הקאנון

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקאי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק – חוקר והיסטוריון של המחשבה המדינית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים – הם צוללים אל תוך הרקע ההיסטורי והתרבותי שאפף את פיודור מיכאילוביץ’ דוסטויבסקי בתקופה שבה כתב את הרומן: שינויי מעמדות בחברה הרוסית, שחרור הצמיתים, רעיונות אינטלקטואליים רדיקליים, והשפעת כל אלו על יצירתו של דוסטויבסקי.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיקהחטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות השונות שניתנות בספר למעשהו של רסקולניקוב, ועל תימות מרכזיות נוספות של הרומן המרתק הזה.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרקים הקודמים הצגנו את הרקע ההיסטורי לכתיבת המסכתות, ושוחחנו בהרחבה על המסכת הראשונה על הממשל – כל זאת בעזרת יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה היסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו עוברים למסכת השנייה על הממשל – שנפתחת עם רצונו של לוק למצוא מקור אחר לשלטון המדיני, שאותו הוא מוצא ב"מצב הטבע". מהו אותו מצב הטבע, מניין מגיעות הזכויות, ומה עשוי להצדיק מרד בשלטון – על כל השאלות האלו, ועל עוד כמה אחרות, נענה בפרק הזה. לפרטים נוספים : https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת [email protected]

אורח: יגאל ליברנט"שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרק הראשון ערכנו היכרות מעמיקה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – בעזרתו האדיבה של יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות. בפרק הזה אנחנו מתחילים עם תולדות חייו של לוק – וצוללים ישר לאחר מכן אל המסכת הראשונה על הממשל, שבה תוקף לוק בהרחבה ובחריפות את הרעיונות של סר רוברט פילמר בספרו "פטריארכה". הביקורת של לוק מעלה שאלות מרתקות על היחס שבין פוליטיקה לתיאולוגיה ולכתבי הקודש – וגם בהן יעסוק הפרק הנוכחי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: יגאל ליברנט"שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיחה את יגאל ליברנט, העורך הראשי של הוצאת המרכז האקדמי שלם ומומחה להיסטוריה של הרעיונות.הפרק הראשון בסדרה יתאר בפירוט ובהרחבה את הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לכתיבת החיבור, והפרקים הבאים יוקדשו למסכת הראשונה והשנייה על הממשל המדיני. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, שואל מדוע תומס לא סיים את הפרויקט השאפתני שלו, ומנסה להבין כיצד הוא זכה למעמד של קדוש בעולם הנוצרי – לאחר שהואשם במינות?לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, צולל היישר אל תוך החיבור עצמו – כיצד הוא בנוי? למי הוא מיועד? והאם התיאולוגיה היא מדע? לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, פורש את הרקע ההיסטורי המרתק של התקופה שבה נכתב החיבור. תהליכים כמו עליית הערים במערב, צמיחת האוניברסיטאות והתפתחותם של מסדרים נוצריים שונים מכינים את הקרקע להבנת הדמות המיוחדת של תומס אקווינס, ולמניעים שהובילו לפרוייקט השאפתני של כתיבת "הסומה התיאולוגית".לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אנדי גרמןה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא בוחר לסיים את היצירה במיתוס מפתיע? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – וחשבו יחד עם אפלטון, מחדש, על אופייה של התרבות ועל מטרת החינוך במדינה. הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]

אורח: ד"ר אנדי גרמןה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד.השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה יותר; ומאפשרת למאזינים לחשוב, יחד עם אפלטון, על הפוליטיקה והחברה האנושית.הפרק הוקלט בימים שלפני מלחמת "חרבות ברזל", ומתפרסם כעת – עם שחרורו של מתנאל משירות המילואים.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: [email protected]