדק בשירות החיים

המשך השיחה שהחלה בפרק הקודם עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים וההוגים הפוריים כיום בישראל בתחום זה. בפרק הנוכחי אנו עוסקים באתיקה שנגזרת ממושג הצדק מול האתיקה שנגזרת ממושג החמלה, בביקורת של כל אחת מהן על רעותה ובניסיון לשלב את שתי האתיקות בחיינו זהו הפרק השני במיני-סדרה המבקשת לבחון צורות מחשבה חלופיות לזו של הצדק האובייקטיבי. בפרק משתתפת גם השחקנית והפעילה הפמיניסטית דבורה אלחדד ארושס בהקראת סיפור תלמודי

בדרך כלל כאשר אנחנו מדברים על מוסר ואתיקה אנחנו רודפים אחרי הצדק האובייקטיבי, ההוגן, הנכון תמיד. עם זאת, למול תיאוריות של צדק התפתחו צורות מחשבה חלופיות המאתגרות את האובייקטיביות והעיוורון של הצדק. אחת החשובות שבהן היא האתיקה של החמלה במסגרת מיני-סדרה חדשה המבקשת לחרוג ממושג הצדק ולבחון חלופות נוספות, שוחחתי עם פרופ' אבי שגיא, מהאינטלקטואלים הבולטים והחשובים בישראל בתקופתנו, על מהי חמלה, מהי אתיקת החמלה ובמה היא שונה מתפיסות צדק מגוונות. הפרק הזה מתמקד במושגי היסוד ובפרק הבא נמשיך בשיחה עם פרופ' שגיא לבירור מרכיבי האתיקה השונים.

לכבוד יום העצמאות הקרב ובא ולרגל פרק היובל החגיגי שלנו, שוחחתי עם דב אלבוים על אחד הטקסטים האהובים עלי ביותר - מגילת העצמאות. מדוע המגילה מתחילה בשקר? מדוע המילה דמוקרטיה לא מוזכרת בה? במהלך הפרק אנו דנים בשאלות אלו ואחרות ומציגים את המגילה היהודית השישית

אנו שחיים אחרי זוועות השואה צריכים לשאול את עצמנו: האם ניתן עוד להאמין במשהו באמונה שלמה? האמונה באלוהים שמשגיח על בניו נחבטה קשות בשואה, וכך גם האמונה באדם כיצור היודע להבחין בין טוב לרע. במהלך הפרק משוחחים ליאון וינר דאו וליאור טל שדה על האמונה באלוהים ובאדם אחרי השואה תוך הקראה מכתביהם של ס.יזהר, חיים חפר, ז'אן אמרי ופרימו לוי. הפרק הוקלט בלייב עם קהל באמצעות הזום

במדינת ישראל יש כעת מעל מיליון איש שחותמים אבטלה, רובם הגדול הוצאו לחופשה ללא תשלום בשל משבר הקורונה. הפרק דן במשמעות העבודה בחיינו באמצעות מקורות קדומים והגות עכשווית, ועוסק באתגר הגדול שניצב כעת בפני אלפי מנהלות ומנהלים ומעל מיליון איש ואשה הנמצאים בחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. פודקאסט קורונה, חלק שלישי

מחלוקת עמוקה שררה כנראה בין החכמים לגבי אופן עיצובו של חג הפסח בכלל וליל הסדר בפרט. האסכולה שניצחה רצתה לכונן חג שבמרכזו מספרים את סיפור יציאת מצרים. למעלה מזה, המשנה קבעה ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". מדוע בעצם? למה להעמיד במרכז החג סיפור ומשחק של כאילו? ובכלל- מה המקום של "כאילו" בחיינו? מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק שכולו הכנה לפסח ולליל הסדר

בעקבות מגפת הקורונה החליטו הרשויות על שורה של צעדים המגבילים מאוד את חירותנו. מהי חירות? האם וכיצד ניתן להיות חופשיים בימים של הסגר והגבלות כה חמורות? לקראת חג החירות חוקר ליאור את שאלות היסוד האלו באמצעות עיון במושגי החופש השלילי והחיובי של ישעיהו ברלין וקריאה במדרשים ובשורה של הוגים נוספים

בחלק הרביעי והאחרון בסדרת "הגות קיומית יהודית" משוחח ליאור עם דודו ליברמן על הרעיונות שעולים מיצירות הספרות הגדולות של פרנץ קפקא. על הניכור, האבסורד, העמידה מול מערכות השלטון והבירוקרטיה וגם על אהבה, על יחסי אב-בן ועל אלוהים.

