פודקאסטרטגי 277: מאה ימים למלחמה | מבצע השפעה בהאג | רחפנים במלחמת עזה | בין עזה לרוסיה וארה"ב

מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה? מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצד פעלה איראן במאה הימים האחרונים? מה הוביל את נסראללה להצטרף ללחימה ולאן פניו מועדות? כיצד השתנה המב"מ הישראלי במהלך המלחמה? וגם – כיצד אנחנו ממשיכים מכאן, ואין נכון להתנהל מול כל חזית בהמשך הדרך? מבצע השפעה ושמו בית הדין הבינלאומי בהאג הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל מערכה בשלט רחוק: השימוש ברחפנים במלחמה בעזה חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה. האם המלחמה בעזה מחמירה את המתיחות בין רוסיה לארה״ב? פאנל מומחים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשתיהן, בעת הנוכחית.