ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה בפקולטה למדעי הרוח, הוא היסטוריון חברתי, תחום מחקר שנוגע בתחומים שהיסטוריה ה"קלאסית" פסחה עליהם; כל מה שאינו מלחמות, מהפכות, בתי מלוכה וכד', אלא מחקר היסטורי העוסק בגנטיקה, חקלאות, ביולוגיה - וגם במגיפות. שוחחנו על מחקרו של מרדכי, העוסק בנטייה האנושית לפרש מגפות באופן קיצוני, בעבר ובהווה, ולהגזים במידת ההשפעה שלהן על אירועים היסטוריים אחרים. השיחה התמקדה במגיפת הדבר הראשונה המכונה "המגיפה היוסטיאנית", על שם הקיסר יוסטיניאנוס, שנדבק בה. המגיפה הכתה במזרח התיכון, באגן הים התיכון ובאירופה, במאה השישית (541–544). ד"ר מרדכי ושותפיו קראו תיגר על הקונצנזוס הטוען שהמגיפה היוסטיניאנית הרגה עשרות מליוני אנשים והובילה לשינויים היסטוריים דרסטיים. מחקרם טוען שמספר המתים היה קטן בהרבה, וכך גם השפעת המגיפה. לטענתם, הפרשנות ההרסנית שניתנה למגיפה ההיא ממשיכה לעוות את הציפיות במגיפות ואת ההתנהגות שלנו במהלכן - עד היום. במילים אחרות, אנחנו תמיד מצפים לרע מכל, כפי שראינו בתחילת משבר הקורונה.זו אמנם שיחה על היסטוריה ועל מגיפה ספציפית - אבל יותר מזה, זו שיחה על אנשים ואיך שאנחנו לא משתנים כל כך בקלות.