האדם מחפש משמעות. זה חלק ממי שהוא. ממי שאנחנו. בחלק השלישי בסדרה על הגות יהודית קיומית שוחחתי עם ד"ר פנינית רוסו נצר המאירה והחכמה על משנתו של ויקטור פראנקל, על הלוגותראפיה ועל המשמעות. מוזמנות ומוזמנים להאזין

לכל רועה ורועה יש ניגון אותנטי משלו וכל עשב ועשב נטוע באבסורד קיומי ולכל רעיון ורעיון יש לרבי נחמן סיפור... בחלק השני של סדרת "הגות יהודית קיומית" אנחנו פונים למחוזות החסידות ופוגשים, בעזרת דודו ליברמן הנפלא, את תורתו הקיומית המיוחדת של רבי נחמן מברסלב. פרק 43. מוזמנות ומוזמנים להאזין

החלק הראשון בסדרה חדשה שתציג ארבעה סוגים של הגות יהודית קיומית (אקזיסטנציאליסטית) – הגות רבנית (סולובייצ'יק), הגות חסידית (רבי נחמן מברסלב), הגות פסיכולוגית (ויקטור פראנקל) והגות ספרותית-חילונית (קפקא). בפרק הנוכחי משוחח ליאור טל שדה עם פרופ' משה הלינגר על התפיסות הקיומיות של הרב י.ד.הלוי סולובייצ'יק והרלבנטיות שלהן לחיינו, ובין היתר על בדידות האיש המאמין, שני סוגי אדם, האבסורד באמונה, מה בין ברית גורל וברית ייעוד, האם המונח 'ברית ייעוד' רלבנטי בישראל ובעם היהודי של היום? לסדרה קדמו בשנה האחרונה פרקים על קהלת, ניטשה וברנר שאף הם הוגים קיומיים. מוזמנים לגלול אחורה ולהאזין.

בחלק הרביעי החותם את סדרת "צדק חברתי וחלוקתי" אני מנסה לשרטט קווים מנחים למדיניות חברתית על פי מקורות היהדות. מהי התמונה המתקבלת מציוויים כגון שמיטה, יובל, לקט, שכחה, פאה, מעשר עני, איסור הלוואה בריבית? מה המשמעות של צדקה וחסד וכיצד זה קשור לצדק? האם נכון לכפות על אדם לתת צדקה? ומהו הערך הבסיסי העומד ביסוד התפיסה החברתית של תורות ישראל? מוזמנות ומוזמנים להאזין.

בחלק השלישי בסדרה על צדק חברתי וחלוקתי, אני עוסק במשנתם של שניים מההוגים החשובים ביותר בגישה הליברטיאנית – רוברט נוזיק ומילטון פרידמן. בין הטענות הרדיקליות בפרק: מס הכנסה הוא עבודות כפיה, ביטוח לאומי הוא גניבה, מדינת רווחה היא מסווה לפגיעה עמוקה בזכויות האדם ובחירותו וכמעט כל התערבות של המדינה במשק היא פסולה ולא יעילה. מוזמנות ומוזמנים להאזין ולהתמודד עם טענות קשות אלו

בחלק השני בסדרה על צדק חברתי וחלוקתי, שוחחתי עם אביעד הומינר רוזנבלום, מנהל תוכן ודיגיטל של קרן כצנלסון ומומחה בכלכלה פוליטית, על משנתו של הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר בחמישים השנים האחרונות. מהי חברה צודקת? כיצד יוצרים מערכת הוגנת של שיתוף פעולה? נגענו במושגי מפתח בהגותו של רולס כגון מסך הבערות, חוקי הצדק, המצב המקורי, שוויון הזדמנויות, וראינו מה קורה כשליברליזם ורווחה סוציאלית נפגשים

