חוקי המשחק עם עו''ד עידו גונן

במהלך תקופת הקורונה הקימה יעל, אז יועצת משפטית פנימית בחברה, את קהילת יועמ"שים למען יועמ"שים, שמורכבת מיועצים משפטיים פנימייים בחברות ונועדה לסייע להם בצרכים המקצועיים המיוחדים להם. מספר חודשים לאחר מכן לקתה יעל בדיכאון קליני חריף עם התקפי חרדה קשים. בהמשך בוחרת יעל, שעושה שימוש מקצועי ברשתות החברתיות לצרכי הקהילה, לצאת דווקא בלינקדין בחשיפה אישית אודות הדיכאון שעברה, ולעורר מודעות לכך. בשיחה איתי היא מספרת על הקמת וניהול הקהילה ועל ההתמודדות על הדיכאון שעברה. היא מספרת מה הרגישה, על ההסתרה ותגובות הסביבה, ומדוע החליטה לחשוף את הענייין דווקא בלינקדין. היא מסבירה מה חשוב למעסיקים לדעת ביחס לעובד או עובדת שנמצאים במצב כזה, עם מה הם מתמודדים, איך ניתן לסיייע להם ומה לא לעשות.

לירז היא שותפה במחלקת הנדל"ן וראשת תחום רישום מקרקעין בגולדפרב, ובנוסף היא חברת המועצה הארצית בלשכת עורכי הדין, חברת הוועדה למינוי דיינים וחברת מועצת העיר פתח תקווה. לירז נולדה למשפחה חרדית מרובת ילדים בטבריה. עם השנים התקרבה לזרם הדתי לאומי, ומגדירה עצמה כיום כדתייה לאומית ליברלית. שוחחנו על הדרך שעברה, על הקשיים במעבר כזה ועל יחס החברה הקרובה, על שיוויון נשים, על גיוס נשים דתיות לצה"ל וגם על גיוס חרדים, מזווית של אישה ליברלית, אך כזו שבאה מהחברה החרדית ומכירה אותה מבפנים. שוחחנו גם על הפעילות הציבורית של לירז. כיצד הגיעה אליה, מה היה יחסה לרפורמה המשפטית, על המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, הוועדה למינוי דיינים, החינוך הממלכתי דתי, מעמד הרבנים הראשיים ועוד. ניהלנו שיחה ארוכה ומעניינת על הרבה נושאים מרתקים. יכולנו להמשיך עוד. על עבודתה במחלקת הנדל"ן אפילו לא הגענו לדבר...

בפרק 33 שוחחתי עם חסאן טואפרה, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, על הפערים הכלכליים בין החברה הערבית לחברה היהודית, הגורמים להן והדרכים לפתרונן. איפה הבעיות, שהחברה היהודית פחות מכירה, מהם הצעדים שננקטים, איפה ניכר שיפור, ומהם הצעדים שיש לנקוט בעתיד. האם החברה הערבית מעוניינת בהתפתחות ובשינוי? האם יש קשר בין התקדמות כלכלית ושילוב במגזר היהודי לבין רמת הפשיעה במגזר הערבי? איך משפיע חוסר האמון, ביחוד אחרי ה-7 באוקטובר, וכיצד פותרים את זה? ומה נעשה בתחום החינוך? לכל אלו ועוד מוזמנים להאזין.

בפרק זה של חוקי המשחק שוחחתי על שאלות פרקטיות רבות בנושא הפרטיות עם עו"ד נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. אירועים רבים מוצגים לנו "כפי שצולמו במצלמות האבטחה". מי מציב ושולט במצלמות האלו? איזה שימוש מותר בהן? האם יש לנו זכויות כלשהן לפרטיות במרחב הציבורי? ומה לגבי מצלמות לזיהוי פנים? מהן הדרישות המקובלות בתחטם אבטחת המידע? האם אירגונים עסקיים וחברתיים יכולים לעמוד בהן, או שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה? מהו המותר והאסור ביחס לרוגלות? האם מותר לייצר ולמכור תוכנות כאלו, להבדיל מעצם השימוש בהן? האם יש הסמכה בחוק הנוכחי להתיר האזנה באמצעות רוגלות? מהי אלימות מעקבית בין בני זוג? מהו המותר והאסור? מוזמנים להאזין לשיחה בנושאים אלו ועוד רבים אחרים.

