יהדות מצרים בתקופה ההלניסטית (מהמאה הרביעית לפניה"ס ועד למה השניה לספירה) הייתה הקהילה היהודית הגדולה והחשובה ביותר מחוץ לירושלים. בחלק מהזמן אפילו הוקם במצרים בית מקדש מקביל לבית המקדש השני בירושלים. התקופה זכורה בעיקר בזכות "תרגום השבעים" (מהמאה השלישית והשנייה לפניה"ס): תרגום ליוונית של התורה עבור יהודי אלכסנדריה, שהיו המתייוונים האורגינלים. התרגום נעשה בפקודת תלמי השני מלך מצרים. באותה תקופה במצרים הכל אבל הכל היה מתועד על פאפירוסים: מתשלומי מיסים לבקשות מהרשויות לפסקי דין, למכתבים. כמות עצומה של פאפירוסים כאלה עומדים לרשות החוקרים. גן עדן להיסטוריונים. פרופ' נח חכם, מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו המכהן גם כראש המכון למדעי היהדות על שם ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, מוביל מחקר עצום של אוסף הפאפירוסים היהודיים - ריכוז של הפאפירוסים העוסקים בענייני היהודים. האוסף חושף ומציג את חיי היהודים במצרים ההלניסטית, הרומית והביזנטית, במשך כאלף שנים. מה שמתקבל זו היכרות אינטימית עם הקהילה היהודית במצרים. פרופ' חכם מקריא פאפירוסים ישנים ומספר לנו פכים קטנים מחיי הקהילה היהודית במצרים, והנה הם כאילו חיים מולנו. שוחחנו גם על איגרת אַרִיסְטֵיאַס, חיבור יהודי-הלניסטי שנכתב במצרים ומתאר, בין השאר, את פרוייקט תרגום השבעים. יהודי מצרים שגשגו עד המרד הגדול וחורבן בית שני. אחר כך הכל התחיל להידרדר במהירות. הוטל עליהם מס, זכויתיהם נפגעו. כמה שנים אחר כך יצאו היהודים ל"מרד התפוצות" שכתוצאה ממנו חרבה יהדות מצרים לגמרי.