החלק הראשון בסדרה חדשה על צדק חברתי וחלוקתי, עוסק בעיקרי תפיסתו הרדיקלית של קרל מרקס, בניתוח שלו את הקפיטליזם ובהשלכות של כך על חיי כולנו. האם אנו חיים בתוך תודעה כוזבת? מוזמנות ומוזמנים להאזין

בפרק ננסה לברר מהי אמת, נדון בהבדל בין אמת של ידיעה לאמת של דעה לפי א.ד.גורדון, נבחן איזה גורמים מגבירים רמאות בעזרת דן אריאלי ונדון בשאלה מתי ראוי לשקר ומה קורה בשעת התנגשות בין אמת לשלום

אהבה זוגית מהתורה עד ימינו by קולות של רוח

בחלק השלישי בסדרה על אהבה אנחנו מפנים מבט לצד השני של המטבע – לשנאה. היש שנאה לגיטימית וטובה? נתבונן בפסוק "אוהבי ה' שנאו רע" וננסה לברר באמצעות פרשנים והוגים מתי והאם נכון לשנוא

האם רבי עקיבא היה חכם האהבה הגדול או שמא חכם שבאופן טרגי לא ידע לאהוב? הרב נפתלי רוטנברג, מחבר הספר "תורת האהבה של רבי עקיבא", בשיחה עם ליאור טל שדה על תפיסת האהבה וחיי הזוגיות של גדול התנאים

מהי אהבה וכיצד היא יכולה להיות תשתית לחיינו כפרטים וכחברה? בחלק הראשון בסדרה חדשה על אהבה, יוצאים למסע לימודי בעקבות שלושת ציוויי האהבה בתורה ופרשנויות של הוגים ופרשנים שונים אודותם

מהבל הבלים ועד ראה חיים עם אשה אשר אהבת, משנאתי את החיים ועד כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה - שתי נקודות מבט קיומיות על חיינו כפי שמציג אותם ההוגה העתיק הגדול קהלת, בתוספת פרשנויות ומחלוקות מפיהם של יהודה עמיחי, אלחנן ליב לוינסקי, זלי גורביץ ואחד העם.

הרג האלוהים כנקודת מוצא לתהליך תשובה חילוני בו מתגבר האדם על עצמו ובורא היסטוריה חדשה. בפרק החותם את סדרת כיפור מציצים עמוס ינון וליאור טל שדה לפילוסופיה של ניטשה ובוחנים את הדין והרחמים בהגותו, מדוע הוא רוצה שנשוב להיות ילדים ומהי הדרך להעשות על-אדם [תמונתו של עמוס ינון לקוחה מאתר בינה ותמונתו של ניטשה מאתר ויקיפדיה]

צלילה אל תוך הדרמה של הסליחה באמצעות הפילוסוף עמנואל לוינס, סיפורים מהתלמוד, שירתה של לאה גולדברג ועוד. בין היתר דן הפרק בטענה כי הצדק מהווה מחסום לסליחה, בהבדל בין לסלוח על שגגה ולסלוח על רשלנות ובשאלה מתי לא נכון לסלוח כלל. שנה טובה לכל המאזינות והמאזינים

להיוולד כל בוקר מחדש - נגיעה בשורשי הגותו של רבי נחמן, תפיסת ההתחדשות התמידית שלו; ראיית הסדר, הארגון והרציפות כאשליה; וניסיון להתקרב לחיים מתחדשים באמצעות מהלך התשובה. ומה עיקר התשובה? שישמע ביזיונו ויידום. מדוע? וכיצד עושים חשבון נפש של נקודות טובות ולא של חטאים? מוזמנות ומוזמנים להאזין לשיחה שלי עם דודו ליברמן, מנחה בקולות ומומחה לרבי נחמן.

התרבות היהודית מציעה לנו לעשות עצירה מלאכותית במרוץ החיים, ובמשך ארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים, להיכנס לתהליך של שינוי פנימי. סדרה חדשה לקראת יום כיפור על שינוי, סליחה ותיקון. ובפרק הזה - הדרך לשינוי פנימי לפי הרמב"ם.