בפרק 31 של "חוקי המשחק" שוחחתי עם ד"ר דלית קן דרור פלדמן, ראשת הקליניקה למשפט, טכנולוגיה וסייבר באוניברסיטת חיפה, על שאלות משפטיות חדשות שמתעוררות בעידן הטכנולוגי, בתחומי הגנת הפרטיות, זכויות יוצרים בעידן האינטרנט, אחריות ספקים לפגיעות ברשת, בינה מלאכותית ועוד. חלק מהשאלות המשפטיות הן חדשות לגמרי, ולא זכו להתייחסות מלאה מהקהילה המשפטית בארץ ובעולם. שוחחנו על נושאים רבים, וביניהם חופש הביטוי ברשתות החברתיות לעומת הסתה, ואחריות הרשתות עצמן לתוכן המידע ולפגיעה. האם יש כבר רגולציה מדינתית בנושא הרשתות החברתיות? האם בישראל יש רשות מדינתית שמסייעת לאזרח בנושא זה? האם מותר לרשת החברתית לצנזר את מה שאנחנו כותבים? ה"דיפ פייק" היא טכנולוגית בינה מלאכותית שמאפשרת לזייף תמונות (למשל "הפשטה" ויצירת תמונות עירום מתמונה רגילה של אדם לבוש). איך מתמודדים עם התופעה? האם זו פגיעה בפרטיות, שהרי לא הופצה תמונה אמיתית של האדם? ומהן זכויות היוצרים באמנות שנוצרת באמצעות תוכנות בינה מלאכותית? האם הן שייכות ליוצר או לבעלי האפליקציה?

ד"ר משה קטן הוא מנכ"ל מכללת רידמן, ובעבר כיהן כמנכ"ל קבוצת קרלסברג, סגן נשיא לשיווק ופיתוח עסקי בקוקה קולה ישראל וסמנכ"ל שיווק בשטראוס. במהלך דרכו העסקית הבין עד כמה המנהיגות חשובה, ולא רק בקרב המנהלים. מנהיגות, לדעתו, משמעה שאתה מנהל את כל הקולגות שלך, כולל את המנהלים, ונכון לפתח מנהיגות בקרב עובדים בכל הדרגים. הוא פנה לחקור את הנושא, וערך מחקר על מנהיגות בינלאומית בשמונה חברות. מהי מנהיגות אישית לעומת קולקטיבית? ומהי הדרך הנכונה לפתח מנהיגות אצל עובדים? איך מתגברים על מצב שבו עובדים מסוימים "מסומנים" לקידום ומקדמים דווקא אחרים במקרים המתאימים? ומה לגבי אלו שאינם מנהיגים מטב

בעולם העסקי והמשפטי נדרשים במצבים שונים להעריך את שוויה של חברה: לצורך רכישה, הצגה בדוחות כספיים ועוד. פרופ' הדס גלנדר מתמחה בנושא הזה. נפגשתי איתה לשיחה בשאלה, איך עושים זאת בפרקטיקה. מהם הנתונים והמידע שתבקש כדי שתוכל לבצע הערכת שווי? האם הערכת שווי היא משהו מדויק? איך מעריכים חברה כאשר אחד הבעלים (ואולי הרוכש) הוא איש מפתח, ועבורו היא שווה יותר? מה ההבדל בין הערכה שעושות קרנות השקעה מדי תקופה ביחס לחברות המוחזקות על ידיהן, לבין הערכת שווי מלאה של חברה? איך מעריכים פרמיית שליטה? ואיך מעריכים נזקים במקרה של הפרות חוזיות?

רות פלמון היא האורחת שלי בפרק 28 של חוקי המשחק. היא בוגרת מדעי המחשב ובעלת תואר שני במינהל עסקים, מהנדסת תוכנה ובנקאית השקעות בעבר, וכיום יועצת ומאמנת של נשות ואנשי עסקים. ניהלנו שיחה מעניינת על עולם האימון האישי, ועל רות בפרט. מדוע ואיך הגיעה למעבר הזה? מה בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי שהיא עוברת? אדם לא מגובש, מגיע אליה לאימון. הוא לא בדיוק יודע מה אני רוצה. מה היא עושה עם זה? ובאיזה מצב היא תסרב לקיים אימון אישי? שוחחנו על ההכשרה שלה לאימון. מי מסמיך מאמנים, ומטעם מי? איך היא מכירה שיטות אימון חדשות? האם מאמן עסקי נוגע בעניינים נפשיים שהוא עלול לגרום נזק? האם יש מקום לרגולציה בתחום הזה?

אלון רייסר, בנו של חבר הכנסת המנוח מיכה רייסר, גדל בבית חילוני פוליטי. לאחר שירותו הצבאי, במהלך לימודי המשפטים, עשה תשובה וכיום הוא חלק מהחברה החרדית, אך דובר "את שתי השפות". כחרדי בעל תשובה המשיך בשירות במילואים ובעבודתו כעורך דין. איך השפיע הבית הפוליטי על חייו? איך עבר את תהליך עשיית התשובה, וכיצד הוא מתנהל בהיותו קשור לשני המגזרים, החרדי והחילוני? איך הגיע לליצנות רפואית ומה החשיבות שלה בעיניו? איך השפיע ה-7 באוקטובר על החברה החרדית, ומה התובנות שלו לאור התהליכים שעבר?

