חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.
החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב.
החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה.
החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים.
בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.