בפרק המסכם את סדרת "יהודית ודמוקרטית" טוען ד"ר משה הלינגר שמי שרוצה מדינה יהודית ודמוקרטית חייב להפסיק לנסות לדבר לרוב הציבור בישראל בדמוקרטית ולעבור לדבר איתו ביהודית, באמצעות הערכים המחזקים דמוקרטיה, מוסר, צדק וכבוד האדם ביהדות. לדבריו חובה לחזק את היהודית ואת הדמוקרטית. אפשר וראוי גם וגם. ובמה זה יבוא לידי ביטוי? מוזמנות ומוזמנים להאזין.

האם ניתן למצוא יסודות דמוקרטים בתוך המקורות הקלאסיים של היהדות? שיחה עם ידידי ד"ר משה הלינגר בעקבות הדמוקרטיה שביהדות

מהי מדינה יהודית? שיחה עם תהלה פרידמן, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה לשעבר ומועמדח לכנסת מטעם כחול-לבן, על מודל מדינת היהודים ומודל מדינת היהדות. היכן נרצה שהמדינה תושפע מיהדותה ומתי נכון לכפות דברים מטעמים יהודיים? החלק השני בסדרה על ישראל כיהודית ודמוקרטית

הפרק הראשון במיני-סדרה החדשה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בוחן את מרכיבי הדמוקרטיה המודרנית ובאמצעותם כמה אתגרים ומחלוקות מרכזיים בחברה הישראלית. בין הנושאים בפרק: אקטביזם שיפוטי, אחוז החסימה, פסילת מועמדים, חירות הפרט מול טובת הכלל, עריצות הרוב ועוד.

אז מי עורך אצלכם את הסדר בפסח ויושב בראש השולחן? ומי מדליק את נרות החנוכה? ומי עושה קידוש, אם אתם עושים, בשישי בערב? האם במקרה את כל אלה עושה גבר? ד"ר חנה פנחסי, מומחית לפמיניזם ויהדות, מתארחת בפודקאסט לשיחה על אתגרי המפגש בין פמיניזם ויהדות, הן במובן הדתי-הלכתי של היהדות והן במובניה הרחבים

פמיניסטיות רבות מהזרם המכונה עצמו רדיקלי, טוענות שיש משהו בעומק התרבות שאנו חיים בה אשר מייצר פגיעות מיניות. הן מכנות את זה "תרבות האונס". המשך שיחה עם מאיה רומן והפעם בעיקר על הטרדות ופגיעות מיניות, שיימינג ככלי מאבק ומה זה עיתון פמיניסטי.

החלק הראשון בסדרה חדשה בפודקאסט על פמיניזם. ליאור טל שדה משוחח עם מאיה רומן על מהו פמיניזם, ההבדלים בין זרמים שונים בתוך התנועה הפמיניסטית, מקומם של גברים במחשבה ובעשייה הפמיניסטית ועוד.

אליזבט גולדוין בשיחה עם ליאור טל שדה על משנתו הדיאלוגית של עמנואל לוינס, הפילוסוף של האחר והמפגש עם הפנים. האתיקה של הזולת.

הרמן כהן ופרנץ רוזנצויג סבורים שהדת מהווה השלמה קריטית לאתיקה ושלמעשה בלעדיה תישאר הפילוסופיה של המוסר חסרה. הדיאלוג המכיר ביחיד הוא חלק מזה. שיחה עם ד"ר הרב ליאון וינר דאו על התיאולוגיה הדיאלוגית של פרנץ רוזנצוויג.