פרק 26 - עם שלמה פלד, פסיכולוג אירגוני, לשעבר איש מערכת הבטחון, מחבר הספר "הבגידה בממלכת הסוד" (ביחד עם ד"ר אילן דיאמנט) פרק 26 של חוקי המשחק עוסק בבגידה בנאמנות, בכלל ובעולם העסקי. שוחחתי עם שלמה פלד, פסיכולוג אירגוני, לשעבר איש מערכת הבטחון, מחבר הספר "הבגידה בממלכת הסוד" (ביחד עם ד"ר אילן דיאמנט). מהי נאמנות? האם ניתן לגייס אדם לבגוד, וזה רק עניין של רצון ומאמץ? האם ניתן לזהות בוגדים מראש? האם יש קוים משותפים לכל הבוגדים? ומיה בין בגידה במולדת להפרת נאמנות פוליטית או עסקית? שוחחנו על הפרת נאמנות בעולם העסקי. האם עובד שחושף שחיתויות ופונה למשטרה כנגד המעסיק הוא בוגד? האם "בגידה עסקית" היא לא לגיטימית, אואולי היא תקדם את כולנו כחברה, בשל עידוד התחרות והפיתוח? וכאשר הופר האמון בעולם העסקי, כיצד ניתן לשקם אותו (למשל עם עובדים)? האם לתרבות האירגונית יש קשר לבגידה, והאם היא יכולה לעודד או למנוע אותה?

עו"ד אבירם גביש הוא סמנכ"ל ויועץ משפטי ראשי של אלון ריבוע כחול, ובעבר יועמ"ש איזורי מזה"ת ואפריקה באי איי ג'י וסמנכ"ל ביטוח מסחרי משפטי ולוגיסטיקה באי אי ג'י ישראל. שוחחנו על איך מתמודדים עם מלחמה, והאם זה היה משבר שונה ממשברים בעבר, איך בונים ומפעילים צוות בינלאומי חדש, איך נכנסים מבחוץ לנהל צוות קיים, ואיך מנהלים צוות בזמני משבר; איך מנהלים אנשים שיש להם ידע רב משלך? ומהו תפקיד היועמ"ש הראשי? האם הוא מייצג את החוק בפני המנכ"ל או להיפך?

עו"ד דוד חודק הוא אחד מבכירי עורכי הדין בישראל. בעבר עמד בראש משרד גרוס ושות', ולאחר המיזוג עם גולדפרב זליגמן ועד לפרישתו לאחרונה כיהן כיו"ר (משותף) של המשרד הממוזג, גולדפרב גרוס זליגמן. ניהלנו שיחה על נושאים רבים שבעולם הלאומי, החברתי, הפוליטי, העסקי והמשפטי. ערב הקלטת השיחה ניתן פסק הדין בעניין ביטול עילת הסבירות. שוחחנו על פסק הדין, והאם ראוי היה לעכב את פירסום פסק הדין. שוחחנו על הרפורמה המשפטית, על השינוי החברתי, וגם על נחיצותה של רפורמה משפטית באופן כללי. שוחחנו על השבעה באוקטובר, והאם באמת השתנה משהו בעקבותיו, וגם על הדמיון וההבדלים בין פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר למלחמת יום כיפור, בה שירת דוד כקצין ולוחם. שוחחנו גם על קווים לדמותו של עורך דין עסקי מוצלח, על האיזון שניתן לעשות בין העבודה לבית ותחביבים, מדוע נוטים צעירים רבים לעזוב את המקצוע, ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת.

דוד דרסלי אבטה היה עד לא מכבר משנה למנכ"ל משרד הקליטה, ובעבר בכיר בהנהלת חברת המתנ"סים, עו"ד בתחום הליטיגציה, פעיל חברתי, קצין לוחם, וגם עולה ישן , שעלה כילד מאתיופיה. איך הגיע מעו"ד בתחום הליטיגציה ועד לתפקיד משנה למנכ"ל משרד הקליטה? איך התמודד עם תגובת בכירים למשרד כשהגיע מבחוץ לתפקיד הבכיר? כיצד השפיע על דרכו היחס לעדה האתיופית והמחאה אליה הצטרף? מה יחסו למימסד הדתי, כאדם דתי מחד, המודע מאידך לצלקת של גיור לחומרה בעדה האתיופית? כיצד התמודד עם גילויי גזענות? האם מפתחים שיריון נגד גזענות? כיצד יכירו יותר את העדה האתיופית? ומה תפקידו של העולם העסקי בקידום הקהילה האתיופית? על כל אלו שוחחתי איתו בפרק זה של חוקי המשחק.

