אגדות הש"ס | הרב יונתן רוזין

בשיעור זה אנו מתחילים לעסוק בסיפור על מותו של ר' יהושע בן לוי וכניסתו לעולם הבא. הסיפור מופיע כהמשך לגמרא המתארת כיצד היה ר' יהושע בן לוי "מתעטף" עם אנשים חולים מאוד (בעלי ראתן) ועסק בתורה. הסיפור עצמו מתחלק לשני חלקים: התיאור של השיח בינו לבין מלאך המוות, ולאחר מכן המפגש עם אליהו הנביא ורבי שמעון בר יוחאי. נתחיל בשיעור זה בקריאת הסיפור והצגת השאלות והתמיהות העולות ממנו, עליהן נענה בשיעורים הבאים.

בשיעור נמשיך את השיעור הקודם, ונעסוק בהיבט נוסף בסיפור על מותם של רבי שמעון ורבי ישמעאל - היבט זה נובע מהגרסה המופיעה באבות דרבי נתן. "חרב באה לעולם על עוות הדין ועל עינוי הדין"- וכי שני גדולי ישראל אלו היו מעוותים את הדין? כיצד רבי שמעון מגיע למסקנה שמעשיו בתור הנשיא היו שגויים? מתוך אגדתא זו נלמד על מעלתם של חז"ל, ויכולתם להצדיק את המשפט האלוקי ולקבל ביקורת.

בשיעור נעסוק במדרש על מותם רבי שמעון ורבי ישמעאל. נראה כי כאשר הם הובאו לצאת להורג, רבי שמעון בוכה על כך שאינו יודע על מה יהרג, ורבי ישמעאל מסביר לו שעל כל עיכוב של בעלי הדין יכול להתחייב. עלינו להבין מדוע גם על מעשים שאדם מוכרח לעשות הוא עשוי להיענש ולקבל גמול שלילי. נראה את גישתם של רבי ישמעאל ושל רבי עקיבא בגורמים למותו של האדם.

מה הקב"ה מלמד את ר' אלעזר בן פדת? ומדוע הקב"ה מראה לו את שכרו בעולם הבא? בשיעור זה נסיים להסביר את סיפורו של ר' אלעזר בן פדת מהשיעור שעבר, ונציע הסבר אחר להבנת הדיון של ר' אלעזר והקב"ה. על פי שני ההסברים שנציע בשיעור, נלמד כי הסיפור בא להעביר לנו שני מסרים: על פי הרשב"א נלמד על הנהגת ה' בעניינים החומריים, ועל פי הצעת הרב על הדרך הנכונה לחיות, ועל היחס הראוי להנאות החומריות בעולם הזה, בהתאם למקורות נוספים.

בשיעור נמשיך לעיין בסיפורו של ר' אלעזר בן פדת. בשיעור שעבר העלנו כמה שאלות ותמיהות לגבי מהלך הסיפור - והיום ננסה לענות על אחת השאלות המתבקשות, שר' אלעזר שואל בעצמו: "כולי האי, ואפשר?" - וכי הקב"ה אינו כל יכול? נעיין בפירוש הגאון ובפירוש הרשב"א על הסיפור, נבין את העומק בהסברו של הקב"ה לסיטואציה, ונלמד על הנהגתו בעניינים החומריים לעומת העניינים הרוחניים.

במהלך רצף השיעורים הבא נעסוק באגדתא על ר' אלעזר בן פדת במסכת תענית (דף כה), בה התעלף בביתו וניהל דו-שיח עם הקב"ה/השכינה. וחכמים שהגיעו לבקרו ושמעו ממנו על מה שראה.הסיפור מעלה תמיהות רבות: החל בהתנהגותו של ר' אלעזר שהיה עני וחולה, עבור בפנייה של חכמים לר' אלעזר בעת שהתעורר, ועד לתשובותיו של הקב"ה לשאלותיו של ר' אלעזר.כדי להבין את האגדתא, בשיעור זה נתבונן בעיקר בדמותו של ר' אלעזר דרך מקורות שונים, ונלמד על יחסו לשכר המובטח בעולם הבא, לייסורים ולהתפרנסות מאחרים.

בשיעור נעסוק בדרשה של בר קפרא: "גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמים וארץ - כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך". הגמרא עוברת לדון בדרשה במהלך של קושיות ותירוצים מפסוקים אחרים, בהם מופיעים ביטויים דומים. נבחן את הדרשה יחד עם מדרשים נוספים על הפסוקים הללו, ולאחר מכן נשאל את השאלות הבאות: מדוע בר קפרא בחר לקב"ה ידי ביחיד, ואילו לצדיקים ידיך ברבים? ומה מסמלים הביטויים הללו בכל פסוק? מתוך כך נבין כי מעשה ידיהם של הצדיקים הם המימוש בפועל של מעשה ידי ה', ואת הסיבה מדוע מעשה ידיהם של צדיקים גדולים יותר.

בשיעור נמשיך במעשה מהשיעור הקודם - המדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונעמיק עוד במעשה ופרטיו. מתוך עיסוק זה, נסיק עוד על שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור נעסוק במדרש על הזהיר במצוות הציצית, שניצל בזכותה מהחטא. נתבונן בתיאור המעשה שבמדרש, ונבחן את המדרש על פי שתי נקודות המבט – של הזהיר והאישה. כיצד מתואר המעשה? איך מתבטא מאבק התלמיד עם היצר? כיצד מצוות ציצית מתערבת ו"שוברת" את המניעים של שניהם? מתוך מענה על שאלות אלו, נבין את שכרה ומעלתה של מצוות הציצית.

בשיעור זה נעסוק בתשובה המעולה. נלמד על שני גדולים שעשו תשובה: נתן בר צוציתא - "גדול בבעלי תשובה", ור' מתיא בן חרש. נקרא ונעמיק במדרשים המספרים על זכייתם בתארים ובשבחים. מה למעשה היה סיפורו של נתן בר צוציתא? ואם רבי מתיא בן חרש כבר היה צדיק גמור, למה העמידו אותו בניסיון? מתוך דיון זה נגיע למסקנה מהי תשובה גמורה.