חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

ר' נחום מבאר איך כל אדם מישראל נושא בתוכו חלק בתורה, רק בהצטרף כלל נשמות ישראל מופיעה התורה בשלמותו.אולם בשביל זה צריך להמית עצמו, לבטל את השקיעה בעצמו כדי להופיע את הנקודה הזו.

הכניסה לארץ ישראל מחייבת התמודדות עם מציאות שבורה. העולם נברא שבור, חלקים שונים בעלי עצמה, לא מתחברים זה לזה. בארץ ישראל יש את היכולת לחבר את השברים. המרגלים נרתעים מההתמודדות. תיקון חטאם קשור לשבר התרבותי שאנחנו חווים בארץ ישראל וליכולת לצמוח ממנו ומתוכו.

מצות העלאת הנרות אל מול פני המנורה מלמדת על הציפיה שהמצוות שמשולות לנר, יאירו את האור שגנוז בהן.נבאר את ההתיחסות החסידית למצוה ונפגוש את המבט של חסידות פולין על קיום מצוות, אל מול העבודה החב"דית ועבודתם של תלמידי הגר"א.

יסר יסרני י-ה ולמוות לא נתנני, מבאר ר נחום, בגלל שרצה להציל אותי ממוות, נתן לי יסורים. היסורים והמצוקה נועדו כדי לעורר אותנו לכך שמשהו לא בסדר ובכך למנוע מצב חמור יותר.נשא את ראש בני גרשון - כך נרים את המצבים בהם אנו כביכול מגורשים מפני השם

המנין בפרשת השבוע מבטא לפי ר' נחום את החשיבות של כל אחד מישראל, ואת הרצון האלוקי שלא ידח ממנו נדח.לאחר חטא העגל לפני השראת שכינה, מבקש השם להביא כל אחד ואחד מישראל חזרה לשרשו. שתי דרכים לזה, או ישירה דרך האבות והתורה, או בתלאות וגלגולים שונים.בשני אופנים אלו אנחנו נגשים לקבלת התורה בחג השבועות.

מכירת בתי ערי חומה משמשת את ר נחום לבחון את משמעות הגבולות ומה שהם יוצרים.התורה פותחת באות ב שמבטאת יראה. לבית יש בתוכו גבולות חיצוניים שיוצרים מרחב פנימי. כך התורה יוצרת מרחב על ידי הצבת גבולות.

סיפור יפהפה שסיפר הרב שלמה קרליבך על ר' מנדלה מויזניץ מפגיש אותנו עם הצורך לשוחח עם המקומות הנמוכים והילדותיים שבנו.מתוכו נלמד את ביאורו של ר נחום על דברי חזל - אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים

נדב ואביהו מתים מתוך התקרבות להשם. ר נחום מסביר שנדב ואביהו צריכים להתקרב כי יש להם יכולת לקרב מדרגות נמוכות אל הקודש. אולם דווקא מי שמתקרב בתנועה כל כך חזקה מרחוק, עלול לאבד את החיבור לחיים הטבעיים בלי למצוא את הדרך להביא את הקדושה לתוך החיים.

המצורע מקבל את ענשו בגלל שדבר לשון הרע על ישראל.ר נחום מבאר שהקב"ה רואה בישראל את הטוב, מדבר לשון הרע פוגע במבט הזה ולוקח מהשם את העונג שיש לו בבניו.הוא גם כעובד עבודה זרה, כי משתמש בכח הדיבור שהוא כח אלוקי בניגוד למה שהשם רוצה שיעשה בו. מתוך הדברים אנחנו לומדים גם עלינו כמי שצריכים לדבר טוב על ישראל בכל זמן ובפרט בימינו שזכינו לראות עם שמלא בזכויות ומצוות כרימון

.ר נחום מניח בפרשה את אחד היסודות המרכזיים במשנתו ובעולמה של חסידות פולין, שעיקר הדבקות היא דרך ההתעוררות הרגשית, ושעובד השם הוא אדם שחי עולם רגשי עשיר