היא עורכת דין וסופרת. מגדירה את עצמה כאדם של מילים, בעבודה ומחוצה לה היא סיקרנה אותי הרבה זמן. היה לי ברור ששיחה איתה יכולה להיות מרתקת. לשמחתי היא נעתרה. אורנה ורכובסקי, עורכת דין וסופרת, ראשת תחום תכנון ובנייה בגולדפרב גרוס זליגמן. שוחחנו על כתיבה, על איך הגיעה לנושא הקשה של הספר שכתבה, "כל העומרים שהיו לה", על התהליך של הכתיבה עצמה ומה זה עושה לה. שוחחנו על רפורמה משפטית, על מה צריכה להיות לשכת עורכי הדין, על השינוי החברתי שחל בישראל. על מעמד האישה. על מה הלאה. על השיר לשבת שהיא שולחת לכל המשרד מדי שבוע, ואיך התפתחה הפינה הזאת. וגם על תכנון ובניה. מה אומר לכם? אני נהניתי מכל רגע. מקווה שתהנו גם אתם.

אמיר הוא מייסד ומנכ"ל iaOla, העוסקת בפתרונות AI בתעשיה המסורתית. הסיפור מתחיל בפציעה במלחמת לבנון הראשונה. אמיר ממתין שעות רבות לחילוץ, ואינו בטוח שיצליח לעמוד בכך. מה המשמעות של האירוע שעבר? "בורכתי בחוסר המזל וקבלתי מתנה גדולה", אומר אמיר. מכאן המשיך את דרכו לרובוטים לסילוק פצצות ועד רובוטים לתעשיית החלל. iaOola - נועדה להנגיש את ה-AI להמונים, ולסייע ב"ציד" הדאטה. התוכנה מקבלת בvoice מה למדנו בפגישה, לדוגמה, ותדע לעבד, הכניס לשדות הנכונים וליצור מאגר שיוזרם למאגר האירגוני. היא מאפשרת לנצל את המאגר לצורך דברים שהיום עדיין לא יודעים שיצטרכו, וליצור גם מאגר אירגוני של ידע שניתן להשתמש בו גם אחרי עזיבת עובדים שאגרו אותו. איך הגיע אמיר לעולם ה-AI, שהתחיל הרבה לפני CHATGPT? מדוע הוא מגייס אנשים עם רקע קרבי ללא רקע טכנולוגי? מדוע הוא רואה חשיבות בהעסקת נשים? במה ה-AI יחליף את האדם, ובמה לעולם לא? ובמה ה-AI ישנה את תעשיית עריכת הדין?

שוחחתי עם עו"ד תמר לוז, היועצת המשפטית הראשית של התעשייה האווירית, חברה ממשלתית וביטחונית מהגדולות והמורכבות בישראל. מה גילתה תמר כשעברה מהשוק הפרטי לחברה, שלא ציפתה לו? מהו הפן הניהולי בתפקיד ואיך נראה סדר היום? איך מסתדרים עם כמה רגולטורים, לעיתים עם דרישות סותרות? מה מיוחד בעסקאות ביטחוניות, ואיך מתמודדים עם חובת גילוי לבורסה בחברה בטחונית שמהותה סודיות? והיכן עומדת ההפרטה? הפרק הוקלט לפני המלחמה.

"זה שאני נראה גדול ומסוקס, לא אומר שאני כזה גם מבפנים", כך אמר לי גיא לפני שנים. גיא נולד בטהרן, ובא לביקור בישראל בגיל שש, אחרי המהפיכה באיראן. במהלך הביקור נמסר להוריו שעדיף לטובתם שלא יחזרו לאיראן, והמשפחה נתלשה ביום אחר מביתה ונותרה בישראל. גיא, שלא דיבר עברית, החל ללמוד בבית הספר ולהסתגל לתרבות החדשה, ושמו הוחלף לשם ישראלי. לימים, כשהוא עורך דין בגיל ארבעים, פירסם את ספר השירה הראשון שלו, ולאחריו ספר נוסף. דיברנו כמה מילים על חוצה ישראל ועל תפקידו בחברה, ומהר מאוד עברנו לדבר על ילדותו בטהרן בזמן המהפיכה, ההסתגלות לתרבות הישראלית, הזהות הפרסית-ישראלית-יהודית ועל כתיבת שירה. קראנו כמה משיריו ושוחחנו על הדברים שמאחוריהם ועל הטריגר לכתיבה. עורך דין עם נשמה יתירה. מומלץ לשמוע.