מיני סדרה חדשה בעקבות הרעיון הדיאלוגי ואנו פותחים במבוא כללי ובתפיסתו הדיאלוגית של מרטין בובר והחשיבות שלה לימינו

לסגירת המיני-סדרה על הרמב"ם נפגשתי עם הרב הרשי גרוסמן בישיבת דעת אהרון, ישיבה חרדית בירושלים, לשמיעת תגובתו לשלושת הפרקים הקודמים ופרשנותו לחלקים ממשנת הרמב"ם. השיחה לפניכם

שיחה עם ד"ר משה הלינגר על משמעות החיים ותכלית האדם לפי הרמב"ם חלק ג בסדרה על הרמבם

עבודה זרה היא להפוך משהו או מישהו בעולם לאלוהים או לחילופין להפוך את אלוהים למישהו או משהו בעולם. לפרשנות של הרמב"ם על עבודה זרה יש השלכות חשובות גם על תפיסת היהדות וגם על התנהגויות שונות בחברה הישראלית של ימינו. להורדת דף לימוד ובו מקורות המוזכרים בפרק הקליקו כאן -http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/טעמי-המצוות-ועבודה-זרה-ברמבם-לחלק-ב-בפודקאסט.pdf

הרמב"ם היה מגדולי ההוגים, הפוסקים והפרשנים בתולדות היהדות. מרתק לעקוב אחר המהפכות השקטות שהוא הוביל. בפרק הזה, הראשון משלושה, נראה כיצד ניסה הרמב"ם להוציא את אלוהים מהעולם דרך לימוד תפיסות הנבואה, הרצון החופשי וההשגחה שלו. להורדת דף מקורות מלווים לפרק -http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/מקורות-מלווים-לפרק-הראשון-על-הרמבם.pdf

שיחה עם נטע ביתן כפרי, ראשת מיזם 'ובחרת בחיים' ואחותו של אסף שנפל בקרב בחברון בשנת 2003, על בחירה בחיים בתוך השכול והניסיון לעצב תרבות זיכרון חדשה בישראל. התמונה מתוך "הינך ואינך" מיצב מתוך תערוכת הגמר של נטע בתואר השני הציבור מוזמן לאירוע הזיכרון של 'ובחרת בחיים' וקולות בערב יום הזכרון החל משעה שש. האירוע נפתח במעגלי לימוד בהנחיית מנחי קולות ואני ביניהם. לפרטים ורישום הקליקו כאן https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfAIsCJaLeFkDuddt6bLx41_uh1jBlMl6yXZuxVQqAATNzikA/viewform

פרק מיוחד ליום השואה ובו דיון בדבר הבירוקרטיה המודרנית ויכולתם של מספר קטן יחסית של אנשי רוע לגרום למספר עצום של אנשים רגילים להוציא לפועל פשעים איומים. הפרק נסוב סביב דמותו של אדולף אייכמן ומשולבים בו קטעים קצרים ממשפטו. להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן -http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/טקסטים-מלווים-לפרק-ליום-השואה.pdf

ערכים, יהדות ומדינת ישראל במשנתו של ישעיהו ליבוביץ - חלק ג - מדינת ישראל. חגית עופרן, נכדתו של ליבוביץ החברה בצוות מעקב התנחלויות בשלום עכשיו, משוחחת עימי על תפיסת הציונות של סבא שלה ובעיקר על דת ומדינה, סוגיית הכיבוש והשימוש הקשה בביטוי יודו-נאצי. בפרק השמעת בכורה להקלטות נדירות של ליבוביץ המושמעות כאן לראשונה. להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן -http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/מקורות-על-הכיבוש-והשלום-וסרבנות-ליבוביץ.pdf

ערכים, יהדות ומדינת ישראל במשנתו של ישעיהו ליבוביץ - חלק ב - יהדות ליאור טל שדה משוחח עם הרב אילעאי עופרן, נכדו של ליבוביץ, על משנתו של האיש שהטיל ספק בבריאת העולם והיה מאמין אדוק, שלא חשב שאלוהים מתערב כיום בעולם וראה בעבודת ה' ערך עליון, שחשב שיש לחוקק הלכה חדשה במגוון נושאים מודרניים ובאותה עת בז לרפורמים ולתפיסות של יהדות כתרבות.

