דיפלומטיה בצל הזיכרון, חלק 1: אינטרסים לאומיים אל מול עוצמת הזיכרון, הכואב והחשבון ההיסטורי
20/08/2023
00:28:50
גרמניה נחשבת כיום לבעלת ברית נאמנה של ישראל. היקף יחסי המסחר בין ישראל לגרמניה הוא הרחב באירופה, ובין המדינות מתקיימים יחסים מדיניים ובטחוניים הדוקים. ראשיתה של ברית זו בקשרים המיוחדים שהחלו להיבנות בהדרגה בין ישראל לבין גרמניה המערבית בשנות ה-50 ובראשית שנות ה-60. הבסיס ליחסים אלה היה החתימה על הסכם השילומים בסתיו 1952, שעורר פולמוס פוליטי וציבורי נוקב בישראל. הקשרים המיוחדים החלו להתפתח בהדרגה גם ללא יחסים דיפלומטיים, שלא כוננו עד אביב 1965, וזאת בזכות תמיכה כלכלית וצבאית משמעותית, שהעניקה גרמניה המערבית לישראל כבר באותן שנים.
בפרק זה, נבחן יחד עם פרופ' רוני שטאובר, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת ת"א, את התפתחות היחסים המדיניים והביטחוניים בין שתי המדינות מאז אישור הסכם השילומים בבון ובירושלים באביב 1953 ועד לכינון היחסים הדיפלומטיים כעבור שתים עשרה שנים. יחסים מיוחדים אלה נדונים בהרחבה בספרו של פרופ' שטאובר "דיפלומטיה בצל הזיכרון: ישראל וגרמניה המערבית, 1965-1953" שהתפרסם לאחרונה. בפודקסט ננסה לברר, בין השאר, איזה סוג יחסים התפתח בין ישראל לגרמניה במערבית בצל אירועי השואה ? מה היו הסיבות לאי כינון יחסים דיפלומטים למעלה מעשור מאז הסכם השילומים? מה היו האינטרסים של שתי המדינות בכינון "היחסים המיוחדים", ומה היו מאפייניה של "מדיניות גרמניה" שעיצב דוד בן גוריון נוכח החשבון המוסרי וההיסטורי?
מוזמנים להאזין לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" , בהנחיית מיקי מירו. בפרק הבא נעסוק בחלק 2: דיפלומטיה בצל הזכרון – "מחיר השילומים"
https://podcasters.spotify.com/pod/show/telaviv360/episodes/2-e27bm9n