פגשתי לשיחה את ארנון קולומבוס, איש קיבוץ חצרים בנגב ומנכ"ל חממת InNegev, ובעבר מנהל בכיר בכימיקלים לישראל ובנטפים. מהי חממה, ומה מיוחד באינגב, שהיא חממה פריפריאלית המתרכזת בנגב ובכל הקשור בו? מה נותנת רשות החדשנות, ומה יוצר לבלי המניות מהקמת חממה כזו? שוחחנו על איך הכל התחיל, על היחוד שבנגב, על היתרונות שהנגב מקנה לחברות מהעולם. איזה שירותים נותנת החממה לחברות? האם זה מתאים ליזמים ללא נסיון עסקי? איך מחליטים באיזו חברה להשקיע, ואת מי לקבל לחממה? שוחחנו גם על הנגב בכלל, ועל נסיונו העשיר של ארנון, הרואה בנגב את מרכז חייו ועשייתו. על שיתופי פעולה עם החברה הבדואית, עמותות שהקים, על שילוב נשים בהי טק ועל ההשפעה הצפויה של מעבר המודיעין לנגב.

שוחחנו גם על איך פועלת המעבדה לחדשנות משפטית ויזמות, על הכישורים והכלים שאיתם צריך כיום לצאת בוגר בתי הספר למשפטים, על הכישורים והכלים שצריכים להיות למשפטנים של עוד 15 שנה, ועל השפעת ה-AI בשדה המשפטי כבר כיום ובעתיד. מהי חדשנות ויזמות משפטית? מהו העתיד בעולם המשפט, ואיך נשפר את העבודה המשפטית כבר היום? ומהו חינוך משפטי טוב, והאם כיום הוא ניתן על ידי בתי ספר למשפטים בישראל, או שהמצב טעון שיפור? על כל אלו שוחחתי עם ד"ר עמוס ישראל פליסהואור, ראש המעבדה ליזמות וחדשנות משפטית במכללת ספיר.

עידו בר-גיל הוא עו"ד, יזם, ועוסק שנים בליגלטק ו-AI בעולם המשפטי בארץ ובחו"ל. נפגשנו לשיחה על העולם האמיתי של הליגלטק וכלי ה-AI בתחום המשפטי. מהו באמת ליגלטק? אלו כלי AI קיימים כבר היום בעולם המשפטי בארץ ובחו"ל? איך נכון להתייחס אליהם? איך עובדים כלים לביצוע בדיקת נאותות, כלי ציות לרגולציה וכלי הכנת הסכמים, ומאלו מאגרי מידע הם שואבים? שוחחנו גם על הסיכונים שבשימוש בכלים האלו, על כללי האתיקה, וממה נכון להזהר, ועל חשיבות הגורם האנושי.

ערן זכות הוא מייסד ומנכ"ל קרן פייננס דיפרנטלי. בעבר עסק בפיתוח יערות. בשל הצורך במימון בשטח מיוחד זה הכיר את עולם המימון וההשקעות האלטרנטיביות, והחל לעסוק בו. עם יסוד פייננס דיפרנטלי, יצר אפשרות לאנשים שלכל אחד מהם לחוד אין גישה להשקעות אלטרנטיביות, לאגד את ההשקעה בקרן, שתנצל מערכות קשרים ויחסים כדי להשיג את ההשקעות. דיברנו על הקמה וניהול של קרנות: איך מקימים קרן חדשה כזו מאפס? איך משיגים השקעות כאלו? איך בודקים אותן? איך מזהים "דגלים אדומים" שמזהירים מהשקעה מסוימת? איך יוצרים איזונים ובלמים בהשקעות? איך נפטרים מהשקעות טובות פחות? ומהי השפעת הרפורמה המשפטית בתחום?

אנחנו, עורכי הדין העסקיים, נתקלים בסוגיות שיש להן קשר לחיים העסקיים, שפעמים רבות לא מביאים בחשבון, אך ראוי להתייחס אליהן. בפרק 14 של חוקי המשחק, שוחחתי עם עו"ד ד"ר שרון פרילינג, המתמחה בדיני משפחה וירושה. מה קורה ביחס לחובות והפסדים כאשר מגיעים לגירושין? האם הבנק, שהעמיד הלוואה לאחד מבני הזוג, יוכל להפרע מבן/בת הזוג האחר.ת? ומה דינן של השקעות בשוק ההון והשקעות מסוכנות? מתי בחיים העסקיים יש צורך להחתים את בן/בת הזוג של הצד האחר כדי להבטיח את זכויותינו על פי הסכמים עסקיים? שוחחנו גם על הסכם ממון, בפרק א' ובפרק ב': מה ניתן להסדיר בו, והאם הוא יגן על בן זוג מפני חובות שלקח בן הזוג האחר. האם נכסים שהביא אחד מבני הזוג לפני הנישואין באמת ישארו שלו כפי שנכתב בחוק? מה קורה אם דירה, שהיתה בבעלות אחד מבני הזוג טרם הנישואין, עוברת התחדשות עירונית?