מיני סדרה חדשה בפודקאסט - "ישעיהו ליבוביץ - ערכים, יהדות ומדינת ישראל" - חלק א - ערכים הפרק מהווה מבוא לכל משנתו של ליבוביץ ועוסק בשאלות כגון - מהו ערך? מה הקשר בין מדע לערכים? מה תפקידו של הרצון בעולם הערכים? האם ניתן להתווכח על ערכים? ועוד להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן - http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/רצון-וידיעה-דף-מקורות-כולל-פרטים-ליצירת-קשר.pdf

מהי מדינה יהודית ומה צריכות להיות הדרישות הפוליטיות של אלו שמאמינים במגוון זהויות יהודיות בישראל? שיחה עם מיכל ברמן, מנכ"לית פנים ובוגרת קולות, על השאלות הללו ולמעוניינים חלק נוסף בסוף הפרק העוסק בשאלה מדוע נתניהו יצא מגדרו להכניס את אנשי עוצמה יהודית הקיצוניים לכנסת ומה הסיפור של אחוז החסימה

החלק השלישי בסדרה על היהדות והמפגש שלה עם החילוניות מוקדש ליוסף חיים ברנר, ההוגה האקזיסטנציאליסט הגדול. היהדות של ברנר, האתאיסט העומד "מול אימת הריקניות שאין לה תקנה", האיש שעשה "ונהפוך-הוא" לאופני ההסתכלות והמפגש של היהודי עם יהדותו. שיחה עם שי זרחי הנפלא על היהדות החילונית קיומית של ברנר. האזנה נעימה

כשהיהדות פוגשת את החילוניות - חלק ב - חיים נחמן ביאליק שיחה עם שי זרחי על תפיסתו היהודית המרתקת של ביאליק דף מקורות ללימוד ובו הטקסטים המוזכרים בפרק ניתן להוריד בלינק הבא http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A7.pdf

מהי חילוניות? מיהו חילוני? הפרק דן במרכיבים השונים של התופעה החילונית ובחידוש שמביאה החילוניות לעולם ונוגע בשאלת החיבור שבין החילוניות ליהדות. זהו הפרק הראשון בסדרה של שלושה פרקים שתעסוק בנושא זה. הפרקים הבאים יעסקו בהגותם היהודית חילונית של ביאליק וברנר. להורדת דף מקורות ובו הטקסטים המוזכרים בפרק הקליקו על הלינק - http://www.kolot.info/wp-content/uploads/2018/02/%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf מגיש ועורך - ליאור טל שדה; מגישה אורחת - תדהר גוטמן מוזמנות ומוזמנים להירשם כאן כעוקבים או/ו לכתוב לי ולהצטרף לרשימת התפוצה.

פרק 4 - מיכאל ביטון כיהן שמונה שנים כראש מועצת ירוחם ועתיד להכנס בקרוב לכנסת ישראל כמספר 11 ברשימת כחול-לבן. בפרק הזה שוחחנו על תפיסתו הכלכלית-חברתית, על צדק חברתי וחלוקתי, קצת על שבת, קצת על חינוך והגנבנו מדי פעם שאלות פוליטיות. מה חושב ביטון על לפיד? מה הוא חושב על הליכוד ועל ממשלת אחדות? מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק

צדק חברתי אינו רק הגדלת כוח הקניה של השכבות המוחלשות אלא במרכזו ניצבת יצירה של חברה ותרבות הומניסטית הרואה באדם מטרה ולא אמצעי. הפרק עוסק בתפיסת החברה השפויה של אריך פרום, חברה המבוססת על הומניזם, ראיית האדם ואהבה. עורך ומגיש - ליאור טל שדה קריינות - נובה דובל

מהי חירות, מדוע אנו בורחים ממנה ואיך זה קשור ליהדות? הפרק השני בפודקאסט ובסדרת שלושת הפרקים על אהבה, חופש וצדק חברתי בהגותו של אריך פרום עורך ומגיש - ליאור טל שדה קריינות - נובה דובל

פרק הפיילוט של קולות של רוח. ראשון מתוך סדרה של שלושה פרקים העוסקים באהבה, חופש וצדק חברתי בהגותו של אריך פרום. האם אהבה היא רגש או אומנות? מה הם מרכיבי האהבה? כיצד ניתן לצוות עליה? מוזמנות ומוזמנים להאזין. עורך ומגיש - ליאור טל שדה קטעי קריינות - נובה דובל