שיחה עם פרופ' סיגל בן יהודה מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית, הפקולטה לרפואה, שגילתה, יחד עם פרופסור אילן רוזנשיין מהאוניברסיטה העברית, צורת תקשורת חדשה ולא מוכרת בין חיידקים לבין עצמם ובין חיידקים לתאי אדם. לאחרונה זכו השניים במענק מחקר יוקרתי מהאיחוד האירופי בסך כ-7 מיליון יורו על הצעת מחקר בנושא.הבנה עמוקה של מנגנון התקשורת בין החיידקים עשויה להוביל להשלכות מרחיקות לכת בביולוגיית החיידקים; הבנה כזו תאפשר לסייע בגילוי דרכים חדשות להילחם בחיידקים המזיקים לאדם, כמו גם לעודד קהילות של חיידקים "טובים", להנדס קהילות סינטתיות ועוד. תוצאות המחקר יכולות לבשר מהפכה בכל תחום העוסק ביצורים חיים; מחקלאות, דרך תעשייה ועד לרפואה.עם פרופסור סיגל בן יהודה שוחחנו על מנגנוני התקשורת השונים בין החיידקים, על הדרך בה הם מתארגנים בקהילות, לוקחים החלטות משותפות, מגיבים לסביבה, יוצרים מגע, מחליפים מידע ללא הפסקה ובעיקר - עושים הכל כדי לא להיות לבד. החיידקים, כמונו, אוהבים להיות בחבורה.בנוסף, דיברנו על מנגנון מסתורי נוסף של חיידק אדמה נפוץ, "בצילוס סבטיליס" שמו, שיכול לשרוד בתנאים הקשים ביותר על פני כדור הארץ ויודע "להרדים" את עצמו, לעיתים למשך מאות שנים (!), ואז להתעורר לחיים במהירות כשהתנאים הופכים טובים יותר.שיחה מרתקת של שני המנגנונים שיש לאותו החיידק: אחד מאפשר לו לתקשר עם העולם שסביבו, השני מאפשר לו להתנתק ממנו.