עוד מילדות רצתה אורלית לטפל באנשים, דווקא ממקום של כסף. היא למדה ראיית חשבון, והצטרפה לאחר המשרדים הגדולים. לאחר מספר שנים החליטה לשנות מסלול, למדה תיכנון פנסיוני ופיננסי והחלה לעסוק בכך. מה גרם לשינוי הזה, וכיצד עשתה זאת? מהו תכנון פיננסי? מהו המפגש בין הצרכים, החלומות והפחדים לעולם המעשי? שוחחנו על החשיבות של תיכנון פיננסי מראש, על ההבדל בין תכנון נכון בסיוע מתכנן פיננסי לבין פגישה אצל סוכן הביטוח, ומה מתכנן פיננסי צריך להביא בחשבון כדי לתכנן נכון עבור האדם שמולו. שוחחנו גם על תיכנון האפשרויות עבור אדם שכבר קרוב לפרישה, ועדיין גם בשלב זה יש הרבה מה לעשות. שוחחנו גם על חוסר מודעות וידע פיננסי גם אצל אנשים מתוחכמים ומלומדים, על החשיבות של ידע וחינוך פיננסי במערכת החינוך, וכיצד הנחילה זאת לילדי

שירי וינטר מרזל, מנכ"לית מכון הרטמן, באה מעולם של פיננסים וניהול, ועברה לשדה החברתי מתפקיד סמנכ"לית ביטוח ומנהלת הקרן הפנימית בענבל חברה לביטוח. מכון הרטמן עוסק במחקר ובחינוך, הוקם כדי לפתח רעיונות של יהדות רלבנטית לימים אלו, ומתמקד בציונות וערכים ליברלים. המכון פעיל בישראל ובקרב יהדות צפון אמריקה. בשיחה איתי היא מספרת מדוע קבלה את ההחלטה לעבור מהעולם הפיננסי לעולם החברתי, וממה הופתעה. איך ביצעה את המעבר, כיצד סייעו לה הכלים מתפקידיה הקודמים, ומהן שיטות הניהול והמצויינות הנהוגות במכון? איך מקדמים הפועל חינוך וערכים? כיצד מודדים השפעה? מהו המחקר, ומהיכן מגיעים החוקרים? במה מכון הרטמן דומה או שונה ממכוני מחקר אחרים שמשפיעים על סדר היום? כיצד התייחסו במכון לרפורמה המשפטית?

יוסי מלול, שהחל את דרכו בענף הבנייה, מתאר כיצד הפך ליזם בתחום ההתחדשות העירונית. התמקדנו בהיבטים המעשיים בתחום: איך מאתרים פרויקט, איך מחליטים האם הפרויקט כדאי כלכלית, וכיצד משיגים את תמיכת הדיירים. איך משיגים רוב נדרש, ומה קורה כאשר על המיתחם מתחרים כמה יזמים? איך מתממן היזם, ואיך מתנהלת מערכת היחסים כשלתמונה נכנס הבנק המלווה? ומהם השיקולים של הרשות המקומית? 

את ניקיטה היה לי העונג, ובעיקר הכבוד, להכיר כשהתמחה אצלנו במשרד. מנער, שהיה עולה חדש בשכונה בבאר שבע שהתחכך עם החוק, התקדם בעשר אצבעות לאלוף הארץ באיגרוף, לוחם, משפטן, פעיל חברתי ואיש עסקים בארה"ב. בשיחה איתי הוא מספר את סיפורו, ואני מקשיב ומשתדל שלא להפריע. הערכה והשראה.

אחרי שנים ארוכות כסמנכ"ל ויועצת משפטית ראשית של סלקום עברה עו"ד ליאת מנחמי לתפקיד סמנכ"ל ויועצת משפטית של טליט, חברה רב לאומית, העוסקת בתחום שונה ומנוהלת ממספר מקומות בעולם. בשיחה עם ליאת היא משתפת במעבר הזה, כיצד ביצעה אותו תוך לימוד תחומים מאפס וניהול מחלקה משפטית שנמצאת בכמה יבשות ומדינות שבכל אחת מהן מערכת דינים שונה. איך מנהלים בפעם הראשונה הנפקה במדינה אחרת? איך פועלת המחלקה משפטית בתהליך מיזוג של חברה שנרכשת? איך מאחדים מחלקות משפטיות למחלקה של חברה אחת ממוזגת? ומהו תפקידה של יועצת משפטית שהיא חברת הנהלה? על כל אלו ועוד תוכלו לשמוע בפרק זה.

