פודקאסטרטגי 245: תחילת מבצע "מגן וחץ" | מעבר לרשת - מבט מעזה | יחסי טורקיה-יוון

מבצע "מגן וחץ": מומחי ה-INSS בדיון מיוחד מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מראיין בפודקאסט מיוחד את חוקרי המכון הבכירים – פרופ' קובי מיכאל, ד"ר ענת קורץ, תא"ל (מיל') אסף אוריון ויוחנן צורף - על המבצע שהחל ברצועת עזה עם חיסול שלושה מפקדים של הג'יהאד האסלאמי. האם המהלך הישראלי, שהתמקד בג'יהאד האסלאמי ולא במטרות חמאס, הינו מהלך נכון - ומה השלכותיו? האם חמאס יצטרף למערכה למרות שכוונה נגד הגא"פ בלבד, ואם כן באיזה אופן? מהו הסיכוי שגם הפעם נראה איחוד של הזירות, ותתרחש הסלמה ביתר גבולותיה של ישראל? וכיצד איראן רואה את האירועים בישראל? מעבר לרשת: ״מבצע מגן וחץ״ - מבט מעזה בלילה שבין 8 ל-9 במאי החלה ישראל במבצע יזום ״מגן וחץ״, שבו חוסלו שלושת בכירי ארגון הג׳האד האסלאמי בעזה. יחד עם שלושת בכירי הארגון נהרגו גם 10 פלסטינים לא מעורבים, מתוכם 4 ילדים, 5 נשים וראש המרכז הרפואי וופא. בפינתה השבוע בוחנת פרלוב את השיח ברשתות בעזה בהתייחס לשלושת ימי הלחימה הראשונים, מבלי שטרם הצליחו מאמצי התיווך של מצרים וקטאר להפסקת אש. בחלק הראשון ננסה להבין מדוע הפלסטינים שמים דגש על חיסול הילדים והנשים ולא על חיסול בכירי הגא"פ. כמו כן נבחן האם מופעל לחץ ציבורי על חמאס להצטרף לימי הלחימה או לאו ואיזו ביקורת נמתחת על הארגון. נתייחס ללוחמה הפסיכולוגית המנוהלת מעזה, אשר שמה דגש על הבהלה הציבורית שמשתקפת מישראל כאשר בקריקטורות היוצאות מעזה רואים את הישראלים צמודים לממ״דים, צמודים למסכים, צמודים לפלאפונים וממתינים לדעת מה תהיה התגובה של ההתנגדות. הציבור הפלסטיני לא מצליח להבין איך למרות שלישראל יש כיפת ברזל, אזעקות ומקלטים (כל מה שאין לעזתים) הם (הישראלים) עדיין מפחדים? בנוסף ננסה להבין מדוע חמאס בחר בפעם השלישית ״להישאר על הגדר״ ולא לירות רקטות. האם הוא העדיף להשהות את התגובה עד לשבוע הבא - יום ירושלים ו״צעדות הדגלים"? מדוע הוא רוצה להיתפס כ״מגן ירושלים״ ולא ״כנוקם הגא"פ״? האם הסבב הנוכחי הוא רק ״המנה הראשונה״ ובשבוע הבא נקבל את ״המנה העיקרית" כפי שרומזים בכירי חמאס בחו״ל? ואיך כל זה קשור לפתיחת חזית רב-זירתית? טורקיה 2023 - שנת המאה | פרק 2: דברים שרואים משם לא רואים מכאן - הזווית היוונית לגבי טורקיה בפרק השני של סדרת הפודקאסטים לרגל 100 שנים לרפובליקה הטורקית, תראיין ד"ר גליה לינדנשטראוס את ד"ר גבריאל חריטוס, חוקר במכון בן גוריון וכן חוקר במכון היווני ELIAMEP, על האופן שבו מתמודדת יוון לאורך השנים עם טורקיה, לאור המתיחות בין השתיים. מהם המכשולים סביב יישוב המחלוקות על קביעת הגבולות הימיים בים האגאי ובים התיכון? מה המצב באי קפריסין, שמחולק דה-פקטו מאז 1974, וכאשר בצפון האי יש יישות פוליטית שרק טורקיה מכירה בה? כיצד ישפיעו הבחירות הקרובות בטורקיה וביוון על היחסים בין המדינות? הזווית הישראלית – האם הנורמליזציה ביחסי ישראל-טורקיה באה על חשבון יחסי ישראל-יוון ויחסי ישראל-קפריסין? ולבסוף, מה היוונים מבינים לגבי טורקיה, שהישראלים טרם תופסים?