תופסת מאת קרן סדן

בפרק שלנו היום אני ממשיכה את השיחה עם ד"ר נעמה צורן, שהתחלנו בפרק הקודם שממש מומלץ, אם במקרה עוד לא האזנתםן לו, לשמוע אותו לפני הפרק הזה. נעמה צורן, היא פסיכולוגית, יועצת למערכות חינוך, ונציגת ישראל ברשת הבינלאומית של רג'יו אמיליה, הפדגוגיה ששני הפרקים האלו נהנים כל כך מחוכמתה, הפרקטיקה והכלים שהיא נותנת לנו בבית. בחלק הקודם של השיחה דיברנו על דימוי הילד, דימוי הילדה שיש ברג'יו אמיליה שהוא דימוי של יכולות ואיך הוא משפיע, מעצב, ומעשיר את המפגש שלנו עם ילדים. בפרק הנוכחי אנחנו פותחות יכולות מסוימות – בעייני יכולות יסוד - מתוך הדימוי הזה: היכולת לספק, לא לדעת, לחיים וליחסים ודרך דוגמאות מראות איזו איכות יחסים נוצרת כשאנחנו פוגשות ילדים וילדות דרך יכולות אלו. נושא נוסף וגדול שאנחנו רק נוגעות בו בקצרה בפרק הזה הוא גבולות. לא יכולנו שלא להגיע אליו כנראה אבל גם לא יכולנו להרחיב מקוצר הזמן, עלו בהקשרו שתי נקודות חשובות אחת מפורטת יותר ועל השניה, המצפן החיצוני עוד יהיה מעניין לדבר ולראות נקודות הסכמה ושוני, אולי, ביני ובין נעמה.   אני בטוחה שהפרק הזה יתן לכן המון, יחדד וירחיב את החלק הראשון של השיחה ויוסיף לה עוד רובד משמעותי. תהנו.

היום אני מארחת בפודקאסט ד"ר נעמה צורן, שהיא פסיכולוגית, יועצת למערכות חינוך, ונציגת ישראל ברשת הבינלאומית של רג'יו אמיליה, הפדגוגיה שממנה נלמד כל כך הרבה היום. נעמה תמיד מתחילה מהשטח  – מהמפגש עם הילדים, הילדות, הגננות וגם הגנים ובתי ספר כמערכת, והיא עושה חיבור מופלא, חיבור שהוא הלב למעשה של רג'יו אמיליה (וגם, במאמר מוסגר, של פילוסופיה עם ילדים/ות בשבילי), בין פרקטיקה לתיאוריה. מה שזה אומר, כמו שמיד תשמעו, שבשיחה איתה אנחנו תמיד מתחילות מהתמונה הגדולה, מהמהות, למשל מההבנה מתוך איזה הנחות ויסודות אנחנו פועלות פועלים בצורה מסויימת עם הילדים/ות והילדות ומיד עוברות לאיך, לדרכים ולכלים ליחסים ולמפגש אחר, איכותי ואפשרי, עם הילדים/ות. החיבור הזה כל כך ברור בשיחה הזו, בגישה של נעמה ובדברים שהיא מביאה, שלפחות בשבילי, אי אפשר אחרת. זהו. היה לנו כל כך כיף ומעניין, שהשיחה ביננו התארכה הרבה מעבר למה שתכננו וטוב שכך כי ככה הרווחנו שני פרקים עם נעמה. בפרק היום אנחנו מדברות על דימוי הילד, דימוי הילדה שיש ברג'יו אמיליה שהוא דימוי של יכולות ואיך הוא משפיע, מעצב, פותח ומעשיר את המפגש שלנו עם ילדים וילדות וכמובן נותנות לכם דוגמאות לאיך דימוי ילד/ה כזה משפיע על היחסים בבית. בפרק הבא עם נעמה (שהוא כאמור החלק השני של השיחה ביננו), אנחנו מתמקדות ביכולות מסויימות – בעייני יכולות יסוד - של ילדים/ות מתוך הדימוי הזה. אני בטוחה שהפרק הזה יתן לכן המון, מאז שהקלטנו אותו האזנתי לו כמה וכמה פעמים ובכל פעם גיליתי בו עוד ועוד חכמה, עוד רבדים, עוד דקויות של יחסים ואיכות עם ילדים/ות. תהנו.

ילדים/ות נולדים/ות לתוך תרבות ואז השאלה היא כיצד הם נכנסים/ות אליה. האם אנחנו מכתיבים להם כניסה מסויימת, מכניסים אותם לתוך הקיים, דואגים להתאמה שלהם אל מה שיש או שהכניסה הזו הדדית או משותפת, מפגש בין מה שקיים או התרבות שקיימת ומה שהילדים/ות מכניסים/ות לתוכה, מקבלים/ות או משנים/ות בה. זו נקודת המוצא של הפרק: עד כמה הילדים הם שותפים או משתתפים בחיים שהם למעשה תמיד חלק בהם. מה זה פותח בשבילנו (במשותף לכולנו: לנו ולילדים), איזה מפגש ואיכות יחסים עם ילדים נוצרים מקבלה, הזמנה של הילדים לחיים משותפים והבנה של ההזמנה שלהם אותנו להשתתף בחיים שלהם ושלנו. פילו ואני מדברות בפרק הזה על תרבות (וטקסי הכניסה או הקבלה השונים אליה, למשל ברית מילה) באופן ליטראלי וגם כשם קוד: ככניסה למשפחה, לבית ואחר כך למסגרות שונות, בגיל הרך בד"כ זהו גן. יש המון מה ללמוד מהפרק הזה. כמו תמיד – דיברנו תיאוריה אבל פרטנו את זה דרך דוגמאות לתובנות ולדרכים של איך להכניס את היחסים והמפגש הזה עם הילדים הביתה. כמו שאמרתי על הפרק הראשון – מקווה שהצלחנו זה (רק) פרק שני…

יאיר ואני נפגשנו באקראי כשבאנו להרצות בפיקניק להורים טבעונים ומיד התחברנו. יש לנו רקע שונה ואנחנו עוסקים בדברים שונים אבל בבסיס יש לנו הרבה מן המשותף. יאיר עוסק בהורות מקרבת ובשבילי פילוסופיה עם ילדים זה המקום שבו חשיבה וקירבה נפגשות. אני חושבת שגם יאיר וגם אני לא הופתענו שהנושא הראשון שבחרנו לדבר עליו – שהוא הנושא הראשון של הפודקאסט בכלל – הוא הבנה. זה שהבנה היא צורך בסיסי. היא היכולת שלנו לקלוט מסרים, רצונות, מצוקות, התרחשות. היא מאפשרת מפגש, משנה את היחסים עם הילדים/ות, היא נותנת לנו תחושה של היכרות וקירבה. וכשאנחנו לא מבינים/ות חסרים לנו כל אלו, והרבה פעמים נוצר תסכול. אז: איך מבינים/ות ילדים/ות? איך אפשר להבין יותר? מדויק יותר? איך אפשר בלהבין באמת? רמז – כמו בהרבה דברים טובים שקשורים ליחסים וגם לחשיבה אנחנו חושבים בפרק הזה על השהיית שיפוט והשהיית תגובה. ניסינו לתת כמה שיותר דוגמאות, תובנות וגם עצות. זה פרק ראשון... מקווה שהצלחנו.