בפרק זה אירחתי את שרון שוופי, יו"ר קרן הריט מניבים, ובעבר מנכ"ל חברת גב ים, שסיפרה על תהליך  הקמת הקרן על ידי היזמים ועל ניהול קרן ריט. על מה דיברנו? איך מקימים קרן ריט מאפס, איך יוצאים לדרך, ניהול משא ומתן עם הרבה גורמים במקביל תוך כדי לימוד, ואיך מתממנים בהתחלה ומגייסים משקיעים. איך קרן ריט בוחרת נכסים? איך יודעים מהו המחיר הנכון לנכס? האם נכון לשלב יזמות בקרן ריט? קרן ריט היא חברה ציבורית נסחרת בבורסה, שמנהלת נדל"ן מניב, ועל פי החוק היא מחלקת רווחים באופן שוטף לבעלי המניות. חל עליה משטר מס מיוחד שמדמה מצב בו כל משקיע מהציבור מחזיק בחלק יחסי מהנדל"ן של הקרן.

במקצועות כמו עריכת-דין, ניהול ועסקים יש התמודדות רבה עם לחצים, ולפעמים צריך אומץ גדול להודות שיש בעיה ולבקש עזרה. לעיתים הסביבה תעיר לנו ואולי נבין זאת לבד בעצמנו. איך נדע אם מה שעובר עלינו הוא נורמטיבי? מה זה אומר מבחינה רפואית? נשמע על בעיות והשלכות נפשיות במקצועות אלו, על הקשר בין פעילות גופנית, תזונה ויחסי-מין, ועל ההשפעה הנפשית של הצורך להסתגל לשינויים מהירים. וכמובן, שאלת השאלות – איך מפתחים חסינות כדי למנוע תופעות בריאותיות? עידו גונן מארח את ד"ר יצחק (צחי) בן ציון, מנהל השירות לבריאות מינית ב"סורוקה", ופסיכיאטר מחוז דרום בכללית שירותי-בריאות.

מהו מודיעין עסקי ממקורות גלויים, ובאמצעים חוקים? איך ניתן לגלות מה המוצר שיעניין את הלקוח? איך נדע מה הדבר הבא אצל המתחרים ולאן השוק הולך? איך מגיעים למקורות המידע באמצעים חוקיים? עידו גונן מארח את אבירם הלוי, בעבר סגן מפקד סיירת מטכ"ל ואיש מודיעין, עם וותק של שנים בעולם עיצוב הדעה בעולם הדיגיטלי. כיום הלוי עוסק בכתיבת ספרים ועשיית סרטי דוקו. על מה עוד דיברנו? על מחקר מודיעיני איכותני וכמותי, איך פועלים מבלי לעבור על הסכמי המשתמש של הרשתות השונות, פרשת קיימברידג' אנליטיקה והשפעתה, איך נדע מהו הדבר הבא בתחום שלנו, שעדיין איננו מכירים, ואיך נבדוק האם לקוחות ירצו מוצר חדש מתוכנן. שוחחנו גם על עיצוב דעת קהל לקונספט עסקי חדש ושונה מהמוכר, ומהם הכלים בהם ניתן לעשות זאת.

את עדי בלומנפלד פנחס, מנכ"לית החברה הכלכלית אור יהודה, הכרתי בעבר כמשנה למנכ"ל המשביר לצרכן, וקודם לכן כמנהלת כספים של כמה חברות עסקיות. לפני כשנתיים ביצעה עדי מעבר חד מהעולם העסקי לעולם הציבורי עירוני, כשעברה לתפקיד מנכ"לית החברה הכלכלית עירונית אור יהודה.  מה זאת בעצם חברה כלכלית של עירייה? ניסיון לחבר בין העולם העסקי הכלכלי, לבין העולם המוניציפלי, כזרוע ביצועית של הרשות המקומית. עדי, שהגיעה אחרי שנים ארוכות במגזר העסקי, מספרת על ימיה הראשונים בתוך עולם חדש, המדבר שפה חדשה עבורה. משתפת באתגרים שעמדו בפניה ואיך הכל הוקם מאפס - קליטת אנשים, בניית תהליכים ואיך לומדים ויוצרים תהליכי עבודה וניהול תוך כד תנועה. דיברנו גם על איך בונים נכון דרישות ותנאי סף למכרזים, על הסכם הגג, ועל קידום נשים בתאגידים עירוניים.

כל עסק וכל אירגון נדרשים לאסטרטגיה, אך מהי באמת אסטרטגיה? איך לנהל תהליך אסטרטגי סדור? כמה זמן זה לוקח? מה צריך להכין לשם כך, מהם גבולות הגיזרה, ומהן השגיאות השכיחות? דיברנו על תהליך תיכנון אסטרטגי באופן כללי, וגם על תהליך אסטרטגי בתחום הרכישות והמיזוגים. מתי הזמן לעשות תהליך כזה? איך לתכנן את היום שאחרי המיזוג, האם לשמור את החברה הנרכשת עצמאית, או ללכת למיזוג מלא, ואיך לתכנן את התהליך בצורה נכונה מההיבט האנושי. שוחחנו גם על איך לנהל תהליך חדשנות, באופן אמיתי ופרקטי, ולא כסיסמה. איך עושים חדשנות פנימית, ומתי הזמן לכך? האם צריך מנהל חדשנות באירגון, או שזוהי משרה מיותרת? מה התנאים שיש להעמיד למנהל חדשנות כדי שיצליח, ומהו תפקיד המנכ"ל בתהליך?

איך מנוהלת זרוע ההשקעות של הבנק? שוחחנו על השקעות ריאליות טובות, איך מגיעות ההשקעות אל הבנק, איך מתבצע תהליך בחירת ההשקעה, תוך בדיקה קפדנית וקבלת החלטות מהירה, מה חשוב שיהיה בחברה המושקעת, השפעת המיזוג עם בנק אגוד על ניהול השקות הבנק, גופים שמגיעים מבחוץ ומחפשים השקעה, דרכי המעורבות של הבנק בחברה המושקעת, כיצד הבנק תורם ערך מוסף לחברה המושקעת, והשילוב בין יצירתיות וחדשנות להשקעות סולידיות.עולם ההשקעות הוא מאוד יצירתי וצריך לדעת איך לבנות מתווה עסקה שהוא יצירתי בעולם של ריביות שהולכות ועולות. מזרחי Invest, היא זרוע ההשקעות של בנק מזרחי. במסגרת שטחי ההשקעה שלה, יש פעילות בארבעה ורטיקלים ושנים – השקעות בוגרות, חברות נדלן, קרנות, והייטק. עידו גונן מארח את רון הוכמן, מנכ"ל מזרחי טפחות Invest - זרוע השקעות ריאליות של מזרחי טפחות. בכפוף לערכי השותפות, כימיה וגובה העיניים – רון מסביר מהי השקעה ריאלית? ומהו הערך המוסף שהם יכולים לתת לחברות שלכם?

איך עובד באמת עולם הביטוחים העסקיים? בפרק זה עידו גונן מארח את אילן בק, יו"ר ומנכ"ל Aon ישראל סוכנות לביטוח, מקבוצת Aon העולמית. דיברנו בין השאר על תפירת כיסוי ביטוחי למציעים במכרזי תשתיות; חבילות ביטוח שמורכבות מכמה מבטחים יחד; מה קורה כאשר מבטח אחד מסכים לשלם תביעה ואחר איננו מסכים; ביטוחי אחריות מקצועית למקצועות לא מוסדרים; איך מחליט המבטח כמה רזרבה להשאיר כשמוגשת תביעה; פוליסות כנגד מצגים לא נכונים בעסקאות מיזוג ורכישה; איך מרכיבים נכון חבילות ביטוח לחברות רב לאומיות המנוהלות מישראל; חדשנות ובינה מלאכותית בעולם הביטוח. לאן הולך העולם הזה?

מהו Family Office? איך הוא עובד? מי הם הלקוחות, ובמה זה שונה מניהול תיקים? מהי אריזה מחדש של ניירות ערך כמכשירים פיננסיים מובנים? ומהי השפעת ה-AI, האינטיליגנציה המלאכותית, על פעילות של פמילי אופיס? איך כל הדברים האלו עובדים באמת? עו"ד עידו גונן מארח את ערן גורן, מייסד ומנכ"ל הפמילי אופיס Fidelis Partners. בעבר הקים ערן גורן את בית ההשקעות זנקס, שהתאחד עם נשואה ולאחר מכן עם אקסלנס. בהמשך הקים וניהל את היחידה לבנקאות השקעות חו"ל של לאומי פרטנרס, היה ממקימיה של קבוצת ההשקעות "קאפסטון" העוסקת במכשירים פיננסיים מובנים, ושימש כמנהל השקעות בחברת "אלומיי קפיטל".

איך הדברים עובדים באמת בעולם המשפטי והעסקי, ובתפר שביניהם? איך הם צריכים לעבוד? נדבר על עסקים, משפט ואנשים, ועל "התורה שבעל פה". נדבר עם דמויות מעניינות בתחומי העסקים, המשפט והחברה, תוך הדגשת סוגיות פרקטיות ומתן במה גם לזוויות שונות ולא שגרתיות. עו"ד עידו גונן הוא שותף וסגן ראש מחלקת חברות, מימון ותשתיות במשרד גולדפרב גרוס זליגמן.